חיפוש - חדשות , אי , ישן |1| - דף 3

• 

  האם זה שימור או איפור מצועצע?

  11.07.11
  ...רסם בבלוג "הרחובות שלנו" ובו הוא מציג את הבעיתיות בשימור אדריכלי כפי שהוא נעשה כיום דרך מקרה המבחן של "מתחם התחנה" בתל אביב. השאלות העולות מהמאמר נוגעות לאופי בו אנו מגדירים שימור: האם מדובר רק בערכים אסטטים? אם הכל מחודש אז איפה הישן? אם המבנה קיים אבל יעודו שונה לחלוטין, האם זה שימור? ובכלל, מה ערכה האדריכלי של התחנה למשל ומדוע יש לשמר אותה? "בארץ" כותב יובל, "בכל הנוגע לשימור במרחבים עירוניים (להבדיל ממרחבים ארכיאולוגים) נטייתם של מקבלי הה...
• 

  הסינמטק בתל אביב - סלו הרשמן

  14.06.11
  ...י כל קשר לבניין הקיים, כפי שעשו למשל עם פירמידת הזכוכית באגף החדש במוזיאון הלובר בתכנון אי. אם. פיי, או מרכז הקלונוע בדרזדן בתכנון משרד קופ הימלבלאו. אני בחרתי בחלופה השנייה: לשלב ולהחדיר את המבנים אחד בשני". מיכאל מספר בכתבה כי "בעוד שהכניסה של הבניין הוותיק פונה לכיכר הסינמטק, הכניסה החדשה פונה לרחוב הארבעה. יצירת כניסה חדשה בחזית צדדית הייתה אתגר בפני עצמו, ונראה שהרשמן מצליח לעמוד בו בכבוד." כתבה מעניינת, אל תדלגו גם על הסיור בתמונות.
• 

  מחשבה ירוקה גם בעיצוב פנים

  1.06.11
  מרב שדה מציגה בבלוג שלה איך שמירה על כדור הארץ יכולה להיות גם ברמה הפשוטה ביותר של העיצוב והסטיילינג. בפוסט המוקדש למיחזור של חפצים והחזרתם לשימוש היא מתקשרת בלי לשים לב לתערוכה הנוכחית במוזיאון בחולון - "הישן החדש". באופן עקרוני מדובר בדרך כלל בשלושה R העוסקים בתחום הירוק - צמצום (באנגלית – Reduce) , שימוש חוזר (באנגלית – Reuse) ומִחזּור (באנגלית – Recycle). יש כאלה שמוסיפים להם R רביעית (Recovery Energy) שלי אישית נראה קצת מאולץ. מרב מ...
• 

  עולם חדש נקימה

  28.04.11
  לאן הלכו כל המהפיכות האדריכליות של תחילת המאה העשרים ומה מייצרות התנועות האורבניות? אסתר זנדברג כותבת מאמר ארוך ב"הארץ" שמתחיל בהסטוריה אישית ועובר לסיכום ומבט מפוכח על הרצון התמידי במהפיכה ושינוי. עולם ישן עדי יסוד נחרימה מגב כפוף נפרוק העול את עולמנו אז נקימה לא כלום אתמול-מחר הכל! ברוח הזו כתב נביא הזעם לה-קורבוזיה על "האדריכלים הרקובים". וזנדברג הולכת בכתבה ומתארת איך המניפסטים הפכו לשיכונים ובלוקים, המינימליזם לדלות והסוציאליז...
• 

  יום עיון וסיור בתערוכה -חומרים חכמים, חומרים טפשים

  21.01.16
  ... (הטבעי והמסורתי) דרך נקודות מבט שונות מעולמות העיצוב, המחקר והחומר. מגוון העבודות הרחב של המעצבים המשתתפים בתערוכה, חוקר את מערכת היחסים של חומר - טכנולוגיה - אובייקט, ומעלה רעיונות ומחשבות על הגבול בין הידני לתעשייתי ובין האישי לסדרתי. לצד עבודות אלו, ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן מציגה אוסף חומרים נבחר, אשר בוחן את הגבולות של החומרים ה'חכמים וה'טיפשים', תחת שלוש תמות מרכזיות המצעות אופנים שונים להתבוננות והבנה של חומר.החכמה המוצגת בתערוכה...
• 

  היכן זה ב"תפוצות"?

  12.02.14
  ...דות ע"ש צימבליסטה, אשר תכנן האדריכל השוויצי מריו בוטה, באוניברסיטת תל אביב, לא יצא לי שוב להתרגש כך לנוכח אדריכלות מודרנית של בתי כנסת ומרכזי יהדות:"המרכז להכרת התרבות היהודית ע"ש יצחק קרדוסו" אשר בעיירה טרנקוסו בפורטוגלצורה איקונית-גאומטרית מובהקת מבחוץ, קונטקסט עירוני מרתק של ישן מול חדש והמתח הקיים ביניהם, הירידה לפרטים והצורות המשתלבות ויוצרות את התוכן העשיר של הפנים. מ. יעקובסון מנדב פרטים מרתקים העולים מעולם האדריכלות- באשר לתפיסת היהדות בת...
• 

  פתרונות מגורים יצירתיים ברחובות וואדי ניסנאס

  5.03.13
  ...בתים ויוזמות נוספות לחידוש והוספת דירות מגורים, עמדו במרכזו של קורס מיוחד שהתקיים הסמסטר בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים. הקורס "דיור בר השגה", בהנחיית האדריכלית מיכל יוקלה, עורר עניין רב בקרב הסטודנטים, בוגרי השנה השלישית ואילך, שנענו לאתגר והציגו שלל פתרונות יצירתיים. "הקורס נולד בעקבות מחאת האוהלים של קיץ 2011. אשתקד, הסטודנטים התמודדו עם מציאת פתרונות דיור עבור שכונת בת גלים", מספרת מיכל יוקלה. "השנה, החלטתי לעסוק במציאת פתרונות ...
• 

  השנה הגורלית של חיפה

  28.01.13
  ...קליש בכתבתה של נעמה ריבה ב Xnet.פעם בחמישים שנה מקבלת עיר הזדמנות שנייה. חיפה עומדת עכשיו לאבד את ההזדמנות השנייה שלה. התכניות לחשמול / שיקוע / הזזת קו הרכבת, תכנית ההרחבה של בתי הזיקוק, תוכנית ההרחבה של הנמל המזרחי, כל אלה מאיימים להפוך את חיפה למחסן התשתית של ישראל. אבל התכניות האלה הן גם הזדמנות שלא תחזור. אם התושבים יצליחו להעמיד כוח משמעותי מול בעלי האינטרסים והכסף הגדול, חיפה יכולה להפוך את ההזדמנות הזו לקרש קפיצה.* בתמונה כאן תכנית התושבים...
• 

  הזוכים בפרס רכטר 2012

  24.12.12
  ...י'' שהקימה וציון לשבח יינתן לאדריכל הנוף אמיר לוטן על עבודה בביאנלה בבת ים.בנימוקי השופטים על הפרויקט הזוכה נכתב: "הפרס ניתן לבניין בית הספר ללימודי השואה בכללותו, על שני חלקיו: לחלק הישן יותר ולחלקו ההמשכי והחדש. השופטים מוצאים כי שני החלקים של הבניין חיוניים להעברת המסר החוויתי ומהווים שלמות אחת, וכי הפרס ניתן גם עבור שנים של עבודה המייצגים נפח, איכות ורצף מקצועי. הבניין מצטיין ברגישותו לנוף הסובב אותו וברגישותו לפרטים".פרס רכטר הינו הפרס הנחשב...
• 

  יונה להב ומלחמות המאה שעברה

  23.12.12
  ...כמה סוורים בנמל יעשו שינוי משמעותי בתהליך שקיעתה של חיפה"."ובאשר לכלכלה העירונית וצמיחת התעסוקה" ממשיך לרמן, "חיפה ממשיכה לדחוף את הכל החוצה ולרוקן את מרכזה, כמו במקרה של האצטדיון החדש ופארק מדעי החיים, וגם בנמל המורחב (...) אין ספק שיהב הוא האיש המתאים למאה ה-19. הבעיה שלו היא שאנחנו כבר נכנסים לעומק המאה ה-21, מאה של תקשורת וניידות דחוסות הרבה יותר".* רחוב מסדה בחיפה - צילום יואב לרמן מתוך הבלוג.אם נצרף את הסיפור הזה להתקפלות של יהב בנושא שיקוע...
• 

  בית הקוביות בחולון

  25.11.12
  ...באופן מודע, לא נעשה בה ניסיון לייצר מטרופולין אלא עיר למשפחות, עם בתים גדולים למעמד הביניים שמציעים רמת חיים העונה לדרישות קהל היעד. בניגוד למרכז העיר המוצלח והישן ברחוב ויצמן, התפשוטתה של העיר מתבצעת בתפישה יותר פרברית־אמריקאית, כאשר בתי המגורים נפרדים ממתחם מסחרי וממבני ציבור".הכתבה משווה את המבנה וסגנונו ל"בניין המגירות", שנבנה בשנות ה–60 בתכנון משה לופנפלד וגיורא גמרמן בבאר שבע וכצפוי גם להביטאט וקשת מסכמת כך: "אף על פי שהפרויקטים של מן־שנער ...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...ילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושבים (אלה הצעירים הנזכרים מעלה). המתחם הלא גדול הזה הוא העיר האמיתית. כלל העיר תל אביב עדיין מפתחת שכונות פרווריות בלבד, כי אין לה אומץ תכנוני כלל. לדוגמא, השטח בין רחוב אלנבי ובין צפון יפו הוא חמישה אחוזים, והוא ריק לגמרי. זהו השטח היקר והמבוזבז ביותר במדינה, השטח החשוב ביותר לעתיד העיר. המכשלה העיקרית, כרגיל – "מנהל מקרקעי ישראל". בנוסף נציין כי...
• 

  של מי הבית הזה בכלל?

  25.03.12
  האדריכל דני שוורץ שתכנן את 'בית פנורמה' באילת, זועם על תוכנית היזם לשנות את המבנה: "הדבר יפגע ביופיו ובאופיו הייחודי של הבית ויגרום לו נזק בלתי הפיך". אז של מי בעצם הבניין? למי יש זכות לשנות בו חלקים? האם לבעליו החוקיים, ליזם ששילם עליו? או לאדריכל לו זכויות יוצרים על המבנה?"אני חושב שהם לוקחים בניין שהוא אחד המיוחדים באילת והורסים ערכים ארכיטקטונים שאי אפשר להחזיר אותם ופותחים פתח לקלקול עוד יותר גדול", אמר דני שוורץ בכתבה למקומון אילתי. "אם יהי...