חיפוש - חדשות , אי , עסק |1| - דף 11

• 

  אבן שפה - מיצב וידאו

  5.03.13
  ...ים בבתי הקפה בילו במרחק מטרים ספורים מחפירות עמוקות שגילו את המרחב התת-קרקעי של התשתיות שהוחלפו ע"י פועלים מערביי הגליל. סוגיות בתכנון של המרחב הציבורי בעיר מובאות בוידיאו בקולן של אדר' פרופ' יעל מוריה ממשרד מוריה-סקלי שאחראים על תכנון הרחוב מחדש ובקולן של שתי תושבות יפואיות נאהד סקיס וספא יונס. סוגיות אדריכליות, חברתיות ופוליטיות עולות מהראיונות המוצלבים ומלוות במקצב עירוני משתנה של רחוב פנוי ושקט לפנות בוקר, מול אינטנסיביות המונית שנחשפת ב...
• 

  אנשים או בניינים, מה עדיף לעיר?

  26.02.13
  ...רין. במאמר דעה שהוא מפרסם ב"הארץ" הוא קובל על העדפת שיקולי השימור בעיר תל אביב על פני כל השיקולים האחרים וכיום, במיוחד מול תמ"א 38."השימור בתל אביב נהפך ליעד על" כותב דרין בכתבה, "אם כי בתכנון העיר קיימים גם יעדים נוספים כמו איכות הסביבה, אספקת נגישות קלה לכל באמצעות מערכות יעילות להסעת המונים, איכות חיים עירוניים, רווחת תושבי העיר, פיתוח העיר כבירת העסקים של ישראל והתאמתה ליעדים הלאומיים. תוכנית השימור, שהתווייתה החלה בשנת 1994, דאגה רק לשימור ה...
• 

  תושבים הם כאב הראש של ראשי העיריות

  20.02.13
  "אף ראש עירייה לא רוצה שיבואו אליו תושבים" אומר יואב לרמן ומסביר, "הכנסות העירייה מארנונה שמשלם משק הבית נמוכות ב-3,000-7,000 שקל מההוצאות הממוצעות על אותו משק בית". זו אינה תיאורית קוספירציה כלשהי או הנחה מופרכת. בפוסט בבלוג שלו מציג לרמן מספר מקרים ברורים בהם ראשי ערים התנגדו להקמת שכונות מגורים חדשות בדיוק מסיבות תקציביות אלה."מס הארנונה של עסקים ומשרדים גבוה פי כמה וכמה מזה המוטל על מגורים. לכאורה, הכל טוב ויפה – העסקים והמשרדים מממנים בפועל ...
• 

  התחנה האחרונה בקו

  17.02.13
  ... שהתרחש גם בערים אחרות. תחנות האוטובוס הפכו עם השנים ממוקד תחבורתי ועסקי למפגע ולבסוף לפיל לבן ונטוש."הוויתור על תחנת אוטובוס בתוך העיר הוא מהלך משמעותי", כותב יעקובסון. "האם ראשי הערים מבינים מה הם עושים? (...) את התושבים שאינם מחזיקים ברכב פרטי וייאלצו לשלם יותר בזמן ובכסף כדי להגיע לתחנה המרכזית, זה בוודאי לא משרת".האם העתיד של התחבורה הציבורית בארץ באמת נמצא באוטובוסים? כיום בכדי לעבור מהפריפריה למרכז רק לרכבת יש עדיפות כתחבורה ציבורית. האם ...
• 

  למי מועיל חיבור הפריפריה למרכז?

  4.02.13
  ...ימוק המרכזי לפיתוח רשת הרכבות בישראל הוא קירוב הפריפריה למרכז בהנחה שחיבור כזה תורם לשוויון בין תושבי הפריפריה לתושבי המרכז. האם טיעון זה משכנע, ולמי באמת מועיל חיבור הפריפריה למרכז במסילות ברזל? מאמר מרתק של עודד רוט במגזין אימגו מציג מחשבות אחרות בנושא."האם השקעות בתחבורה מאיצות את הכלכלה ומחוללות צמיחה כלכלית?" שואל רוט, "האם השקעות העתק בפיתוח רשת רכבות בין מרכז הארץ לבין היקפה ישפר את השוויון בקרב תושבי המדינה, יחזק את תושבי הפריפריה ויצמצם ...
• 

  בוקר רע על פלורנטין

  13.01.13
  "שכונת פלורנטין בתל אביב היתה חוד החנית של החנויות הקטנות בישראל. אבל המיתון והרשתות הממותגות מחצו את החנויות השכונתיות, ומרכזי המסחר של אתמול הולכים והופכים לרחובות רפאים". כך מתאר את השכונה ארי ליבסקר בכתבתו בכלכליסט. שכונת פלורנטין, טרפז רחובות קטן שבשנות התשעים הוכתר כדבר הבא בתל אביב וכיום יש בו מעל ל 70 חנויות עם שלטי "להשכרה".* צילום - יואב לרמן.פלורנטין היא רק משל לתופעה המתרחשת בכל הארץ. "בראשון לציון אנחנו רואים עסקים ותיקים שקורסים בכל...
• 

  העיר התחרותית, העיר החברתית

  18.12.12
  ...העיר התחרותית' היא הגישה המוכרת לנו יותר כיום בישראל" כותב שלוש, " בגיזה זו ה היעד העירוני המוביל הוא השאיפה לצמיחה כלכלית, תוך תחרות עם הערים השכנות למשיכת עסקים ואוכלוסייה חזקה (...). הגישה של 'העיר החברותית', לעומת זאת, מוכרת פחות כיום בארץ. העיר החברותית שואפת להטיב קודם כל עם התושבים הקיימים, ולא רק למשוך תושבים חדשים. סימן ההיכר שלה הוא השקעה בהולכי הרגל, גם על חשבון תנועת כלי הרכב, על ידי חידוש רחובות עירוניים".שווה לקרוא. הנה הקישור שנית.
• 

  סיבוב ביפו ובמתחם התחנה

  28.11.12
  ..."זה מתחיל בפרטי הריצוף, בריהוט הרחוב (שאין). לא תוכלו לעצור, לשבת ולהתבונן בדייגים או בשקיעה, כאן המרחב מכוון אתכם ללכת לאחת המסעדות או החנויות"."מקרה התחנה שונה מהנמל: בתחנה סוג ומגוון העסקים רחב יותר וכך גם ההיצע בכל חנות. השילוט וההכוונה מעולים. התכנון מוקפד. התחזוקה הגבוהה והעסקים המצועצעים ממשיכים את השפה העסקית של נווה צדק. כל אלה הופכים את מתחם התחנה לפרויקט לא רע בכלל, שאשמח לחזור אליו עוד שנה או שנתיים".כתבה מומלצת מאד (מאד! לכו תקראו!).
• 

  מה קורה כשהנסיעה בתחבורה הציבורית בחינם?

  6.11.12
  ראש עיריית שאטורו שבצרפת עשה מה שמעטים מראשי הערים המתמודדים עם מערכות תחבורה נכשלות היו מוכנים לעשות - הוא אפשר בשנת 2001 שימוש בתחבורה בחינם. מה קרה מאז לעירו הקטנה ומה קרה לערים גדולות יותר שהולכות בכיוון? את זה מגלה לנו איל צאום בפוסט בבלוג שלו."המניעים להפיכת תחבורה ציבורית לחינמית הם ברורים" נכתב בבלוג, "הגדלת מספר הנסיעות וצמצום התנועה, שיפור איכות הסביבה, ייעול המערכת, שירות טוב יותר לתושב, עזרה לשכבות חלשות והחייאת אזורים בעיר. אבל מסתבר...
• 

  רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים

  23.09.12
  .... את ההשקה יזם ועד בעלי העסקים ברחוב על מנת לנסות להפיח בו רוח חיים. אבל האם יחסי ציבור יכולים להחזיר לחיים את הרחוב המיתולוגי? שני מבקרי אדריכלות מספידים אותו כבר עכשיו על שולחן הניתוחים.בכתבה ב Xnet מוצגים מאמצי ההחייאה של איש יחסי הציבור רון גרנות, הדובר של ועד סוחרי הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לתל אביב שרצו להיות חלק מההוויה התל אביבית, שינקין של...
• 

  לאהוב ולעזוב את תל אביב

  19.09.12
  ...רסם באתר Slow ובו הוא מתייחס להשפעה של מגדלי היוקרה על העיר. "המגדלים מגיעים על חשבון העיר, שכן, מהי עיר אם לא פסיפס של אנשים, רחובות, עסקים, פארקים וגנים, אשר מתקשרים, נוגעים, משפיעים ויוצרים ביחד את החוויה האורבנית לגווניה. המגדלים, בהיותם מנותקים ומנוכרים אינם מצליחים להשתלב במרקם העירוני. הם לעד יעמדו כיחידות בודדות, נפרדות ולא מזמינות. הדיירים המועטים שלהם מגיעים עם הרכבים לחניון התת קרקעי, עולים במעלית ונכנסים לדירה אשר מספקת את כל צרכיהם".
• 

  ללמוד מכיכר אתרים

  19.08.12
  כתבה של אילן ליאור ב"הארץ" מסבירה למה כבר שנים לא מצליחים לשפץ ולשנות את כיכר אתרים בתל אביב. לפני שנתיים וחצי אישרו בעירייה ובחברת אתרים הקצאת 30 מיליון שקלים לשיפוץ, אבל מספר בעלי נכסים סיכלו את היוזמה.הבעיה הגדולה של כיכר אתרים היא שהיא למעשה אינה של העיר וגם לא של יזם בודד. הבעלות על הכיכר משותפת לעירייה, לחברה הממשלתית-עירונית "אתרים" ולעוד 200 בעלי נכסים פרטיים. ללא הסכמה גורפת של רובם לא ניתן לקדם אף תכנית. העניין הוא שלבעלי העסקים במקום י...
• 

  קופסאות בחולות ראשון לציון

  25.07.12
  שתי כתבות סוקרות את מתחם יס פלאנט בראשון לציון, Xnet מציגה כתבה אנמית ותמונות יפות אבל כדי להגיע לביקורת אדריכלות אמיתית אנחנו נזקקים לבלוג של יאיר רווה. איך זה שמבקר קולנוע מבין כל כך יפה את מה שמתקשה לראות ראש העיר של ראשון לציון וכתבת האדריכלות של Xnet?"זו בעיה של כל מערב ראשון" כותב רווה, "עיר של קניונים מוקפים בחניונים, פרבר המנותק מהעיר, שקורא לכל מי שמסביב להגיע אליו עם מכונית ומייבש אגב כך את מרכז העיר". (...) "קחו מכונית ממנהטן וחצו את ג...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...ים הללו היא שהתוכן המוקרן על-גבי המבנה חייב להגיב למאפיינים הפיזיים של החזית ולהשתלב יחד עם האלמנטים השונים המרכיבים אותה. באמצעות צילום וסריקה של החזיתות המיועדות להקרנה ושימוש בתוכנות פוטוגרמטריות ותוכנות הקרנה המסוגלות להתאים את התוכן לצורניות המבנה אנחנו מייצרים התאמה מלאה בין פורמט ההקרנה לבין החזית המשמשת כמצע. גרפיטי דיגיטלי מס' 2 למשל, הוקרן לכבוד מסיבת רחוב של בית הקפה 'בתה וגריגה' ברח' לבונטין (פה בתמונה). חזית הבנין עליה בוצעה ההקרנ...
• 

  עוד קצת על מיתוג עירוני

  10.06.12
  באר שבע הצטרפה באחור מה לטרנד של ראשי ערים וכעת גם היא עברה תהליך של מיתוג מחדש. כמו כרמיאל, תל אביב, חולון או שדירות, ראשי ערים שוכרים משרדי פרסום שיעבירו את המסר לציבור. איזה מסר בדיוק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרס...