חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , אדריכלות , ערים , רגל |1| - דף 4
לא מצאת? פשוט חפש.
-
תחבורה, נת"צים ורחוב אבן גבירול
23.10.11...וב טרם אובחן כי אדריכלים רגילים להתעלם ממנו לחלוטין - העצים. אני חושב שהשינוי המהותי ביותר בשיפוץ אבל גבירול הוא שינוי החתך מבחינה נופית. לטעמי כשאני הולך היום באבן גבירול אני מרגיש חשוף. הרגשת הצפיפות הנעימה שהייתה ברחוב ירדה עם כריתתם של עצי הסיסם. מרחוב מוצל יחסית שבו אין להולך הרגל קווי מבט ארוכים, אבן גבירול הפך למקום בוהק עם ציר ארוך ומודגש. במילים אחרות - לא כיף כמו פעם. אני מקווה שכשיגדלו העצים הצעירים הנמצאים במדרכות המצב ישתפר. -
הספריה העירונית הניידת - פרויקט מיוחד
30.06.11...יפה והפרוייקט הופעל בשכונה אחת - שכונת זיו בחיפה. כוונת היוזמים היא לבנות רשת מדפים ליצירת ספריה ציבורית בתוך העיר ובהמשך להפיץ רשתות דומות בערים אחרות. לשם כך כמות הספרים שנאספה לצורך התחזוקה הראשונית לא תספיק... ופה אתם מתבקשים לעזור. מארגני הפרויקט מבקשים את תמיכתכם. צרו איתם קשר והעבירו אליהם את הספרים שאין לכם חפץ בהם, את הספרים שעומדים כאבן שאין לה הופכין על מדף הספרים ואולי את הספרים ששוכבים בבוידם. צרו איתם קשר דרך פייסבוק בדף זה. -
השיכון למזרח והתכנון מלב מערב
19.01.12לקראת יום העיון מפרסם ערן תמיר כתבה מרתקת בבלוג ערסיטקטורה. כתבה שעוסקת בתכנון השיכונים בשנות החמישים והשישים וגם במתח העדתי "בין המתכננים האשכנזים שכפו, לכאורה, את גישתם המודרניסטית והאירופית על דיירים שבאו מן המרחב המוסלמי.""למרות שבמרכז התערוכה עומדות דווקא דוגמאות קונקרטיות וחוויות אישיות" כותב ערן, "ולמרות הנימה הלא פולטית המאפיינת אותה, נקראת התערוכה, לפחות אצל אחדים, ככתב אישום נגד מדיניות השיכון הציבורי בישראל"... "כשאנשים מגיבים לאישום ... -
לכל אדם זכות לדיור
25.09.11...קונקרטיים יותר בנושאים השונים. ראשית מתייחס הדו"ח לשינוי התפיסה הנדרש ובהמשך לפתרונות אפשריים בכל תחום. בחרנו כאן להציג חלק מהן: לא מספיק "להגדיל את ההיצע" – אחד השינויים המרכזיים הוא להשקיע את עיקר המאמץ בחיזוק ובחידוש הערים הקיימות ועיבוין, גם במרכז וגם בפריפריה, תוך מתן פתרונות שונים לאוכלוסיות מגוונות, במקום השקעה בהקמת עוד ועוד שכונות וישובים הומוגניים בשטחים פתוחים, שפוגעים ומחלישים את השאר, דורשים עוד ועוד השקעות בתשתיות חדשות, וגורמים... -
למי שייך הרחוב?
13.06.11...רכב.ה תמונה המצורפת כאן ומקורה בבלוג מציגה יפה מאד את הבעיה: רחבה נעימה עם קשתות שנועדו למסחר ובתי קפה ולבטח הייתה שוקקת אם הייתה זוכה לטיפול נכון יותר ולהרחקת המכוניות. ההעדפה האוטומטית שלנו לתנועת המכוניות על פני הולכי רגל ורחוב שוקק וחי ברורה. כולנו רוצים לחנות ממש מתחת לבית, אם היה אפשר - היינו רוצים להחנות את הרכב כך שתא המטען יהיה צמוד למקרר במטבח. אבל כמתכננים אנחנו צריכים להיות מודעים ואחראים גם לשטח הציבורי שהחזיתות שלנו יוצרות. קחו ... -
נושאים בתכנון עירוני. #1 העיר והרכבת
1.01.17...כיום, מכהנת דניאלה כמתכננת מחוז מרכז המשתרע מ"חדרה עד גדרה" (למעט מחוז תל-אביב) ומונה כ-52 רשויות עירוניות, כ- 200 מושבים וקיבוצים ומתגוררים בו כ- 2.2 מיליון תושבים. בנוסף מלמדת דניאלה בלימודי תואר שני לעיצוב אורבני באקדמיה לאדריכלות בבצלאל.>>> אדריכל עמי שנער // מן - שנער אדריכלים ומתכנני עריםאדריכל עמי שנער, בוגר הטכניון (1976). יחד עם שותפו אמיר מן, אחראי משרד מן שנער אדריכלים מתכנני ערים משנת 19911 לסדרה של תכניות עירוניות רבות-היקף וביניהן ח... -
עירוניות חדשה בפרויקט הרובע ביפו
19.09.11יובל הכהן סוקר בבלוג "הרחובות שלנו" את פרויקט הרובע ביפו - "דוגמה יחידנית למרקם עירוני בר קיימא". פרויקט הרובע הממוקם ברחוב יפת ביפו וכשהחלו עבודות הבנייה ב-2003, הוצעו בו דירות במחירים נמוכים יחסית למיקומו המרכזי. בשונה מפרויקטים למגורים שנבנים כיום ביפו, הרובע לא תוכנן מעולם לאוכלוסייה עשירה. יובל מציג את המגרעות של המקום הבנוי כשיכון ציבורי אחד ולמרות הפגמים כותב "מדובר באחד הפרויקטים היחידים בגוש דן בפרט ובארץ בכלל שיתרונותיו בפירוש עולים... -
שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה
17.10.11... שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שיתנגד לפתרון שישפר את רמת חייו אבל מה לעשות והתושבים כבר למודי ניסיון ומבינים שלא תמיד מקבלים את מה שמובטח בת... -
משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש
21.11.11...ה של שני העשורים האחרונים. את הזרעים הללו זרעו ממשלות "חברתיות" בהרבה. משרד הבינוי והשיכון לא רק נקרא כך אלא ובעיקר עסק בכך. ישראל בנתה בשנות החמישים והשישים "דיור בר השגה" בכמויות שלא היו מביישות שום מדינה בסקנדינביה. מה הן ערים כקריית גת, ערד, דימונה, נצרת עילית, עפולה עילית, קריית שמונה, מצפה רמון וכרמיאל אם לא פרוייקטי בנייה מסיביים של דיור בר השגה? מהם שכונות ירושלים שנבנו אחרי מלחמת ששת הימים אם לא דיור בר השגה? מהי מעלה אדומים ומהי מודיעין... -
עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.
31.12.12...גע לעיר הישנה של ילדותו שבה הנגרייה הייתה מעבר לרחוב.עיר טובה צריכה עירוב שימושים, שילוב של מגורים עם מסחר, מקומות בילוי עם תעסוקה זעירה לפחות. את זה כולנו יודעים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את ה"עירוב שימושים" הזה.אבל מי לעזאזל נגד? אנחנו.לא בכובע של המתכננים, אנחנו בכובע של רוכשי הדירות. מרביתנו לא מוכנים לשום "עירוב שימושים". אפילו עירוב אוכלוסיה אנחנו ל... -
שינקין כמשל
20.11.11לקראת השיפוץ המיועד של רחוב שינקין בתל אביב סוקרת נטע הלפרין בעכבר העיר את התהפוכות שעברו על הרחוב. המקום שהיה הדבר הכי לוהט והפך בשנים האחרונות לסתמי, האם הוא עוד יכול לקום לתחייה? האם מישהו בכלל רוצה אותו עדיין כסוהו של תל אביב? ביקורת על השיפוץ המתוכנן מושמעת בכתבה מפיו של האדריכל יובל יסקי "הרצון של העירייה להקנות שפה אחידה לרחובות המתחדשים מביס את הרעיון של תל אביב כעיר של גיוון ומגוון" ... "בשנים האחרונות יש נטייה לעיצוב יתר, שמבטל את ה... -
מי בונה מגדלים בירושלים?
10.03.11תוכנית המתאר החדשה ואדריכלים זרים. במאמר שפורסם בהארץ נכתב על תוכנית המתאר החדשה המציבה בליבה של העיר "עשרות בודדות" של מגדלים. במקור כללה התוכנית הערה שמטרתה לעודד אדריכלים בינלאומיים לבנות במרכז ירושלים. למרות שהסעיף הזה הושמט בסופו של דבר, נראה שהמעורבות הבינלאומית לא מעטה. הכתבה מעלה כמה שאלות חשובות לגבי העיר - עד כמה אפשר לשלב מגדלים בתוך מרקמים היסטוריים ייחודיים מסוגם בעולם? כיצד מתמודדים עם תקנות הבנייה המחמירות המחייבות חיפוי בא... -
מודיעין נגד הירוקים
22.08.11"החברה להגנת הטבע ועיריית מודיעין נמצאות על מסלול התנגשות" כותב טל בניומי בכתבה ב Ynet. לאחר שהוועדה המחוזית קיבלה את טענות החברה להגנת הטבע בקשר לבניה הרוויה הנדרשת בעיר, ממשיך ראש העיריה לנסות להרחיב את העיר לשטחים הפתוחים. "אנשי החברה להגנת הטבע נמצאים בהיסטריה ולחץ כי הם מבינים שהחגיגה שלהם בוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה הסתיימה", אומר בכיר בעיריה ששמו לא הוזכר בכתבה. "הם זורים חול בעיני הציבור ויש להם חלק נכבד בתקיעת תוכניות בנייה בכל ה... -
כרמיאל - עיר אמיתית או כפר גדול?
22.06.11בכתבה ב"הארץ" מספרת אסתר זנדברג על מיתוג העיר כרמיאל. לא מעט נכתב כבר על הטרנד החדש של ראשי הערים בו הם עוסקים במיתוג במקום לפתור את הבעיות האמיתיות של הישוב, וכרמיאל מצטרפת בזאת לאילת וקריית מלאכי. במקרה של כרמיאל, אפילו אדריכלית הנוף האמריקאית מרתה שוורץ, שהובאה במיוחד כדי לסייע במיתוג, מסכימה שכדי ליצור אורבניות נדרשים תהליכים דרסטיים יותר. הסלוגן הדמוגרפי שנבחר לכרמיאל לפני שנה היה, "כרמיאל לגדול ולגדל". שוורץ נכנסה לתמונה בתחילת השנה והו... -
סיפור של פינוי בינוי ובירוקרטיה
31.05.11...של המתחם. האדריכל גיורא דותן, אומר בכתבה של 'ערב ערב': "ארבע שנים אנחנו בהליך של תיאום מול העירייה, אבל שום דבר לא קורה. ראש העירייה לא עמד בהתחייבויותו". ראש מינהלת השכונות הוותיקות, נחום סרי, מוסיף: "אני לא ישן בלילה בגלל הסכנה במבנה הזה ובגלל שדברים לא מתקדמים. יהיה שם אסון! המקום הזה מסוכן מכל הבחינות. זה מבייש את העיר שיש בה מבנים כאלה". אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה ולגלות חלמאות וגרירת רגליים של בירוקרטים עירוניים. * צילום - רוחמה ביטון
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
