חיפוש - חדשות , אס , בר |1| - דף 14

• 

  עוד סיבוב של מיכאל יעקובסון בקיבוץ

  4.11.13
  עובדות, מראות, היסטוריה, מתכונים מנצחים מחדר האוכל ,ותיעוד של אתר ההנצחה היפיפה של חיליק ערד בקיבוץ שובל. שוב מעניין לקרוא על ההקשרים האדריכליים, האסתטיים, הפוליטיים ועוד, דרך עריכת דפי ההיסטוריה. כתבה נוספת העוסקת באדריכלות הקיבוצית בבלוג של מיכאל יעקובסון :"ששים שנה לאחר שעזב את הבאוהאוס, כתב מסטצ'קין בראשי פרקים את עמדתו למוסד בו התחנך: "הבאוהאוס הוקם ב-1919, בתקופה של התגלות חומרים חדשים לשימוש בבנייה .... הערכת ערכה של המלאכה בעיצוב המצור, ה...
• 

  תחרות פומבית לתכנון שערי הכניסה לטכניון

  9.10.13
  ...יו”ר חבר השופטיםאדר’ ברכה חיוטין - שופטתאדר’ תאה קיסלוב - שופטתאדר’ יניב פרדו - שופט פרופ’ ארנון בנטור, משנה לנשיא ומנכ”ל – שופטגב’ זהבה לניאדו, סמנכ”ל תפעול – שופטתפרופ’ יהודה קלעי, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה – שופטפרופ’ שמאי אסיף, הפקולטה לארכיטקטורה - שופט אדר’ אריה גונן – מזכיר חבר השופטיםפרסים במסלול האדריכלים:פרס ראשון: 40,000 ₪. פרס שני: 20,000 ₪. פרס שלישי: 10,000 ₪.שני ציונים לשבח 5,000 ₪במסלול הסטודנטים:פרסים בסך 20,000 ₪. סך הכל הוקצב לפ...
• 

  המסמך מוגדר כתחרות אך אינו אלא מכרז

  30.07.13
  ...ניני עיריות שונים, ועוד, הכוללת שפוט מקצועי אובייקטיבי עם בכירי אדריכלי ישראל וחו"ל.אנו עומדים בפני הזדמנות חשובה ליצירת נוהל ראוי ומכובד לבחירת אדריכל למבנה צבור חשוב. אסור להחמיצה. עמותת האדריכלים קוראת לשנות את תנאי המכרז ולהכריז על תחרות פומבית, שוויונית, לקראת יצירת אדריכלות איכותית בארץ.בברכה פרופ' אדר' ברוך ברוך יו"ר עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל העתק: מבקר המדינה מר יוסף שפירא פקס' 02-6529322
• 

  אנדרמן ודני רוזן זכו בתחרות לתכנון מרכז יום טיפולי

  15.07.13
  ...יע הגיעו שתי הצעות נוספות ומתוכן בחר צוות השופטים את ההצעה הזוכה. שני הצוותים הנוספים שהגיעו לשלב הגמר הם 'De2.Architecture' - האדריכלית אסטרייה שולדנפריי והאדריכל דנאור גבריאלי, וצוות האדריכלים עמרי רימון ויהודה אור נעימי.הדמיה מרכז יום טיפולי- יואב אנדרמןהחל מהשבוע הבא תוצג במתחם הגרנד קניון בבאר-שבע תערוכה המציגה מבחר עבודות מבין אלו אשר הוגשו לתחרות. פתיחת התערוכה תיערך ביום א', 21 יולי, בשעה 18:00, בהשתתפות ראש עיריית באר-שבע ואורחים נוספים.
• 

  היצרנות בעיר צומחת עם האוכלוסיה?

  15.07.13
  ... וכך נמצא שככל שהקשר בין חברה וצפיפות בעיר גבוה יותר, רמת היצרנות עולה וכך גם מספר הפטנטים. אולם, מודל המחקר אינו תואם ערים גדולות ומאוכלסות באסיה ואפריקה. החוקרים טוענים כי הסיבה לכך היא תשתיות ותחבורה גרועות בערים אלו לעומת ערים מערביות, שלמעשה מפרידות בין התושבים וכך לא בא לידי ביטוי האלמנט המיטיב של הצפיפות.ניתן להיווכח כי החוקרים מנפקים מודל ל'ערים מצליחות' אולם מסייגים אותו באומרם שרק 'ערים מצליחות' מתאימות למודל. קשה לקחת ברצינות מחקר כזה.
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...עיר?מרכז העיר הגדולה, תל אביב במקרה שלנו, מציע הרבה מוצרים, במאמר הזה עסקתי רק באחד מהם - עבודה נגישה. במאמרים הבאים אסקור מוצרים אחרים כמו סקס, שידוכים, ביטחון אישי, מגורים, חינוך, קהילתיות, מיתוג ועוד. לא כולם מוצרים רשמיים אבל את כולם מספקים העיר והפרוור ברמה שונה. סל המוצרים הזה בכללותו מראה שלעיר הגדולה יש יתרון אם אתה עני או עשיר. אני טוען שאם אתה ממעמד הביניים, הפרוורים יתנו לך תמורה גבוהה בהרבה מאשר תל אביב. מצד שני, יכול להיות שאני טועה.
• 

  העיר והקניון

  4.06.13
  ...ע יותר הוא העובדה שהקניון מספק לעיר עוד דבר אחד מלבד קניות - הוא מספק את הרחוב המסחרי עצמו. את השטח הציבורי שבו הולכים האנשים סתם כי משעמם, סתם כדי להיפגש, סתם לצאת קצת. זה למעשה המגנט העיקרי שלו - שטח ציבורי, רחוב "קארדו" קלאסי, הולכי רגל וילדים בלי תנועת מכוניות שמפריעה, עם מיזוג אוויר. * צילום - מיכאל יעקובסון.אז רגע, אולי בכל זאת זה טוב? אולי פשוט מרכז העיר צריך לעבור לקניון וזהו?לא. בקניון ישנה מלכודת סמויה. כדי להבין אותה צריך לראות מה אין ...
• 

  תחרות לפרויקטים של התחדשות עירונית

  1.11.12
  ...ו מאושרים בתחומי ההתחדשות העירונית. פרס עיריית חולון בשיתוף עם עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל יוענק השנה לעבודה אשר תציג תכנון בנושא: התחדשות עירונית - תמ"א 38, עיבוי בינוי ופינוי בינוי דגשים: שילוב חדש וישן, חדשנות, עיצוב ואסתטיקה, השתלבות בסביבה והתייחסות לקיים, תנועה ותחבורה, תרומה לעיר, שיפור סביבת המגורים, התייחסות למרחב הציבורי, לכלכלת העיר, מינוף עתידי ובנייה ברת קיימא. ההגשה תכלול פרויקטים בנויים או מאושרים (היתר או תב"ע בתוקף) בלבד....
• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  ...תקופות שונות ושיטות בניה שונות שעברו על המקום. "“מה שחשוב הוא לא לנסות לחזור בזמן וגם לא להקפיא את המצב כמו שהוא". אומר אדריכל השימור משה שפירא בכתבה, "אז אין פה הדיוק ההיסטורי, אבל יש עיצוב של משהו שיכול היה להיות פה. יבואו אסכולות שימוריות נוקשות יותר ויראו בזה תעתוע, אני חושב שהתחנה היא סמל (...) השמשה היא השימור הכי טוב, גם אם במהלכה מקבלים הרבה החלטות נקודתיות שאפשר להתווכח עליהן”.כמי שאינו מעריך מאמצי שימור במיוחד ומוכן לפוצץ כל מבנה כמעט, ...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ... איפה גרים המרצים של אוניברסיטת באר שבע. והסטודנטים איפה? כשבאר שבע הייתה במרחק שעתיים מתל אביב הם גרו, בילו, עבדו בבאר שבע. בניגוד לכל מה שטוענת הממשלה, ראשי הערים ועמותת מרחב – אם אתה רוצה להטיב עם עיר בפריפריה, אסור לך ליצור לה חיבור מהיר למרכז הארץ. חיבור כזה יבטיח דיכוי כלכלי. נעליים יוקרתיות? בכיכר המדינה ולא בבאר שבע. עורכי דין לפטנטים? בתל אביב ולא בבאר שבע. קורס להשתלמות, מבחני קבלה לעבודה, הצגות תיאטרון, בילוי של ארבע שעות...
• 

  תחרות פרס זאב ויעקב רכטר לאדריכלות 2012

  16.08.12
  ...ה הישראלית לתרבות ולאמנות מכריזים בזאת על תחרות הפרס ע"ש זאב ויעקב רכטר לאדריכלות לשנת 2012מטרות הפרס:עידוד מצוינות ואיכות ביצירה האדריכלית הישראלית, ברוח הערכים שהורישו זאב ויעקב רכטר, שבלטו במעורבות חברתית, רמה מקצועית ואסתטיקה אדריכלית גבוהות. סכום הפרס:סכום הפרס הוא 60,000 ₪ אשר יחולק בין שני זוכים: אדריכל צעיר (עד גיל 44), אשר יזכה בסך 20,000 ש"ח, ואדריכל שיזכה בגין הישג אדריכלי, בסך 40,000 ₪. הפרס יינתן אחת לשנתיים. סכום הפרס ימומן...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...ין? הם מלאים באנשים בגילו של מולי שפירא... בגלל בתי הקולנוע? אה, כבר אין. אז למה? מה יכולה להיות הסיבה לעזזאל?כבר שבוע שאני יושב וחושב איך להמשיך את סדרת המאמרים על אורבניות דינמית. נראה לי שלטובת שלושת הקוראים שלי כדאי שאני אסביר לאן אני חותר. כל הדברים אותם הצגתי כאן ומרבית הדברים שאציג בהמשך קשורים מאד לדרך בה העיר פועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשורים לארכיטקטורה. אז למה לעזזאל אני משתלט פה על הבמה הזו ומקשקש לכם בשכל?ובכן ככה - השיח האדריכלי בא...
• 

  ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה

  5.07.12
  התערוכה "נושאת מטוסים", שתייצג את ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה, עוסקת בשינויים הדראסטיים שעברו על המרחב הציבורי בישראל משנת 1973 ואילך ומנסה לחשוף את ההשפעות האמריקניות שאפשרו אותם. 1973, שנת השבר של ישראל הישנה, הניעה שורה של תהליכים כלכליים, פוליטיים ותרבותיים שאת תוצאותיהם ניתן לראות עד היום בכל פינה בארץ. התערוכה מנסה לחשוף את הביטויים של אותם תהליכים בשדה האדריכלות ומבקשת להצביע על כך שלא מדובר רק במודלים, שרטוטים ומבנים שהש...
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  אסתר זנדברג כותבת ב"הארץ" על ירידת קרנה של העיר קוריטיבה שבברזיל, העיר שנודעה במיוחד בזכות מערכת תחבורה ציבורית שלה כמו בזכות ז'יימה לרנר, ראש העיר המיתולוגי והכריזמתי שלה שהפך לגורו לתכנון עירוני ועירוניות חדשה."מעל הכל היתה זאת האמונה בכוחו הכל יכול של התכנון" כותבת זנדברג, "שבחלוף הזמן התברר שהיתה לקוריטיבה לרועץ (...) מחקרים ומאמרים שפורסמו לאחרונה מגלים סימני משבר: ירידה ניכרת נרשמה בשימוש בתחבורה הציבורית, שתעריפיה התייקרו ותחזוקתה הידרדרה;...
• 

  הערים החדשות צריכות להמציא את עצמן מחדש

  10.06.12
  ...ם בתחום התכנון העירוני ולהציע מודל יישומי לסביבות מגורים בישראל 2025. במוקד המחקר נמצאות הערים החדשות שהוקמו בשנות ה-50 וה-60 בישראל וביניהם ניתן למצוא ערים כמו שדרות, דימונה, יבנה, כרמיאל. ערים דומות הוקמו בכל העולם ובעיקר באסיה, אירופה וארצות הברית. אלה ערים שניצבות כיום בפני שינויים חברתיים וסביבתיים, ובראשם הזדקנות האוכלוסיה, תדמית נמוכה וגם הזנחה וחוסר גמישות של המרחב העירוני.""אנו מציעים פלטפורמה גמישה של כלים חכמים והתערבויות פופ-אפ." כותב...