חיפוש - חדשות , באר , כד |1| - דף 10

• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  ...בידי יזמים, שבוודאי יעדיפו אדריכלים ותיקים, ששולטים בביצת הבירוקרטית הישראלית. מורין לוקחת את הכדור הלאה:(...) אז מה קורה? איך זה שרבים וטובים רוצים ליצור שינוי אבל שום דבר לא קורה בשטח? מהם החסמים ליצירת אורבניות משגשגת בארץ?את כל אלו אנו רוצים להעלות בקבוצה הצעירה החדשה שאנו פותחים: תב"ע א' – קבוצת תכנון אלטרנטיבית. זו תהיה קבוצה שתפסיק לדבר ותתחיל לעשות. מטרתנו היא לבחור בכל פעם מקום אחר וליצור לו תכנון אלטרנטיבי המתחשב בקיים אך מציע פעולו...
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ...העובדה שתיירים עוברים להם מתחת לבתים? איך אבטא חלל אדריכלי בו המשתמש מתבונן על העבר? בו בזמן שהשכבה המוצעת שלי היום מהווה הארכיאולוגיה של מחר? אלו שאלות ספציפיות לקונטקסט ונוספות אליהן גם הרבה שאלות של שימור. האם לגעת פיזית בארכיאולוגיה? איזה ממצא הוא פרה הקדושה ומהי מידת הרגישות המתאימה ביותר במפגש של הישן עם החדש? הפרויקט מעלה שאלה של בעלות: עיר דוד-סילואן הוא מקום רגיש, כל הצדדים מחפשים בו וחופרים בו כדי להוכיח ולגלות מי היה קודם ולמי זה שייך...
• 

  שינוי תקנות המהנדסים והאדריכלים - התיחסות

  20.11.11
  ... ניסיון לעשות סדר בתחום הוא חיובי ומבורך והסניף מציע את עזרתו, אולם חשוב לבחון את התהליך עד לרמת היישום בפועל . 3) כל שינוי במעמד האדריכל חייב להבחן מול מקצועות מקבילים ומקצועות חופפים כך שמעמד האדריכל ואיכות התכנון בארץ לא יפגעו, וכאן טמון אינטרס ציבורי כללי. 4) אנו מבקשים מענה מדוע מקדמת המועצה דברים חדשים שעשויים להגביל אדריכלים ואדריכלים צעירים בפרט, מבלי לפתור קודם כל את התהליכים שהחלו- הכשרת האדריכלים למשל והעובדה שבכל שנת ...
• 

  היכל התרבות והסובייט העליון

  7.11.11
  ...קולקר - קולקר - אפשטיין מתפרסם היום בגלובס. קולקר - קולקר - אפשטיין הם המשרד האחראי על שיפוץ היכל התרבות בתל אביב ומשכו לעצמם לא מעט אש בתקופה האחרונה מאדריכלי שימור ומבקרים. בכתבה עונה עופר קולקר למבקרים וגם מתייחס לתחרויות בארץ, לקבוצות הרכישה ולתרבות הדיור ה"חזירית". על התכנון המקורי של היכל התרבות אומר קולקר "היכל התרבות של דב כרמי וזאב רכטר (...) הושפע מהסגנון הסובייטי. התפיסה הייתה שהאמנים צריכים להיות מרוחקים מהקהל. התכנון מתאים לכינוס...
• 

  פוצצו את בניין ההסתדרות!

  6.10.11
  בכתבה ב"הארץ" שוב יוצא נועם דביר לקרב מאסף לשימור... מי זה הפעם? אה, כן - "בניין בני ברית בתל אביב בסכנת הכחדה" צועקת הכותרת. צר לי אבל אני מסרב להתרגש. מגמת השימור בארץ בכלל ובתל אביב בפרט כבר חורגת מכל היגיון סביר. לא מדובר פה במקום שבו הורדוס התעטש וגם לא בשכיית חמדה אדריכלית. סביר להניח שבלי תמונה או כתובת אפילו לא תדעו באיזה בניין מדובר. בניין בני ברית הוא מבנה נטוש כמעט לגמרי שניצב בפינת הרחובות קפלן ולסקוב בתל אביב. הבניין תוכנן על ידי...
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  ...ד שנלקחה מתוך דו"ח הביניים של צוות "דיור ותחבורה" מוועדת ספיבק /יונה שפועל במקביל למחאה החברתית ומתעתד להציע לציבור חלופות לביסוסה מחדש של מדינה מושתתת על עקרונות של צדק חברתי. דו"ח הביניים של הועדה דן הן בתפיסה התכנונית בארץ והן בפתרונות קונקרטיים יותר בנושאים השונים. ראשית מתייחס הדו"ח לשינוי התפיסה הנדרש ובהמשך לפתרונות אפשריים בכל תחום. בחרנו כאן להציג חלק מהן: לא מספיק "להגדיל את ההיצע" – אחד השינויים המרכזיים הוא להשקיע את עיקר המאמ...
• 

  אדריכל לקישוט פנימי

  4.09.11
  כתבה מעניינת מאד של נועם דביר התפרסמה בהארץ ומספרת על אלפרד אברהם, ממעצבי הפנים הראשונים שפעלו בארץ -"אדריכל לקישוט פנימי" כפי שהגדיר את עצמו. הכתבה מנסה לאתר את המעט שנותר מהעיצובים של אברהם שתכנן במשך 25 שנה שירות ועסקים עבור החברה הגבוהה התל אביבית. ההתחקות אחר מפעלו של אלפרד נערכת על ידי נכדו, האדריכל מיקי אברהם שמספר : "כלפי הלקוחות הוא היה למעשה הקבלן הראשי, הוא לא היה מספק רק את שירותי התכנון אלא מעניק ללקוח מפתח אחרי שכל הרהיטים, הווי...
• 

  הבלוק והדיור הציבורי

  21.08.11
  נועם דביר כותב ב"הארץ" על הדיור הציבורי של שנות ה 60 ובמיוחד על "הבלוק" - מבנה באורך 250 מטר בבאר שבע שהיה חלק מהפרוייקט הממשלתי של אותן השנים. למה המבנים האלה לא הצליחו ומה נוכל לעשות על בנושא כעת כשהדרישה אליהם שבה עם משבר הדיור הנוכחי? בדומה למבנים אחרים בארץ ובעולם, מבנה "הבלוק" תוכנן על ידי אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני ב-1962 בהקשר ישיר למבנה unite d'habitation של לה-קורבוזיה. למרות הרצון הטוב נראה כי שילוב של בטון חשוף, מבנה ענק ופריפרי...
• 

  8 טענות מופרכות לגבי משבר הדיור

  10.08.11
  ...ל שלוש נפשות בדירה של חדר וחצי." עם טענה אחת של שוקן (ומרחב בכלל) אני לא מסכים והיא מוצגת בתמצית בפסקה המתנשאת הבאה המתייחסת לצפיפות העירונית: "לא בכדי מתבטאת מחאת האוהלים במלוא היקפה במרכז תל אביב - המרכז העירוני היחידי בארץ שמאפשר קשר ספונטני בין בני אדם, קשר שקיומו הכרחי לקיומן של מהפכות." מממ...כן, נכון. אין ספק שזו המסה הקריטית - הצפיפות של תל אביב. בגלל זה המהפיכות של הפנתרים השחורים, מהומות ואדי סאליב, והמהפיכה הצרפתית כולם חלו בערים ...
• 

  תחנה לא מרכזית

  4.08.11
  ...צוני ומנותק מכל הקשר עירוני, ולהפוך אותה לתחנה אנטי-מרכזית. תנועה של עשרות אלפי נוסעים מתנקזת כיום לקניון ממוזג שאינו תורם לא לחוויה העירונית ולא לכלכלה העירונית." לדעתי נועם טועה. כל התחנות המרכזיות מוקמו במרכזי הערים - באר שבע, חדרה, תל אביב, טבריה, עפולה... כולן היו בדיוק על פי התפיסה של עירוב שימושים ומהירות הגעה וכולן נכשלו. אני חושב שהתפיסה לגבי תחנות כאלה היא ארכאית. אנשים היום לא רוצים לגור לידן, הנוסעים המגיעים רק רוצים לצאת ליעדם כמ...
• 

  הפסאג' - כשלונה של תקווה אורבנית

  14.07.11
  נועם דביר כותב מאמר מעניין מאד ב"הארץ" על הכחדתם של הפסאג'ים בארץ. ה passage (צרפתית) הינו מעבר מקורה, מעין רחוב פנימי העובר בתוך הבנין ומשמש למסחר. "לכאורה היה אפשר לצפות שהפסאז'ים יצליחו מאוד בארץ בגלל היכולת שלהם ליצור רחוב מקורה ולתת להולכי הרגל הפוגה מהשמש והחום", אומר האדריכל צבי אלחייני בכתבה. אבל זה לא קרה וזו הזדמנות עבורנו לבחון איך אדריכלות שמצליחה במקום אחד נכשלת באחר. הפאסג'ים המפורסמים נמצאים כמובן בפאריז (והתמונה הן מעיר זו). אלו...
• 

  סופרטאנקר - ביג מיסטייק!

  10.07.11
  ...ורה, ביוב, מים, מבני ציבור וגינות - כבר קיימות." ... "קיים פתרון זמין להוספת דיור בתוך השכונות הוותיקות: לבנות בהן, בפרויקטים קטנים ובשלבים, כ-60% יחידות דיור נוספות, בפחות מ-10 שנים ובמחצית העלות של בנייה חדשה בפאתי העיר." כדוגמה לטענתה מציגה הכותבת את מצבה של העיר באר שבע כיום: "בייגלה שגדל ובמרכזו חור גדול ומוזנח". לאחר שנים שמשרד השיכון רק מוסיף שכונות מסביב לעיר, נטישת מרכז העיר גרמה לגוויעת העיר כולה. *תמונה - באר שבע - גבי בן שמואל
• 

  הקול הנשי - הפעם בורוד

  20.06.11
  ...טים העוסקים בצבע הורוד: ליאת הדס בבלוג שלה ורוני דה ליידה בבלוג home in style עסקו שתיהן בשימוש בורוד בבית תוך שהן מציינות שהן ממש לא אהבו אותו בעבר. ורוד הוא צבע בעייתי יחסית בגלל הקונוטציות שהוא נושא - ממתק, נסיכות, קיטש, בארבי, ילדה קטנה, נשי ומצועצע. "לקח לי לא מעט שנים להתגבר על ההתניה הזו, ולגלות מחדש את הורוד" כותבת ליאת, "צבע שהסוד לשימוש נכון בו הוא דיוק במינונים, בגוונים ובשילובים. צבע שמשרה תמיד שמחה ואופטימיות קיצית." ורוני מוסי...
• 

  שכונת סביוני (מלא את החסר) הירוקה

  9.06.11
  כמה באמת ירוקה שכונת סביוני ____ הירוקה? כנראה שהיא בכלל לא. שתי כתבות ב NRG מספרות את הסיפור הירוק של השכונות והבתים הנבנים בארץ. בכתבה הראשונה מספר אדריכל על הנסיון הכושל שלו לחבור לאחת העיריות בתכנון שכונה ירוקה. "כשהם ראו את התוכנית הם נבהלו", הוא אומר. "הם חשבו שמספיק לפזר כמה כלובי מחזור ולשים פרחים באיי התנועה כדי שאפשר יהיה לקרוא לשכונה ירוקה. לא היה להם מושג מה זה אומר באמת. דרכינו נפרדו". הכתבה השניה חמורה יותר מאחר ואינה מתייחס...
• 

  מחול, קיברנטיקה ואפולו 11

  9.05.11
  ... יפעת פינקלמן היא אדריכלית ומרצה במחלקה לארכיטקטורה ב'בצלאל'. בוגרת הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון וה- AA בלונדון. לאחרונה השלימה את עבודת המחקר שלה בטכניון בנושא כתב התנועה אשכול וכמן בקונטקסט הדיון והחינוך האדריכלי בארץ ובעולם. כתב התנועה של אשכול-וכמן הוא שיטה לרישום תנועה שפותחה בשנת 1958 על ידי הכוריאוגרפית פרופסור נועה אשכול ותלמידה אברהם וכמן, לימים פרופסור לאדריכלות. כתב התנועה הוא מערכת סמלים הנותנת אפשרות להגדיר את תנועת הגו...