חיפוש - אדריכלות , בינוי ערים , דירות |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
יש מקום, זה דירות שחסר
25.07.11תחת הכותרת "יש מקום לכולם בגוש דן" מפרסם ד"ר אוהד קרני רשימה בבלוג שלו שמסבירה בפשטות, בגרפים ומספרים את העובדה הפשוטה - דירות אמנם חסרות אבל מקום בהחלט יש ואפילו בתל אביב. "הבעיה המרכזית של הבנייה בישראל היא שהיא פשוט לא צפופה מספיק" כותב קרני, "ישראל היא אמנם אחת מהמדינות הצפופות ביותר בעולם ותשעה מתוך עשרה אנשים חיים בה בערים, אבל למרבה האבסורד הערים שלנו ממש לא צפופות." והוא ממשיך "הפתרון אמיתי לבעיית הדיור אינו גירוש הצעירים לפריפריה הרח... -
השיכון למזרח והתכנון מלב מערב
19.01.12...גת הנושא מתייחס לתפיסה האדריכלית התרבותית. הדיירים יוצאי עדות המזרח באו עם תפיסה של בית עם חצר ושימוש בחללי החוץ. המתכננים הגיעו עם התפיסה האירופאית המתאימה למזג האוויר באירופה ובה באמת אין שימוש בחצרות. מבחינת המתכננים אז השימוש בחצר היה פרימיטיבי ומעניין לראות איך בסופו של דבר דירות הגן נתפסות כיום כפתרון יוקרתי ומודרני דווקא.ערן מזמין את כולנו לשמוע עוד על המתח בין תרבות המגורים המזרחית והמערבית ביום העיון שיתקיים ב 26.1.2012 בשעה 20:00 בערב. -
עירוניות חדשה בפרויקט הרובע ביפו
19.09.11יובל הכהן סוקר בבלוג "הרחובות שלנו" את פרויקט הרובע ביפו - "דוגמה יחידנית למרקם עירוני בר קיימא". פרויקט הרובע הממוקם ברחוב יפת ביפו וכשהחלו עבודות הבנייה ב-2003, הוצעו בו דירות במחירים נמוכים יחסית למיקומו המרכזי. בשונה מפרויקטים למגורים שנבנים כיום ביפו, הרובע לא תוכנן מעולם לאוכלוסייה עשירה. יובל מציג את המגרעות של המקום הבנוי כשיכון ציבורי אחד ולמרות הפגמים כותב "מדובר באחד הפרויקטים היחידים בגוש דן בפרט ובארץ בכלל שיתרונותיו בפירוש עולים... -
על גני סביון באור יהודה ושיווק אגרסיבי
14.03.11...ום. תמיר כותב על הנסיון של הבניה הטורית. למרות שזהו פתרון נפוץ בעולם, בישראל הוא לא הצליח. כיום הפרויקט נמצא במצב מוזנח עם תוספות הבניה וצבע הדהוי. מעניינת הערתו של תמיר בפסקה האחרונה -"ניתן להאשים את הקבלן וגם את הדיירים, וכמובן שכולם נושאים באחריות ,אבל גם לניכור הברוטליסטי המקורי, ולתזזית הגיאומטרית המכוונת של התכנון יש לטעמי חלק בתוצאה. חשוב לזכור זאת כאשר מתמלאים בנוסטלגיה לאדריכלות של שנות השישים והשבעים." *התמונה מהבלוג ערסיטקטורה. -
8 טענות מופרכות לגבי משבר הדיור
10.08.11...פיסה המוצגת בכתבה מתיישבת עם ראיית העולם של עמותת מרחב ששוקן הוא אחד ממיסדיה - לגבי עירוב שימושי, חנייה וצפיפות עירונית. ובכל זאת יש כמה נקודות חדשות שלא מוארות בדרך כלל ושווה לשים אליהן לב. שוקן רואה את מגדלי המגורים והדירות המפוצלות כהזדמנות ולא כבעיה. "העירייה צריכה לאפשר לציבור, ואף לעודדו, לפצל דירות, תוך הבטחה שתקים יחידה מיוחדת באגף הרישוי לטיפול מזורז בפיצול... ותוך ויתור על היטל השבחה. פיצול דירות אינו מעמיס דבר על התשתיות העירוניות... -
ירוחם עולה על מדים ... או שלא?
5.09.11... אבל האם המעבר המתוכנן של צה"ל לדרום ב 2014 באמת יגרום למשפחות אנשי הקבע לגור בעיר? היזמים חושבים שכך הדבר אבל מאחורי הסיבוב קורץ לכולם כביש 6 שיגיע מצומת הנגב למרכז. למרות שירוחם קיימת כבר 60 שנה מסתבר שמעולם לא נבנו בה דירות כפרויקטים של יזמים. בראשית הדרך הוקמו הבתים על ידי עמידר ובהמשך על ידי דיירים בשיטת "בנה ביתך", אבל רק לפני שלושה חודשים זכו חברות יזמיות במכרזים לבניית כ 100 יחידות דיור בשלושה מתחמים שונים בעיר. התוכנית של ירוחם מנסה ... -
על שימור ומגורים בקופסת שימורים
5.06.11...ש הרבה מעונות עובדים ברמה אדריכלית גבוה יותר." אם כל זה לא מספיק, בא חוק התכנון והבניה המוצע ומציג את נושא השימור דרך רשימות. מה רע בזה? תקראו את מה שכותב בלוג "המרפסת". הטיעון השני הוא טיעון אדריכלי: השימור מעקר את האדריכלות המקורית והופך יעודים מקוריים למסגרות חסרות תוכן. מוקדים היסטוריים עוברים תהליך סניטציה מאותות הזמן ומשיניו, ומאבדים כל תחושה של זהות שבניינים צוברים במרוצת השנים. החזיתות מקורצפות בזהירות, הפנים מדורדר לשלמות חסרת ה... -
זו לא התוצאה, זו הדרך
2.10.11...וגרים שאינם משתמשים ברכב אז על איזו בחירה אתה בכלל מדבר?" טיעון נוסף שעולה בתגובות נסוב על התכנון הסטודנטיאלי שתמונה ממנו מופיעה כאן (מתוך תכניתו של איליה בראון) - אין תכנון תהליך, רק תכנון מצב סופי. אדריכלים, וסטודנטים לאדריכלות אפילו יותר, מתכננים עיר במצב מוגמר, כאילו שאפשר לקפוץ ממצב א' ל ב', מהיום לעוד 20 שנה במכה אחת. זה לא עובד כך. תכנון שלא יכול להראות איך לעזזאל הוא מצליח ליצור תהליך פשוט לא יוקם. תוכנית אמיתית חייבת להציע פיתוח צנוע... -
פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?
7.11.11...לכן העיר צריכה להתרחב לשטחים חדשים". הדיון הזה הוא אחד הנושאים הבוערים כעת בשיח האדריכלי. ישנה תמימות דעים על הדרך בה פוגמים המגדלים בתחושת העירוניות אבל הפתרון המוצע בדרך כלל הוא ציפוף בתוך הריקמה. קולקר מסב את תשומת ליבנו לעובדה שצורת מגורים כזו לא מתאימה לתרבות שלנו. אנחנו יכולים להתאמץ עד כמה שנרצה אבל אם לקוחות לא יקנו, יזמים לא יבנו. אמנם לנו האדריכלים יש כח להשפיע פה ושם אבל כמו שאמר רם קולהאוס "אדריכלות היא תערובת של כוח וחוסר-אונים". -
שכונה ריקה
19.02.13... רק בכרמיאל, אלא בכל הארץ".הפסקה הזו מדגימה את הטיעון כולו, את הרציונל וגם את הפספוס הענק בניתוח העובדות. ככלל נראה שעילם כתב את הכתבה במקור ל"הארץ", המקום בו היה נהוג עד לא מזמן להכניס את הציונות הכיבוש והערבים לכל ביקורת, מאדריכלות ועד לציור וכתיבה. בכך מסית עילם את תשומת הלב למקום הלא נכון. התהליך, אותו הוא מתאר בצורה יפה כל כך, מתרחש בכל מקום, בתל מונד, בתל אביב כמו גם בארצות הברית - הזדקנות ובלייה. התהליך הזה הוא הדבר העיקרי בו אנחנו האדריכל... -
תחרות לפרויקטים של התחדשות עירונית
1.11.12...י ביצוע הפרויקט, הכולל: שטחי בניה, מס' יח"ד, שטחי דירות, מס' קומות וצפיפויות בפינוי בינוי 6. תכניות ותמונות של הפרויקט, לפני ואחרי ביצוע 7. שמות המתכננים, היועצים, היזם והמבצעים חבר השופטים: יו”ר: פרופ’ שמאי אסיף – אדריכל ובונה ערים אדר’ מימי פלג – מהנדסת העיראדר’ פנינה קול – אדריכלית העיראדר’ גנית מייזליץ-כסיף – נציגת עמותת האדריכלים אדר’ דני רז - אדריכל ומתכנן עריםמר משה רינת - לשעבר מ”מ ראש העיר, נציג ציבור פרופ’ גלעד הרן – נציג משפחת אילון. -
תחרות פומ' רעיונית לתכנון ופיתוח צורות מגורים חדשו
11.01.17...קטורה ובינוי ערים בטכניון, שופט ד"ר אמילי סילברמן, ראש הקליניקה האורבנית, המכון ללימודים עירוניים, האוניברסיטה העברית, שופטת ד"ר צפריר בלוך דוד, מומחה לכלכלה משתפת קבוצת WEconomize ,שופט ד"ר אדר' אלס ורבקל, שותפה דרמן ורבקל אדריכלות, ראש התכנית לתואר שני בעיצוב אורבני, בצלאל, שופטתאדר' אירית צרף נתניהו, ראש המחלקה לאדריכלות במכללת ויצו חיפה, שופטת- עמותת אדריכלים אדר' חנן פומגרין, החדר אדריכלים, שופט- עמותת אדריכלים אדר' אליהו נאוי, מזכיר חבר ה...