חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , מאמרים , קטלוגים , אש , מתאר |1| - דף 3

• 

  לשמר, לזכור ולשנות מהקצה

  10.04.13
  מאמר של קשת רוזנבלום ב"הארץ" מתאר את סיפורה של אנדרטת הזיכרון בנשר, אנדרטה ששופצה על ללא היכר כמעט. האם מבנה שעוסק בעבר ראוי גם הוא לשימור?"העבודה הזאת נעשית בהרבה אהבה למקום", מסביר בכתבה האדריכל עודד רונזנקיאר מ-SO Architecture שתכנן את המבנה החדש. "זאת גישה אחרת לשימור, שלא דוגלת בכך ששימור זה להשאיר את הקיים, אלא להיפך, שבניינים צריכים לשנות את יעודם, את שטחם ואת הגיאומטריה שלהם בהתאם לצרכים העכשוויים (...) האנשים הכואבים היו צריכים את המקום ...
• 

  תחרות לאדריכלים צעירים קונסרבטוריון מבשרת ציון

  7.02.16
  ...קי מלול - יו"ר חבר השופטיםגב' שלומית נחשון - שופטתאדר' לירן ציציק - שופטאדר' מרום סינואני – מהנדס המועצה - שופטמר יוסי חבס - שופטאדר' יונתן לובל – שופטמר בצלאל קופרווסר - שופטאדר' אריה גונן - מזכיר חבר השופטים פרסים:פרס ראשון 30000 ₪,פרס שני 15000 ₪,2 פרסים כפרס שלישי 5000 ₪ ביום א' בתאריך 10.1.2016 בשעה 14:00 יתקיים סיור באתר ההתחרות.המפגש יערך בכיכר חלילים בפינת שדרות הראל עם רחוב הברוש במבשרת ציון. המועד האחרון למסירת ההצעות הוא יום ה' ...
• 

  שיחות על עיר #5 תל-אביב של גדס - דיון אדריכלי

  28.03.16
  ...ות מאפיינים ועקרונות של עיר ועירוניות, תכנון ערים, תפקידיה ומשמעותה של העיר בתרבות העולמית ובמרחב הישראלי. בכל ערב, יארח אדריכל ומתכנן הערים נחום כהן אורח לשיחה פומבית אודות מאפיינים שונים של עיר ועירוניות, בהיבטים תכנוניים, אשר במהלכה יוזמן קהל האורחים לתרום מדעותיו והתייחסותו.5. תל אביב של גדס - נחום כהן מארח את דודי גלורפטריק גדס, מבכירי המתכננים של תחילת המאה העשרים, הוזמן להציע את תכנונה של תכנית מתאר ראשונה לעיר תל-אביב. בשנת 1925 התפרסם הד...
• 

  הצלחה שקטה בכיכר רבין

  6.02.11
  ...ובות של גיין" מתאר את הפרויקט כ"אחד מהפרוייקטים הקטנים יחסית, אבל בעלי ההשפעה הדרמטית ביותר בעיר". הוא מוסיף תמונות והסברים המציגים את ההתרחשויות האנושיות המתרחשות מסביב לבריכה. "השיפוץ שיקם את הבריכה והנגיש אותה לסביבה – ובראש ובראשונה לרחוב אבן גבירול. התוצאה היא תחייה אורבנית שמשפיעה על כל המרחב שמסביב: הבריכה, האנדרטה, וגם החורשה הקטנה הסמוכה שעד עכשיו זכתה להתעלמות מוחלטת מהציבור". במאמר של אסתר זנדברג ב"הארץ" היא מחמיאה למתכנן "שעשה את ...
• 

  מהו היתר בניה בשימוש חורג?

  12.01.21
  היתר בשימוש חורג הוא היתר לשימוש שונה מהשימוש שהוגדר בתכנית (תב"ע) החלה במקום, או בהיתר הבנייה שניתן למבנה. ניתן לאשר שימוש חורג אם הוא אינו מהווה סטייה ניכרת מהתכנית החלה במקום, ואינו שונה באופן מהותי מהשימוש המותר בתכנית. הדיון בבקשה לקבלת היתר לשימוש חורג יהיה בכל מקרה בפני הוועדה המקומית, גם במקרה שהדיון בבקשה להיתר רגיל יהיה בפני רשות רישוי. במקרים אלה יינתן היתר על פי שיקול דעת הוועדה המקומית. קיימים שני סוגים של שימוש חורג שעבורם ניתן לקבל...
• 

  הדרך והתווך כערכים אדריכליים

  29.01.12
  לרגל צאת הספר החדש של עדה כרמי מלמד "שיחות על הדרך" מפורסם באתר ארכיג'וב הפרק הראשון של הספר. הספר ''שיחות על הדרך'' מציג תשעה בתים לצד שבע שיחות שהתקיימו בין עדה כרמי-מלמד ובין האדריכלית והכותבת שרון הררי.הספר נראה כספר אישי, הוא משקף רעיונות והרהורים שהם בדרך כלל בין האדריכל לעצמו או לצוות הקרוב אליו. המחשבות שעוברות בזמן שרטוט הסקיצות והתכנון. בין המחשבות האלה ובין כתיבתן תמיד ישנה האפשרות שבה אנו מתחילים להתפלסף יותר מדי. על פי הפרק הראשון ...
• 

  מערכת סינון אויר ביתית וחסכון כלכלי

  20.06.11
  תקציר המאמר: מערכת המסננים המופרדת של מערכת סינון אויר ביתית "משפחתית" חוסכת בזבוז כספי ניכר. החלק הראשון של המאמר מציג רקע לחובה, הקיימת בישראל כיום, בהתקנת מערכת סינון אויר ביתית. החלק השני מתאר את מנגנון הסינון הכפול, הכולל את מסנן האבק ומסנן האב''כ, של מערכת "משפחתית". החלק השלישי מתאר כיצד ההפרדה בין שני המסננים תורמת לחסכון הכלכלי של בעל המערכת. תקנה-חדשה-מחייבת-מערכת-אבכ-משפחתית-בממד רקע כללי ב-18.5.10 נכנסה לתוקף תקנה חדשה של פיקוד הע...
• 

  על מלון ופרח וגם לאס וגאס

  27.02.14
  קשת רוזנבלום כותבת ומבכה על שני בתי מלון ישנים בהר כנען בצפת "העומדים כיום פרוצים ומבעד לפתחי החלונות נושבת רוח מקפיאת עצמות".בעלי המלון לשעבר מתאר את ימי ה"זוהר" שלו, בתקופה שהיא אחרת: "אנחנו תכננו, הרחבנו, הוספנו קומות, אגף ומרפסת ענקית והפכנו אותם ל'מועדון המלך'. המועדון התאים ל 400 - 500 איש ובלילות היו נוהרים אליו. אפילו מירושלים הגיעו. היה בו גם משטח ריקודים ענקי, והיה מחשב עם 72 תכניות של גולות צבעוניות מתחת לרצפה."המחשבה על מלון וימי זוה...
• 

  תוכנית ספדיה זוחלת בדלת האחורית

  4.12.11
  ...ת שאנחנו מדברים על מקום שיהיה מחובר לרכבת הקלה, ובכל זאת יותר קרוב לעיר מרוב שכונות הלווין). גם מבחינה סביבתית ונופית זו קטסטרופה אמיתית. אבל מצד שני יש גם יתרון לירושלים שיהיו לה שכונות פרבריות כמו זו. לפני שכל אנשי העירוניות קופצים עלי - זו לא חוכמה לגור בתל-אביב ולקדם עירוניות בסגנון תל-אביב, בלי להסתכל על הפרברים - מנתניה ועד לאשקלון, שהם המאפשרים לתל-אביב לחיות בכיף." הערה: התוכנית עוד דורשת את אישורה של המועצה הארצית לתכנון ובניה.
• 

  קולקר, קולקר אפשטיין יתכננו את מתחם סומייל

  22.02.12
  ... קולקר אפשטיין זכו בתחרות שקיימה עיריית תל אביב לתכנון מגדל שישרת את משרדי העירייה במתחם סומייל. מן - שנער, שהפסידו בתחרות יוצאים כועסים ובכתבה ב Xnet אומרים "אנשים מסוימים בעירייה מעדיפים את עצמם בבניין גבוה".מיכאל יעקובסון מתאר בשתי כתבות את התחרות הסגורה שהתקיימה לתכנון מתחם סומייל שבין הרחובות ארלוזורוב, אבן גבירול וז'בוטינסקי בתל אביב. בשטח זה יוקמו ארבעה מגדלי מגורים ומשרדים, שעתידים להתנשא לגובה 45 קומות, וסביבם מבני מסחר נמוכים. על חלק הש...
• 

  בתי מלון אורבניים כמחוללי שינוי

  12.02.12
  ...י מטלון ב archinotes, "למרות זאת, יש לבדוק את המינון של מספר מבני הארחה שיוספו ללב העיר (...) ואולי עדיף למקם בתי מלון אורבאניים צנועים דווקא במעגלים הרחוקים מלב העיר, במקומות חלשים מבחינה כלכלית ולא במרכז העיר המבוסס".בפוסט מתאר יוסי את השינוי שיכול מלון "בוטיק" ליצור סביבו - פעילות אינטנסיבית וויזואלית בכל שעות היום, מפגש אוכלוסיות שונות ושיקום מבנים ישנים. את כל אלה הוא מציע לרתום כדי לסייע לאזורים חלשים יותר בעיר להתרומם. האפשרות הזו לא מגיעה...
• 

  שיחות על עיר

  11.01.16
  ...ות מאפיינים ועקרונות של עיר ועירוניות, תכנון ערים, תפקידיה ומשמעותה של העיר בתרבות העולמית ובמרחב הישראלי. בכל ערב, יארח אדריכל ומתכנן הערים נחום כהן אורח לשיחה פומבית אודות מאפיינים שונים של עיר ועירוניות, בהיבטים תכנוניים, אשר במהלכה יוזמן קהל האורחים לתרום מדעותיו והתייחסותו.#2. ערים מעורבות. נחום כהן מארח את אדיב דאוד נקאשחלק מעריה המרכזיות של מדינת ישראל הן ערים מעורבות. מושג זה - 'ערים מעורבות' - יוצר בעצם אמירתו הבחנה בין קבוצות האוכלוסייה...
• 

  מעשה בבניין לעקירה?

  6.02.14
  מעשה בעירייה שלא עומדת מאחורי תכנית מתאר שהיא עצמה הציבה לעצמה.למקום זה בדיוק הגיעו עולי הרגל לארץ ישראל במשך מאות שנים. בהם אנשי העלייה הראשונה, השנייה והשלישית, ובחזית בניין זה הנושק למים, דרך לראשונה בנימין זאב הרצל, בבואו לארץ ישראל בשלהי אוקטובר 1898. מדובר אם כך, בשער הכניסה לארץ ישראל, מעין ה”אליס איילנד” הישראלי (מתוך: "פורטל יפו")"להרוס את המבנה יהיה פשע לדורות". ערכיו האדריכליים של המבנה נמדדים, בכמה מישורים מלבד זה ההיסטורי – הבנייה על...
• פרסום מודעת תכנון ובניה

  13.03.23
  ...?- כל אדם המבקש לבצע שינוי בתחום הנדלן של תוכנית מתאר מקומית, תוכנית מתאר מחוזית או תוכניות מפורטות (תב"ע)- אדם המגיש בקשה לשימוש חורג בנדלן או בקשה להקלה לפי סעיף 62א(9) לחוק התכנון והבניהמה תהליך הפרסום כולל בתוכו?- בשלב הראשון, יש לפרסם מודעת תכנון ובניה בעיתונים שלהלן: עיתון נפוץ, עיתון ארצי ועיתון מקומי, תחת כותרת "מודעות בענייני תכנון ובניה" * מה הוא עיתון נפוץ? * שלושת העיתונים הנפוצים בישראל הינם: "ישראל היום", "ידיע...
• 

  שכונה ריקה

  19.02.13
  ...ארצות הברית - הזדקנות ובלייה. התהליך הזה הוא הדבר העיקרי בו אנחנו האדריכלים צריכים להתמקד.הבעיה של הזדקנות ובלייה של שכונות, מבנים ואזורים מוגברת כשצורת המגורים המוצעת אחידה מדי. בדרך כלל מדובר בצורת מגורים המתאימה למשפחות בראשית דרכן או ל"משפרי דיור". כאשר תמהיל הדירות אחיד, פרופיל המשתכנים אחיד. במקרה הזה - משפחות צעירות עם ילדים. לא נדרשות יותר מעשרים שנה עד שכל בתי הספר והגנים ננטשים וכעת נשארים בשכונה זוגות מבוגרים, עם בתים גדולים מדי. משפחו...