חיפוש - חדשות , אוכ , מכ |1| - דף 6

• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...אחרי שהשכונה הפכה לגטו חרדי ומוזנח.דן איתן בשיחה עם עמוס גיתאי על ההתיישבות האנושיתדן איתן שופך אור על התפתחות האורבניזם לאורך ההיסטוריה במקומות שונים בעולם. כיצד נולדו מודלים של ערים כתוצר של תכתיבים שלטוניים או מתוקף צרכי האוכלוסייה.ד"ר דיאנה דולר על ההשפעות שעיצבו את הקמפוסים האוניברסיטאיים ישראלד"ר דיאנה דולב חוקרת את האופי הארכיטקטוני של מבני הקמפוסים באוניברסיטה העברית בירושלים ומצביעה על השפעות השיח החברתי והפוליטי בארץ על האופי הארכיטקטונ...
• 

  שלושה סיבובים בקיבוץ נען

  17.10.12
  מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג שלו שלוש רשימות העוסקות בקיבוץ נען. חדר האוכל, בית גלילי, אולם הספורט, גן הזיכרון, התיאטרון הפתוח, בית ברל ועוד. את כל אלה מלווה מיכאל בחומרי ארכיון, צילומים מעודכנים, סיפורי הסטוריה והעיקר, בדעתו ובתחושותיו בביקור במקום."כבר הרבה זמן שאני משתוקק להגיע ולבקר בקיבוץ נען" כותב מיכאל, "הרבה אדריכלים הותירו בו את חותמם וניתן להעביר בו כמה שעות טובות באחת מגלריות האדריכלות המרשימות שביקרתי בהן. אפשר 'להיפגש' כאן עם חנן הברון...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...משתמשים בכלים פרמטריים גם בתכנון אדריכלי? יש בתכנונים האדריכליים שלכם אלמנטים לא קבועים, זורמים, משתנים? אנחנו משתדלים להשתמש בכלי תכנון פרמטריים בעבודה שלנו אבל לא תמיד זה מתאפשר לנו. בפרויקט מגורים שתכננו בירושלים שמיועד לאוכלוסיה חרדית לקחנו את 'מרפסת הסוכה' וההגדרות ההלכתיות שלה בתור פרמטרים, ויצרנו ווראיציות שונות של החזית על-סמך אותן הגדרות. פרמטרים אקלימיים הם גורם חשוב נוסף בעבודה שלנו ואנחנו משתמשים בכלים אלה יחד עם סימולציות אקלימיות כ...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ... במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושבים (אלה הצעירים הנזכרים מעלה). המתחם הלא גדול הזה הוא העיר האמיתית. כלל העיר תל אביב עדיין מפתחת שכונות פרווריות בלבד, כי אין לה אומץ תכנוני כלל. לדוגמא, השטח בין רחוב אלנבי וב...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  ... כתבה ב Ynet את האפשרות שמרכז הארץ כולו יהפוך ל"מגלופוליס" - עיר רציפה כמעט שתשתרע מחדרה ועד לאשדוד (כגודלה של לונדון רבתי) ותכיל 8 מליון בני אדם. לדעת מציגי הרעיון ישראל פשוט קטנה מדי מכדי להחזיק יותר ממטרופולין אחד. לדברי ראש המחלקה לארכיטקטורה באקדמיה בצלאל, יובל יסקי, הבעיה כרגע היא העובדה שהממשלה והציבור עדיין כבולים בחשיבה של פיזור אוכלוסין והשקעות בפריפריה. לא משנה לאיזו מהגישות אתם מסכימים יותר או פחות, מעניין לקרוא את הדעות המובאות בהן.
• 

  קולקר, קולקר, אפשטיין יתכננו את עיר הבה"דים

  8.02.12
  ...צעה שזכתה בסופו של דבר.האדריכל עופר קולקר, העומד בראש צוות התכנון של הפרויקט, מסביר בכתבה ב Xnet: "לא יכולנו לחרוג מהפרוגרמה באופן משמעותי, אבל ניסינו להפוך את המחנה לעיר של ממש. צימצמנו את שטח המחנה ואת שטחי והמבנים כדי להקטין מרחקי הליכה ולהגביר את תחושת העירוניות. האנשים שצפויים להגיע לעיר הבה"דים יבואו ברובם לתקופות קצרות, ולכן מדובר באוכלוסייה מתחלפת שצריכה לדעת היכן להגיע ממקום למקום. לכן ניסינו לפשט את מבנה המחנה לכיכרות, רחובות וסמטאות".
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  ... היקפי. הניתוק הלך והחריף עם השנים. החזרת מרחב הכיכר לציבור, כמרחב עירוני שימושי, היתה אפשרית רק על-ידי הפרדת הולכי הרגל מכלי הרכב ויצירת אזורים בלעדיים לתנועת הולכי הרגל. כך נוצר מקום מפגש ופעילות חופשית, למגוון סוגי האוכלוסיה, בכל שעות היממה. יעד זה הושג על-ידי הורדת מערך התנועה המוטורית בחצי מפלס ויצירת רחבה מרכזית מוגבהת. נוצרה מערכת רציפה ונגישה של שתי רחבות עיקריות, ליד קולנוע רב-חן וליד מלון סינמה".*התמונה מתוך הכתבה - הצעתו של ה...
• 

  הריסות, בונקרים בריטיים ושטות אדריכלית

  17.10.11
  מיכאל יעקובסון חוזר בבלוג "חלון אחורי" ומציג הפעם את מחסני התחמושת הבריטיים הנטושים שליד קיבוץ בארי. בונקרים בצורת האות ח' שנועדו להגן על התחמושת שמעולם לא אוכסנה בהם, ולסייע בהגנה על גבולה הדרומי של ישראל מפני הפלישה הנאצית שלמזלנו מעולם לא הגיעה. יש משהו מעניין בהסתכלות על מבנים הרוסים. על ארכיטקטורה שהתמוטטה בגלל חוסר שימוש, בגלל הזמן שעבר. במקומות אחרים בעולם נבנים לפעמים "הריסות מזוייפות" - מבנים המכונים Folly (שטות). יש בהם מעין אינסטנט...
• 

  פוצצו את בניין ההסתדרות!

  6.10.11
  ...ין כזה הוא מבנה לשימור חייבת להשקל מול הפגיעה ביכולת הפיתוח של העיר. אם פעם הוכרזו מבנים לשימור כשהיו בני 100 שנה ומעלה, הרי שכיום מכריזים עליהם כשהם בני עשרות שנים בלבד. זה מצויין לשמר אבל בסופו של דבר אוכל מקופסת שימורים לא יוצא טעים. לדעתי יש רק דבר אחד ששווה לשמר מכל האזור ומבית ההסתדרות במיוחד - את המערכון של אפריים קישון. לי אישית אין בעיה לשמוע את הבשורה שבו : "בן אדם! הלילה פוצצו את בנין ההסתדרות. בניין הועד הפועל מולנו, פוצצו הלילה."
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  ...ש ובהמשך לפתרונות אפשריים בכל תחום. בחרנו כאן להציג חלק מהן: לא מספיק "להגדיל את ההיצע" – אחד השינויים המרכזיים הוא להשקיע את עיקר המאמץ בחיזוק ובחידוש הערים הקיימות ועיבוין, גם במרכז וגם בפריפריה, תוך מתן פתרונות שונים לאוכלוסיות מגוונות, במקום השקעה בהקמת עוד ועוד שכונות וישובים הומוגניים בשטחים פתוחים, שפוגעים ומחלישים את השאר, דורשים עוד ועוד השקעות בתשתיות חדשות, וגורמים לפגיעה סביבתית. השוק לא "עושה את שלו" – המחשבה שכוחות השוק יכול...
• 

  ירוחם עולה על מדים ... או שלא?

  5.09.11
  ... באופן די ברור ככל שהתחבורה למרכז טובה יותר, כך עולה כח המשיכה שלו והפרבר הולך ומתרוקן מתוכן. למה לעשות קניות בירוחם כשחנות הנעליים במרכז עזריאלי נגישה כל כך? למה להעביר את המשפחה לירוחם, למצוא עבודה חדשה לבת הזוג, בית ספר חדש לילדים, כשהאלטרנטיבה זולה וקלה? לצערי נראה שמה שיקרה הוא שהקצינים והאוכלוסיה החזקה ובעלת רכבי הליסינג הצבאיים לא תגור בירוחם. הבתים שנבנים כיום ישמשו בעיקר לאלו שמשפחתם כבר בדרום, לנגדים ולכאלה שהכנסתם אינה גבוהה מספיק.
• 

  האם יכולה להיות אדריכלות חברתית?

  22.08.11
  ... שלו והולכת לאיבוד החשיבה המרוכזת של איכויות הדיור." כיום לא רק היזם אלא גם הרשויות רוצות דירות יוקרה. עיר עם דיור בר השגה מושכת אליה אוכלוסיה חלשה מבחינה סוציו אקונומית. "בסוף שנות ה-90 היתה הפרטה מוחלטת ואז הקבלנים התחילו להשתולל." אומר האדריכל משה אדם. "העיריות גם רצו דירות גדולות כי הם רצו רק אוכלוסייה חזקה ושאת המסכנים ישלחו למקום אחר." וכך, כשגם הרשות וגם היזם רוצים דיור יוקרתי אין אדריכלים שיכולים לעסוק באדריכלות חברתית גם אם ירצו.
• 

  סופשבוע של טיולים ואירועים בעיר

  2.05.11
  ...לך סוף שבוע אחד ברחבי העיר. כל הטיולים פתוחים לציבור, בחינם וללא תשלום. החזון שלנו הוא לקדם שכונות ראויות להליכה, אוריינות אורבאנית ומודעות לסביבה, בשאיפה ליצור ערים טובות יותר המתוכננות בשביל ועם אנשים. רובנו, כמו מרבית אוכלוסיית העולם, גרים כיום בסביבה עירונית. כדי להתמודד טוב יותר עם האתגרים של העיר שלנו, עלינו להבין ולהכיר אותה טוב יותר. האירוע מכבד את המורשת והרעיונות של העיתונאית ומבקרת התכנון העירוני ג'יין ג'ייקובס, שהובילה את המח...
• 

  הועידה לחדשנות בעיצוב ואדריכלות

  11.06.14
  ...ו מוגבלת לתחום האקדמי, לאדריכלות על נייר שאינה מתבססת על קונטקסט פיזי= חומר/תוכן, ולכן נותרת כרעיון אבסטרקטי. מסהירו ומאו מנתקים עצמם מתפיסת האדריכלות דרך מושגים או כמשוואות נוקשות בנוסח עיר=בעיה= פתרון, כפי שהדבר קורה כשאוכפים תבניות של שאלות ותשובות. על פי משנתם הסדורה הסביבה/העיר/הקונטקסט הפיזי הם בבחינת חומר ותוכן שהם כאדריכלים מבקשים לנהל עמם דיאלוג ולזרום עמם בתהליך של יצירה. במצע הרעיוני הם אף מגדירים עצמם כמי שמשתייכים לדור ראשון ש...
• 

  הכנס השנתי של איגוד המתכננים בישראל

  8.01.14
  ...ם, בהם ארגוני מגזר שלישי, רשויות מקומיות וארגונים ממשלתיים. מדובר בתכנון משתף של הציבור ושל מגוון קבוצות אוכלוסייה, שפעמים רבות אין לו גבולות חד-משמעיים כ. ל זאת מתוך הכרה בכך שגבולותיהם של אזורים עירוניים, כמו גם קבוצות אוכלוסייה במרחב, הינם מטושטשים ומשתנים לאורך זמן . מאפיינים אלה של 'תכנון רך בגבולות מטושטשים' הם במוקד השיח האקדמי והפוליטי במדינות רבות בעולם ויש להם רלוונטיות רבה לסדר היום התכנוני בישראל.לפרטים ושאלות: איגוד המתכננים בישראל