חיפוש - חדשות , אי , חבל |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
כיצד תאורה משפיעה על מצב הרוח ואיכות השינה
18.10.20בתקופה יוצאת הדופן הזאת, משפחות מתקבצות יחד בבית, הורים וילדים בכל הגילאים שותפים לאותו מרחב מצומצם 24 שעות ביום ובלילה.יחד עם המעלות שבאיחוד המשפחתי, סדר היום אבד וחוסר היציבות לא תורם לרוגע הנפשי.קשה להשכיב את הילדים בערב, וגם את עצמנו...בעת כזו, יותר מאשר בכל זמן אחר, אנו מחפשים דרכים להקל, ולמצוא אי של יציבות בתוך כל הבלגן.ובכן – יש מה לעשות.לתאורה השפעות ביולוגיות עלינו.תאורה נכונה יכולה להשפיע על עלינו ועל מצב הרוח לטוב ולרע.ימי שמש מ... -
ככה כן בונים חומה
23.02.14... - הם המפתח לשינוי ושיפור פני הכלכלה, או שמא המהלך יושלם, וכולנו כאן נהיה מנהלים. כלומר, נעשה כסף לא מיצירה ועשייה אלא מתפעול של פועלים ויצרנים אחרים (מי הם יהיו?)הכתבה שפורסמה ב The Marker גורסת כי יש עתיד לענף בניה ישראלי, איתן ואיכותי. ממש כאן! אין ספק שכרגע זה עושה רושם של חלום ורוד. וחבל. תמיד עולה בראשי דמותו של מנהל/עובד בניין- באחת ממדינות אירופה למשל, כמה המקצוע הזה נחשב מכובד, מלא פאסון, ואף יוקרה. כבוד למקצוע- כמה יש לנו עוד ללמוד בנוש... -
העיר הצומחת
15.01.14... "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נקודות למחשבה למקבלי ההחלטות. ולנו, כמתכנננים או תושבים, תפקידנו הוא... -
דיור בלתי מושג
2.01.14...יור בר השגה בתל-אביבהאם בכלל אפשרי להתגבר על הפער העצום שבין מגורים בתל-אביב, למגורים בכל עיר אחרת בארץ. כאשר קיים ביקוש עצום כל כך לדירות, האם קיים סיכוי להוזיל מחירים באופן ניכר בעבור הסטודנטים?נעמה ריבה, בכתבתה, סוקרת את האינטרסים האמתיים המניעים את פרויקט מגורי הסטודנטים החדש של אוניברסיטת תל-אביב-הנקרא "מעונות ברושים"."למי שחשוב המחירים והקרבה לאוניברסיטה, ולא מרחב המחיה, מציעים המעונות פתרון נוח. אך לו היו משווים את מחיר הדירות למחירי השוק ... -
עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?
7.03.12כתבה ב Xnet מציגה את המבנה הראשון במכון שכטר למדעי היהדות שתוכנן על ידי האדריכלית עדה כרמי מלמד ומציתה שובל של טוקבקים סביב השאלה: האם לאדריכל טוב יש סגנון אישי או שהוא רק משכפל את הצלחתו הראשונה?אין ספק שניתן לזהות את "כתב היד" של עדה כרמי. גם מיכאל יעקובסון מתייחס לכך בכתבה: "אין מקום להתבלבל, טביעת ידה של כרמי-מלמד ניכרת כאן היטב, כדוגמה נוספת לשפה הצורנית המאופקת של אדריכלית שחוזרת ומתעמקת בעבודותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במוש... -
ביקורת על תפאורה ותיאטרון
5.01.12...י העיקש של המתכנן." "אך לזכותו של רם כרמי יאמר כי לא רק הוא סבל מעיוורון, אלא דור שלם של ארכיטקטים היה נגוע בה. ולא רק ארכיטקטים, אלא חברה שלמה, בארץ ובעולם. מאז שנות השישים המאוחרות אנו עדים להתפוגגות מושג ה"קהילה", לטשטוש האינטרסים המשותפים בין בני האדם, לקביעה החולנית של גבולות חדשים במרחב הפרטי ול"תיעוש" אנושי - "אנשים בלופ" (לפי ההוגה הנפלא דידריך דידריכסן): עולם קודר וחזרתי שהמשטר הקפיטליסטי קבע במקומנו. והשפעותיו על הארכיטקטורה דרמטיות."הכ... -
המוזיקה של החדרים
25.09.11"יש בניינים נפלאים שיש בהם חוויה יוצאת דופן, ואת מתחילה לדבר אל הבניין והבניין משיב, ואתם משוחחים ומבינים אחד את השני, ורק אז את נחשפת לכך שהגילוי הזה העשיר אותך." ציטוט זה של האדריכלית עדה כרמי מלמד הינו חלק מדבריה בכתבה שפורסמה ב"הארץ" לקראת הוצאת ספר חדש - אדריכלות בפלשתינה-א"י בימי המנדט הבריטי, 1917-1948. הספר החדש , "חיבור העוסק באדריכלות כשפה הניתנת לקריאה אנליטית ולניתוח צורני" כדברי המחברת, יראה אור השבוע ובחזיתו מופיעה תמונת מוזיאון... -
האם יהיה תואר רשמי למעצבי פנים?
4.07.11אתר כלכליסט מפרסם ראיון משותף של ראשי המוסדות המורשים ללמד עיצוב פנים לתואר אקדמי, עם רשם האדריכלים והמהנדסים לשיחה טעונה על הסדרת הרישום. כמו בכל דבר, מעורבים כאן כבוד, כסף ופוליטיקות פנימיות ורק חבל שמי שלא מיוצג בדיון הם אלה שבאמת צריכים להיות שם - מעצבי הפנים. בכתבה מציגים הרשם ונציג עמותת האדריכלים מדוע הם מתנגדים לתואר "אדריכל פנים". התואר "אדריכל" בדומה לתואר "מהנדס" או "הנדסאי" אומר שהאדם המדובר רשאי לבצע פעולות מסוימות (כמו לחתום על ... -
העיר והפסנתר
19.11.12איתי הורוביץ כותב בבלוג שלו על הדרך בה מדגישה מחלקת התרבות את מרכז העיר במקום לחלק את "ההון התרבותי" גם אל השכונות החיצוניות יותר. הוא משתמש בפרויקט "נפגשים עם פסנתר" שנערך באביב האחרון בתל אביב כדי להדגים את הנושא."כבר מוכר ומוסכם" כותב איתי, "כי הון תרבותי הוא חלק משמעותי מאוד במכלול נכסיהם של מקומות, בנוסף לגורמים כמו נגישות תחבורתית, ערכי טבע, ועוד. בשאיפתה להיות 'עיר עולם' תל אביב מרבה להדגיש אספקט זה של תדמיתה. אך רק חלק מהעיר שותף לכך – וח... -
נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית
1.05.12...סתיים ונבחרו ארבעת האדריכלים הישראליים שימשיכו לשלב השני. ארבעה אדריכלים נוספים צוינו לשבח.ועדת השיפוט הבינלאומית של תחרות האדריכלים של הספרייה הלאומית התכנסה בירושלים ב 17 - 19 באפריל. הרכב הוועדה כלל ארבעה אדריכלים פרופ' לואיס פרננדז גליאנו (יו"ר), פרופ' אלינער קומיסר ברזקי, פרופ' רפאל מוניאו ואדריכל גבי שוורץ. פרופ' מסימיליאנו פוקסס הודיע ברגע האחרון שלא יוכל להשתתף מסיבות שאינן תלויות בו. לפני בחינת ההצעות שהוגשו הוועדה סיירה במגרש עליו יוקם ... -
באר שבע - עיר של מסחר ובלי תעסוקה
8.02.12"אתה יודע מה הבעיה בעיר? אין תעסוקה איכותית. אין עבודה לצעירים. בגלל זה הצעירים עוזבים. מקימים פה מרכזי קניות בלי סוף וזה הופך אותנו לעיר של חנוונים. איכפת לי ממה שקורה בבאר שבע. אני אומר את הדברים כי כואב לי, כי אני מאמין בעיר הזו". את השורות האלה אומר האדריכל אלי ארמון, מי שהיה מהנדס העיר באר שבע, בכתבה במעריב דרום.מלבד היותו מהנדס העיר, ארמון בנה גם מבנים רבים וביניהם תחנת הרכבת המרכזית בבאר שבע (כאן בתמונה), את בית הכנסת של בה"ד 1, בתי ספר, מ...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
