חיפוש - חדשות , @وعبلااو , הרבה , עץ |1| - דף 5

• 

  תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?

  6.08.12
  ...ולרידינג ולשדה דב. אז האם באמת ניתן לשחזר את ההצלחה העירונית של מרכז תל אביב גם כאן?"אם זה כל-כך פשוט לעשות הצלחה כמו מרכז תל-אביב, אז איך זה שלא ממש הצלחנו לעשות את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות?" שואל לרמן ועונה, "מסתבר שמערכות התכנון הישראליות לא ממש אוהבות ערים, והמתכננים שלנו פיתחו סלידה עזה מהאפשרות שמישהו ירד מהבית בכפכפים וילך לשתות כוס קפה בפינת הרחוב הקרובה".לרמן מוסיף עו...
• 

  בתים לבנים

  7.01.14
  ...הבית המודרני אמור להסתיר את העבודה הרבה המושקעת בו, עבודתן של מי שקיימו את שגרת יומו, עמלן הלא־מתוגמל כספית ויוקרתית של הנשים. עבודות הבית הסמויות מן העין הן שעשו את הבית מובן מאליו בעיני אלה השייכים אליו (קבוצת השייכים לבית המודרני היא המשפחה הגרעינית). עבודות הבית אִפשרו את ההתנהלות הסבירה בחיי היומיום, אך יותר מכך, הן ייצרו "עולם" קוהרנטי שהתנהל על פי כללים תרבותיים ידועים ומוּבָנים וסיפֵּק לדייריו ודאות מסוימת לגבי התנהלותם בעולם."להמשך קריאה
• 

  6 טיפים לעיצוב גינה מוצלחת

  25.04.18
  ...ץ המתקרב באופן יעיל, יש לעשות זאת באופן הנכון. בהקשר זה ניתן לומר שעבודה מאמצת שנעשית על פי תכנון נכון תביא לתוצאות חיוביות ארוכות טווח בעוד שהשקעה בלי תכנון נכון תביא בסופו של דבר להחמצה. הדרך לחצר פורחת מתחילה בתכנון כמו הרבה דברים מוצלחים, גם החצר שלכם זקוקה לתכנון מקדים. אין זה אומר שאתם חייבים לקרוא לבעל מקצוע, אבל אתם בהחלט נדרשים לקחת מספר דברים בחשבון ולא פחות חשוב – להביא אותם על הכתב. סרטטו סכמה של הגינה שלכם. הסרטוט אינו חייב ...
• 

  עיר צפופה, עיר גדולה

  8.12.11
  ...ורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד לא צפופה, תוצאה שכל מי שביקר אי פעם בעיר יודע כמה היא מוטעית. יאיר מציג בבלוג שיטת חישוב אחרת ובה מחלקים את מספר התושבים בשטח הבנוי למגורים בלבד. החישוב הזה מדוייק הרבה יותר ותואם את התחושות שלנו מהעיר אבל מביא למספר הפתעות. אם באמת צפיפות היא מדד לאיכות העיר - אתם רוצים כנראה לגור בפורודיס (17.8 אלף תושבים לקמ"ר). אה, אתם מדברים רק על ערים גדולות - אתם מתכוונים נתניה, ראשון לציון ...
• 

  כיכר אתרים - לשפץ או לפוצץ?

  22.06.11
  ...רון המעשי היחיד שיש לו סיכוי והוא הרבה יותר זול מהתוכנית שמציעה יעל מוריה". מוריה לעומתו, טוענת שהתוכנית שלה, שכבר אושרה בעירייה ותקועה בוועדות עקב התנגדויות מצד בעלי הנכסים בכיכר ועלותה 30 מיליון שקל, לא גרנדיוזית ולא מופרזת, אלא הכרחית ומעשית. "זה לא דרסטי. זו לא פעולה אסתטית אלא אסטרטגית והכרחית כדי לחולל שינוי ולגרום לאנשים לרצות לחזור לכיכר". תקראו את הכתבה. אם זה היה תלוי בי, הייתי נותן אותה לאימונים של חיל הנדסה בתרגיל העורף הקרוב.
• 

  ביקור במוזיאון היהודים בברלין

  16.02.11
  ...ר בגרם המדרגות שאתה יורד למטה אתה מרגיש את החומרים התאורה והשפה האדריכלית הידועה של ליבסקינד משפיעים עלייך, ונותנים לך תחושה של חוסר יציבות." הוא גם לא חוסך ביקורת "אני חייב לציין שסכמת התנועה בין המיצגים ובתערוכות היא לא ברורה- ואתה מוצא את עצמך הרבה פעמים מבולבל איפה היית ולאן אתה הולך, והאם פספסת משהו? אני לא יודע אם זה חלק מרעיון המבנה והאם הוא יעיל או מעצבן?" כתבה מומלצת - מוזיאון היהודים בברלין | דניאל ליבסקינד *התמונות מתוך הכתבה
• 

  מורשת האדריכל אריה שרון

  5.06.11
  ...ספרו האוטוביוגרפי של סבו, "קיבוץ + באוהאוס", שיצא לאור ב-1976. גם מיכאל מציין כי באתר "חסר ממד ביקורתי המעריך את מעמדו ואת משמעותה של המורשת התכנונית שהוא השאיר אחריו." ההחלטה לבנות את האתר באנגלית בלבד היא לדעתי החלטה פרובינציאלית ומוטעית. האתר חשוב מדי לשיח האדריכלי בארץ והפיכתו לפחות נגיש ופחות מובן לקהל הסטודנטים בישראל היא טעות. עבור הקהל האמריקאי הוא בכל מקרה הרבה פחות רלוונטי. * התמונה של בית החולים בלינסון, מתוך האתר של אריה שרון.
• 

  האם אתה יען?

  3.08.11
  ... או יותר מהסימפטומים הבאים, זה הזמן לעשות חשבון נפש: א. כל דבר שראש העיר שלך עושה מרגיז אותך. ב. מגמתיות בשיפוט. ג. ביקורות זהות או כמעט זהות על כל מיזם חדש. ד. שמת לב ששום שיקול אצלך לא עלה בערכו על השיקול הסביבתי מעולם. ה. שנוא עליך כל מבנה גדול בת"א, או כל מבנה מודרניסטי. ו. אתה מאמין שלא צריך לשנות כלום בת"א, פרט להחזרת מקומות למצבם הקודם. ז. אתה משתמש הרבה בתיאור "מפלצת" כשאתה מדבר על בניינים.
• 

  בדרך אל הים: אדריכלות בין הכרמל לחוף

  11.02.13
  ...ס). 'אנחנו רצינו לבחון למה דווקא מבנה אחד נחשב איקון והשני ככשל תכנוני. אחת המסקנות היתה שהביקורת על מבנים חדשים גדולה יותר, מכיוון שיש הרבה יותר מודעות לבעייתיות שלהם".ניתן למצוא משהו מאד מרענן בגישה הביקורתית הזו. ההצבעה האוטומטית של אדריכלים על מבנים מסוימים כפאר היצירה ועל אחרים כאסון מוטה מאד על ידי הדעה השלטת. הצלפות הלשון שהיו מקבלות ממגורות דגון אילו היו פרויקט חדש מעמידה את הביקורת האדריכלית באור מגוחך.*בתמונה, קזינו בת גלים, CC ויקיפדיה
• 

  הקרב על המדרכה

  6.01.14
  ... והאינטרסים, שלא מאתמול מנהלים לנו את המרחב הציבורי העירוני- ובעצם את החיים. הפזמון תמיד חוזר והפתרון שלו חייב להיות תחבורה ציבורית איכותית, לצד דרכי גישה נוחים לאופניים והולכי רגל."הדילמות והקשיים נובעים מאינטרסים חופפים של הרבה שחקנים על שטחים מצומצמים." "על הקרקע הציבורית העירונית מתחרים רבים: בקצה אחד מכוניות (כבישים) ובשני הולכי רגל (מדרכות), וביניהם שורה מתווכת של חניות, שבילי אופניים, תחנות אוטובוס וכן עצים, פחים ותשתיות תקשורת, חשמל וניקו...
• 

  העצירה בשוק הנדל"ן - זה טוב לאדריכלים?

  11.08.11
  כתבה בגלובס מציגה נתונים המעידים על העצירה בשוק הנדל"ן ומראיינת מומחים שונים בתחום לגבי ההשפעה על השוק. יו"ר עמותת האדריכלים המאוחדים, פרופ' אדריכל ברוך ברוך חושב שעשויה להיות פה הזדמנות. "אישור חוק הווד"לים יביא הרבה עבודה לאדריכלים ובהמשך לכל ענף הבנייה", אומר ברוך ברוך. "הראשונים בשרשרת שעובדת על הכנת התוכניות יהיו הארכיטקטים"... "הצד התכנוני הוא תמיד ראשון במערכת וסביר להניח שיקבל תנופה דרך החלטת הממשלה להאצת הבנייה למגורים." אבל גם הוא מ...
• 

  מי יותר טוב, אדריכלית או ארכיטקט?

  10.07.11
  .... תמונה 2 - בקרב בין "מעצבת פנים" ל"מעצב פנים" - זוכות הנשים... אבל ביחס לקרב הקודם - התוצאות של שניהם נמוכות מהתוצאות של המילה "אדריכלית". תמונה 3 - למרות שאנשים מחפשים יותר "אדריכלים" מאשר "מעצבי פינים, התחום של "עיצוב פנים" מעניין את הציבור הרבה יותר מאשר "אדריכלות". אגב, למי שרוצה לשחק עם הכלי הזה - הנה הקישור. שימו לב שאתם מגדירים את תחום החיפוש לישראל ואת טווח התאריכים למה שאתם רוצים לבחון (אני תמיד משתמש בשנה האחרונה בלבד).
• 

  האבולוציה של המטבחים בארץ - המטבח יצא מהחדר

  2.07.23
  ...לא. מגוון החומרים לעיצוב מטבח הסתכם במלמין או בפורמייקה, משטחי העבודה לרוב היו גרניט, ובקיצור מגוון חומרים מצומצם מאוד. והפירזולים של התקופה הזו?זיכרון ילדות שלי ממגרות שבקושי נפתחות, מהמסילות מהעץ, ובעיקר דלתות! מעט מגירות, הרבה דלתות.אני זוכרת את המטבח של סבתא שלי, פורמייקה צהובה. ואת האריחים החומאים המאויירים שהיו, את ידיות העץ העגולות. ואני זוכרת שהשכנה נכנסה אז סבתא שלי יכלה לסגור את דלת המטבח כדי שהשכנה לא תראה את הבלאגן שעוד לא הספיקו לסדר...
• 

  הצלחה שקטה בכיכר רבין

  6.02.11
  ...תו נאמנה בלי רעשי רקע, ולא אדריכל פטפטן." אסתר נותרנת כרגיל את הרקע התיאורטי וההסטורי של ההתיחסות לכיכר וגם מבט על התכנון קדימה - החלפת הריצוף המתוכננת ו"כן או לא" חניון תת קרקעי. המצב כנראה ממש טוב כי אייל הדר - ליבני החיפאי בקפה דה-מרקר (ממנו גם לקוחה התמונה) מציג אותו כדוגמה למקום עירוני ומקונן "מה בסך הכל ביקשנו? לשבת ליד מזרקה בחיפה... כמה הסצינה הזאת של אנשים שיושבים סביב מזרקות בככרות היא אוניברסלית וטבעית בכל כך הרבה ערים בעולם"
• 

  אידיאולוגיה, אגו ואדריכלים צעירים

  13.03.11
  ...ירים לפרוץ הוא מנתח כבעיה של ניסיון. לטענתו היזמים כיום מעדיפים אדם שיש לו נסיון בבניה וגם ניסיון ועמדה מול העיריה כך שיצליח להעביר את התוכניות שלו. כשנשאל איך הצליח הוא בגיל מוקדם וללא נסיון הוא מוסיף "הבעיה בתקופה הזו היא שאין מספיק תחרויות. בניתי את המשרד שלי מפני שזכיתי בשתי תחרויות אחת אחרי השנייה ולא מפני שהכירו אותי. גם האדריכלים אברהם יסקי ושמואל פובזנר זכו אז בשש תחרויות אחת אחרי השנייה. היו הרבה תחרויות" קישור למאמר בדה מרקר, מומלץ!