חיפוש - חדשות , קטלוגים , אולם |1| - דף 5

• 

  בתים לבנים

  7.01.14
  ...נו כאן בשני פוסטים את יציאתו לאויר העולם של הספר "הבתים הלבנים יימלאו".למי שעוד לא הספיק לרוץ לחנויות.. הנה "טיזר" לספר, הישר מבית היוצר של הסופרת עפרה טנא - מחברת הספר. "בית הוא מענה לאחד הצרכים הראשוניים של בני אדם — מחסה. אולם המענה הפיזי לצורך זה הוא רק חלק מן הבית הביוגרפי והבית החברתי שבהם מקופלת התרבות, משועתקת ונוצרת על ידי דייריו.""הבית בתל אביב לפני קום המדינה עוצב על ידי עבודת הנשים כאתר של התנהלויות שגרתיות וג'סטות תמימות לכאורה. באות...
• 

  שלושה סיבובים בקיבוץ נען

  17.10.12
  מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג שלו שלוש רשימות העוסקות בקיבוץ נען. חדר האוכל, בית גלילי, אולם הספורט, גן הזיכרון, התיאטרון הפתוח, בית ברל ועוד. את כל אלה מלווה מיכאל בחומרי ארכיון, צילומים מעודכנים, סיפורי הסטוריה והעיקר, בדעתו ובתחושותיו בביקור במקום."כבר הרבה זמן שאני משתוקק להגיע ולבקר בקיבוץ נען" כותב מיכאל, "הרבה אדריכלים הותירו בו את חותמם וניתן להעביר בו כמה שעות טובות באחת מגלריות האדריכלות המרשימות שביקרתי בהן. אפשר 'להיפגש' כאן עם חנן הברון...
• 

  חזון ביו-מכאני בעידן המכונה השלישי

  6.05.12
  יום שלישי, 8 מאי 2012, 14:00המרכז האקדמי ויצו חיפה, אולם 104במסגרת הסדרה 'חלונות' מארחת המחלקה לארכיטקטורה במרכז האקדמי ויצו חיפהאת יואב שיבר להרצאה בנושא: (Living Pod(s: חזון ביו-מכאני בעידן המכונה השלישי אחד מאפיקי המחקר המרתקים כיום בארכיטקטורה הוא חקר התווך בין הביולוגי למכאני. במובנים רבים ניתן לקרוא את העשייה העכשווית כניסיון לתכנן בגישה מכאנית "רכה", ברוח רעיון הפונקציונליזם הביולוגי, הלא-דטרמיניסטי של ריינר בנהם (Banham). בהתאמה, ניסיון ל...
• 

  מעצב פיליפיני באולם תצוגה בעברית

  16.08.11
  "אני חושב שישראל חזקה תרבותית ומציגה עיצוב מתפתח וצעיר" אומר המעצב הפיליפיני בודג'י לייאג בכתבה בגלובס. בודג'י הגיע לישראל לתכנון אולם התצוגה של חברת קנה קש. האולם ממוקם בממגורה, מבנה תבואה ישן ששופץ להפליא ונמצא ברחוב הלח"י בבני ברק בהמשך לדזיין סנטר. "המרגש בפרויקט הממגורה הוא הפרויקט עצמו" אומר בודג'י, "מקרה מבחן של אדריכלות בת קיימה (כזו המתחשבת באקולוגיה ובמשאביו המתכלים של כדור הארץ). מבנה היסטורי עם יופי חשוף, עיצוב כן ופונקציונליות די...
• 

  הכנס השנתי של איגוד המתכננים בישראל

  8.01.14
  ימים חמישי-שישי, 20-21 בפברואר, 2014יום ה'- באוניברסיטה העברית בירושלים, קמפוס הר הצופים, אולם מקסיקו ובית מאירסדורףיום ו'- סיורים בעיר ירושלים ובסביבתה (מפגש בבצלאל בבניין הנסן, שכונת טלביה)תכנון עם קצוות פתוחים הכנס ה-12 של איגוד המתכננים יתקיים בירושלים, בשיתוף עם המכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית בירושלים, התכנית לתואר שני בעיצוב עירוני בבצלאל אקדמיה לאומנות ועיצוב ועיריית ירושלים. תכנון עם קצוות פתוחים מתייחס למעבר ממסגרות...
• 

  תכנן לי כבשה, או מרחב ציבורי..

  5.03.14
  ...בה כפלטפורמה, אבל מעבר לכך, הוא מושתת על רעיון השיתוף האינסופי, על ביזור של סמכויות, על עולם בו כל תושב רשאי לתכנן – ויכול לתכנן. תומכי הרעיון יטענו בעד הדמוקרטיזציה של התכנון העירוני. בזכות פלטפורמות של מימון המונים, הם יטענו, ההחלטה יוצאת מידיהם של פקידים עירוניים או של יזמים תאבי בצע ועוברת לידי הציבור עצמו. אולם, האם מימון של פרויקטים עירוניים שקול למימון של אלבום אינדי חדש? האם מימון ההמונים לא מחזק בדיוק את כוחות השוק, אותם הוא מבקש לעקוף?"
• 

  שימור ותפאורה בבית האקדמיה ללשון העברית

  23.01.13
  ... ‏(על אף שבימנו ניתן לפתוח חלונות רחבים בהרבה מן הזכוכיות הקטנות המשובצות בחזית‏), מעקות "ברוח" הקודמים ‏(למרות שאלה, כיום, לא עומדים בתקנים ונוצר צורך בשידוך פלטות זכוכית בצמוד להן‏) ואבן "כמו" פראית - כל זה דיון בפני עצמו. אולם נדמה שהצורך ב"שימור מחמיר" הומצא במיוחד בעבור מבנים כאלו, וכאשר העבודה נעשית בעדינות מרבית, תוך כבוד והבנה, התוצאה משיבה את רוחה של היצירה המקורית".חסרונה הגדול של הכתבה הוא בפורמט של אתר "הארץ" שאינו מספק לא במספר התמונ...
• 

  כנס העשור של איגוד המתכננים בישראל

  1.02.12
  ... העשור של איגוד המתכננים בישראלתשתיות ארציות- תכנון, סביבה וצדק מרחביבהשתתפות הטכניון, הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים, מרכז קלצניק לחקר העיר והאזור, הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, עיריית חיפהיום חמישי 23.2.2012 מפגשי המליאה, אולם צ'רצ'יל, הטכניון08:30 התכנסות והרשמה מאוחרת09:00 ברכות נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא יו"ר האיגוד, אדר' ומתכנן עמוס ברנדייס דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, פרופ' יהודה קלעי דיקן הפ...
• 

  תערוכה - שיכונים מבפנים

  13.12.11
  ... בין המטבח, חלל האכילה וחדר המגורים, לבין חדרי השינה וחדר הרחצה. עקרונות תכנוניים אלו, הנראים לנו טריוויאליים כיום - הומצאו רק בתחילת המאה העשרים. עם קום המדינה נבנו דירות שיכון לרבבות. הן נבנו לאור תפיסת המגורים החדשה, אולם הפעם, בניגוד לעבר, האוכלוסייה שאוכלסה בדירות לא חלקה, בהכרח, את אותה תרבות מגורים. שילוב סימביוטי בין חללי פנים וחוץ, האופייני לארצות החמות – לא תוכנן בדירות השיכון שפותחו בגרמניה הקרה. גם חללים רב-תכליתיים ורב-טריטוריאל...
• 

  עתירת התאחדות האדריכלים נגד מנהל התכנון לבגצ

  4.01.22
  ...לתה על מנת שלא להגיש את עתירה זו, ופנתה למינהל התכנון לביטול הנחייתו. אולם פניותיה נפלו על אזנים ערלות, ומינהל התכנון המשיך לדבוק בעמדתו במתן ההנחיה האמורה. לפיכך, התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל, הגוף היציג של אדריכלים בישראל, הגישה באמצעות עורכי דינה אדריכל ליאור דץ ויוסי אור-הכהן עתירה לבג"צ כנגד מנהל התכנון בדרישה לצו ביניים ולקביעת מועד דיון דחוף באשר לפעולת מינהל התכנון בחוסר סמכות ובחוסר תום לב.ניתן לצפות בעתירה באתר התאחדות האדריכולים
• 

  זמן שימור

  1.01.14
  יום ראשון, 5 בינואר 2014, 19:00אולם קיקואין 001, אוניברסיטת תל-אביבכנס לכבוד צאת ספרו של פרופ' אמנון בר אור, "זמן שימור"כיצד מתמודדים עם זיכרון של מקום? איך מטמיעים את הזמן ההיסטורי בפנים העכשוויות של הסביבה? בספר ראשון מסוגו בעברית פותח האדריכל אמנון בר אור צוהר לתחום השימור האדריכלי תוך התמקדות בהקשר המקומי הטעון. בעיניו של בר אור, תפקידו של אדריכל השימור הוא להעביר לדורות הבאים "חבילת תרבות" המורכבת מחומריה של הסביבה הבנויה. עליו לדעת לקרוא ול...
• 

  פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב

  30.10.11
  ...ת? ב Xnet מספר מיכאל יעקובסון על המבנה ובמיוחד על הסיפריה, לדבריו המקום המוצלח ביותר בו "לאחר שעולים ויורדים בעקלתון בין אולמות התצוגה, הדחוסים האחד לצד השני והאחד על גבי השני כמו מחסנים חשוכים למחצה, פוגשת זווית העין את אולם הספרייה המרווח, שנפתח צפונה אל רחוב ברקוביץ' השקט וזוכה לתאורה טבעית מבחוץ. החוויה הקרירה והאפלה של המוזיאון הופכת בן רגע לקרן אור משמחת." בכתבה ב"הארץ" מטייל נועם דביר מטייל בבנין עם האדריכל ומספר קצת על ההסטוריה של...
• 

  על תרבות ההנצחה ואנדרטאות

  27.05.11
  ...דות האנדרטאות בארץ מתחילת קום המדינה ועד היום. האנדרטאות הראשונות שהוקמו בארץ הושפעו מהפיסול הפיגורטיבי-לדוגמא: "האריה השואג" של מלינקוב לזכר הרוגי קרב תל חי. בשנות ה-50 הוקמו אנדרטאות רשמיות רבות לזכר חללי מלחמת העצמאות אולם, קשה להצביע על סגנון אחיד - חלקן המשיך את המסורת הפיגורטיבית הריאליסטית בדמויות לוחמים ואילו אחרים דקדקו במודרניזם מופשט ולירי (לדוגמא האנדרטה לזכר שני הטייסים שנפלו מול חופי ת"א). ארגון יד לבנים הקים אנדרטאות הנצחה...
• 

  שבוע הבנייה הירוקה-קהילות חכמות

  14.09.16
  ערים חכמות כפי שאנחנו מכירים אותן,מתמקדות בפתרונות לניהול וייעול תשתיות, באמצעות טכנולוגיה ומערכות מידע.אולם למרות הצהרות בנושא, ערים אלו עוסקות פחות בשיפור איכות החיים ושדרוג הלכידות הקהילתית, וכל האזרח נותר מחוץ לתמונה…קהילה חכמה, היא זו שמנגישה את המידע לקהילה ונותנת למוסדות בקהילה כח וכלים להתמודד באופן אמיתי עם האתגרים והצרכים האישיים. כך למשל 'טיפת חלב חכמה' תדע לסייע לנשים אחרי לידה לבצע שינוי תעסוקתי, בתי ספר וספריות יוכלו לשמש משאב קהיל...
• 

  קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות

  11.01.12
  ...ים בפיתוח של העיר.התכנית של היזמים בעלי הקרקע למקום היא לשחזר במדויק את הקולנוע עם שני אולמות גדולים להקרנות סרטים ומופעים ולבנות בחלקו האחורי מלון של חמש קומות ומעליו מגדל מגורים. התב"ע למקום מאפשרת כרגע בנייה רש של 5 קומות אולם בתכנית השימור של תל אביב מצוין שזה אחד המקומות המועטים בהם מותרת בנייתו של מגדל."עיריית ת"א מקבלת הצעת WIN WIN מצד היזם" כותב דניאל, "הגדילו לנו את אחוזי הבנייה (כלומר בניית מגדל) ובתמורה נשחזר את כל בניין קולנוע מוגרב...