חיפוש - אדריכלים , חדר מגורים , חלל מגורים |1| - דף 4
לא מצאת? פשוט חפש.
-
אדריכלי פנים? אין כזה מקצוע.
3.07.11...יעים לה במקצוע ובאדריכלות הישראלית. מתוך הראיון בחרנו להתמקד במספר נקודות בהן יש טעם ושאנו, החיים את המצב בכל יום, נוטים לשכוח. על המקצוע והתחרות בו :"בארץ, המכנים את עצמם 'אדריכלי פנים' משתרעים על פני קשת, שבקצה אחד שלה אדריכלים ובוני ערים בוגרי טכניון, שהלימודים בו כמעט ולא יורדים לרמת עיצוב חללי בית מגורים, ובקצה השני - אנשים שבמשך חצי שנה עשו קורס של שעה בשבוע אצל גורם פרטי שהכריז שהוא בית ספר ללימודי עיצוב מטעם עצמו"... "המשמעות היא שבאר... -
באר שבע - עיר של מסחר ובלי תעסוקה
8.02.12"אתה יודע מה הבעיה בעיר? אין תעסוקה איכותית. אין עבודה לצעירים. בגלל זה הצעירים עוזבים. מקימים פה מרכזי קניות בלי סוף וזה הופך אותנו לעיר של חנוונים. איכפת לי ממה שקורה בבאר שבע. אני אומר את הדברים כי כואב לי, כי אני מאמין בעיר הזו". את השורות האלה אומר האדריכל אלי ארמון, מי שהיה מהנדס העיר באר שבע, בכתבה במעריב דרום.מלבד היותו מהנדס העיר, ארמון בנה גם מבנים רבים וביניהם תחנת הרכבת המרכזית בבאר שבע (כאן בתמונה), את בית הכנסת של בה"ד 1, בתי ספר, מ... -
פיבקו על הפארק
29.07.12...ניות רבות משווקות את הפרויקטים שלהן דרך שמו של אדריכל ידוע. האדריכל במקרים כאלה מוזמן על ידי היזם לעסקה שעיקרה הוא "תן לי את היוקרה שלך" ומיעוטה "תכנן עבורי". ובכל זאת, גם בימים שרם כרמי היה השם החם בתחום וגם כיום עם פיבקו, לאדריכלים יש אמירה אותה הם יכולים להכניס לפרויקט ומעניין לראות האם הם מצליחים למנף את הכח הנוסף שיש להם בעסקה לכדי משהו מעניין.נועם לא מוותר לפיבקו בנקודות של התכנון העירוני. למרבה הפלא גם פיבקו לא מוותר לעצמו ומודה שהוא מתקשה... -
קולקר, קולקר אפשטיין יתכננו את מתחם סומייל
22.02.12...יע לגובה 20 קומות, כמעט כגובה "מגדל המאה" הסמוך.הצעתם של מן - שנער הציגה מבנה משרדים נמוך, במטרה לשלבו עם מבני המגורים הקיימים, בני ארבע הקומות, השוכנים לאורך רחוב בן סרוק הסמוך."אני כועס", אומר אמיר מן בכתבה, "אני יודע להפסיד בכבוד אבל חורה לי שבתחרות חשבנו שהצעה של בניין שאינו גבוה מסמנת משהו עירוני ומשתלבת טוב בסביבה. כשעירייה בונה לעצמה צריכה להיות לה צניעות מסוימת, שעירייה צריכה לשקף". * הדמיה: קולקר קולקר אפשטיין אדריכלים מתוך הכתבה ב Xnet. -
פנטהאוז מול הים בבת ים
20.02.24הפרויקט של פנטהאוז זה משלב אדריכלות מודרנית עם נוף עוצר נשימה של הים. הקונספט העיצובי מתמקד במיקסום האור הטבעי וביצירת חיבור חלק בין הפנים לחוץ. חלונות גדולים וקירות זכוכית מאפשרים נוף פנורמי של הים, כאשר שימוש בצבעים ניטרליים וחומרים טבעיים מעצים את תחושת הפתיחות והשלווה. עיצוב הפנים של הפנטהאוז מאופיין בקווים נקיים, ריהוט מינימליסטי ופלטת צבעים ניטרלית. השימוש בחומרים איכותיים כמו שיש, עץ וזכוכית מוסיף נופך של יוקרה ותחכום לחלל. העיצוב משלב ... -
החיפוש אחר ארכיטקטורה בין מסורת להתחדשות
18.04.13יום חמישי, 25 אפריל 2013, 20:00YH4, יד חרוצים 4 קומה 4 תלפיות, ירושליםגלריה YH4 שמחים להזמינכם למפגש שני בסדרת :"פרויקט 1:1" צלילת עומק לתוך העשייה האדריכלית העכשווית. מפגש מקרוב עם אדריכל מתי רוזנשיין העוסק בבניה מרקמית בירושלים בנושא:Current Textures על החיפוש אחר ארכיטקטורה בין מסורת להתחדשות על אדריכל מתי רוזנשיין: אדריכל ירושלמי מוביל. בוגר אוניברסיטת אילינוי זוכה פרס NATIONAL AIA AWARD מייסד משרדMRA שהוקם בשנת 1997. המשרד עוסק בת... -
רך כבטון
18.07.13...בר שקוף וצר, המאפשר לגינה לזלוג דרכו ולחבר את החצר האחורית לקדמית. אבל אחרי כל השקוף-שקוף הזה, היה צריך גם לסגור ולתחום, לחלק ולסגור מספר מבטים. למשימה זו גייסנו את הבטון. הבטון החשוף אינו קל לעיכול. רבים רואים בו "חומר לאדריכלים בלבד", בוטה, מאיים, תעשייתי ושאר קלישאות שליליות שהצליח החומר הזה לנכס לעצמו לאורך השנים. אנחנו, מן הסתם, מביטים בו אחרת. זהו חומר הבניה היסודי כמעט בכל פרוייקט. בדרך כלל עוטפים אותו ומחביאים אותו תחת לטיח או לציפויי... -
הפרמטר האנושי, מפגש 3.2: הארץ המובטחת?
11.06.17יום ב', 19 ביוני, 19:00דיון בהשתתפות אדריכלים יואב רונת, פרח פרח, חנן פרץמתחילת שנות התשעים, מהוות ההבטחות של התכנון הפרמטרי והאדריכלות הדיגיטאלית מושא לחלק משמעותי מהדיון האקדמי והתיאורטי של עולם האדריכלות. התחושה כי עולם האדריכלות עומד על סיפה של מהפכה משמעותית אף יותר מזו של המודרניזם, הבטון והעירוניות האינטנסיבית עומד בחלל האוויר מזה למעלה משני עשורים. אולם מלבד הבזקים מעטים, ומספר זניח של פרויקטים - אשר זוכים להילה וחשיפה העולה לאין ערוך על ... -
פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?
7.11.11שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש... -
מכה אנושה לחוכרים קרקעות חקלאיות מהמנהל
25.12.12...סבור שיש לחלק את העושר החדש של החוכרים במושבים בצורה חדשה . האם עידן חדש בפתח...? בהמשך נדע.נכתב ע"י דלית ביטון, אדריכלית הנדסאית ומשפטנית , בעלים בחברת דלית ב.ק. אדריכלים0524-617406אתר אוהדים בפייסבוק [email protected]® כל הזכויות שמורות לדלית ביטון אדריכלית הנדסאית ומשפטנית'דלית ב.ק. אדריכלים'-סטודיו לתכנון ואדריכלותאין להעתיק/לצלם/לשכפל ללא רשות מפורשת בכתב.עוד על ההחלטה תוכלו לקרוא ישירות מאתר המינהל ולנוחויותכם צירפתי את הלינק הרלבנטי -
40 / 40 התערוכה השמינית לאדריכלים צעירים 2016
1.06.16הגלריה בבית האדריכל מציגה: 40 / 40 התערוכה השמינית לאדריכלים צעירים 2016 ופרס ההצטיינות ע"ש האדריכל דוד רזניק ז"ל פתיחה והענקת הפרס: יום ה' 09.06.16 שעה 20:00 שיח גלריה ונעילה: יום ה' 14.07.16 שעה 20:00 אוצרים: אדריכל חנן פומגרין, אדריכלית מיכל אהרוני מתוך רצון להעניק במה לדור האדריכלים העתידי מארגנת עמותת האדריכלים אחת לשנתיים את התערוכה נושאת הפרסים 'ארבעים על ארבעים' החושפת את עבודותיהם ו... -
באר בקיבוץ | האדריכלות של מנחם באר - תערוכה
10.07.16דפוסי החיים החדשים שיצרה התנועה הקיבוצית ייצגו אוטופיה חברתית, תרבותית וכלכלית שמצאה את ביטויה גם בהיבט האדריכלי והנופי. האדריכלות בקיבוץ לא תפקדה כתפאורה, אלא ככלי שאליו נוצק חזון מוגדר היטב.בקבוצת האדריכלים שפעלו בקיבוצים, בולטת דמותו של מנחם באר כאדריכל ברוטליסט. יכולותיו בתחום התבטאו בחומריות ובצורניות האקספרסיבית, שמודגשת ביצירתו לאורך כל דרכה. באר הוא יליד בודפשט (1925), שהחל את הכשרתו המקצועית באוניברסיטת בודפשט והשלים אותה בטכניון בחיפה. ... -
זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה
31.08.11...היא מזמינה אותנו האדריכלים לבחון מחדש את האופן בו אנחנו מסדרים את השיער שלנו. יותר מזה, היא מסמנת לאדריכלות תדריך חדש בתחילת האלף השלישי. לא עוד שיכפול אוטומאטי, מסוגנן ככל שיהיה, הוא עדיין לא יותר מגלי ההדף של המהפכה התעשייתית. במקומו עולה מלמטה תביעה אוטנטית וישירה ליצירת קהילה. היוקרה של אתמול היא לא זו של מחר. הטכנולוגיה מיצתה את עצמה כנושא בפני עצמו והיא חייבת לשרת מטרה נעלה יותר, בסיסית יותר, אנושית יותר. אותנו. המאמר פורסם לראשונה כאן:
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
