חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , קטלוגים , אלו , עלה |1| - דף 4

• 

  תערוכה - אדריכלות, תכנון ופיתוח מישראל לאפריקה

  29.03.16
  ...דיניים, פוליטיים, כלכליים וצבאיים, והאדריכלות הייתה רק אחד מהם. אך בעוד שהבריתות הפוליטיות והכלכליות נסדקו ונשכחו, המבנים שתכננו אדריכלים ישראלים נותרו עדות אילמת לתקופה זו.הפניית המבט אל היצוא האדריכלי הישראלי לאפריקה מעלה שאלות רבות ומעניינות: האם יש מאפיינים ישראליים בעבודתם של אדריכלים ישראלים בחוץ לארץ? האם התאימו את עבודתם להקשרים המשתנים ממדינה למדינה באפריקה ואם כן, כיצד? במה השפיעה התרבות שפגשו באפריקה על העשייה האדריכלית שלהם בארץ? מהן...
• 

  הזדקנותם, מותם ולידתם מחדש של קניונים - תערוכה

  10.02.16
  ...עיים לעבור לקניון ובכך להפוך אותו למרחב למידה אלטרנטיבי במרכז העיר. לשם כך נחוץ רק לקדם תהליך התחדשות ביוזמת העירייה ובעלויות שיפוץ קטנות. לצד קריאה לעודד כמה מן השימושים החלופיים שהתפתחו מלמטה בקניונים דועכים, התערוכה בוחנת אלו קבוצות באוכלוסייה ממשיכות לפקוד אותם בקביעות. מיפוי מרחבי הפנים וניתוח ההקשר העירוני של הקניונים, שנעשה בכלים גיאוגרפיים ואדריכליים, מוצג בתערוכה לצד תיעוד אמנותי ומחקר איכותני של משתמשים, של סוחרים ושל מבקרים בקניונים. ...
• 

  הקרב על המרחב העירוני?

  24.03.14
  האם נכון להגיד שלא הבגד עושה את האדם אלא האדם עושה את הבגד?אסתר זנדברג מעלה שאלות חשובות באמת, על מה שנעשה ולא נעשה כשבאים לתכנן פה עיר. בין אם עיר חדשה לגמרי או עיר חדשה-ישנה. זנדברג טוענת, ש"כיכרות וגם מדרחובים לא עושים ערים. ערים הן אלה שעושות כיכרות ומדרחובים. העיר תחילה, אחר כך "חוויה חושית מרהיבה". באשר לכיכר העצמאות השנויה במחלוקת אשר בעיר נתניה, כיכר שהיא "אינטרקטיבית" ומהווה את אחד ממיזמי ההתחדשות העירונית - מוסיפה זנדברג כי "מדובר אמנם...
• 

  תחתית העיר חיפה

  5.01.14
  כיצד מחדשים מקום, מבלי לפגוע באותנטיות שלו? כיצד מאפשרים לאוכלוסיה קיימת להמשיך להתקיים במקום שעירוניותו תופסת תאוצה ופופולריות, ומעלה את ערכו?שאלות אילו הן מהראויות ביותר שיש לשאול כשבאים לגעת ולתכנן (ב)מקום שאינו דף חלק. ומקומות, מטיבעם, אינם דף חלק. לכל מקום, חתיכות היסטוריה, העשויות מפאזל של ריחות, טעמים, מראות.. ובעיקר אנשים שחיו אותם, במקום. "מול הפיתוח המנשל שמנהיגה העירייה בעיר התחתית, ניתן וצריך להעמיד מודל של פיתוח מקיים. התחדשות עירונ...
• 

  מאות סטודנטים ואדריכלים הפגינו נגד תנאי ההתמחות

  13.12.13
  ..."ו, את חמשת הפקולטות לאדריכלות בישראל במחאה על ההתעלמות המתמשכת של משרד הכלכלה מהניצול המחפיר של המתמחים באדריכלות. השבתת הלימודים באה לאור תנאי ההתמחות לרישוי באדריכלות הנמצאים תחת אחריות משרד הכלכלה. תנאי התמחות אלו כובלים את האדריכלים הצעירים למספר מצומצם של משרדים מאמנים, מונעים מהמתמחים להשתלב במקצועם ויוצרים פגיעה ביכולת האדריכלים הצעירים להתמחות באופן מקצועי ולהתפרנס בכבוד. בשנת 2008 נקבעו תנאי ההתמחות אשר שינו באופן ...
• 

  האל פוסטר, אמנות: אדריכלות, תסבוכת, ביקורת.

  27.11.13
  ...עולם האדריכלות או עולם העיצוב, מדובר בביקורת כוללנית על אותה תרבות מודרנית, שהיא לדעתו של פוסטר זו שמקשרת בין האדריכלות והעיצוב ומעצבת אותם יותר מכל. באמצעות הביקורת המופנית כלפי אותם כוכבי עיצוב, פוסטר מביע ביקורת ומעלה שאלות קשות באשר לעולם הקפיטליסטי בו אנו חיים ולתעשייה שבה הכל הפך להיות מהר, גדול ומופשט יותר. האם היה ראוי לתרגם את הספר הזה כעבור שנתיים מיום הוצאתו? האם הוא רלוונטי גם לקהילת האדריכלים והמעצבים בארץ? אם תשאלו אותנו, ה...
• 

  נוסעים במכונית הישנה...

  11.11.13
  ...נמשיך להיות מנוהלים ע"י כמויות מטורפות של רכבים פרטיים ופקקים אין קץ. אם קצב ריבוי המכוניות בארץ גדול מקצב ריבוי הכבישים, המשוואה פשוטה, מאוד. אמנם תמיד אפשר שתוסח דעתנו אל הפריפרייה המרווחת והמשופעת במקום חדש ומסודר לפקקים, אשר להם כבר אין מקום בערים הגדולות העולות על גדותיהן.. אבל בעצם, חייבים כבר עכשיו לשאול שאלות נוקבות. הרכבים הפרטיים הם אולי מלכי המסיבה היום, אך זה לא חייב להיות כך בעתיד. וכנראה גם לא רצוי..להמשך קריאה - בבלוג של יואב לרמן
• 

  המסמך מוגדר כתחרות אך אינו אלא מכרז

  30.07.13
  ...ן בית המשפט המחוזי כפי שהוגדרו במסמך שהופץ על ידכם . תנאי הסף הדרקוניים המופיעים במכרז, "סעיף2": נסיון מקצועי + "סעיף3": נסיון של הצוות הבכיר, מונעים מאדריכלים שתכננו בניני צבור גדולים ומרכזיים בארץ לגשת למכרז. אפילו כאלו שתכננו בתי משפט וקריות ממשלה וכאלו שמתכננים היום בתי משפט. בעשר השנים האחרונות כמעט ולא הסתיימו ביניני צבור בהיקפים של 10000 מ"ר ומעלה כ"א, אלא בעיקר בניני משרדים, מבני תעסוקה, מרכזים מסחריים, בתי חולים ודומיהם. ...
• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  עם ההתקדמות בשיפוץ מתחם התחנה הירושלמי סוקרת קשת רוזנבלום את הפרויקט ב"הארץ". הפרויקט המתוכנן להסתיים באפריל 2013 מעלה כמה שאלות לגבי שימור מבנים וכן לגבי השתלבותו ותרומתו למתחמי התרבות הקרובים בעיר. המייל התרבותי"את המתחם החדש ממתגים היזמים כמפגש בין תרבות לקולינריה” מדווחת קשת, "הוא נמצא בתוך רצף עירוני המכונה בעירייה 'המייל התרבותי', שנמתח בין תיאטרון ירושלים, מתחם בית המצורעים האנסן, תיאטרון החאן, הסינמטק ומרכז שרובר לתרבות. בנוסף לכך סמוך את...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  ...אם סגנון אדריכלי אישי הוא רע?אין ספק שלכל האדריכלים הגדולים יש סגנון אישי מובחן. אנחנו יודעים פחות או יותר איך יראה הגשר הבא של קלטראווה, המבנה הציבורי הבא של פרנק גרי וגם, כן, המבנה שתתכנן עדה כרמי. אבל סגנון אישי מעלה שתי שאלות מהותיות ששווה לדון בהן.איך יכול להיות שאותו סגנון מתאים לכל פרוגרמה?אם Form follows function, איך יכול סגנון קבוע להתאים ללקוח משתנה? הרי בכל בניין של פרנק גרי הוא התבקש להכניס פונקציות אחרות, בגודל שונה, למגרש יחודי, עם...
• 

  קריאה לשינוי תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  6.02.12
  ...אי מודע לחשיבות מעמד האדריכל, ההולך מדחי אל דחי אל דחי. אין לנו שום מליץ יושר, פרט לאינטגריטי שלנו. אם אנחנו נוותר, על כבודנו, אין לנו מה לצפות מאחרים, והעובדות מדברות בעד עצמן. התחרות הזאת, בתנאיה הנוכחיים, מעוררת תמיהות ושאלות שהעמותה חייבת לתת עליהן תשובות, בטרם היא מחליטה להצטרף להרפתקה שכזאת, ביניהן:1. חלק מהשופטים מקושר ל"קרן יד הנדיב" – עובדה מעוררת שאלות לגבי טוהר כל הליך השיפוט.2. קיימת זיקה עסקית בין חלק מהמוזמנים לבין מארגנ...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...ם של דיור בר השגה? מהם שכונות ירושלים שנבנו אחרי מלחמת ששת הימים אם לא דיור בר השגה? מהי מעלה אדומים ומהי מודיעין עם לא דיור בר השגה? אז בנינו דיור בר השגה ומה השגנו? זרענו את זרעי הפורענות הנוכחיים בדמותה של נטישת ערים אלו על ידי אוכלוסייתן הצעירה הנמשכת למקור ההזדמנויות האנושיות היחידי בארץ - תל אביב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיחה עכשיו, במחאה הנוכחי...
• 

  פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב

  30.10.11
  לקראת הפתיחה הצפויה ביום רביעי הקרוב ושלל האירועים, מוצפת הרשת בכתבות וסקירות על האגף החדש של מוזיאון תל אביב שתוכנן על ידי האדריכל פרסטון סקוט כהן. בכל הכתבות מעלה הבניין את השאלות המתבקשות:האם מבנה שהוא גלריה לאומנות צריך להיות פסל בעצמו? האם האדריכלות לא דומיננטית מדי וכופה את עצמה?האם מבנה חריג כזה, "חללית" הוא כונה במקום אחד, "צוללת" באחר, האם הוא מה שצריכה העיר? האם הוא יהפוך את המוזיאון למרכז לתשומת לב עולמית ובכך ישרת את האומנות הישראלית?...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...ל פניו נדמה כי ההבדלים לא יכולים להיות קוטביים יותר. סביב השדרה מתגוררים המנצחים של השיטה בטיפוס הבנין שהוא הסמל והתרגום הישיר ביותר לקפיטאליזם, המגדל. מנגד, או יותר נכון, למטה בחלל הציבורי הדקיק של השדרה, מאכלסים את האוהלים אלו שמגדירים את עצמם כמפסידיה המובהקים. יחד עם זה התשתית האירגונית של שניהם דומה להפליא. תוכנית השדרה על ציר התנועה המרכזי והמדשאות משני צידיו זהה לחלוטין לחתך גובה דרך מגדל החושף את גרעין המעליות בליבו והדירות משני צידיו...
• 

  האם אתה יען?

  3.08.11
  ...וח, זה גם כיף באופן כללי לראות בוץ מושלך בצורה אלגנטית כל כך. אבל אחרי שנהנינו כדאי גם שכל אחד יסתכל על עצמו שניה... אני זיהיתי בעצמי סימני יע"ן מסוימים ואין טעם שאני גם אטמון את הראש בחול. אז הנה המבחן של דניאל לנושא - שאלו את עצמכם, האם אתם יע"נים? אם את/ה מזהה אחד או יותר מהסימפטומים הבאים, זה הזמן לעשות חשבון נפש: א. כל דבר שראש העיר שלך עושה מרגיז אותך. ב. מגמתיות בשיפוט. ג. ביקורות זהות או כמעט זהות על כל מיזם חדש...