חיפוש - חדשות , אדריכלות , דירות , תכנון |1|

• 

  עקב אכילס של חוק התכנון החדש

  11.12.11
  ...לאכוף את הרישוי והתכנון גם יחד. לא ניתן להבטיח כי השטחים הפתוחים ישארו פתוחים. לא ניתן להבטיח שאזורי התעשיה ישמשו לתעשייה ולא למסחר. לא ניתן לוודא שמאגרי המים לא יזוהמו על ידי תחנות תדלוק. לא ניתן להבטיח שמקום בו ביקשו לבנות דירות קטנות, לא יבנו בפועל דירות גדולות, ושדירות לנופש לא ישמשו למגורים, וכך הלאה והלאה. את הקטע הזה אנו מצטטים מתוך הבלוג "המרפסת". בלוג שעוקב אחר תהליך האישור של החוק החדש מקרוב, בדרך כלל במבט מפוקח של עורך דין אבל הפעם...
• 

  שכונות סגורות- האדריכלים נגד, האזרחים בעד

  6.08.13
  ...ד מרצון אם מטעמי בטחון או הפגנת אליטיזם, כשבתוך השכונה ניתן לקבל את כל השירותים הנלווים החל מפארק ציבורי ומוסדות חינוך לילדים ועד מרכזי קניות סמוכים ואפילו אפשרויות בילוי. רמת אביב ג'. צילום- ויקיפדיהאך בעוד הציבור הרחב רוכש דירות בשכונות אלו, אדריכלים רבים לא מאושרים מאופי השכונות. קשת רוזנבלום מביאה את דבריו של הפרופ' אדריכל הלל שוקן: "זו אחת הבעיות הכי גדולות של סוג העירוניות הזה, שמחלק את העיר למרחבים גיאוגרפיים מוגדרים - נוה אביבים, רמת אביב...
• 

  תקן צפיפות

  21.09.16
  המונח "צפיפות", הפך בשנים האחרונות לאחד הפופולריים בשוק הנדל"ן במדינת ישראל. כולם מדברים על הצפיפות, אבל בכלל לא בטוח שכולם מתכוונים לאותה צפיפות. את יזם הנדל"ן מעניינת צפיפות המגורים נטו, כלומר כמה דירות הוא יכול לבנות על החלקה שרכש, ואת מוסדות התכנון בעיקר מעניינת (או צריכה לעניין) צפיפות המגורים ברוטו ברוטו, כלומר כמה יחידות דיור ניתן להפיק ממשאב הקרקע המתכלה, מבלי לפגוע באיכויות המגורים. מדדי הצפיפות, הם כלי תכנוני חשוב. לא צריך להסביר שצפ...
• 

  האם יכולה להיות אדריכלות חברתית?

  22.08.11
  ... שלו והולכת לאיבוד החשיבה המרוכזת של איכויות הדיור." כיום לא רק היזם אלא גם הרשויות רוצות דירות יוקרה. עיר עם דיור בר השגה מושכת אליה אוכלוסיה חלשה מבחינה סוציו אקונומית. "בסוף שנות ה-90 היתה הפרטה מוחלטת ואז הקבלנים התחילו להשתולל." אומר האדריכל משה אדם. "העיריות גם רצו דירות גדולות כי הם רצו רק אוכלוסייה חזקה ושאת המסכנים ישלחו למקום אחר." וכך, כשגם הרשות וגם היזם רוצים דיור יוקרתי אין אדריכלים שיכולים לעסוק באדריכלות חברתית גם אם ירצו.
• 

  פתרונות דיור בואדי ניסנאס

  7.02.13
  ...אי הדיור הקיים ישן ברובו ובמצב פיזי מידרדר, והוא מתאפיין גם במיעוט של יח"ד קטנות (בשטחן) שאינן מתאימות למשקי הבית הגדולים. בנוסף – קיים אחוז גבוה של דירות בבעלות עמידר וממ"י ועמידר פועלת למכירת נכסים בואדי. השכר החודשי הממוצע בשכונה הוא מהנמוכים בעיר חיפה וקיים קושי בקבלת משכנתאות לרכישת דירות בשכונה.כל אלה מלמדים על צורך בפתרונות חדשים למצוקת הדיור של הקהילה בואדי ניסנאס, שייצרו פתרונות מגורים ראויים וברי-השגה המאפשרים המשך חיים קהילתיים עשירים.
• 

  לא לצאת למרפסות!

  25.12.13
  אסון כבד נמנע אמש במבנה מגורים חדש בחדרה בעת שמרפסות בקומה התשיעית קרסו אל הדירות שמתחתיהן וחלקים מהן אף נפלו אל הרחוב.מדובר בפרויקט "גינדי בפארק" הכולל 76 דירות בשני מגדלים בני תשע קומות כל אחד. המגדל הראשון כבר מאוכלס במלואו. למרבה המזל ההתמוטטות ארעה במגדל השני שאליו הספיקו להיכנס 2 משפחות בלבד."לא לצאת למרפסות" כך הנחתה עיריית חדרה את 38 בעלי הדירות המבועתים בבניין התאום שמרפסותיו עדיין עומדות... מי יתן את הדין?צבי וילדר, דובר חברת גינדי השקע...
• 

  תחרות לפרויקטים של התחדשות עירונית

  1.11.12
  ...י ביצוע הפרויקט, הכולל: שטחי בניה, מס' יח"ד, שטחי דירות, מס' קומות וצפיפויות בפינוי בינוי 6. תכניות ותמונות של הפרויקט, לפני ואחרי ביצוע 7. שמות המתכננים, היועצים, היזם והמבצעים חבר השופטים: יו”ר: פרופ’ שמאי אסיף – אדריכל ובונה ערים אדר’ מימי פלג – מהנדסת העיראדר’ פנינה קול – אדריכלית העיראדר’ גנית מייזליץ-כסיף – נציגת עמותת האדריכלים אדר’ דני רז - אדריכל ומתכנן עריםמר משה רינת - לשעבר מ”מ ראש העיר, נציג ציבור פרופ’ גלעד הרן – נציג משפחת אילון.
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  כתבה של יונתן קנטי במעריב מציגה את תופעת הקומות הנסוגות, סגנון אדריכלי בלתי מתוכנן שבו הקומות הגבוהות הן תוספות שאינן מתיישרות עם חזית הבניין. התופעה הולכת וגדלה עם המחסור בדירות באזורים יקרים ומתגברת בעזרת תכניות כמו תמ"א 38 - חיזוק מבנים תמורת זכויות בניה.בכתבה מסביר אבנר אקרמן, אדריכל העיר ראשון לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת ב...
• 

  55a + 306 - תערוכה

  31.08.11
  זה 55a+306. בתים, דיור ציבורי, עיבוי בינוי ומה שביניהם 55א סטודיו לאדריכלות - אדריכל מרק טופילסקי 22 ספטמבר 2011 – 5 נובמבר 2011 זהזהזה גלריה לאדריכלות, מבנה 21 נמל תל אביב. בתערוכה 55a + 306 יציג אדריכל מרק טופילסקי מגוון מעבודותיו שתוכננו ונבנו בין השנים 2003 ועד 2011. התערוכה כוללת שני חלקים המציגים צדדים שונים בעבודתו של האדריכל. חלקה האחד של התערוכה יציג אינטרפרטציות של האדריכל לפרוייקטים אשר הושלמו בשנים האחרונות. חלקה השני יתמקד ...
• 

  תערוכה - שיכונים מבפנים

  13.12.11
  ... המגדלור 15, יפו שיכונים מבפנים תערוכה חדשה בגלריה בבית האדריכל תערוכת "שיכונים מבפנים" חושפת את הפן הסמוי של השיכון הציבורי הממלכתי – הפן של הדיירים. באמצעות סיפורים פרטניים ומצולמים שמציגים אדריכלים צעירים וסטודנטים לאדריכלות, נחשפות התרבויות השונות מהם הגיעו הדיירים ודפוסי המגורים השונים אליהם היו רגילים. אלו מעומתים עם קירות דירת השיכון ועם התפיסה התכנונית מאחוריה. תכנונן הפנימי של דירות השיכון הסתמך על פיתוח מודרניסטי-אנליטי. לאחר...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...וגרים שאינם משתמשים ברכב אז על איזו בחירה אתה בכלל מדבר?" טיעון נוסף שעולה בתגובות נסוב על התכנון הסטודנטיאלי שתמונה ממנו מופיעה כאן (מתוך תכניתו של איליה בראון) - אין תכנון תהליך, רק תכנון מצב סופי. אדריכלים, וסטודנטים לאדריכלות אפילו יותר, מתכננים עיר במצב מוגמר, כאילו שאפשר לקפוץ ממצב א' ל ב', מהיום לעוד 20 שנה במכה אחת. זה לא עובד כך. תכנון שלא יכול להראות איך לעזזאל הוא מצליח ליצור תהליך פשוט לא יוקם. תוכנית אמיתית חייבת להציע פיתוח צנוע...
• 

  בתים לא צומחים סתם

  26.07.15
  ...ח, מספר חדרים, טכנולוגיות בנייה וכיו"ב. התכנסנו כדי לשוב ולעסוק בדיור כזירה לחשיבה אדריכלית נסיונית ומהפכנית." בהרצאתה בכנס התייחסה ד"ר אלואיל להדים של מחאת 2011 ולנסיונות של אזרחים ואדריכלים להציע כיפות גיאודזיות כאדריכלות דיור חלופית במאהל ארלוזורוב בתל אביב, שהוקם בסיום המחאה. ד"ר יוסי קורי דיבר על חדשנות אדריכלית בתכנון מגורים בעידן הקיימות; אדר' גלי בר-עבאדי דיברה על פתרונות גמישים במגורים, המאפשרים התאמה של יחידות דיור לש...
• 

  כנס האדריכלים הבינלאומי השני בחיפה

  3.12.14
  ...זית יפיץ את השינוי החדש של חיפה בנושא חזית הים, ויספק במה מרכזית להפיכתה לעיר נמל אורבנית.איך ארכיטקטורה בת ימינו יכולה להשתלב עם ארכיטקטורה מקומית ישנה יותר, יצירת מתחם אחד שמאגד תחתיו בתי מלון, קמעונות, מסעדות, משרדים, בתי דירות מתקני חניה, יחד עם זאת פארקים וכיכרות מרכזיים.הנמל גם יגביר את הפעילות באזור הזה ויהפוך אותו לנמל החשוב ביותר, כגשר היסטורי המקשר בין אירופה, אפריקה ואסיה.כפי שתאודור הרצל צפה בספרו (אלטנוילנד, 1902) : (בחיפה יש) שמים כ...
• 

  אדריכלות אורבאנית עכשווית

  22.12.15
  בשבועות הקרובים תארח המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, סדרת הרצאות שתעסוק באדריכלות אורבנית עכשווית,ותציג בהקשר זה נושאים מתחומים שונים כמו: קיימות, תרבות, שינוים דמוגרפים ופערי דיור.המרצים מתכנני ערים, אדריכלים ומנהלים אמנותיים ישתפו מניסיונם, ויעסקו בסוגיות שנמצאות בליבת התכנון של העיר המודרנית, ויקשרו את הסוגיות הגלובליות למציאות הלוקלית של ירושלים. הרצאתו של יונתן רוקם תעסוק בשאלה: כיצב תכנון העיר המודרנית מתמודד עם מיעוטים אתניים ומהגרים, ליאת בריק...
• 

  40 / 40 התערוכה לאדריכלים צעירים -שיח גלריה

  6.05.12
  ...ולטים בישראל. התערוכה מבקשת להעניק לקהל הרחב ולציבור האדריכלים הצצה חטופה על המגמות והכיוונים בעבודתם של האדריכלים הצעירים הפעילים בישראל. . תערוכת 40/40 הינה אחת הזירות הציבוריות המרכזיות בארץ לאיתור מגמות העתיד באדריכלות הישראלית, כאשר הפרויקטים הנכללים בתערוכה נעים מהטריטוריה המובהקת של "האדריכל הצעיר", קרי הבית הפרטי, הדירה המשופצת והחנות המעוצבת; ועד לטריטוריות חדשות, יחסית, בקנה מידה גדול, כתכנון מבנה ציבור, תכנון בתי דירות, ...