חיפוש - חדשות , אי , בד , כנס |1| - דף 14

• 

  באר שבע - עיר של מסחר ובלי תעסוקה

  8.02.12
  "אתה יודע מה הבעיה בעיר? אין תעסוקה איכותית. אין עבודה לצעירים. בגלל זה הצעירים עוזבים. מקימים פה מרכזי קניות בלי סוף וזה הופך אותנו לעיר של חנוונים. איכפת לי ממה שקורה בבאר שבע. אני אומר את הדברים כי כואב לי, כי אני מאמין בעיר הזו". את השורות האלה אומר האדריכל אלי ארמון, מי שהיה מהנדס העיר באר שבע, בכתבה במעריב דרום.מלבד היותו מהנדס העיר, ארמון בנה גם מבנים רבים וביניהם תחנת הרכבת המרכזית בבאר שבע (כאן בתמונה), את בית הכנסת של בה"ד 1, בתי ספר, מ...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  22 פברואר 2012, 09:00מדיטק חולוןחז"ל אמרו: "שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם: אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים".אחד הכישורים האופייניים לנשים, היא יכולתן ליצר סביבות ייחודיות באמצעים פשוטים. גישתן הישירה והעדינה יש לה היכולת להעשיר סביבת מגורים אנונימית, לעדכן בגד פשוט באמצעות קישוט קטן וכיוצא בזאת.למרות שנשים אינן עוסקות במובהק בטכנולוגיה ומקצועות טכנולוגיים נשלטים עדין הידי גברים הרי שמתקבל על הדעת שנשיות עשויה להוות יתרון משמעותי באדריכלות העכשווי...
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  מאמר מעניין של האדריכל צבי לישר, מי שתכנן את כיכר דיזינגוף בשנת 78 התפרסם בארכיג'וב. במאמר מגיב צבי להחלטת העירייה להנמכת הכיכר ולדרך בה התקבלה ההחלטה. ההרגשה שתוצאות הסקר היו מוזמנות מראש ותומרנו בעזרת השאלות שהוצגו אינה שלו בלבד.להשארת הכיכר הקיימת ושיקומה ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. ה...
• 

  נפתחה תחרות "אות העיצוב" 2012

  18.12.11
  ...ות העיצוב" מהווה ביטוי להערכה והוקרה להישגיו של היוצר ולתרומתו. מטרתו להעלות על נס את מקצוע האדריכלות והעיצוב הישגי היוצרים המקומיים ולהביאם למודעות ולהכרה ציבורית רחבה. האות קבע קריטריונים בתחומי העיצוב השונים ואמות מידה של איכות והוא מאתגר את האדריכלים להצטיין ולהוכיח עמידה בנורמות אלה. תחומי התחרות אדריכלות, תכנון עירוני ואדריכלות נוף עיצוב פניםעיצוב תערוכות ותערוכות במוזיאוניםעיצוב תעשייתי ומוצרעיצוב אופנה וטקסטיללוח זמנים: נפתחה ההרשמה וה...
• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  ...נכון, להרוויח כסף. (...) אם הבית קרוב לתחבורה ציבורית, אם יש שם במקום רחובות מסחריים, אם תיווצר שם צפיפות אמיתית - זה לא באמת מעניין אותם. הקבלנים יפנו למי שיקדם את הפרויקט הכי מהר והכי יעיל ואלה הם המשרדים הגדולים והותיקים. אין ליזמים שום אינטרס לעשות את זה אחרת.(...) כולם רוצים מקדשי גבס אצלם בסלון, ובמילים אחרות, אין גיוון ולא מבחר. הישראלים רוצים את אותו הדשא בדיוק כמו אצל השכן, ורוצים נוף לים, לכן כשיבנו מגדלים בשביל אותם אנשים, זה לא כל כך ...
• 

  עיר צפופה, עיר גדולה

  8.12.11
  ...כים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד לא צפופה, תוצאה שכל מי שביקר אי פעם בעיר יודע כמה היא מוטעית. יאיר מציג בבלוג שיטת חישוב אחרת ובה מחלקים את מספר התושבים בשטח הבנוי למגורים בלבד. החישוב הזה מדוייק הרבה יות...
• 

  פרויקט המלונאות בתמנע לקראת הכרעה

  4.12.11
  ...ביבתית בבקעת תמנע תהיה מינימלית. החלופות הוצגו בישיבת השדולה הסביבתית של הכנסת. באוקטובר 2010 פורסם דו"ח של חברת אתוס אדריכלות תכנון וסביבה, שהוגש לוועדה המחוזית דרום. הדו"ח בדק פרמטרים סביבתיים נופיים שונים וקבע כי האתר המתאים ביותר להקמת המלון הינו בחלופת המבואה הדרומית. כמו כן נקבע כי בכל הנוגע להיבטים הנופים סביבתיים, תהיה זו טעות חמורה להמשיך בהליך אישורה של התוכנית באתר המקורי. בסיכום חוות הדעת שהגיש בנושא האדריכל יודן רופא נכתב "התוכנ...
• 

  פרויקט eco-skin - בין מציאות לאוטופיה

  28.11.11
  ...חדשה בלבד עפ"י עקרונות ירוקים אלא יש להתמודד עם נזקי ירושות העבר. ה'עור הירוק' הינה תוספת בנויה העוטפת חזיתות בניינים קיימים ונוטלת על עצמה תפקידים אקולוגיים סביבתיים – מצע לצמחיה וחקלאות עירונית, טיפול במי נגר ובמים אפורים, איסוף אנרגיה סולארית, התייעלות אנרגטית ועוד". הצעתה של קליש אינה משהו מוגדר וקבוע אלא כיוון מחשבה הפתוח לשינויים. שינויים על פי הפרוייקט עליו עובדים, נתוני הסביבה והתקציב. גם לה ברור שהצעה כזו בעייתית לפעמים מבחינת הישום ...
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ... מתשובות. מה בדיוק הקסם של הסטודנטית ליעד מלכי שזיכה אותה בפרס חביב הקהל במסגרת פרס עזריאלי לאדריכלות? הפרויקט במזרח ירושלים, מחוץ לחומות העיר העתיקה וכ-150 מ' מהכותל המערבי, ישנו כפר בשם סילואן הבנוי על חורבות עיר דוד. ממצאים ארכיאולוגיים פזורים לאורך הכפר, אך חסר רצף שיקשר בין שכבות ארכיאולוגיות אלו. התכנון של ליעד מציע להתנהג גם לשכבה חדשה כאל ארכיאולוגיה. רק שכבה מן הבינוי המוצע נחשפת אך ברובו הגדול המבנה חפור מתחת לפני הקרקע. הפרויקט מציג ...
• 

  בין ברוידא, מעוז ונורמן פוסטר, על צניעות וגאווה

  23.11.11
  ...מו? שתי כתבות מדגימות השבוע יותר מכל את הדילמה המובנית באדריכלית.... וגם את התפיסה הגברית יותר והנשית יותר של עבודת העיצוב. שתי כתבות פורסמו השבוע ודרכן אפשר לראות תפיסות שונות של אדריכלות. אדריכליות הנוף ברוידא ומעוז מתראיינות ב Xnet על פארק רידינג, עבודתן שזכתה בפרס קרוון, וכתבה בכלכליסט מציגה את הפרוייקט החדש אותו דוחף עכשיו האדריכל נורמן פוסטר. מצד אחד עבודה צנועה של שתי אדריכליות שאפילו עצים לא יכלו לנטוע ומהצד השני שדה התעופה הגדול ביות...
• 

  כסף קונה טעם... לבן ונקי

  9.11.11
  ...תבטא בסידרה "מעושרות" ובמסעדת "מסה" התל אביבית. מסתבר שאם אתה רוצה להראות היום יוקרתי, אתה צריך להסתפק בשחור ולבן - הטעם הישראלי הנובורישי. רונית כותבת בדיוק על הנושא הזה מתוך התבוננות על תופעות בתרבות שלנו כמו הקטלוג של איקיאה וכעת - הסדרה "מעושרות": "הבתים האלו כאילו נבנו עבור הווה ועתיד מתמשך, אבל ללא עבר. בשיטוט באתר של קולגה שמעצבת למאיון או לאלפיון, משהו עליון כלשהו, עברתי בין הבתים היפים והמעוצבים, ותהיתי: לאנשים האלו לא היו רהיטים קוד...
• 

  היכל התרבות והסובייט העליון

  7.11.11
  ראיון מרתק עם האדריכלים קולקר - קולקר - אפשטיין מתפרסם היום בגלובס. קולקר - קולקר - אפשטיין הם המשרד האחראי על שיפוץ היכל התרבות בתל אביב ומשכו לעצמם לא מעט אש בתקופה האחרונה מאדריכלי שימור ומבקרים. בכתבה עונה עופר קולקר למבקרים וגם מתייחס לתחרויות בארץ, לקבוצות הרכישה ולתרבות הדיור ה"חזירית". על התכנון המקורי של היכל התרבות אומר קולקר "היכל התרבות של דב כרמי וזאב רכטר (...) הושפע מהסגנון הסובייטי. התפיסה הייתה שהאמנים צריכים להיות מרוחקים מה...
• 

  הסאגה של בצלאל ממשיכה - האם עכשיו עוברים לתל אביב?

  7.11.11
  ... לאחר כל הסאגה סביב התחרות האדריכלית, האקדמיה של בצלאל תעבור לתל אביב? כתבה במעריב ירושלים מציגה את החשש לאחר שמסתבר שהאקדמיה בצלאל שכרה בניין בתל אביב "במטרה להקים במקום שלוחה תל אביבית של המכללה". בשבוע שעבר הבהירו בבצלאל שאין להם כוונות לעבור לתל אביב אבל כרגיל עשו את זה בצורה עקומה למדי. תוכנית התואר השני של בצלאל פועלת בתל אביב כבר שנים וכוללת כ 50 סטודנטים. את המבנה שעמד נטוש עד כה ברחוב דב הוז 16 - 18 שכרה האקדמיה מעיריית תל אביב ובצלא...
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  "לכל אדם זכות לדיור נאות ובר השגה, בסביבה בה נגישות לשירותים ולתשתיות, לכל אדם זכות לחזקת מגורים מוגנת. אין לפנות אדם מביתו או להרוס את ביתו באופן שרירותי. לכל אדם זכות לבחור את מקום מגוריו ללא הפליה. לכל אדם זכות לשוויון בנגישות לדיור" פסקה זו ובה נסיון לעגן את הזכות לדיור כחלק מחוקי היסוד שנלקחה מתוך דו"ח הביניים של צוות "דיור ותחבורה" מוועדת ספיבק /יונה שפועל במקביל למחאה החברתית ומתעתד להציע לציבור חלופות לביסוסה מחדש של מדינה מושתתת על ...
• 

  להפריט את מהנדס העיר

  11.09.11
  בלוג המרפסת ממשיך וסוקר עבורנו את חוק התכנון והבניה העומד לפני אישור הכנסת ונדון בוועדות. אחד השינויים בחוק הוא הצורך להעביר את התוכניות בפני מכוני בקרה פרטיים שיאשרו את התאמת התוכנית לדרישות. אבל האם גוף פרטי באמת יעשה את העבודה טוב יותר ממהנדס העיר? בפוסט הדן על גבולות ההפרטה נכתב "השימוש במילה 'בקרה' הוא מכבסת מילים. בשלב שלפני הוצאת ההיתר מחליף מכון הבקרה את מהנדס העיר, ואילו בשלב שלאחר הוצאת ההיתר מחליף מכון הבקרה את הפיקוח העירוני. זוהי...