חיפוש - חדשות , אי , קוב |1| - דף 14

• 

  שני צדדים של שימור

  22.08.12
  איך קרה שבלוק אחד בתל אביב הפך לאתר בנייה גועש של פרויקטים לשימור? שואל מיכאל יעקובסון בXnet, כשבמתחם שמתפרש על פני כ-130 דונם, עשרות מבנים עוברים בעת ובעונה אחת תהליך חידוש. התשובה ברורה - הרבה כסף. לא רק המלונות הופכים באזור למלונות בוטיק, כל המתחם הופך לעיר בוטיק. מקום יקר לאנשים יקרים."המהפכה התחילה", כותב מיכאל "עם ההכרזה של אונסק"ו ב-2003 על מרכז תל אביב, 'העיר הלבנה', כאתר מורשת עולמית. כך החלה לעלות, משמעותית ובמהירות, המודעות לערכם האדרי...
• 

  ללמוד מכיכר אתרים

  19.08.12
  כתבה של אילן ליאור ב"הארץ" מסבירה למה כבר שנים לא מצליחים לשפץ ולשנות את כיכר אתרים בתל אביב. לפני שנתיים וחצי אישרו בעירייה ובחברת אתרים הקצאת 30 מיליון שקלים לשיפוץ, אבל מספר בעלי נכסים סיכלו את היוזמה.הבעיה הגדולה של כיכר אתרים היא שהיא למעשה אינה של העיר וגם לא של יזם בודד. הבעלות על הכיכר משותפת לעירייה, לחברה הממשלתית-עירונית "אתרים" ולעוד 200 בעלי נכסים פרטיים. ללא הסכמה גורפת של רובם לא ניתן לקדם אף תכנית. העניין הוא שלבעלי העסקים במקום י...
• 

  ביקורת תערוכת בוגרי תל אביב

  6.08.12
  ...כלות סוקרים את תערוכת הבוגרים של בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. כמו מרבית האוניברסיטאות השנה גם הם העלו את סדר היום החברתי במוקד העבודות אבל האם זה מגיע לכדי אמירה משמעותית או שנותר בגדר סיסמה?"במבט כללי על העבודות, אין כאן פריצות דרך. נראה שהעיסוק בתוצר גובר לא פעם על התעמקות בתהליך העבודה" כותב ב Xnet מיכאל יעקובסון ומציג שש עבודות. "המשותף לכולן הוא מבט כן ואופטימי, המצייר תמונה משותפת של שאיפה לאידיליה חברתית - עתיד שבו חיים זה לצד ז...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...ים הללו היא שהתוכן המוקרן על-גבי המבנה חייב להגיב למאפיינים הפיזיים של החזית ולהשתלב יחד עם האלמנטים השונים המרכיבים אותה. באמצעות צילום וסריקה של החזיתות המיועדות להקרנה ושימוש בתוכנות פוטוגרמטריות ותוכנות הקרנה המסוגלות להתאים את התוכן לצורניות המבנה אנחנו מייצרים התאמה מלאה בין פורמט ההקרנה לבין החזית המשמשת כמצע. גרפיטי דיגיטלי מס' 2 למשל, הוקרן לכבוד מסיבת רחוב של בית הקפה 'בתה וגריגה' ברח' לבונטין (פה בתמונה). חזית הבנין עליה בוצעה ההקרנ...
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ...מטרתו היא לבלבל את המבקר יותר מאשר לטעת בו תובנות על המציאות בה הוא חי או לעצב את זיכרונו".מיכאל יעקובסון הוא כיום ללא ספק אחד ממבקרי האדריכלות הטובים ביותר בארץ. גם בביקור הזה הוא לוקח אותנו יד ביד ומוביל את הסיור בין רשמים אישיים לרקע מקצועי והיסטורי מעמיק אבל הפעם דעתו זוכה לתגובות צוננות מצד כמה וכמה אדריכלים."בחרת לקטול אייקון" כותבת בתגובות טלי וקסלר, "ולא סתם - את הפרויקט היחיד במדינת ישראל שזיכה אדריכלי נוף בפרס ישראל. אם אתה מחליט לתקוף ...
• 

  ארכיג'וב: דשדוש בשוק האדריכלים

  11.07.12
  אתר ארכיג'וב מפרסם את הסקירה החצי שנתית של שוק האדריכלים וקובע - אי הוודאות עדיין שולט בשוק: "לאחר העליות המתונות של 2010 - 2011 הגיעה ירידה באמצע 2011 ובשנת 2012 המספרים עולים ויורדים (...) תחושת חוסר הוודאות בשוק כפי שבאה לידי ביטוי במדד ת"א 100 - משפיעה ישירות על הביקוש לאדריכלים בשוק ועל העליות והירידות במדד האדריכלים."מדד ארכיג'וב מבוסס על מודעות "דרושים אדריכלים" ו "מחפשי עבודה אדריכלים" אשר התפרסמו בלוח Archijob (הלוח המוביל בישראל בתחומי ...
• 

  אדריכל של מכונות מגורים

  28.06.12
  ...עולמו. בין כל שלל הכתבות על בניינים מפוסלים ועיצובי פנים "של ז'ורנלים", מרענן כל כך למצוא כתבה שעוסקת באדריכל של דירות, בנייני מגורים ושכונה אחת במיוחד, נווה אביבים."הרבה מעבר לתכנון המשובח של הדירה" כותב יעקובסון, "דורון אחראי לתכנון המפורט של נוה אביבים כולה, שהיא מפסגות התכנון העירוני בישראל. העיקרון המרכזי היה מגוון רחב של מרחבים ציבוריים ומשותפים, שיצרו מקום שהזכיר קיבוץ. את מקומם של בתי הקיבוץ הקטנים החליפו מבנים בני 8 או 14 קומות, ואת מקומ...
• 

  האנדרטה לחללי הצוללת דקר

  24.06.12
  ...כה. חתכי האורך והרוחב המצורפים לכתבה מוסיפים לרושם המתקבל מהתמונות ומראיין גם את מי שעבד עם ברוקוס, האדריכל נחום מלצר שאומר: "המבנה מדבר בעד עצמו. למבנה צורת צוללת, מסלול הירידה הוא טקסי ולבסוף באולם התת-קרקעי כניסת האור מתבצעת מבעד לחריץ דק בתקרה. יש כאן אזכור למבני קבורה עתיקים כמו קבר אגממנון במיקנה שבדרום יוון. יש כאן איזכור למהלך הירידה והכניסה למבנה אבל ובמקביל אזכור פורמלי של צוללת מתחת לפני הים, אלא שכאן זה מתחת לאדמה".*התמונה מתוך הבלוג.
• 

  עוד קצת על מיתוג עירוני

  10.06.12
  באר שבע הצטרפה באחור מה לטרנד של ראשי ערים וכעת גם היא עברה תהליך של מיתוג מחדש. כמו כרמיאל, תל אביב, חולון או שדירות, ראשי ערים שוכרים משרדי פרסום שיעבירו את המסר לציבור. איזה מסר בדיוק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרס...
• 

  המחנה הקדמי בערד

  30.05.12
  ...קומה השניה היא צריף שוודי מעץ שפורק ממעברה ישנה והוצב מעליו. "חשיבותו של בנין העירייה" כותב יעקובסון, "היא בניסיון המוצלח ליצור שפה פיסית מקומית וייחודית לבנייה בעיר החדשה ובהתאמתו של הבניין וסביבתו לאקלים המדברי."יעקובסון מראיין בכתבה את האדריכלית אילנה אלרוד שתכננה את המבנה והיא מספרת "בזמנו המחנה היה הדבר היחיד באזור וברגע שעשית צעד אחד מחוץ למתחם, עמדת במדבר אמיתי בלי שיח ובלי עץ. כשתכננתי את הבניין אמרתי שאנחנו נמצאים לבד במדבר כשמסביב בדואי...
• 

  תערוכת 40 40 ואדריכלים צעירים

  21.05.12
  ... כי "חלק מהמציגים עברו מזמן את גיל 40 ועדיין נכנסו לרשימה, בנימוק המשונה שהגיל הקובע היה כאשר הם הגישו מועמדות, ולא כשהתערוכה עומדת." בתגובה אומר יו"ר עמותת האדריכלים, ברוך ברוך: "יש לבצע בדיקה מעמיקה של התקנון, אם האדריכלים אינם עומדים בתנאים. לאור הניסיון הנוכחי, נצטרך לבדוק את הנושאים לעומק לפעם הבאה".אבל הטענות האלה הן רק חלק מהכתבה והבמה מוקדשת יותר למצב האדריכלות והאדריכלים בארץ. החל מהתחרות הקשה בכניסה לשוק, דרך החוסר בתחרויות שמאפשרות למו...
• 

  חלון אחורי לאדריכלות המקומית

  6.05.12
  הבלוג "חלון אחורי" מתעורר לאחר תרדמה קלה. מאז שמיכאל יעקובסון מיודענו הפך לכתב האדריכלות של Xnet צומצמה כתיבתו בבלוג המעולה שלו ולי אישית היא חסרה. והנה, השבוע גיליתי שמיכאל חזר לכתוב בבלוג ואני מפנה אתכם לרשימה מקסימה שלו המציגה את המועדון לחבר בקיבוץ הל"ה.המועדון תוכנן ב1959 על ידי האדריכל חנן ברון, "מבנה של אדריכל שמשקף צניעות, פשטות, כנות ורצון להתחבר למקום הישראלי. רחוק רחוק מעבודות של טיפוסים כמו משה צור, משה ספדיה ומשה עפיה." כותב עליו מיכ...
• 

  מוזיאון הסובלנות, כי אין כמו הצלחה של בדיחה טובה

  6.05.12
  מיכאל יעקובסון ממשיך לסקר ב Xnet את סיפורו של מוזיאון הסובלנות. סיפור מופלא שבו התפטרו מהפרויקט שני משרדי אדריכלים (פרנק גרי, חיוטין), התערבו בתי משפט עד רמת בג"ץ, וכעת מתחילות בו עבודות בשטח כשלא ברור מי חתם על היתר הבניה ואיזו תכנית בדיוק מבוצעת.מכל הסיפורים המוזרים של מבני ציבור, וועדות מקומיות, עיריות, תורמים, יזמים, אדריכלים... באמת שלא זכור עוד סיפור כל כך מדהים. ירושלים לא יכלה להמציא לעצמה פרודיה גדולה יותר מאשר לבקש להקים מוזיאון סובלנות...
• 

  נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  1.05.12
  ...סתיים ונבחרו ארבעת האדריכלים הישראליים שימשיכו לשלב השני. ארבעה אדריכלים נוספים צוינו לשבח.ועדת השיפוט הבינלאומית של תחרות האדריכלים של הספרייה הלאומית התכנסה בירושלים ב 17 - 19 באפריל. הרכב הוועדה כלל ארבעה אדריכלים פרופ' לואיס פרננדז גליאנו (יו"ר), פרופ' אלינער קומיסר ברזקי, פרופ' רפאל מוניאו ואדריכל גבי שוורץ. פרופ' מסימיליאנו פוקסס הודיע ברגע האחרון שלא יוכל להשתתף מסיבות שאינן תלויות בו. לפני בחינת ההצעות שהוגשו הוועדה סיירה במגרש עליו יוקם ...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  ...ץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים כי השלטון המרכזי יקרוס ובמקומו הערים יהפכו לישויות עצמאיות. "בחזוננו, בישראל 2050 יכריזו הערים המובילות על עצמאותן, ויתחברו ברשתות ערים שיעצימו את כוחן הפוליטי והכלכלי. אלה יהיו ערי מדינה מתמחות, חזקות ובלתי תלויות בשלטון המרכזי, שאף יקיימו יחסי גומלין עם שכנותיהן שמחוץ למדינה",...