חיפוש - חדשות , אדריכלות , נוף , ציבורי |1| - דף 2

• 

  בטון חשוף וביקורת אדריכלות

  2.04.13
  ... החשובה ביותר, זו שלדעתי מתעלמים ממנה אדריכלים רבים ולבטח התעלמו ממנה אדריכלי הברוטליזם - משמעותו של הבטון."הבטון האפור" כותב יעקובסון, "הבטון שנעשה בו שימוש מסיבי בכל רחבי הבניין, נחשב בדרך כלל בציבור לדבר מאיים. כדי להעריך אדריכלות מוצלחת – חלוקת חללים, כניסות של אור טבעי, משחקי אקוסטיקה, ביטוי קונסטרוקטיבי בחזיתות ובתקרות, פינות ישיבה ויצירת קשרי מבט – צריך ללמוד אותה. ללמוד ממש כמו מתמטיקה, ביולוגיה וספרות. ואולי עוד לפניהם. ראוי ללמוד על המק...
• 

  קול קורא לדיור הציבורי - תערוכה

  8.12.11
  יום חמישי, 8 דצמבר 2011, 19:30 גלריית בית האדריכל, המגדלאור 15, יפו סניף הצעירים בעמותת האדריכלים שמח להזמין אתכם אישית לפתיחה המחודשת של תערוכת "קול קורא לדיור הציבורי" שיזם הסניף בקיץ האחרון במסגרת מאהל המחאה בשד' נורדאו. התערוכה היתה ועודנה חלק מקריאה שלנו למשרד השיכון לשוב לתפקידו ההיסטורי כמוביל שוק המגורים בישראל ולכונן תחרויות תכנון למגורים בהם יבחרו ויבחנו טיפוסים חדשים של דיור, בדומה לנעשה ברבות ממדינות המערב. התערוכה מציגה כ-50...
• 

  הועידה הארצית לאדריכלות ועיצוב 2017

  1.01.17
  ...דלים מעורבישימושים, חללים קמעונאיים, מתחמי הסעדה קניות ובילוי, מגורי יוקרה, קמפוסים אקדמיים, סביבות עבודה, מסעדות ובתי קפה, מטבחים מקצועיים, מרחבציבורי, שטחים פתוחים,תכנון עירוני, גני מרפא ועוד יוצגו במסגרת ''הועידה הארצית לאדריכלות ועיצוב 2017 '' שתיערך בתאריכים 31 בינואר עד 1בפברואר בביתן 1 בגני התערוכה תל אביב , במסגרת ''תערוכת פרויקטים 2017 '' לעיצוב ואדריכלות ,בניה ובניה ירוקה,פיתוח סביבה ונוף. בין המרצים האדריכלים: ברכה חיוטין, אבנר ישר,...
• 

  ללמוד מכיכר אתרים

  19.08.12
  ...דרך בה יתנהל ויתוחזק שטח ציבורי לאורך שנים. באזור נמל תל אביב למשל כבר לא חזרו על הטעות הזו והבעלות היא של הממשלה, העיריה והציבור דרך חברת "אוצר מפעלי ים". לכאורה, לנו האדריכלים כל זה לא נוגע. מה לנו ולהגדרות בעלות על נכסים? אבל כל מי שעוסק בתכנון עירוני ובמרחבים ציבוריים חייב להיות ער לעובדה שמבנה הבעלות הוא שיקבע איך תתנהל התחזוקה לאורך זמן ואיך יצירתו האדריכלית תיראה לאחר כמה שנים.ולכיכר אתרים כנראה יש יותר סיכוי להיפגע מסקאד מאשר לעבור שיפוץ.
• 

  הבלוק והדיור הציבורי

  21.08.11
  נועם דביר כותב ב"הארץ" על הדיור הציבורי של שנות ה 60 ובמיוחד על "הבלוק" - מבנה באורך 250 מטר בבאר שבע שהיה חלק מהפרוייקט הממשלתי של אותן השנים. למה המבנים האלה לא הצליחו ומה נוכל לעשות על בנושא כעת כשהדרישה אליהם שבה עם משבר הדיור הנוכחי? בדומה למבנים אחרים בארץ ובעולם, מבנה "הבלוק" תוכנן על ידי אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני ב-1962 בהקשר ישיר למבנה unite d'habitation של לה-קורבוזיה. למרות הרצון הטוב נראה כי שילוב של בטון חשוף, מבנה ענק ופריפרי...
• 

  מה חסר בעיר הזאת?

  10.08.11
  ...שה הזה באמצעות מימון נדיב (אולי בסדר גודל של החוב הלאומי של ארצות הברית), תכנון שאפתני (שלא לומר מגלומני), בנייה מואצת ומיתוג אגרסיבי." אבל ערים מתנהגות כמו ערים ויזמים כמו יזמים. רק מהפרוגרמה וצורת הפיתוח אפשר לנחש מה באמת קרה שם. הרבה כסף ציבורי קומוניסטי, הרבה שחיתות פרטית קפיטליסטית ואדריכלים שתכננו לפי בקשת הלקוח בלי לשאול יותר מדי. אנחנו יצרנו בשיטה הזו את פרוייקט הולילנד אבל אנחנו רק כמה מליונים. הם יותר ממיליארד וגודל הפיל הלבן בהתאם.
• 

  הזוכים בתחרות אתר השחזור בראש פינה

  14.08.11
  ... מגרש ודרישה כללית ומשם יש את הדרור ללכת לאן שתרצה. כמובן שזה גם כיף וגם המקום לאדריכלים צעירים להכנס ולהשיג הכרה." "במקור כללה ההצעה של התחרות מעלית אלכסונית" מציג תומר את הפרויקט. "אבל על מנת לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בנוף ההר המזוהה עם המושבה, בחרנו שלא להעלות את המבקרים לאתר השחזור בעזרת פוניקולר – מעלית אלכסונית שאינה מתאימה להפרש מפלסים כה קטן, אלא לבצע את הפעולה בהתקנת מעלית ורטיקלית הנובעת מבטן ההר היישר אל הרחבה העליונה. אותו האידאל ...
• 

  העיר והקניון

  4.06.13
  ...כותב מיכאל יעקובסון ב Xnet, "כל תוספת של קניון מסייע בשקיעת חיי הרחוב והמסחר המקומי". פתיחת הגרנד קניון החדש בבאר שבע "מייצגת מדיניות עירונית לא ברורה. פיתוח שדרות רגר בכניסה הצפונית לבאר שבע מרמז אולי על רצון לפתח את המרחב הציבורי הפתוח, אך הזנחת השוק העירוני, פיתוח מעגלי התנועה באופן מוגזם (שנועדו למכוניות ולא לבני אדם) ופיתוח הקניון החדש הם מהלכים שמעודדים את התפוררות המרחב העירוני כזירה אזרחית חופשית ונגישה לכולם".אנחנו האדריכלים מרגישים פעמי...
• 

  הגשת הסטודיו לעיצוב פנים

  1.07.15
  ...אדר' אייל נחמיאס, אדר' מיכל ברעוז כמידי שנה אנו משתדלים לשלב את פרויקט עיצוב הפנים במרקם העירוני- חברתי של העיר חיפה, ובמסגרת כך לערוך את ההגשה במרחב עצמו מחוץ לכותלי המכללה.השנה , עוסק הסטודיו לתכנון בחלל נתון, במושג הרחצה הציבורית והמתחם שנבחר לתכנון הינו "האגף" ברחוב הנמל בחיפה.מתחם קמפוס הנמל, בעיר התחתית, הסמוך למימיו של נמל חיפה, מהווה חלק מהשטח המיובש מימי הקמת הנמל בתקופה המנדטורית, בראשית המאה ה-20. במסגרת הסטודיו לעיצוב פנים שנה ב', נדר...
• 

  איך יראו פני המקצוע?

  6.09.12
  ...חתמו בעצמם על הפרויקטים הרלוונטיים ורק עסקו בהם במהלך ההתמחות. נושא זה יפתח את אפשרות האימון לאדריכלים צעירים עצמאיים רבים שלא ייאלצו לחכות 10 שנות רישוי עד שייחשבו מאמנים. 4) הריון ומילואים - הנושא יועלה בפני המועצה להנדסה ואדריכלות ויוגדר פרק זמן שניתן יהיה להחסיר בין אם למילואים או לחופשת הריון שייחשב למניין ההתמחות.יש לציין שעדיין לא קיבלנו את מלוא הפרטים ותגובה מפורטת של משרד התמ"ת תועבר אלינו עוד כחודש וחצי, לאחר החגים. כיוון שאנו מייצגים א...
• 

  סטודנטים לאדריכלות מציגים: פארק החולות בחולון

  9.07.13
  סטודנטים שנה ד' בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב הציגו הצעות מקוריות לפיתוח פארק החולות בחולון. העיר חולון, הנקראת על שם מרחבי החול שמהם צמחה העיר, מתכננת להקים בשטח החולות הפתוח האחרון הנותר בעיר פארק עירוני אקולוגי לרווחת והנאת התושבים והמבקרים. הרעיון לפיתוח הפארק עלה עוד בשנת 2005, אך מתעכב שנים ארוכות, עקב קשיים תכנוניים רבים וריבוי בעלי קרקעות בשטח.לפי אתר עיריית חולון, השטח המיועד לפארק משתרע על פני כ- 400 דונם ומהווה חלק מכ- 1,000 ...
• 

  שטחים פתוחים אחידים ומשעממים

  30.10.11
  לקראת הרצאתו בכנס איגוד אדריכלי הנוף בשבוע הבא כותב האדריכל יודן רופא על מחקר שקיים בנוגע לשטחים הפתוחים בשכונות המגורים בישראל. המחקר מראה כי אין מחסור בשטחים ציבוריים פתוחים בשכונות מגורים בישראל ומסקנה זו אינה מתיישבת כמובן עם המלצות הארגונים הירוקים והמשרד להגנת הסביבה. לדבריו של יודן, "אין מחסור בשטחים ציבוריים פתוחים בשכונות מגורים בישראל – אלא שהשטחים הפתוחים אחידים ומשעממים, אינם מושכים פעילות כשלעצמם, ונמצאים בשימוש מועט מצד אחד, ומצ...
• 

  היכל התרבות והסובייט העליון

  7.11.11
  ...ה - הרימו את הקמפיין נגדנו. אלא שגם טענה זו לא עמדה לבסוף במבחן הביקורת המקצועית." מעניין לקרוא את דעתו על קבוצות הרכישה בהן התנסה דווקא כלקוח ("המצאה שטנית") וגם על האפשרות לצופף את העיר תל אביב. על תרבות הדיור כיום הוא אומר "בשנות ה-30, כשלה-קורבוייזה ואנשיו חקרו את יחידות הדיור בשביל התיאוריות והתכנון של דיור ציבורי, חקרו וחישבו את המינימום: מה מינימום השטח שצריך כדי לחיות. אנחנו חוקרים עכשיו את המקסימום - צורכים מטרים מרובעים כמו חזירים".
• 

  פרס קרוון לעליזה ברוידא ורות מעוז

  21.11.11
  פרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף יוענק השנה לאדריכליות עליזה ברוידא ורות מעוז על פרויקט תכנון פארק רדינג וטיילת החוף הצפוני בתל אביב. הפרס מוענק מדי שנתיים לפרויקט נוף וסביבה והוא נקרא על שמו של אברהם קרוון (אביו של דני קרוון) שהיה הגנן הראשי של עיריית תל אביב ותרם רבות לעיצוב הנופי שלה. בפרויקט פארק רידינג, הממוקם צפונית לנמל תל אביב, יצרו ברוידא ומעוז מרחב ציבורי חדש, המשלב צמחיית חולות וטבע ושיתפקד בעתיד הקרוב כמעין שמורת טבע. הפארק כולל שבי...
• 

  האם יהרס בית המכס בנמל יפו?

  26.10.11
  כתבה של יואב מלכה ב Ynet מציגה את ההתלבטויות בעירית תל אביב ובמחלקה לשימור לגבי אחד מהבנים המכוערים והמיותרים באזור - בית המכס בנמל יפו. המבנה מוזנח, מכוער, חוסם את קו הנוף, אינו קשור לנמל יפו ההסטורי ובכל זאת מומחי השימור קמים על הרגלים האחוריות. "מדובר באתר שהיה השער לארץ ישראל", אומרת בכתבה תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, "הבניין הזה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ו...