חיפוש - חדשות , אור , רנו |1| - דף 5

• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  ...ה לחזק את השכונות והמרכזים הקיימים". בסוף החודש יערך כנס עמותת מרחב, "אשקלון-מרחב לפיתוח כלכלי עירוני". הכנס ישים דגש על הקשר החיוני שבין תכנון העיר ופיתוח כלכלי מקומי, ויוצגו בו היתרונות הטבעיים של העיר כמנוע כלכלי. תוכנית הכנס כוללת יומיים עמוסים של הרצאות במושבים מקבילים. החל מהתיאוריה ועד לכלים לתכנון. הכנס מומלץ מאד לכל מי שעוסק בתכנון עירוני או מתעניין בדרך בה נקבעות החלטות בנושאי דיור בארץ. לפרטי הכנס והרשמה הכנסו לאתר עמותת מרחב.
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...ל אחד מן המרכיבים, תוך מתן עדיפות לאלה שהחברה בישראל תרצה ביקרם" הוא מסכם. אבל האם באמת תושבי ישראל מוכנים לשלם עבור עירוניות כזו? כנראה שלא עונה עופר קולקר בכתבה המקבילה. גם לקולקר ברור שמדובר בבעיה "ויתרנו על איכות אורבנית והקרבנו אותה על מזבח איכות הדירה, ואין ספק שבישראל היא מהגבוהות בעולם: לכל דירה פה יש חמישה כיווני אוויר (...) אלא שתרבות הדיור האיכותית הזו, באה על חשבון איכות חווית הרחוב (...) אין רצף בנוי כמו בערי אירופה וארה"ב וה...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ...
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ...ן כי מעבר להיביטים של שקיפות ומתן הזדמנות שווה, משמש המהלך של תחרות פתוחה פלטפורמה לביטוי של החשיבה והתפיסה של האדריכלות העכשווית ותמריץ לשיח אקדמי ציבורי. האם בצלאל אינו אמון על יצירת פלטפורמה זו? שינוי התפיסה הפרוגרמטית והאורבנית שהצגת בפגישה - "בצלאל כקמפוס בעיר ולא כבניין יחיד", מהווה הזדמנות ומנוף להתחדשות יצירתית גם בהגדרת התחרות ובבחירת האדריכל. בכבוד רב, פרופסור אדריכל ברוך ברוך יו"ר עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל. - - - - איפה אנ...
• 

  למה האדריכלים שותקים?

  7.08.11
  ...בלי להאדיר כל הזמן את שם עצמם ובהתנדבות. אני אגב לא חבר בעמותה ואין לי שום אינטרס בה. אני גם לא מסכים עם חלק מהתיאוריות העירוניות שלהם אבל הייתי מתוך סקרנות בפגישה האחרונה שלהם ובקהל ישבו אדריכלים מאד מוכרים ומצליחים. היה כיף לראות את הרצינות והרצון והמחשבה שמושקעת בדיוק בדברים עליהם מדברת המחאה בתחום הדיור... והם היו כאן עוד הרבה קודם, הרבה לפני שכולם רצו למצלמות. *בתמונה - דיור ציבורי בשכונת מעוז אביב בתל אביב, ארכיון האדריכלות הישראלי.
• 

  אמנות עם ברקוד בכיכר המדינה

  6.07.11
  ...ברקוד כדקורציה לחזית מוכר מפרויקטים שונים וצרפתי כאן שתי תמונות בנושא אבל אני חייב לציין שהפרשנות של ניר לנושא יחודית יותר. גם הבחירה בחומרים וגם השימוש של הברקוד כמסנן תאורה הופכים את המשחק למשהו מתוחכם יותר. עצם הבחירה של ברקוד כחזית לגלריה ועוד בכיכר המדינה יש בה אפילו מעשה חתרני והומוריסטי יחד. "בואו, בואו. אתם הרי מבינים בקניות יותר מאשר באמנות אז הנה מה שאנחנו מראים לכם - תגית מחיר." אותי זה שיעשע ועל אדריכלות כזו אני בהחלט אומר - שאפו!
• 

  כרמיאל - עיר אמיתית או כפר גדול?

  22.06.11
  ... של ראשי הערים בו הם עוסקים במיתוג במקום לפתור את הבעיות האמיתיות של הישוב, וכרמיאל מצטרפת בזאת לאילת וקריית מלאכי. במקרה של כרמיאל, אפילו אדריכלית הנוף האמריקאית מרתה שוורץ, שהובאה במיוחד כדי לסייע במיתוג, מסכימה שכדי ליצור אורבניות נדרשים תהליכים דרסטיים יותר. הסלוגן הדמוגרפי שנבחר לכרמיאל לפני שנה היה, "כרמיאל לגדול ולגדל". שוורץ נכנסה לתמונה בתחילת השנה והופקדה על התכנון הפיסי של מה שהוגדר כ"פרויקט דגל שיסמל את חזון וערכי העיר והמותג". ז...
• 

  אדריכלות דיגיטלית מדפיסה עמודים אורגניים

  16.05.11
  כתבה מקסימה ב Xnet מציגה את עבודתו של האדריכל השויצרי מיכאל הנסמאייר. הנדסמאייר מזין שיטות חישוב וצורות לתוך מחשב ומקבל בצד השני אדריכלות שתוכננה בלעדיו. צורת העבודה הזו מאפשרת יצירתם של אלמנטים הנראים כאורגניים. בתמונות כאן נראית התוצאה של הזנת עמודים בסגנון דורי למחשב ומשם פשוט "נותנים לנוסחה לרוץ". כל עמוד הוא יחודי והאורנומנטיקה מהפנטת. הכתבה מספרת עוד על הדרך בה נבנים העמודים, כפרוסות נייר המושחלות על מוט פלדה ועל השקפתו של הנדסמאייר לגב...
• 

  עושים סדר בשיפוץ

  13.12.22
  ...ורם את התשתית עוד בשלב התכנון. כאלה שללא הקמת הכנות מתאימות בשלב הראשוני של השיפוץ, תצטרכו לבחור בין ויתור על הרעיון לבית ביצוע הכנות מאוחרות בצורה שאינה אסתטית או מצריכה פתרונות יקרים שינפחו את העלויות ואת משך זמן העבודות. תאורה גוף תאורה נתפס על ידי אנשים רבים כאביזר חיצוני שניתן להשאיר את בחירתו לסוף העבודות, אך זו טעות נפוצה שעלולה לגרום למפח נפש. התאורה המודרנית היא תאורה טכנית בעיקרה וכוללת לעתים קרובות תאורה סמויה, גופי תאורה שקועים, תאורת...
• 

  הנדסאי אדריכלות נוף - מקצוע עם קיימות

  27.07.20
  ...ם? איזה זהות מקומית תישאר בתוך הכפר הגלובלי ההולך והקטן? היום, השמירה על הטבע אינה נחלתם של פעילים ירוקים בלבד, אלא נושא בעדיפות גבוהה כבר בשלבים הראשונים של תכנונים עירוניים ואזוריים.סביב הצורך האנושי בריאות ירוקות במרחבים האורבניים התפתח מקצוע אדריכלות הנוף, המשלב אדריכלות קלאסית עם תכנון עירוני הלוקח בחשבון גם את הצמחיה והשטחים הפתוחים.במקצוע אדריכלות הנוף העיסוק הוא ביצירת הנוף האנושי שמסביבנו, בין אם מחוץ, או בתוך המבנה. לתוך המרחב הציבורי מ...
• 

  המעבדה העירונית

  17.11.15
  "מחובתה המוסרית של האקדמיה לרתום את משאביה לטובת הקהילה והעיר." כך אמר פרופ' מארק שלוסברג מאוניברסיטת אורגון, השוהה בטכניון כפרופסור אורח, בהרצאה בנושא פיתוח עירוני בר קיימא השבוע התקיימה בטכניון הרצאתו של פרופ' מארק שלוסברג מאוניברסיטת אורגון, מתכנן המתמחה בתכנון ערים בנות קיימא, בהנגשת התחבורה הציבורית ובקידום ההליכה ורכיבת האופניים. פרופ' שלוסברג שוהה בטכניון מאז הקיץ האחרון במסגרת מלגת פולברייט – תכנית של הממשל האמריקאי המעודדת חילופי ידע אקד...
• 

  בתים לבנים

  7.01.14
  ...ם — מחסה. אולם המענה הפיזי לצורך זה הוא רק חלק מן הבית הביוגרפי והבית החברתי שבהם מקופלת התרבות, משועתקת ונוצרת על ידי דייריו.""הבית בתל אביב לפני קום המדינה עוצב על ידי עבודת הנשים כאתר של התנהלויות שגרתיות וג'סטות תמימות לכאורה. באותו בית החל התהליך בו עוצבה "האשכנזיות" כתרבות דומיננטית""עיצוב הבית המודרני אמור להסתיר את העבודה הרבה המושקעת בו, עבודתן של מי שקיימו את שגרת יומו, עמלן הלא־מתוגמל כספית ויוקרתית של הנשים. עבודות הבית הסמויות מן העי...