חיפוש - חדשות , אוכ , מים |1| - דף 7

• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...אחרי שהשכונה הפכה לגטו חרדי ומוזנח.דן איתן בשיחה עם עמוס גיתאי על ההתיישבות האנושיתדן איתן שופך אור על התפתחות האורבניזם לאורך ההיסטוריה במקומות שונים בעולם. כיצד נולדו מודלים של ערים כתוצר של תכתיבים שלטוניים או מתוקף צרכי האוכלוסייה.ד"ר דיאנה דולר על ההשפעות שעיצבו את הקמפוסים האוניברסיטאיים ישראלד"ר דיאנה דולב חוקרת את האופי הארכיטקטוני של מבני הקמפוסים באוניברסיטה העברית בירושלים ומצביעה על השפעות השיח החברתי והפוליטי בארץ על האופי הארכיטקטונ...
• 

  עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.

  31.12.12
  ...ה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את ה"עירוב שימושים" הזה.אבל מי לעזאזל נגד? אנחנו.לא בכובע של המתכננים, אנחנו בכובע של רוכשי הדירות. מרביתנו לא מוכנים לשום "עירוב שימושים". אפילו עירוב אוכלוסיה אנחנו לא רוצים. אנחנו מעדיפים לגור בשכנות ל"אנשים כמונו", שקטים כאלה, בלי מוזיקה מזרחית. אנחנו בטח שלא רוצים לגור מעל שוק או רחוב תעשייתי. אנחנו רוצים את זה קרוב, אבל לא אצלנו.נזכרתי בכל זה עכשיו בעקבות מאבק חדש של ד...
• 

  העיר התחרותית, העיר החברתית

  18.12.12
  ...העיר התחרותית' היא הגישה המוכרת לנו יותר כיום בישראל" כותב שלוש, " בגיזה זו ה היעד העירוני המוביל הוא השאיפה לצמיחה כלכלית, תוך תחרות עם הערים השכנות למשיכת עסקים ואוכלוסייה חזקה (...). הגישה של 'העיר החברותית', לעומת זאת, מוכרת פחות כיום בארץ. העיר החברותית שואפת להטיב קודם כל עם התושבים הקיימים, ולא רק למשוך תושבים חדשים. סימן ההיכר שלה הוא השקעה בהולכי הרגל, גם על חשבון תנועת כלי הרכב, על ידי חידוש רחובות עירוניים".שווה לקרוא. הנה הקישור שנית.
• 

  שלושה סיבובים בקיבוץ נען

  17.10.12
  מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג שלו שלוש רשימות העוסקות בקיבוץ נען. חדר האוכל, בית גלילי, אולם הספורט, גן הזיכרון, התיאטרון הפתוח, בית ברל ועוד. את כל אלה מלווה מיכאל בחומרי ארכיון, צילומים מעודכנים, סיפורי הסטוריה והעיקר, בדעתו ובתחושותיו בביקור במקום."כבר הרבה זמן שאני משתוקק להגיע ולבקר בקיבוץ נען" כותב מיכאל, "הרבה אדריכלים הותירו בו את חותמם וניתן להעביר בו כמה שעות טובות באחת מגלריות האדריכלות המרשימות שביקרתי בהן. אפשר 'להיפגש' כאן עם חנן הברון...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...משתמשים בכלים פרמטריים גם בתכנון אדריכלי? יש בתכנונים האדריכליים שלכם אלמנטים לא קבועים, זורמים, משתנים? אנחנו משתדלים להשתמש בכלי תכנון פרמטריים בעבודה שלנו אבל לא תמיד זה מתאפשר לנו. בפרויקט מגורים שתכננו בירושלים שמיועד לאוכלוסיה חרדית לקחנו את 'מרפסת הסוכה' וההגדרות ההלכתיות שלה בתור פרמטרים, ויצרנו ווראיציות שונות של החזית על-סמך אותן הגדרות. פרמטרים אקלימיים הם גורם חשוב נוסף בעבודה שלנו ואנחנו משתמשים בכלים אלה יחד עם סימולציות אקלימיות כ...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ... במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושבים (אלה הצעירים הנזכרים מעלה). המתחם הלא גדול הזה הוא העיר האמיתית. כלל העיר תל אביב עדיין מפתחת שכונות פרווריות בלבד, כי אין לה אומץ תכנוני כלל. לדוגמא, השטח בין רחוב אלנבי וב...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  ... כתבה ב Ynet את האפשרות שמרכז הארץ כולו יהפוך ל"מגלופוליס" - עיר רציפה כמעט שתשתרע מחדרה ועד לאשדוד (כגודלה של לונדון רבתי) ותכיל 8 מליון בני אדם. לדעת מציגי הרעיון ישראל פשוט קטנה מדי מכדי להחזיק יותר ממטרופולין אחד. לדברי ראש המחלקה לארכיטקטורה באקדמיה בצלאל, יובל יסקי, הבעיה כרגע היא העובדה שהממשלה והציבור עדיין כבולים בחשיבה של פיזור אוכלוסין והשקעות בפריפריה. לא משנה לאיזו מהגישות אתם מסכימים יותר או פחות, מעניין לקרוא את הדעות המובאות בהן.
• 

  לא לשכוח! תשלום אגרת הרישוי עד סוף מרץ

  7.03.12
  רשם המהנדסים והאדריכלים מודיע על תשלום אגרות הרישוי לשנת 2012 עבור בעלי הרישיונות בהנדסה ואדריכלות. בימים אלו נשלחו אגרות הרישוי לשנת 2012 עבור בעלי הרישיונות בהנדסה ואדריכלות. נתוני המען ו/או ת.ד. ילקחו ממירשם האוכלוסין במשרד הפנים. לפיכך, יש לדאוג כי המען לשליחת הדואר מעודכן בהתאם, (לא ניתן לעדכן כתובת במשרד הרשם).על כל בעל רישיון בענפי ההנדסה והאדריכלות לשלם את אגרת הרישוי עד ליום 31.3.2012. יש לוודא קבלת האגרה ותשלומה בזמן. מי שטרם קיבל אגרת ...
• 

  קולקר, קולקר, אפשטיין יתכננו את עיר הבה"דים

  8.02.12
  ...צעה שזכתה בסופו של דבר.האדריכל עופר קולקר, העומד בראש צוות התכנון של הפרויקט, מסביר בכתבה ב Xnet: "לא יכולנו לחרוג מהפרוגרמה באופן משמעותי, אבל ניסינו להפוך את המחנה לעיר של ממש. צימצמנו את שטח המחנה ואת שטחי והמבנים כדי להקטין מרחקי הליכה ולהגביר את תחושת העירוניות. האנשים שצפויים להגיע לעיר הבה"דים יבואו ברובם לתקופות קצרות, ולכן מדובר באוכלוסייה מתחלפת שצריכה לדעת היכן להגיע ממקום למקום. לכן ניסינו לפשט את מבנה המחנה לכיכרות, רחובות וסמטאות".
• 

  הריסות, בונקרים בריטיים ושטות אדריכלית

  17.10.11
  מיכאל יעקובסון חוזר בבלוג "חלון אחורי" ומציג הפעם את מחסני התחמושת הבריטיים הנטושים שליד קיבוץ בארי. בונקרים בצורת האות ח' שנועדו להגן על התחמושת שמעולם לא אוכסנה בהם, ולסייע בהגנה על גבולה הדרומי של ישראל מפני הפלישה הנאצית שלמזלנו מעולם לא הגיעה. יש משהו מעניין בהסתכלות על מבנים הרוסים. על ארכיטקטורה שהתמוטטה בגלל חוסר שימוש, בגלל הזמן שעבר. במקומות אחרים בעולם נבנים לפעמים "הריסות מזוייפות" - מבנים המכונים Folly (שטות). יש בהם מעין אינסטנט...
• 

  דופלקס לחזרזיר בורגני מצוי

  16.10.11
  ...דשים כמו חזרזיר בורגני. "לא ברור לי" היא כותבת, "מה הביא אותי, בהזדמנות הכלכלית הראשונה שנקרתה בפניי, לקנות דירה בת 5 חדרים לשלוש נפשות (היום אנחנו שתיים), המשתרעת על שתי קומות: הקומה שבה אני חיה עם בתי, ובה אנו משוחחות, אוכלות, פורטות עלי מחשב וצופות בטלוויזיה, והקומה השנייה, יימח שמה, שבה מצויים חדר עבודה, גג רחב ידיים, גינה, ריהוט גן ומנגל. הייתי שמחה לספר יותר על הנעשה בקומה הזו, אבל לשם כך אני צריכה לעלות לשם, ולמען האמת גם היום, כמו אתמ...
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  ...ש ובהמשך לפתרונות אפשריים בכל תחום. בחרנו כאן להציג חלק מהן: לא מספיק "להגדיל את ההיצע" – אחד השינויים המרכזיים הוא להשקיע את עיקר המאמץ בחיזוק ובחידוש הערים הקיימות ועיבוין, גם במרכז וגם בפריפריה, תוך מתן פתרונות שונים לאוכלוסיות מגוונות, במקום השקעה בהקמת עוד ועוד שכונות וישובים הומוגניים בשטחים פתוחים, שפוגעים ומחלישים את השאר, דורשים עוד ועוד השקעות בתשתיות חדשות, וגורמים לפגיעה סביבתית. השוק לא "עושה את שלו" – המחשבה שכוחות השוק יכול...
• 

  פרס ברקלי 2012 - תחרות סטודנטים

  21.09.11
  תכנון לטובת הציבור מצא בניין בקהילה שלך המשרת את הציבור - או אוכלוסיה מיוחדת - ושאתה מאמין שהוא מעוצב בצורה טובה במיוחד. מי היה האדריכל? מהי המטרה של הבניין? את מי הוא משרת? למה אתה מאמין שהמבנה עובד טוב כל כך ? איך תרמו כל הגורמים הללו לבניית משמעות ציבורית ייחודית? אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה מעניקה את פרס ברקלי לעבודות סטודנטים לתואר ראשון בארכיטקטורה, בנושאים של אדריכלות חברתית. התחרות מורכבת משני שלבים בהם נדרש להגיש מאמר ברשת (בשלב ראש...
• 

  עירוניות חדשה בפרויקט הרובע ביפו

  19.09.11
  ...פו - "דוגמה יחידנית למרקם עירוני בר קיימא". פרויקט הרובע הממוקם ברחוב יפת ביפו וכשהחלו עבודות הבנייה ב-2003, הוצעו בו דירות במחירים נמוכים יחסית למיקומו המרכזי. בשונה מפרויקטים למגורים שנבנים כיום ביפו, הרובע לא תוכנן מעולם לאוכלוסייה עשירה. יובל מציג את המגרעות של המקום הבנוי כשיכון ציבורי אחד ולמרות הפגמים כותב "מדובר באחד הפרויקטים היחידים בגוש דן בפרט ובארץ בכלל שיתרונותיו בפירוש עולים על חסרונותיו." ... "יש לראות בחיוב את מגוון הדירות. ג...
• 

  לברוח מהשלמות ולבחור בטעויות

  13.09.11
  ...ו לעושר. אנשים חושבים שבית אופטימלי הוא בית ללא טעויות, אבל מהן טעויות אם לא אנושיות? היינו רוצים להצטייר כאנשים מאופקים, אינטיליגנטיים ועשירים, אך צנועים וחפים מטעויות. את כל אלה הלבן מעניק לנו, לכאורה." אבל לדעתו של בן שמחון טעויות הן בדיוק הדברים הבסיסיים שחסרים באותם בתים לבנים. "בתים מושלמים הופכים לפילים לבנים, שבסלונים שלהם לא מתרווחים, ובפינות האוכל לא מסובים, אלא ממהרים להימלט למקום אחר בבית, שבו נגמר התקציב, ואפשר לשבת ליד הטעויות."