חיפוש - חדשות , אח , חבל |1| - דף 1

• 

  כיצד תאורה משפיעה על מצב הרוח ואיכות השינה

  18.10.20
  ...ד בבית, הורים וילדים בכל הגילאים שותפים לאותו מרחב מצומצם 24 שעות ביום ובלילה.יחד עם המעלות שבאיחוד המשפחתי, סדר היום אבד וחוסר היציבות לא תורם לרוגע הנפשי.קשה להשכיב את הילדים בערב, וגם את עצמנו...בעת כזו, יותר מאשר בכל זמן אחר, אנו מחפשים דרכים להקל, ולמצוא אי של יציבות בתוך כל הבלגן.ובכן – יש מה לעשות.לתאורה השפעות ביולוגיות עלינו.תאורה נכונה יכולה להשפיע על עלינו ועל מצב הרוח לטוב ולרע.ימי שמש מוארים עושים לכם טוב? ימים אפורים ומעוננים ...
• 

  ככה כן בונים חומה

  23.02.14
  ...יגיד האם צריכה להיות כאן תעשיית בנייה מקומית. האם המקצועות ההולכים ונעלמים כאן הם - הם המפתח לשינוי ושיפור פני הכלכלה, או שמא המהלך יושלם, וכולנו כאן נהיה מנהלים. כלומר, נעשה כסף לא מיצירה ועשייה אלא מתפעול של פועלים ויצרנים אחרים (מי הם יהיו?)הכתבה שפורסמה ב The Marker גורסת כי יש עתיד לענף בניה ישראלי, איתן ואיכותי. ממש כאן! אין ספק שכרגע זה עושה רושם של חלום ורוד. וחבל. תמיד עולה בראשי דמותו של מנהל/עובד בניין- באחת ממדינות אירופה למשל, כמה המ...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ...
• 

  דיור בלתי מושג

  2.01.14
  דיור בר השגה בתל-אביבהאם בכלל אפשרי להתגבר על הפער העצום שבין מגורים בתל-אביב, למגורים בכל עיר אחרת בארץ. כאשר קיים ביקוש עצום כל כך לדירות, האם קיים סיכוי להוזיל מחירים באופן ניכר בעבור הסטודנטים?נעמה ריבה, בכתבתה, סוקרת את האינטרסים האמתיים המניעים את פרויקט מגורי הסטודנטים החדש של אוניברסיטת תל-אביב-הנקרא "מעונות ברושים"."למי שחשוב המחירים והקרבה לאוניברסיטה, ולא מרחב המחיה, מציעים המעונות פתרון נוח. אך לו היו משווים את מחיר הדירות למחירי השוק...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  ...דה כרמי. אבל סגנון אישי מעלה שתי שאלות מהותיות ששווה לדון בהן.איך יכול להיות שאותו סגנון מתאים לכל פרוגרמה?אם Form follows function, איך יכול סגנון קבוע להתאים ללקוח משתנה? הרי בכל בניין של פרנק גרי הוא התבקש להכניס פונקציות אחרות, בגודל שונה, למגרש יחודי, עם מסר ציבורי אחר. אז איך הוא יכול לחזור ולהשתמש בקשקשי טיטניום תמיד?התשובה לשאלה הזו קלה. ראשית, כמו שאנחנו כבר יודעים היטב, אין באמת "אמת בתכנון". על אותה פרוגרמה ניתן לבנות בסגנונות שונים ור...
• 

  ביקורת על תפאורה ותיאטרון

  5.01.12
  ...מדי. אפשר להרגיש את הקווים הנוקשים, את ה"קופי פייסט", את ההוראות הבסיסיות באוטוקד, את הסכמטיות המרחבית שהיא תסמין - לא של המודרניזם הגבוה, אלא של עייפות הדימיון. אני מרגיש כלוא בתוך קופסה, בתוך מודל מקרטון ביצוע בקנה מידה של אחד לאחד".כך כותב אוריאל קון, אדריכל ועורך ראשי של הוצאת "סמטאות" בכתבה מרתקת ב Xnet.לדברי קון רם כרמי "סובל מתסמונת נפוצה באדריכלות הישראלית, לפי סימפטומים מובהקים. הדיאגנוזה: "עיוורון אקזוטופי" – חוסר היכולת לקרוא את העולם...
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  "יש בניינים נפלאים שיש בהם חוויה יוצאת דופן, ואת מתחילה לדבר אל הבניין והבניין משיב, ואתם משוחחים ומבינים אחד את השני, ורק אז את נחשפת לכך שהגילוי הזה העשיר אותך." ציטוט זה של האדריכלית עדה כרמי מלמד הינו חלק מדבריה בכתבה שפורסמה ב"הארץ" לקראת הוצאת ספר חדש - אדריכלות בפלשתינה-א"י בימי המנדט הבריטי, 1917-1948. הספר החדש , "חיבור העוסק באדריכלות כשפה הניתנת לקריאה אנליטית ולניתוח צורני" כדברי המחברת, יראה אור השבוע ובחזיתו מופיעה תמונת מוזיאון...
• 

  האם יהיה תואר רשמי למעצבי פנים?

  4.07.11
  ...תחילה להגדיר מהן הפעולות שרק ל"מעצב פנים רשום" מותר לבצע. אצל האדריכלים הנושא מוגדר - חתימה לרישוי מבנים, הגשה לרשויות וכדומה. תוכנית העבודה של הרשם היא לנסות ולסיים את ההגדרות עד סוף השנה (2011) ואז יצטרך הנושא להיות מוסדר בחוק או תקנה ממשלתית. מרגע שיוסדר החוק עלולים מעצבים רבים למצוא את עצמם מוגבלים. ללא תעודה רשמית ולמרות נסיון של שנים - ביצוע עבודות מסוימות על ידם יחשב כעבירה מאחר ואין להם תעודה רשמית. * הצילום מתוך נכתבה, צלם אוראל כהן.
• 

  העיר והפסנתר

  19.11.12
  איתי הורוביץ כותב בבלוג שלו על הדרך בה מדגישה מחלקת התרבות את מרכז העיר במקום לחלק את "ההון התרבותי" גם אל השכונות החיצוניות יותר. הוא משתמש בפרויקט "נפגשים עם פסנתר" שנערך באביב האחרון בתל אביב כדי להדגים את הנושא."כבר מוכר ומוסכם" כותב איתי, "כי הון תרבותי הוא חלק משמעותי מאוד במכלול נכסיהם של מקומות, בנוסף לגורמים כמו נגישות תחבורתית, ערכי טבע, ועוד. בשאיפתה להיות 'עיר עולם' תל אביב מרבה להדגיש אספקט זה של תדמיתה. אך רק חלק מהעיר שותף לכך – וח...
• 

  נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  1.05.12
  ...דריכלים של הספרייה הלאומית התכנסה בירושלים ב 17 - 19 באפריל. הרכב הוועדה כלל ארבעה אדריכלים פרופ' לואיס פרננדז גליאנו (יו"ר), פרופ' אלינער קומיסר ברזקי, פרופ' רפאל מוניאו ואדריכל גבי שוורץ. פרופ' מסימיליאנו פוקסס הודיע ברגע האחרון שלא יוכל להשתתף מסיבות שאינן תלויות בו. לפני בחינת ההצעות שהוגשו הוועדה סיירה במגרש עליו יוקם הבניין וקיבלה סקירה מוקלטת של חזון התחדשות הספרייה מפי יו"ר דירקטוריון הספרייה, דוד בלומברג.שמונים ואחת (81) הצעות הוגשו לשלב...
• 

  באר שבע - עיר של מסחר ובלי תעסוקה

  8.02.12
  ...וא רצון להשיב את השליטה של ישראל על חבל ארץ זה"כמו ערים רבות לאחרונה גם באר שבע עוברת "מיתוג מחדש" - תהליך יקר שבו עיריות מעבירות כספים למשרד פרסום תל אביבי כדי שיגיד להן דברים מבטיחים על עצמן לפני שיצטרכו לעסוק במציאות. "חורה לי שעושים לבאר שבע תהליך של מיתוג" אומר ארמון, "מיליון וחצי שקלים בשביל למתג אותה כ'עיר המים'. האם עירו של אברהם אבינו צריכה מיתוג? האם מישהו צריך להדביק לנו כינוי? מה זה 'עיר המים'? צינורות צבעוניים"?אנחנו מצטרפים לביקורת.