חיפוש - אדריכלות נוף , אדריכלים , בינוי ערים |1|

• 

  מלכת העיר, אופניים ושדרות רחבות

  11.12.11
  ראיון מסקרן עם האדריכל דני קייזר התפרסם היום בגלובס. קייזר היה מהנדס העיר תל אביב ומנקודת מבטו ברור שהאשמה במרבית הבעיות בעיר היא המכונית. "אני מעדיף שלמכוניות יהיה לא נוח לנסוע בעיר. כשלמכוניות נוח לנסוע ברחוב, זה סימן שחציית הכבישים פחות בטוחה. כשלמכונית יש איפה לחנות, זה סימן שלמי שהולך על המדרכה יהיה פחות נוח. המכונית אינה מלכת העיר, מלך העיר הוא הולך הרגל - והתכנון צריך להתכוון אליו". קייזר מספר על ראשי הערים המעוניינים לבנות שדרות רחבות...
• 

  בואו, בואו, אדריכלים הולכים מכות!

  7.03.11
  ...אסתר סוקרת את שתי התנועות ואת עקרונותיהן הכללים. כרגיל אצל אדריכלים יש הרבה דיבורים וקצת קשה להבין מה באמת כל צד מציג ואיפה הויכוח הגדול. שתי התנועות כמובן הולכות עם צו האופנה ומציגות את עצמן כגואלות בנושא הסביבתי. ולי יש שתי הערות: 1. שתי התנועות לטעמי מגוחכות. אדריכלים חושבים שהם באמת מנהלים את התכנון העירוני כשכל פוליטיקאי ויזם מדרג שני קובע הרבה יותר מהם מה יקרה בעיר. 2. למרבה הצער אדריכלים לא באמת הולכים מכות. חבל, לחלק מהם בהחלט מגיע.
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש...
• 

  עיר צפופה, עיר גדולה

  8.12.11
  בכנס האחרון של עמותת מרחב דובר רבות על צפיפות עירונית ויתרונותיה. "הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד...
• 

  מה חסר בעיר הזאת?

  10.08.11
  ... ציבור, כיכרות, שדירות רחבות, מבני מגורים ומסחר... רק דבר אחד חסר בה - אנשים. שרון מכיר היטב את העיר הזו מאחר ותכנן בה את אחת ממאה הוילות באחד הפרויקטים השאפתניים ביותר, וגם מעוררי המחלוקת ביותר. 100 וילות שתוכננו על ידי 100 אדריכלים מרחבי העולם וכל אחת משתרעת על 1000 מ"ר. "ניו אורדוס היא ללא ספק אתר הבנייה הכי גדול שראיתי בחיים שלי." כותב שרון. "מעולם לא ראיתי כל כך הרבה מנופים. העיר הוקמה במרחק של כמעט חמישים קילומטרים מהעיר אורדוס (הישנה),...
• 

  שכונת הבאוהאוס האמיתית

  26.01.11
  ...טי וחד-פעמי לטובת חללים חזרתיים הפתוחים זה לזה יוצרת תחושה של אנונימיות. לאלה מצטרפת כמובן החזרתיות של הבלוק עצמו, הנולדת משכפול יחידות הדיור הזהות זו לצד וזו מעל זו, וכמובן, החזרה על אותו בלוק שוב ושוב, ושוב, במרחב. כיף לגלות שוב בבלוגים ברשת דיונים בנושאי ארכיטקטורה. כתיבה ברמה אקדמית, עם מראי מקום, הסברים, תמונות והערות גם לתוכניות עתידיות. פוסט למטיבי לכת, אדריכלים העוסקים בבינוי עירוני. קישור לכתבה המלאה: שכונת הבאוהאוס האמיתית
• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  ...ודות.זכו באות העיצוב - 6 ערים על 8 עבודות וכן 5 ערים קיבלו ציון לשבחהזוכים באות העיצוב העירוני 2012- עירית חיפה – חזית ים עירונית וקמפוס הנמל מתכננים: שנער-מן אדריכלים ומשה צור אדריכלים - עירית ירושלים – קו הרכבת הקלה אדריכלות נוף: יאיר אשל, מילר בלום אדריכלות נוף. עיצוב תחנות: פאבליק זון טרנספורט יישן בע"מ. ליווי תכנון: עופר מנור אדריכל ראשי. קארן בלוך אדריכלית תכנית אב לתחבורה. ירושלים – מראה מקום - מתכננים: סמדר כרמלי, אילן וענ...
• 

  דיון על רשת הרחובות החדשה של מנשיה

  8.02.12
  ...וד. כמו כן, יצרת מרחבים הולמים להולכי הרגל, לרוכבי האופניים, לתחבורה הציבורית ושילוב התחבורה הכללית".מרחב היא עמותה רשומה בה חברים מתכנני ערים, אדריכלים, אדריכלי נוף ועוד. מרחב מתמקדת בשינוי הסביבה העירונית הבנויה ופועלת לפיתוח המדיניות והכלים המקצועיים הנחוצים ליצירת שינוי. כמי שאינו חבר בעמותה אני יכול להעיד שבכל פעם בה נכחתי בפעילותה ראיתי אנשים שממש פועלים, ולא רק מדברים, בכדי ליצור שינוי.אם תרצו להצטרף לדיונים אודות מנשיה - הנה הקישור שנית.
• 

  אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

  23.11.15
  ...גישה חדשנית לשיקום השכונה, זכתה במקום הראשון בשתי תחרויות נפרדות: "הפרויקט הזוכה בארכיטקטורה בפרס על שם ישראל וליאון רייסקין" ו"הפרויקט הזוכה בפרס לאדריכלות וזהות ישראלית ע"ש אבא אלחנני ז"ל". בתחרות השלישית, הפרויקט המצטיין באדריכלות נוף ע"ש אלימלך ארמוני, זכתה במקום הראשון עבודתו של ירון צלניק "מעבר הכרחי", אשר הציגה פתרון תיירותי לשימוש בשדות המוקשים ותעלות הנ"ט, המתפרשים על פני עשרות אלפי דונמים משטחה של רמת הגולן."הארוע מסמל את ההצטיינות של ה...
• 

  האם אתה יען?

  3.08.11
  יפי הנפש העירוניים, או בשמם המקוצר יע"נים הוא הכינוי שהמציא דניאל לכל אותם אדריכלים שאתה יודע מראש מה יגידו. בכתבה האחרונה שלו הוא מסנגר על כיכר התזמורת (כיכר הבימה) ובאותה הזדמנות נכנס חזיתית ביוסי מטלון. אני חייב לציין שהבלוג של דניאל מספק משב רוח מרענן של חשיבה מקורית ומציג נקודות מבט חדשות על הסביבה התל אביבית. אגב, דניאל קורא להם ינ"ע ולא יע"ן אבל לי זה נראה כינוי הולם יותר. מלבד העובדה שמלחמות בנוגע לאדריכלות ותכנון עירוני הן עניין ...
• 

  פחד ואדריכלות

  24.07.13
  ...י פרופיל בטיחותי מאתגר, אלא באתרים כמו פארקים וגינות ציבוריות, שבשעות היום שוקקי חיים אך בלילה מתרוקנים והופכים לשוממים".אחת מהנחות היסוד בתשתית המאמר היא שהביטחון האישי תלוי בסממנים אדריכלים או בעיצוב המרחב. זו הנחה מעט מרחיקת לכת ויומרנית מצידנו האדריכלים. קל למצוא דוגמאות למרחבים שהיו מאיימים והפכו לבטוחים בלי שום שינוי אדריכלי משמעותי (טיימס סקוור) וגם להיפך (שכונת נווה שאנן בתל אביב). זה לא תלוי באמת רק בנו, אבל אנחנו יכולים להקל או לקלקל...
• 

  מי בונה מגדלים בירושלים?

  10.03.11
  תוכנית המתאר החדשה ואדריכלים זרים. במאמר שפורסם בהארץ נכתב על תוכנית המתאר החדשה המציבה בליבה של העיר "עשרות בודדות" של מגדלים. במקור כללה התוכנית הערה שמטרתה לעודד אדריכלים בינלאומיים לבנות במרכז ירושלים. למרות שהסעיף הזה הושמט בסופו של דבר, נראה שהמעורבות הבינלאומית לא מעטה. הכתבה מעלה כמה שאלות חשובות לגבי העיר - עד כמה אפשר לשלב מגדלים בתוך מרקמים היסטוריים ייחודיים מסוגם בעולם? כיצד מתמודדים עם תקנות הבנייה המחמירות המחייבות חיפוי בא...
• 

  תחבורה, נת"צים ורחוב אבן גבירול

  23.10.11
  ...וב טרם אובחן כי אדריכלים רגילים להתעלם ממנו לחלוטין - העצים. אני חושב שהשינוי המהותי ביותר בשיפוץ אבל גבירול הוא שינוי החתך מבחינה נופית. לטעמי כשאני הולך היום באבן גבירול אני מרגיש חשוף. הרגשת הצפיפות הנעימה שהייתה ברחוב ירדה עם כריתתם של עצי הסיסם. מרחוב מוצל יחסית שבו אין להולך הרגל קווי מבט ארוכים, אבן גבירול הפך למקום בוהק עם ציר ארוך ומודגש. במילים אחרות - לא כיף כמו פעם. אני מקווה שכשיגדלו העצים הצעירים הנמצאים במדרכות המצב ישתפר.
• 

  מתחם עדן בירושלים לדוגמה

  13.11.11
  ...ם עדן בעיר. מתחם עדן, המכונה כך על שמו של קולנוע עדן ששכן במקום, מיועד לבניה של מגדל מגורים בן 24 קומות, מלון ורחוב מסחרי. אדכירל התוכנית המקורית הוא דניאל ליבסקינד (שמפתיע הפעם ומציג תכנון בלי שפיצים) בשיתוף עם יגאל לוי אדריכלים. בפוסט בבלוג מספר יאיר על התנהלות והיחס שקיבל כנציג הציבור בועדות התכנון השונות (התנגדות פאבלובית אוטומטית כרגיל) אבל אז, במהלך שבין הדיון בוועדה המקומית לדיון במחוזית היזם פנה אליהם ובדיון במחוזית כבר הושג הסכם ...
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  ...בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שיתנגד לפתרון שישפר את רמת חייו אבל מה לעשות והתושבים כבר למודי ניסיון ומבינים שלא תמיד ...