חיפוש - חדשות , אלו , זית |1| - דף 5

• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  ...מנקודת מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים כי השלטון המרכזי יקרוס ובמקומו הערים יהפכו לישויות עצמאיות. "בחזוננו, בישראל 2050 יכריזו הערים המובילות על עצמאותן, ויתחברו ברשתות ערים שיעצימו את כוחן הפוליטי והכלכלי. אלה יהי...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...בחנים סובייקטיביים לחלוטין. את הראייה המערכתית אך היצירתית הזאת צריך ולשנתיים שעבדה אצל אדריכל-העל רם קולהאס בהולנד.כך או כך, גאנג חושבת שאקווה מביא עמו "רגישות אורגנית חיונית לעיר". כשהיא נשאלת אם לדעתה זאת אלטרנטיבה נשית לפאלוס המהדהד של גורדי שחקים היא מהרהרת לרגע ועונה בחיוך כי בסופו של יום "זהו עדיין מבנה גבוה". לדבריה, שאלת "המיניות" של המגדל עלתה פעמים רבות בחודשים האחרונים." (נועם דביר- גלריה הארץ22.2.2010)לעומתה, האדריכלית הבלגית הצעירה ...
• 

  עברית שפה קשה בארק פלוס? כבר לא.

  1.02.12
  אחת מהבעיות בהן נתקלו משתמשי ארק+ (ארק פלוס) בישראל במהלך השנים הייתה בעיית תאימות מול תוכנות מדידה ואפליקציות יועצים, אשר עושות שימוש בפונטים מסוג SHX או SHP. מכיוון שרוב הפרויקטים מתחילים בתוכנות מדידה, הפכו פונטים אלו לכלי הראשי לכתיבת עברית בקבצים מסוג DWG בישראל, על יתרונותיהם וחסרונותיהם.בעבר תמכה תוכנת ארק פלוס רק בפונטים מסוג TTF (פונטים של מערכת ההפעלה "חלונות") ו-ARC+ Font (פונטים פרמטריים מיוחדים של תוכנת ארק פלוס). אך לא עוד! לאחרונה...
• 

  על שימור ועל בית צים בחיפה

  25.12.11
  ...גו החברה בכחול לבן.לצד הסקירה ההיסטורית של התפתחות העיר, או ליתר דיוק דעיכתה, קובל נועם על איבוד זהותו של הבנין כפי שיקרה בעתיד הקרוב. השיפוץ מתוכנן על ידי האדריכל מיקי מנספלד והוא כולל פירוק החזיתות וחיפוי המבנה כולו בלוחות אלומיניום וזכוכית. נועם מחבר בין מבנה זה למבנים אחרים שעברו שיפוץ דומה ושואל " האם מדובר בניסיון למחוק מורשת של תקופה שלמה? והאם שיפוץ של בניין, הכרחי ככל שיהיה, מחייב גם שינוי של החזיתות?".מנספלד הבן משיב לו "לא כל בניין שנ...
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  מאמר מעניין של האדריכל צבי לישר, מי שתכנן את כיכר דיזינגוף בשנת 78 התפרסם בארכיג'וב. במאמר מגיב צבי להחלטת העירייה להנמכת הכיכר ולדרך בה התקבלה ההחלטה. ההרגשה שתוצאות הסקר היו מוזמנות מראש ותומרנו בעזרת השאלות שהוצגו אינה שלו בלבד.להשארת הכיכר הקיימת ושיקומה ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. ה...
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  האם זו צורת ההגשה המיוחדת? אולי העובדה שהפרויקט כל כך שונה מהנהוג בסיום הלימודים? פרויקט נמוך, צנוע, ללא חזית חיצונית ועם יותר שאלות מתשובות. מה בדיוק הקסם של הסטודנטית ליעד מלכי שזיכה אותה בפרס חביב הקהל במסגרת פרס עזריאלי לאדריכלות? הפרויקט במזרח ירושלים, מחוץ לחומות העיר העתיקה וכ-150 מ' מהכותל המערבי, ישנו כפר בשם סילואן הבנוי על חורבות עיר דוד. ממצאים ארכיאולוגיים פזורים לאורך הכפר, אך חסר רצף שיקשר בין שכבות ארכיאולוגיות אלו. התכנון של לי...
• 

  תחנה לא מרכזית

  4.08.11
  כתבות שונות עוסקות השבוע בגלגוליהן של תחנות. תחנות רכבת, תחנות אוטובוס, תחנות שיהרסו ותחנות שישוקמו. מלבד עשן דיזל וריח של כישלון, שתי שאלות עולות לדיון: האחת, האם באמת תחנות תחבורה צריכות להיות ממוקמות במרכז העיר? והשניה, איך צריך לשקם את המקומות שהוזנחו? האם שימור הוא הדרך? הכתבה המעניינת היא כתבתו של נועם דביר בגלובס. הכתבה מקוננת על שתי תחנות אוטובוס מרכזיות שהולכות להמחק בזמן הקרוב - התחנה באילת וזו שבטבריה. נועם מספר על ההסטוריה של כל א...
• 

  סיסמאות ומגדלים באוויר

  10.04.11
  ...ה ישנה יותר אמר "אני לא מדבר על יפה-לא יפה, אלא על העובדה שלוקחים מחוסרי עבודה ומציגים אותם כאדריכלי-על כדי שיקדמו מגדל כמותג. למשל דניאל ליבסקינד. הרי פיטרו אותו מכל מקום ואצל צבי בר הוא מקבל את הפינה הכי חשובה ברמת גן. ריצ'רד מאייר שעשה את מרכז גטי בלוס אנג'לס, אלוהים ישמור מן הפרויקט הנורא הזה, יתכנן מגדל בן 32 קומות ברוטשילד-אלנבי והוא מוצג כאל שסוגדים לו. מלעיטים אותנו בכתבות ובסיפורים." התמונה לקוחה מהבלוג בנייה לגובה ואורבניזם בישראל.
• 

  בעזרת נשים - ערב עיון

  4.09.14
  ...מה שמעניין בעזרת הנשים הוא תקפותו הנוכחת של חלל, אולי מפוברק, בתוך החלל הממשי של בית-הכנסת היסטורית, יש עדויות לקיומם של בתי כנסת כבר במאה הראשונה לספירה, במקביל לקיומו של בית המקדש השני, ההרודיאני, בירושלים. מוסדות מכוננים אלו היו בעלי אופי מונומנטאלי, מוקד ארגוני-חברתי-תרבותי בחיי הקהילה. תפילות ופולחן דתי התקיימו בבתי כנסת רק בהמשך.גם לנוכחותן של נשים בבתי כנסת בתקופת בית שני ועד למאה ה-6, הן כמוסדות קהילתיים משמעותיים, הן כמוסדות אינטלקטואלי...
• 

  הרצאתו של האדריכל והמעצב - אלון ברנוביץ'

  13.03.14
  ...יץ - קרוננברג נחווים בצורה טוטאלית על ידי המשתמשים בהם , נותר תהליך הפיתוח הרעיוני סמוי מהעין וזאת למרות שאינו נופל במשמעותו או שהוא חלילה פחות מסקרן או חסר השראה מהחוויה הפיזית של המשתמש. ההרצאה תעסוק בהרחבה דווקא בתהליכים אלו שלעולם נוכחים רק מתחת לפני השטח ומזמינה להציץ אל מאחורי הקלעים של המשרד ולגלות את המחוללים של הרעיון, את הספקות, את המכשולים, את האנשים שמזינים אותו ומהווים חלק בלתי נפרד מהיצירה השלימה. ברנוביץ - קרוננברג אדריכלים עוסק...
• 

  אואזיס - תחנות דלק בישראל

  27.02.14
  ... קריאה על רקע העיר הסואנת – כדוגמת התחנה ברחוב שונצינו בתל-אביב שתכננו בר-אל אדריכלים ועד לתחנות של מזור –פירשט היוצרות מרחב לעצירה והשתהות – סימבולי וממשי - לאורך המסלול הארוך של כביש 6. בחינה של תחנות הדלק מאפשרת לשאול שאלות נוספות - כיצד, אם בכלל, עשויה אדריכלות לתווך בין כוחו של המותג, על הנוכחות החזרתית שלו במרחב, על צבעיו העזים והמובחנים לבין הסביבה המשתנה תדיר של תחנת הדלק? האם תפקידה של האדריכלות להעצים את הנוכחות הפיזית והמנטלית של...
• 

  מרכזית 5 - בוגרי אוניברסיטת תל אביב מציגים

  14.07.13
  ...נו הסטודנטים בפרויקטי הגמר שלהם את גבולות האדריכלות. מה הם הגבולות הדיסציפלינאריים של האדריכלות, היכן מתחילה האדריכלות והיכן היא נגמרת ונהפכת לפרקטיקה תרבותית אחרת ומה הם גבולותיה ההשפעות החברתיות והפוליטיות שלה הן רק חלק מהשאלות שהסטודנטים התמודדו איתן.אין ספק שהתחנה המרכזית החדשה בוחנת את גבולות האדריכלות. בגודלה, במורכבות שלה, בדינמיקה שמתקיימת בה וגם בהשפעתה על הסביבה הסמוכה לה, השכנים, מגוון המשתמשים בה, הנהגים, מהגרי העבודה, בעלי החנויות, ב...
• 

  עבודת צוות - תערוכה

  5.07.13
  ...966 סימנה התפתחות נוספת בשפה האדריכלית של המשרד. זו באה לידי ביטוי בפירוק המסות שאפיינו את עבודתם עד אותה עת. לעיסוק בחומריות המבנים הצטרפה הדגשת הטיפול בחדירת האור הטבעי, בקשרי המבט ובקשר בין הפנים והחוץ של הבניין. מאפיינים אלו משתקפים היטב בעבודות כגון הספרייה המרכזית ע"ש ארן באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בבית-הספר ליאו בק בחיפה ובמבנה בית הספר 'אורט' להנדסאים בירושלים.עבודות המשרד בשלהי המאה ה-20 ובפתח המאה ה-21 מסמנות את התמורות בחברה הישראלית ...
• 

  לחבר את חיפה לים?

  21.05.13
  ...וגיית הרכבת"."אולם כיצד ניתן ליישם את התוכנית" שואל שנער בכתבה, "כאשר כל החסמים לפיתוחה, קרי שיקוע המסילה, פינוי ממגורת דגון או המתקנים הביטחוניים, אינם בשליטת העיר? כיצד ניתן לחבר את רחובות העיר לקו המים גם בטרם יוסרו חסמים אלו? בגישה יישומית בשלבים, לקחנו על עצמנו התמודדות עם אתגר תכנוני מורכב לאין שיעור, מאשר אם היינו מניחים כאילו המטרדים הללו נעלמו באורח פלא".התכנון של מן-שנער לגבי המכשול הבעייתי של מסילת הרכבת כל עוד לא שוקעה מוצג כ "... שני...
• 

  ועידת ישראל לאדריכלות ועיצוב 2013

  19.03.13
  ... צעירים מציגים את עצמם ואת משנתם ב-10 דקות.10:30 - אדריכל צור ברק - מחקר ויצירה באור חומר וחלל10:50 - אדריכלית צופית ויינפלד פליישמן - מגה בתים בירושלים11:05 - טל גלעד ועידית בודה מעצבות פנים - שכבות של עיצוב:11:20 - יובל סמואלוב, סמואלוב עיצוב פנים - עיצוב שמספר סיפור11:35 - אפרת פרידנזון מעצבת תעשייתית - מכרסמים וחיות אחרות11:45 - הפסקה וביקור בתערוכה12:05 - אדריכל משה צור: דרכו של אדריכל ישראלי12:35 - האדריכלים עדי אסיף ויהושוע גוטמן: צפוף פה1...