חיפוש - תגובות , חדשות , אור , פיר |1| - דף 5

• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  למה הצעירים נמשכים לתל אביב? בגלל התכנון האורבני של הרחובות... כן, בטח. בגלל הבימה והקאמרי ובית לסין? הם מלאים באנשים בגילו של מולי שפירא... בגלל בתי הקולנוע? אה, כבר אין. אז למה? מה יכולה להיות הסיבה לעזזאל?כבר שבוע שאני יושב וחושב איך להמשיך את סדרת המאמרים על אורבניות דינמית. נראה לי שלטובת שלושת הקוראים שלי כדאי שאני אסביר לאן אני חותר. כל הדברים אותם הצגתי כאן ומרבית הדברים שאציג בהמשך קשורים מאד לדרך בה העיר פועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשור...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...ל אנשים ופעילויות. אנשים הכפופים להחלטות כלכליות, תרבותיות וכדומה. אם אני צריך להדגים את הבדלי הגישות בינה לבין העירוניות החדשה בקליפת אגוז אפשר להסתכל על המע"ר של נתניה.המע"ר הישן של נתניה נפרש ברחוב המרכזי המוביל אל הים. לכאורה, על פי "העירוניות המתחדשת", התכנון שלו מעולה. הוא במרכז העיר, נגיש ברגל לכמות גדולה של אנשים. ואכן המרכז הזה היה מוצלח מאד אבל בשנים האחרונות הוא הלך והתדרדר. אם האדריכלות קובעת את ההתנהגות של האנשים, איך מקום כזה מוצלח ...
• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  ...חיפה.חבר השופטים בתחרות מנה את: פרופסור אדריכל שמאי אסיף (יו"ר), לשעבר ראש מנהל התכנון במשרד הפנים ומרצה בכיר בטכניון בחיפה. אדריכלית עדנה לרמן, סגן יו"ר אגוד המתכננים. האדריכל הראשי של משרד השיכון קרלוס דרינברג. מהנדסת העיר אור יהודה ומזכ"ל אגוד מהנדסי ערים אדריכלית מרים ארז. אדריכל העיר רמת גן סרג'יו לרמן. פרופסור אדריכל אלי פירשט. אדריכל ד"ר גיל הר-גיל יו"ר אגוד אדריכלי הנוף. פרופסור נורית גוברין, פרופסור (אמריטה) באוניברסיטת תל-אביב. יו"ר עמו...
• 

  עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת

  26.12.11
  ...ת ומשובחות. המספר 10 המדויק גורם לי תמיד להרים גבה ולגחך קצת אבל האמת היא שבכללים האלה טמונה לא מעט מחשבה. אחרי שילטון המכונית והשדירות הרחבות והריקות כדאי למתכנני ערים לקרוא ולהתייחס למסמך הזה. עמותת מרחב לא עוסקת רק בתיאוריה, להפך. עם כל חילוקי הדעות שלי איתם אני לא יכול שלא להתפעל מהדרך בה הם פועלים עם ראשי ערים, ובעבודת רגליים בשטח מנסים לשפר את הערים בארץ. הכללים שהם ניסחו נראים מצד אחד ברורים וטריוואלים אבל מדהים לגלות כמה פעמים נכשלנו ...
• 

  ארכיטקטורה הפיכה

  28.07.11
  מאמר של אור אלכסנדרוביץ במגזין המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל שואל לאן בדיוק הולכים הבניינים אחרי שהם מתים? המאמר מאיר את העובדה שאנו האדריכלים, לא חושבים מה יקרה כשהבניין שהקמנו יהפוך לישן ובלוי ויהרס. וכך כותב אור: "אף אחד לא מצפה מהאדריכלים להסביר מה עומד לקרות לבניינים שהם מתכננים ביום שאחרי הסוף, לתכנן את הפירוק, להיות אחראים למעשיהם – אפילו לא האדריכלים עצמם. במקום להכריז על כניעה, על הכרה בזמניות המתחייבת של הבניינים, הם ממשיכים להתגונן מפנ...
• 

  קול קורא להשתתפות בכנס

  19.06.11
  ... פיתוח כלכלי שהוחמץ עד היום בישראל. בעשור האחרון, חוקרים, קובעי מדיניות ואנשי מקצוע ברחבי העולם התמקדו בתפקיד הקריטי של ערים לפיתוח כלכלי. רבות מהתובנות שנלמדו ניתן לנצל לטובת הישובים בישראל. הכנס יכלול: הרצאות של מרצים אורחים מחו"ל ,מושבים מקבילים של הרצאות של מקבלי החלטות, חוקרים ומתכננים, סיורים וסדנאות. אנא שריינו ביומניכם את תאריך הכנס: 29 נובמבר – 1 דצמבר 2011. אנו מבקשים בזאת להעביר לוועדת התוכן הצעות להרצאות וסדנאות בנושאים הבאים...
• 

  המציאות טפחה על פני החזון

  27.05.13
  .... מה שנבנה עליהן במרבית המקרים אלה מתחמי מגדלים מסוגרים לאוכלוסייה הומוגנית, שאינם מחוברים לשום רצף עירוני. הבנייה מצריכה השקעה ציבורית גדולה בתשתיות שאין בהן תועלת לכלל הציבור". פרופסור יוברט לו-יון גם הוא מצטרף וכותב בבלוג אורבונולוגיה: "הרצון להפוך שטח כפרי (פתוח, אקסטנסיבי) לשטח עירוני (מפותח, אינטנסיבי) זו הבעיה. מדובר בהפרטה של המרחב הציבורי. בנוסף, השאלה היא מי הוא הציבור? האם הציבור שעומד להפיק רווחים מהפרטה זו הם אותם יזמים, כרישי נדל"ן ...
• 

  אבן שפה - מיצב וידאו

  5.03.13
  ...חב הציבורי. והשפה הזאת רבת רבדים, ממש כמו המרחב עצמו. במיצב נעשה ניסיון לחשוף את התת-קרקעי באופן מילולי ובהשאלה ע"י חשיפת הגורמים הרבים שפועלים במרחב מולם הופכת עבודת האדריכלות לעבודת ניהול של משא ומתן.אבן שפהמיצב וידאו באורך 38 דקות, של שלושה מסכים שונים הפועלים סימולטנית בימוי, צילום ועריכה: ורד ועדו פלוקראיונות: אדר' ורד פלוקמוזיקה מקורית: עדו פלוקתערוכת יחיד "אבן שפה" הוצגה בגלריה בבית האדריכל במהלך דצמבר 2008 – ינואר 2009אוצרת: אדר' שלי ...
• 

  תושבים הם כאב הראש של ראשי העיריות

  20.02.13
  "אף ראש עירייה לא רוצה שיבואו אליו תושבים" אומר יואב לרמן ומסביר, "הכנסות העירייה מארנונה שמשלם משק הבית נמוכות ב-3,000-7,000 שקל מההוצאות הממוצעות על אותו משק בית". זו אינה תיאורית קוספירציה כלשהי או הנחה מופרכת. בפוסט בבלוג שלו מציג לרמן מספר מקרים ברורים בהם ראשי ערים התנגדו להקמת שכונות מגורים חדשות בדיוק מסיבות תקציביות אלה."מס הארנונה של עסקים ומשרדים גבוה פי כמה וכמה מזה המוטל על מגורים. לכאורה, הכל טוב ויפה – העסקים והמשרדים מממנים בפועל ...
• 

  קיסלוב קיי זכו בתחרות לתכנון קריית החינוך רמת אפעל

  7.01.13
  ...רב של מקומות בקני מידה שונים, ויחסי בנוי-פנוי עשירים. תנועת הציבור בשביל הגובל נפרדת לגמרי.השפה האדריכלית משכנעת, העיצוב החיצוני שעיקרו מעין שבכות קלות המכסות את חזיתות הבניין ויוצרות הצללה - משובב עין, משדר קלילות וקיימות.תיאור הפרויקט של קיסלוב קייהתכנון מדגיש את חופש הלמידה מתוך עשייה סקרנית, ההוראה אינה מבוססת על כיתה סטטית. אין כאן 'בניין כתות' נוקשה אלא למידה דרך שורה המשכית של חללים גמישים, פתוחים וסגורים, פורמאליים וא-פורמאלים. מרחבים ה...
• 

  המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים

  25.10.12
  ... אלו אנשי הכספים".הדס שפיר מראיינת את רכטר ומקבלת ממנו כמה תובנות על מעמד האדריכל, על מגדלים ועל תכנון עירוני. הערות מעניינות במיוחד הוא משמיע לגבי תכנון "הגוש הגדול" של תל אביב. "זה משהו שאני רואה ככישלון אישי שלי", הוא מסביר. "הכישלון הוא לא במובן שאנחנו כארכיטקטים לא היינו טובים, אלא שכל העקרונות האורבניים שניסינו להחיל, כמו בנייה מרקמית של מבנים בגובה מסוים שניצבים במרחק קטן מאוד זה מזה - לא יצאו אל הפועל."*הצילום, מתוך הכתבה, צלם - עמית שעל.
• 

  אייקונים בחיפה, הישן והחדש

  15.10.12
  ...וב משדר אמנם ראוותנות מסוימת, אך ברוב הבחירות האדריכליות שנעשו בהליך התכנון ניכרת חדווה הנדסית כנה. גם הגידור ההכרחי סביב הכניסות לאצטדיון הוא מתכתי ושקוף, ולא מנסה לטשטש את הקונסטרוקציה"."אלו פחי אלומיניום פשוטים, זה יחזיק לאורך זמן וזה קל לניקוי", אומר קהת בכתבה. "זהו ניצול של מספר מצומצם של אלמנטים וגיבושם יחד לצורה האיקונית. כי רואים את זה, מזדהים עם זה. כך לאצטדיון יש חותמת".ובכן... בואו ונספור את הנסיונות הקודמים של עיריית חיפה לאייקונים שי...
• 

  חלליות נוחתות בנמל תל אביב

  14.10.12
  ...בתל-אביב מסתבר שחייבים כל פעם לאמץ טכנולוגיות לא מוכחות שנוטות להישאר בתחומי הפנטזיה וההדמיות", כותב לרמן. "הברווז הנוכחי הוא טכנולוגיית PRT Personal Rapid Transit, אמצעי תחבורה אשר מבוסס על פודים קטנים וחרישיים שמככב מאז שנות ה-60 בדמיונות אורבניים כאלה ואחרים, ואף פעם לא הצליח לפרוץ בגדול בשום מקום. (...) קשקוש מיותר שכזה לא נראה מאז הביצים של גוראל בחיפה. מילא ההקמה של השטות הזו, עלויות התחזוקה שיבואו אחר-כך והפירוק של המערכת יעלו לנו לא מעט".
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ... הזה יש סתירה פנימית, משום שתוכניות בניין עיר נועדו להגדיר מרחב עירוני שלם, לטפל ברחובות ובשכונות, בעוד שהתב"ע הנקודתית מטפלת בחלקות בודדות ללא התייחסות לסביבתן."תב"ע נקודתית הינה הכלי שנועד לפתור בעיות בתכנון מלמטה למעלה. לכאורה, דרך התכנון ההגיונית היא הפוכה - תוכניות בינוי הערים (תב"ע) פועלות בהתאם לתוכנית המחוזית ומבנים בעיר מתוכננים בהתאם לתב"ע. טוב ויפה אלא שכולם יודעים שזה לא עובד. המציאות מהירה מדי והתוכניות מגבילות מדי. "הקלה", "שימוש חו...