חיפוש - חדשות , אב , פח |1| - דף 13

• 

  שכונה ריקה

  19.02.13
  ...ר ל"הארץ", המקום בו היה נהוג עד לא מזמן להכניס את הציונות הכיבוש והערבים לכל ביקורת, מאדריכלות ועד לציור וכתיבה. בכך מסית עילם את תשומת הלב למקום הלא נכון. התהליך, אותו הוא מתאר בצורה יפה כל כך, מתרחש בכל מקום, בתל מונד, בתל אביב כמו גם בארצות הברית - הזדקנות ובלייה. התהליך הזה הוא הדבר העיקרי בו אנחנו האדריכלים צריכים להתמקד.הבעיה של הזדקנות ובלייה של שכונות, מבנים ואזורים מוגברת כשצורת המגורים המוצעת אחידה מדי. בדרך כלל מדובר בצורת מגורים המתאי...
• 

  תוכנית לקידום מורשת אדריכלות הבטון בבאר שבע

  13.02.13
  ...באמת להתניע מחדש את העיר... את אוסף האנשים לפחות, שכן באר שבע עד כה פיזרה את עצמה לכל כיוון אפשרי. מהלך הציפוף הנדרש והתרחבות פנימה במקום החוצה הוא מהלך מנוגד באופיו למהלך של שימור. אנחנו האדריכלים נהנים מאד להסתכל על יצירות אבסטרקטיות ולייחס להן אמירות חברתיות וסגנוניות כאלה ואחרות. אבל האמת, אנחנו לא הצרכן והפטרוניזם של אנשי השימור כאן גדול מדי. כל המבנים האלה, עם כל הפרסים והכוונות הטובות של מתכנניהם... שימור הוא הדבר האחרון שכדאי להציע עבורם.
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...מנדטורית שינקה את השראתה מהמורשת העותומאנית ומהארכיטקטורה האוניברסאלית ואת האדריכלים באותה תקופה שיצרו אדריכלות המשלבת קשר למקום עם רומנטיקה.אמנון רכטר על שושלת האדריכלים אליה הוא משתייךאמנון רכטר, בנו של יעקב רכטר ונכדו של זאב רכטר, מנתח את מורכבות המורשת המשפחתית הארכיטקטונית, היחסים בין הדורות, היכולת לפיתוח יצירתיות ועל הדור הצעיר המנסה למצוא את דרכו ולהוכיח את כישוריו.הסופר דן בניה סרי מתאר את החיים בירושלים שמחוץ לחומותדן בניה סרי מתאר את ח...
• 

  עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.

  31.12.12
  ..., שילוב של מגורים עם מסחר, מקומות בילוי עם תעסוקה זעירה לפחות. את זה כולנו יודעים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את ה"עירוב שימושים" הזה.אבל מי לעזאזל נגד? אנחנו.לא בכובע של המתכננים, אנחנו בכובע של רוכשי הדירות. מרביתנו לא מוכנים לשום "עירוב שימושים". אפילו עירוב אוכלוסיה אנחנו לא רוצים. אנחנו מעדיפים לגור בשכנות ל"אנשים כמונו", שקטים כאלה, בלי מוזיקה מזרחית....
• 

  הזוכים בפרס רכטר 2012

  24.12.12
  נעמה ריבה מפרסמת ב Xnet את הזוכים בפרס רכטר לשנת 2012, האדריכלים הזוכים הם דוד גוגנהיים ודניאל מינץ על בית הספר להוראה השואה באתר ''יד ושם'' בירושלים, פרס האדריכל הצעיר יוענק לד''ר טלי חתוקה מאוניברסיטת תל אביב על ''המעבדה לעיצוב עירוני'' שהקימה וציון לשבח יינתן לאדריכל הנוף אמיר לוטן על עבודה בביאנלה בבת ים.בנימוקי השופטים על הפרויקט הזוכה נכתב: "הפרס ניתן לבניין בית הספר ללימודי השואה בכללותו, על שני חלקיו: לחלק הישן יותר ולחלקו ההמשכי והחדש. ה...
• 

  לקניון יש תפקיד חברתי, הוא כמו הקארדו והאגורה

  11.12.12
  ...ל הבניה למגורים, על הצלחה ועל כסף מפיו של מי שהביא את תרבות הקניונים המסחריים לארץ, בכתבתה של מירב מורן."מותר לקהילת האדריכלים הבינלאומית להגיד מה שהיא רוצה על הקניונים, אני פשוט לא מסכים עם זה." אומר עזריאלי בכתבה, " פה בתל אביב הסנטר החייה את הרחוב, ולא רק את דיזנגוף, גם את שינקין. יש לקניון תפקיד חברתי. הוא כמו הקארדו (רחוב חנויות בסגנון הבנייה הרומי) והאגורה (מרכז העיר ההלניסטי שבו התנהל המסחר), זה היה המקום שבו נעשו חילופי סחורה אבל באו לשם ...
• 

  לגור בבנין מיוחד כמו כולם

  9.12.12
  שכונות המגורים החדשות דומות אחת לשנייה, אבל מלבד הרצון של העיריות, היזמים, גם בעלי הבתים מעדיפים לגור בסביבה סטנדרטית. כתבה של רז סמולסקי בדה-מרקר דנה במתח שבין הרצון להיות מיוחד ושונה לבין הצורך בשקט ויזואלי ומרחב רגוע."מה רע בזה?" שואלת בכתבה שרון בן שם, "יש משהו בסביבות מגורים כאשר הן דומות, שיוצר שקט ויזואלי אשר ממנו נגזרת תחושה של זהות וביטחון, שמגבירה בתורה את תחושת ההתמצאות. אני חושבת שבשכונות מגורים דומות יש משהו חיובי מאוד, בהנחה שנעשה ת...
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  כתבה מעניינת ב"כלכליסט" מתארת את הנוכחות המוגברת של סטארט-אפים באזור שדירות רוטשילד. לכאורה נראה שזו עוד כתבה המהללת את תל אביב ואת האורבניות החיונית שלה אבל אם קוראים בתשומת לב אפשר לגלות את התהליך שמחזק ומחליש את העיר."בשנים האחרונות" נכתב בכתבה, "נהפכו שדרות רוטשילד בתל אביב לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך ה...
• 

  המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים

  25.10.12
  ... אלו אנשי הכספים".הדס שפיר מראיינת את רכטר ומקבלת ממנו כמה תובנות על מעמד האדריכל, על מגדלים ועל תכנון עירוני. הערות מעניינות במיוחד הוא משמיע לגבי תכנון "הגוש הגדול" של תל אביב. "זה משהו שאני רואה ככישלון אישי שלי", הוא מסביר. "הכישלון הוא לא במובן שאנחנו כארכיטקטים לא היינו טובים, אלא שכל העקרונות האורבניים שניסינו להחיל, כמו בנייה מרקמית של מבנים בגובה מסוים שניצבים במרחק קטן מאוד זה מזה - לא יצאו אל הפועל."*הצילום, מתוך הכתבה, צלם - עמית שעל.
• 

  אייקונים בחיפה, הישן והחדש

  15.10.12
  ...ם בחיפה נמצאת לנו בשתי כתבות שהתפרסמו השבוע. מאז גוראל נראה שכל ראש עיר חיפאי מנסה להקים אייקונים לעיר... ונכשל.נעמה ריבה מ Xnet מציגה לנו את בחירת הגולשים ל"מבנה הכי יפה בארץ". זו כמובן תחרות מטופשת וכל מטרתה להביא "לייקים" אבל אם בכל זאת יש משהו ללמוד ממנה הוא שתושבי חיפה תופשים את הגן הבהאי והמקדש שבו כסמל של חיפה. מול הבחירה הזו נציב את כתבתה של קשת רוזנבלום ב'הארץ', כתבה הסוקרת את איצטדיון הכדורגל ההולך ונשלם בכניסה הדרומית לחיפה.ביקורתה של ...
• 

  עיר הקצה וארגון עצמי

  14.10.12
  ...מדינה והעיר, אלא התהוותה מתוך סך הפעולות של סוכנים רבים בשדה העירוני שפעלו ללא תוכנית אב וללא תודעה משותפת. הסבר זה של ארגון עצמי נותן לעיר הקצה תוקף של התפתחות בלתי-נמנעת ונכונה 'בהכרח', העומדת בסתירה לנטייתם של מתכננים רבים לראות בה סטייה מדרך ההתפתחות העירונית הראויה והרצויה".עבודה מעניינת במיוחד למי שמנסה להבין תופעות כמו אזור התעשייה החדש של נתניה או מרחב הקניונים של ראשון לציון, את רמת החייל ואזור קניון איילון, את אזור מת"מ חיפה, מלחה ועוד.
• 

  הדבר הגדול הבא - התערבות אורבנית

  9.10.12
  ...עט מבלי ששמים לב הולך ועולה לאחרונה גורם חדש המשתתף בעיצוב העיר - עיצוב "גרילה" פרויקטים המבוצעים על ידי קבוצות תושבים, אמנים, אדריכלים ומשנים לפעמים את פני העיר והתנהגות התושבים בה. פרויקטים כאלה נראים בכל מקום ואפילו אצלנו אבל כרגיל האמריקאים מובילים.בביאנלה לאדריכלות בונציה מציגה ארצות הברית ביתן אחר, ביתן שמסמן מהפיכה בחשיבה על העיר והתהליכים המעצבים אותה. נושא הביתן אינו אדריכל ואינו שיטת בניה, נושא הביתן הוא פעולות יחידים וקבוצות הפועלים בע...
• 

  רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים

  23.09.12
  בחול המועד סוכות יושק באופן רשמי רחוב שינקין המשופץ. את ההשקה יזם ועד בעלי העסקים ברחוב על מנת לנסות להפיח בו רוח חיים. אבל האם יחסי ציבור יכולים להחזיר לחיים את הרחוב המיתולוגי? שני מבקרי אדריכלות מספידים אותו כבר עכשיו על שולחן הניתוחים.בכתבה ב Xnet מוצגים מאמצי ההחייאה של איש יחסי הציבור רון גרנות, הדובר של ועד סוחרי הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לת...
• 

  בינוניות מצוינת ואגו של אדריכלים

  27.08.12
  ...ה 'בינוניות מצוינת'. אני אדריכל מסחרי." כך פותח האדריכל אורי הלוי את הראיון שלו עם מירב מורן בגלובס. ראיון בו הוא מציג את השקפת עולמו על האדריכלות העכשווית, על הסטארקיטקים ועל הקולגות. הטוקבקים כרגיל מתייחסים רק לכותרת הכתבה אבל מומלץ דווקא לקרוא את התוכן."אנחנו בעידן של אדריכלות קיצונית." אומר הלוי, "הטכנולוגיה הבשילה לדרגה שבה מורידים קובץ ממחשב שממנו מורידים תבנית ליציקת בטון. התוצר של זה הוא תעשיית ה'מה שאתם רוצים', ואדריכלים עשויים מחומר כזה...
• 

  תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?

  6.08.12
  יואב לרמן מעיר מספר הערות לגבי תכנית 3700, התכנית לפיתוח השטח הצפון מערבי של תל אביב, זה שמעבר לסמבטיון והרי החושך - או בשמם המוכר יותר, מצפון לירקון ולרידינג ולשדה דב. אז האם באמת ניתן לשחזר את ההצלחה העירונית של מרכז תל אביב גם כאן?"אם זה כל-כך פשוט לעשות הצלחה כמו מרכז תל-אביב, אז איך זה שלא ממש הצלחנו לעשות את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות?" שואל לרמן ועונה, "מסתבר שמערכות התכנ...