חיפוש - תגובות , חדשות , אש , שפע |1| - דף 8

• 

  אדריכלות וכסף, הרבה כסף

  8.04.12
  ... לשדה דב. מאמר במקומון תל אביב now מספר על התארגנות בשם "אין לי עיר אחרת"- תוכנית פעולה שהוקמה על ידי תושבים ותיקים שגרים באזור תל אביב וצפון תל אביב שהתארגנו יחד לתוכנית "להצלת הגוש הגדול" ולהקפאת תוכנית העירייה 3700. בראש התוכנית עומדים האדריכל ישראל גודוביץ, עו"ד אייבי נאמן ועוד. נאמן מחזיק קרקעות בצפון-מערב העיר וגודוביץ' תכנן תוכנית חלופית לקרקע המגדילה את אחוזי הבניה המותרים על פי 3700. טענתם העיקרית של גודוביץ' והאחרים היא שתוכנית ...
• 

  היכל התרבות והסובייט העליון

  7.11.11
  ראיון מרתק עם האדריכלים קולקר - קולקר - אפשטיין מתפרסם היום בגלובס. קולקר - קולקר - אפשטיין הם המשרד האחראי על שיפוץ היכל התרבות בתל אביב ומשכו לעצמם לא מעט אש בתקופה האחרונה מאדריכלי שימור ומבקרים. בכתבה עונה עופר קולקר למבקרים וגם מתייחס לתחרויות בארץ, לקבוצות הרכישה ולתרבות הדיור ה"חזירית". על התכנון המקורי של היכל התרבות אומר קולקר "היכל התרבות של דב כרמי וזאב רכטר (...) הושפע מהסגנון הסובייטי. התפיסה הייתה שהאמנים צריכים להיות מרוחקים מה...
• 

  אדריכל לקישוט פנימי

  4.09.11
  כתבה מעניינת מאד של נועם דביר התפרסמה בהארץ ומספרת על אלפרד אברהם, ממעצבי הפנים הראשונים שפעלו בארץ -"אדריכל לקישוט פנימי" כפי שהגדיר את עצמו. הכתבה מנסה לאתר את המעט שנותר מהעיצובים של אברהם שתכנן במשך 25 שנה שירות ועסקים עבור החברה הגבוהה התל אביבית. ההתחקות אחר מפעלו של אלפרד נערכת על ידי נכדו, האדריכל מיקי אברהם שמספר : "כלפי הלקוחות הוא היה למעשה הקבלן הראשי, הוא לא היה מספק רק את שירותי התכנון אלא מעניק ללקוח מפתח אחרי שכל הרהיטים, הווי...
• 

  חוות דעת על הליך הרישום וההסמכה לאדריכל

  24.08.11
  ...יכלים בחו"ל. להלן הסיכום המופיע במסמך: לאדריכלים הצעירים המצויים בתוך הליך הרישוי נגרמת עוגמת נפש רבה ונזק כלכלי משמעותי. בחודשים האחרונים השתתפו נציגי האדריכלים הצעירים במספר פגישות עם הרשם ועם הוועדה המייעצת בראשות נעמה מליס. יש לציין, שהמערכת עצמה הפנימה כעת, שלוש שנים לאחר תחילת השמת ההליך החדש כי מספר הכשלים בו מחייב בדק בית רציני ושינויים משמעותיים בכל השלבים שלו. עם זאת, כל הפתרונות שהוצעו ע"י המערכת כגון הקמת וועדות למיני...
• 

  העצירה בשוק הנדל"ן - זה טוב לאדריכלים?

  11.08.11
  ...מראיינת מומחים שונים בתחום לגבי ההשפעה על השוק. יו"ר עמותת האדריכלים המאוחדים, פרופ' אדריכל ברוך ברוך חושב שעשויה להיות פה הזדמנות. "אישור חוק הווד"לים יביא הרבה עבודה לאדריכלים ובהמשך לכל ענף הבנייה", אומר ברוך ברוך. "הראשונים בשרשרת שעובדת על הכנת התוכניות יהיו הארכיטקטים"... "הצד התכנוני הוא תמיד ראשון במערכת וסביר להניח שיקבל תנופה דרך החלטת הממשלה להאצת הבנייה למגורים." אבל גם הוא מודה "שאם תהיה תנופה בבנייה אז בוודאי תורגש תנופה גם במשר...
• 

  זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון

  3.08.11
  ...ות השוק והרגולציה בארץ. "ישראל סובלת מתכנון ממשלתי שכוחו נחלש והולך"... "האמת היא שכיום בכלל לא ברור מי מופקד על התכנון בישראל. פעם זה היה משרד השיכון, ועם השנים זה זלג למנהל מקרקעי ישראל וממנו לערים עצמן. ובערים שולטים ראשי ערים, ששאיפתם לקבל יותר ויותר ארנונה"... "יזם פלוני שרץ יותר מהר ומגיש תוכנית שתשיא הכנסה מידית לקופת העירייה, יזכה במכרז, יקבל את השטח וישיג היתר. התב"ע מתכופפת בפני היזמים." "אני חושב שזו סכנה לאפשר לתכנון להתנהל מע...
• 

  ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה

  7.07.11
  ...בולה המערבי של ישראל, אלא כעל מרחב", הוא מסביר. "איגוד ערי הים התיכון יכלול ערי נמל כאשדוד וחיפה, וכן ערים אחרות לצד הים התיכון במדינות אחרות. אותו הדבר ביחס לנגב." לדעתי הצעה אחרונה זו מפגינה חשיבה מקורית והבנה שבעולם של ימנו לגבולות הלאומיים משמעות פחותה בהרבה מזו שמיחסים להם. ערי נמל מקושרות ביניהן לפעמים בצורה חזקה יותר, כלכלית ותרבותית, מאשר לערים אחרות בגבולות הלאום. * התמונה המוצגת כאן מתוך הכתבה על ההצעה "ערי ים ערי חול".
• 

  שכונת סביוני (מלא את החסר) הירוקה

  9.06.11
  כמה באמת ירוקה שכונת סביוני ____ הירוקה? כנראה שהיא בכלל לא. שתי כתבות ב NRG מספרות את הסיפור הירוק של השכונות והבתים הנבנים בארץ. בכתבה הראשונה מספר אדריכל על הנסיון הכושל שלו לחבור לאחת העיריות בתכנון שכונה ירוקה. "כשהם ראו את התוכנית הם נבהלו", הוא אומר. "הם חשבו שמספיק לפזר כמה כלובי מחזור ולשים פרחים באיי התנועה כדי שאפשר יהיה לקרוא לשכונה ירוקה. לא היה להם מושג מה זה אומר באמת. דרכינו נפרדו". הכתבה השניה חמורה יותר מאחר ואינה מתייחס...
• 

  סוף עידן המכונית בעיר?

  9.06.11
  ...רכבת איפשרה להם להגיע לעבודה בצורה מהירה יותר וזולה יותר מאשר המכונית... אבל שנה לאחר הניסוי התגלה שפחות מ 10% מהם המשיכו לנסוע בתחבורה הציבורית. למרות שהם עצמם הודו שזוהי הדרך המועדפת, לאנשים יש יחס אחר למכונית שלהם - היא יוצרת אצלם את האשליה של חופש תנועה (אני יכול לצאת מתי שאני רוצה), את הרגשת הפרטיות. למרות הצדק בטענות לגבי כדאיות כלכלית, זיהום, צפיפות, יצירת רחובות עירוניים גרועים ועוד, המכונית כנראה תישאר כאן עד שימצא פתרון תחבורתי חדש.
• 

  על תרבות ההנצחה ואנדרטאות

  27.05.11
  תרבות ההנצחה הישראלית היא תופעה ייחודית למדינת ישראל טוען צבי לחיאני בכתבה ב Xnet, ומציג סקירה מקיפה על תולדות האנדרטאות בארץ מתחילת קום המדינה ועד היום. האנדרטאות הראשונות שהוקמו בארץ הושפעו מהפיסול הפיגורטיבי-לדוגמא: "האריה השואג" של מלינקוב לזכר הרוגי קרב תל חי. בשנות ה-50 הוקמו אנדרטאות רשמיות רבות לזכר חללי מלחמת העצמאות אולם, קשה להצביע על סגנון אחיד - חלקן המשיך את המסורת הפיגורטיבית הריאליסטית בדמויות לוחמים ואילו אחרים דקדקו במודרניז...
• 

  שבילי האופניים ממשיכים להתגלגל

  25.05.11
  ...תנועת מכוניות יחד עם הולכי רגל ללא הפרדה כלל. ברחובות קטנים מצבים אלה באמת גורמים לנהגים להאט ומיטיבים עם כולם. למרבה הצער היום נשאר ממרבית הניסוי רק הכינוי הכינוי לרחובות מרוצפים באבני אקרשטיין. בארכיבלנדר העלו השבוע סקירה מצולמת של זיו וקס על השבילים לאופניים במקומותינו. שבילים שמראים איך ראשי הערים מתיחסים לנושא כאל "בואו נצבע סימן על המדרכה" - שבילים ללא קשר, שבילים עם מכשולים באמצע הנתיב - ציור על גבי הריצוף. * התמונה כאן מתוך הבלוג.
• 

  קפריסין לשוחרי אדריכלות וצילום

  9.05.11
  עמותת האדריכלים מארגנת סיור אדריכלי בקפריסין. 23 - 26 יוני, 2011. חמישי-ראשון, 4 ימים מלאים (3 לילות) קפריסין: כנסיות האסם, בתי החומר, הגשרים הונציאניים, עיר הבירה המחולקת האחרונה ו- 75 שנה ל"פורסט פארק". סמינר מיוחד זה מציע הכרות עם אלמנטים אדריכליים, היסטוריים ותרבותיים, עם נופים מרהיבים ועם מקומות רווי השראה לצילום, בעלי הערך והמעניינים ביותר בקפריסין. "כנסיות האסם", מבנים צנועים דמויי אסמים, מפוזרות בתוך גוש הרי הטרודוס. חלקן מצויות ב...
• 

  קול קורא לכותבים למגזין של בצלאל

  28.04.11
  המגזין המקוון של המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל הוציא קול קורא לכותבים לגליון מספר 2. כותבים, אמנים ומעצבים מוזמנים להציע טקסטים ממוקדים או הצהרות ויזואליות שלא פורסמו לפני כן על הנושא אשר יופיעו בגליון הקרוב. טקסטים יכולים להיות בעברית או באנגלית, עד 1,200 מילים. הצהרות ויזואליות יכולות להכיל עד 12 דימויים וטקסט קצר. תאריך אחרון להגשה: ה-1 ביוני, 2011. נושא הגליון החשיבה על ריאליזם והקישורים שלו לארכיטקטורה כנושא לגליון הבא של המגזין נבע מהענ...
• 

  בואו להשפיע על תהליך הרישום והרישוי

  6.04.11
  ...ום – ראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל, אדר' יובל יסקי. עמדת סניף האדריכלים הצעירים וריכוז הבעיות שעלו עד כה– נציגת סניף הצעירים, אדר' איילה אבן זוהר/אדר' גלעד רווה. עמדת העמותה - יו"ר עמותת האדריכלים, פרופ' ברוך ברוך. הנחיית הערב: יו"ר סניף הצעירים, אדריכל איתי פלג 20:30 - דיון פתוח לקהל בנושא הליך הרישום והרישוי באדריכלות לאחר מכן, הרמת כוסית חגיגית. נשמח לראותכם. סניף האדריכלים הצעירים, עמותת האדריכלים. טל. 03-5188234פקס. 03-5188235
• 

  כפר גימלאים להומואים ולסביות ו...

  24.02.11
  בכתבה בהארץ מספר נועם דביר על "בום" (Boom) - כפר גמלאים חדש בפאתי פאלם ספרינגס בקליפורניה. זהו היישוב הראשון בארצות הברית המיועד באופן מוצהר להומואים, לסביות, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים וכל מי שמגדיר את עצמו כחלק מהקהילה הגאה. יזם הפרויקט, מריו גונזלס והאדריכל הגרמני-אמריקאי מתיאס הולביך, מנהל הפרויקט החליטו לחלק את העבודה בין עשרה אדריכלים מרחבי העולם, כולל שני ישראליים, מתוך שאיפה ליצור מגוון של טיפוסי דיור וסגנונות עיצוביים שונים. מבט אחד בתמו...