חיפוש - פרטי בנין , חדשות , משאבים , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , ערים |1| - דף 7
לא מצאת? פשוט חפש.
-
העיר והקניון
4.06.13...ח מעגלי התנועה באופן מוגזם (שנועדו למכוניות ולא לבני אדם) ופיתוח הקניון החדש הם מהלכים שמעודדים את התפוררות המרחב העירוני כזירה אזרחית חופשית ונגישה לכולם".אנחנו האדריכלים מרגישים פעמים רבות שאנחנו חכמים יותר מהציבור ומראשי הערים. הרי הציבור מצביע ברגליים לטובת הקניונים, והיזמים מקבלים את אישור ראש העיר, אז אולי הם צודקים ואנחנו טועים?למרבה הצער הגישה האדריכלית היא הצודקת. למרבה הצער היא הוכחה כבר במקרים רבים. ניתן אפילו לנסח אותה בצורה כלכלית - ... -
פריז, טוקיו, תל אביב
20.05.12...יותר עם השמרנים היא שהם אף פעם לא מסתפקים במה שבאמת חשוב. אם יש 3000 בניינים לשימור בתל אביב (3000! השתגעתם לגמרי!), הרי שהם עדיין יתווכחו גם על האחרים וידרשו דרישות ביורוקרטיות שימנעו פיתוח, לדוגמה - המגדל בפרישמן דיזינגוף. ערים שהגבילו את הצמיחה לגובה הפכו לערים בהם חיים רק שני הקצוות, העשירים ביותר והעניים ביותר. כשתל אביב מגבילה את כמות הדיור בצורה חריפה כל כך היא למעשה דוחפת את מעמד הביניים שלה החוצה. המנוע של תנועת הצדק החברתי גם בארץ וגם ב... -
בין שתי כיכרות
13.07.11שתי כתבות עוסקות השבוע בכיכרות של תל אביב - כיכר רבין העוברת שיפוץ וכיכר דיזינגוף בה עדיין לא הולחט באיזו חלופה לבחור. מיכאל יעקובסון מ Xnet עושה קצת סדר בבלאגן. הכתבה הראשונה, זו המדברת על השיפוץ בכיכר רבין, מנצלת את תקופת השיפוץ הנוכחית כדי לסקור גם את ההסטוריה של הכיכר. הכיכר תוכננה על ידי שמעון פובזנר ואברהם יסקי בתחילת שנות החמישים. בהמשך נבנה בנין העיריה וב 75 נוסף הפסל של תומרקין. מעניין לגלות שכיום אומר יסקי על הכיכר שתכנן: "הכיכר המ... -
כסף, תבלינים והועדה המחוזית
13.02.11מה קורה באמת בועדות התכנון? איך משיגים יזמים הקלות ואישורים בשווי של מליוני שקלים בלי לתת לציבור את התמורה ההולמת? כאדריכלים אנחנו בדרך כלל פחות חשופים למה שקורה במאזן הכוחות שבין היזמים וגופי התכנון אבל כתבה בדה-מרקר מציגה סיפור, אחד מני רבים, בו ניתנת הצצה חלקית אל מאחורי הקלעים. כרגיל בנושאים כאלה השאלה העיקרית היא "למה?" - למה אושרו התוכניות? למה נציגי הציבור - ועדות התכנון, אישרו תוכניות בצורה בלתי חוקית ועזרו ליזמים לעקוף את ההנחיות? הכ... -
פחד ואדריכלות
24.07.13במאמר בשם "הגיאוגרפיה של הפחד" כותבת שלי חפץ על הביטחון האישי בעיר והגבול בין מרחב בטוח למרחב מפוקח. "מדוע", שואלת שלי, "מתכנני הערים אינם מצליחים למגר את תחושות הפחד וחוסר הביטחון מן המרחב העירוני הבטוח"?מתוך הכתבה: "בחירות יומיומיות כמו היכן להסתובב, באיזו דרך לחזור הביתה והחל מאיזו שעה נעדיף לתפוס מונית, נובעות לעיתים מהשפעתו של המרחב על הרגשת הביטחון הכללית של האדם. תחושות כמו פחד וחוסר ביטחון, כפי שמוצגות בציטוטים לעיל, מדירות רבים מאיתנו ממ... -
מה הקטע עם מגדלים בעיר?!
26.06.13יום רביעי, 3 יולי 2013, 19:30בר סטורג', דיזינגוף 98, תל אביבאורלי אראל סגנית מהנדס העיר ומנהלת אגף תכנון העיר מספרת לנו על כוס בירה מה הקטע עם מגדלים בעיר?!רוצים להבין כמה מגדלים נבנים בעיר שלנו? למה זה קורה ואיפה זה יקרה בשנים הקרובות? מי מחליט על אחוזי הבנייה ועל פי מה הם ניתנים? האם תיפסק הבנייה לגובה במרכז העיר או שמא זו רק ההתחלה?בואו לשמוע ולשאול שאלות. "מה הקטע?!" הינה סדרת מפגשים שמתקיימת בברים ובבתי קפה ביוזמת מזא"ה 9, בית הצעירים של עיר... -
שבילי האופניים ממשיכים להתגלגל
25.05.11...תנועת מכוניות יחד עם הולכי רגל ללא הפרדה כלל. ברחובות קטנים מצבים אלה באמת גורמים לנהגים להאט ומיטיבים עם כולם. למרבה הצער היום נשאר ממרבית הניסוי רק הכינוי הכינוי לרחובות מרוצפים באבני אקרשטיין. בארכיבלנדר העלו השבוע סקירה מצולמת של זיו וקס על השבילים לאופניים במקומותינו. שבילים שמראים איך ראשי הערים מתיחסים לנושא כאל "בואו נצבע סימן על המדרכה" - שבילים ללא קשר, שבילים עם מכשולים באמצע הנתיב - ציור על גבי הריצוף. * התמונה כאן מתוך הבלוג. -
דיור בר השגה... למכוניות
11.01.12יואב לרמן כותב בבלוג שלו כתבה שיכלה להיות מאד משעשעת אם היא לא הייתה כזו עצובה. "יש כבר הרבה דיור בר השגה" הוא כותב, "אבל הוא לא מיועד לאנשים". בניגוד ליחס של הממשלה לדיור הרי שהיחס לחנייה שונה לגמרי, כאן יש פיקוח, כאן בונים עוד ועוד. "האנשים יכולים להילחם ולהיאנק תחת עול הדיור, אבל למכוניות מגיע פיקוח על מחירים וחנייה מוזלת, פשוט כי הן מכוניות ולא בני-אדם"."זה אינו המקום היחיד בו מגורי מכוניות מקבלים סבסוד בעוד שמגורי אנשים מסופקים במחירי שוק לכ... -
טיילת חוף מגבול בת ים לגבול הרצליה
12.07.11לפעמים כדאי לשוטט בבלוגים שאינם מקצועיים אבל נכתבים על ידי חובבי אדריכלות. מתי עלה והבלוג שלו על תל אביב הם דוגמה טובה. באחד הפוסטים האחרונים לוקח אותנו מתי ועובר בטיול מצולם לאורך החוף מבת ים ועד הרצליה. "עם השלמת ופתיחת גשר רידינג והשביל עד תל ברוך מתקרב לסיומו אחד הפרויקטים הגדולים של עיריית תל אביב יפו" כותב מתי, "הפרויקט מאפשר רצף הליכה ורכיבה מגבול בת ים לגבול הרצליה, כ 14 קילומטרים. בשנה אחרונה נחנכו שלושה קטעים שהפכו את החלום למציאות... -
האם תל אביב היא מדינת אוייב?
28.11.11...מיחה כלכלית". בהרצאה שלי אציג טענה שהעיר אינה מנוע כלכלי ושתחבורה טובה תמיד אינה הפתרון. בואו בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם החזיקו ראשי ערים יד ביד והעבירו אותם את הכביש. ... אבל אני חושב שהם טועים בפרשנות של מהות העיר והדרך בה... -
לכבוש את השטחים הפתוחים
7.05.12"רצח על רקע תכנוני"... בכותרת הפרובוקטיבית הזו מציג יואב לרמן את הקשר בין התכנון העירוני הנהוג בארץ לבין המקומות המסוכנים עד כדי מוות. פארקים וחצרות שנשלטים על ידי חבורות נערים, מקומות בהם מסוכן להסתובב בלילה, מטרדי רעש שאף אחד לא מעז להשתיק.הטיעון שמעלה לרמן פשוט ומדויק - מערכת התכנון הפרברית בישראל מקדשת את השטחים הפתוחים, יוצרת עוד ועוד פארקים וגינות "לטובת הציבור". זה נוח ליזמים - קל למכור את זה לעיריה ולרוכשים, אבל בפועל מי שגר ליד הפארק לא ... -
נושאים בתכנון עירוני. #1 העיר והרכבת
1.01.17...ציבורית בישראל, ככלי לפיזור אוכלוסין, להפחתת מחירי הנדל"ן, ל-'ביטול הפריפריה', ושאר נושאים פוליטיים. אולם ברמה העירונית, הרכבת נתפסת לא אחת כגורם חיצוני - תחנות הרכבת החדשות אינן משולבות במרקם העירוני אלא ממוקמות לרוב בשולי הערים (מלבד ירושלים, אשר בה לחצים פוליטיים אפשרו השקעה משמעותית במנהור), והתחנות הקיימות מהוות 'חורים שחורים' בתכנון העירוני, נקודות נפרדות ומופרדות מהעיר שאינן משתלבות בו בצורה טבעית.ערב זה יעסוק בדרכים שבהן הרכבת מתערבת או י... -
שכונת הבאוהאוס האמיתית
26.01.11ערן טמיר - טאוויל סוקר בפוסט מעניין ומעמיק בבלוג שלו את המורפולוגיה העירונית של שכונת יד אליהו. בלוקי הסרגל, שכונות השטיח והשדרות המרכזיות של השכונה מוצגות מההיבט ההיסטורי שלהן וישומן בשכונה כיום. בשכונת יד אליהו, כמו במודלים המקוריים, נבנו רוב הבלוקים באוריינטציה הניצבת לדרכים העיקריות. באופן כזה הבלוקים הארוכים לא יוצרים בינוי רציף המגדיר את דפנות הרחוב אלא בנייה הנקטעת על-ידי שטחים ירוקים נרחבים. האנטי עירוניות הזו, לצד יתרונותיה, יוצרת ני... -
פירצה קוראת ליזם
8.08.12...הגדיר מרחב עירוני שלם, לטפל ברחובות ובשכונות, בעוד שהתב"ע הנקודתית מטפלת בחלקות בודדות ללא התייחסות לסביבתן."תב"ע נקודתית הינה הכלי שנועד לפתור בעיות בתכנון מלמטה למעלה. לכאורה, דרך התכנון ההגיונית היא הפוכה - תוכניות בינוי הערים (תב"ע) פועלות בהתאם לתוכנית המחוזית ומבנים בעיר מתוכננים בהתאם לתב"ע. טוב ויפה אלא שכולם יודעים שזה לא עובד. המציאות מהירה מדי והתוכניות מגבילות מדי. "הקלה", "שימוש חורג", "תבע נקודתית" - כל אלה ואחרים הם מנגנונים שנועדו... -
כמה מילים על העיר באר שבע
17.04.11... המחקר מציע כמה צעדים שיפזרו את הקולוניה בצורה טובה יותר בעיקר על ידי שיפור מערך הנגישות לאוניברסיטה ותכנון של מגורי סטודנטים ברחבי העיר. בכתבה האחרת, ראש העיר באר שבע מציג בצורה מאד יוצאת דופן את תוכניותיו. בניגוד לראשי ערים אחרים, ממש נשמע שיש לו מושג לאן הוא רוצה להגיע. היעדים שלו מדידים והוא לא תולה את הכל ב"מיתוג" או בפרויקטים גרנדיוזים. הבעיה הראשונה של העיר על פי דניאלוביץ' היא תעסוקה. "אבל לא סתם תעסוקה - תעסוקה איכותית. אני ממש מגדיר...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
מקד לפי מונחים אלה
