חיפוש - חדשות , באר , רגל |1| - דף 2

• 

  על פואבלו אספניול בראשון לציון

  27.04.14
  ...קטסטרופה לאחר שיזמי הפרויקט נקלעו לקשיים, נעלמו והותירו אחריו רוכשי דירות ללא דירות. אך הקריסה ארעה בשלבי הבנייה האחרונים, כך שרוב רובה של השכונה עומד וקיים". לדעתו של יעקובסון, "השכונה בהחלט נראית שונה מכל מה שראיתי עד היום בארץ. נראה שהאדריכלים השקיעו רבות בתכנון, השקעה שבאה לידי ביטוי בעיקר בעיצוב החזיתות. אני מודה שהעדפתי את השכונות בהן השקיעו האדריכלים בטיפול האקלימי והנופי של השכונה, וביצירת מקומות מפגש מגוונים לתושבים – כמו השכונה לדוגמה ב...
• 

  מעשה בבניין לעקירה?

  6.02.14
  ...ס את המבנה יהיה פשע לדורות". ערכיו האדריכליים של המבנה נמדדים, בכמה מישורים מלבד זה ההיסטורי – הבנייה על קו הים, שימור הסמטה ההיסטורית שהוא יוצר, שמירה על המזח מהצפות והערך הכלכלי הבלתי מדיד שלו. "איזה מזל זה, שהמקום הכי יקר בארץ – הבניין היחיד שאני מכיר שהוקם כך על קו הים – ניתן לצופי הים. הוא שמר על הערכים שלו, נשאר של העם ולא נוכס בידי מיליונרים". כך מצטטת ק. רוזנבלום את האדריכל אייל זיו 1. מה טיבה של נוסטלגיה? שאלה טובה, וגם שאלה שלא תמיד י...
• 

  רכבת הפרברים

  26.12.13
  לא אחת. יש צורך בתחבורה ציבורית כדי להימנע מהשימוש במכונית הפרטית. אבל מה קורה כשצריך מכונית פרטית כדי להגיע לתחבורה הציבורית??!תחנות הרכבת בארץ, מואשמות פעמים רבות שהן מרוחקות מלב העניינים. החכמה הגדולה היא לאו דווקא המרחקים עצמם.. אנחנו הרי מדינה קטנה סך-הכל. חכמה גדולה, גלומה במחברים האורבניים, או - התכנון מוכוון הולכי הרגל ורוכבי האופניים.המחבר הוא סוד ההצלחה. מרחב עירוני מתפקד בעל קנה מידה נכון, ואסתטיקה נעימה לכל הפחות (אם לא יותר), הוא ההו...
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...לם הם גרים במרכז ולא יצאו עוד רחוק יותר לחיפה או ירושלים. ובכן, השיקול של "זמן על הכביש", כלומר השיקול של נגישות לעבודה עמד על 13% בלבד.עכשיו בואו נסכם את כל זה ונחשוב בהגיון - לעובדי הייטק אין בעיה למצוא עבודה כמעט בכל מקום בארץ. המשכורות שלהם גבוהות יחסית, יש להם רכב פרטי, בדרך כלל שניים למשפחה. אין להם בעיה לנסוע בנוחות והם מוכנים גם לנסוע שעה לעבודה. עלות הנסיעה עבורם היא חלק קטן יחסית מהשכר ולכן ממש לא מפריע להם לבזבז דלק.והנה המסקנה - ככל ש...
• 

  העיר והקניון

  4.06.13
  "בתחרות הזו יש מנצח ומפסיד" כותב מיכאל יעקובסון ב Xnet, "כל תוספת של קניון מסייע בשקיעת חיי הרחוב והמסחר המקומי". פתיחת הגרנד קניון החדש בבאר שבע "מייצגת מדיניות עירונית לא ברורה. פיתוח שדרות רגר בכניסה הצפונית לבאר שבע מרמז אולי על רצון לפתח את המרחב הציבורי הפתוח, אך הזנחת השוק העירוני, פיתוח מעגלי התנועה באופן מוגזם (שנועדו למכוניות ולא לבני אדם) ופיתוח הקניון החדש הם מהלכים שמעודדים את התפוררות המרחב העירוני כזירה אזרחית חופשית ונגישה לכולם"....
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ... ברדיוס מאד קטן בתל אביב. כל מי שרוצה קמפיין ארצי, פרסום בטלוויזיה, מגיע אליהם. פרסום הוא מוצר יקר ולכן מרחק הטירחה שמוכנים מנכ"לים ומנהלי שיווק לנסוע הוא אפילו חמש שעות. כך יוצא שמפעל מירוחם בוחר במשרד פרסום תל אביבי ולא באר שבעי. אם הנגב ובאר שבע היו במרחק של יום וחצי נסיעה מתל אביב, אני מבטיח לכם שהיו משרדי פרסום גדולים גם בדרום. וזו בדיוק הבעיה : מרכז גדול מדכא פעילות במרחב, בכל הטווח של מרחק הטירחה. ובניסוח עירוני : עיר...
• 

  נגד דיור בר השגה

  15.07.12
  ...דינה אלא של האזרח. אם הוא רוצה דיור שיואיל בטובו לעבוד ולא יתבטל, לא ילמד תורה, לא ישב בכיסא גלגלים להנאתו, לא יזדקן וכן הלאה. בלי ההסכמה על אחריותה של המדינה אין טעם להמשיך בדיון (לאן אתם חושבים נעלם הדיור הציבורי שהיה נהוג בארץ?). אז הסכמנו. יש אחריות ולכן יש צורך.ועכשיו אנו מגיעים להצעות אדריכליות מעשיות - יש צורך ולכן יש פתרון: נבנה פרויקטים של דיור בר השגה. המדינה תבנה, או תסבסד. המדינה תהיה הבעלים ותשכיר או תמכור... נשארה רק שאלה אחת קטנה -...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...ר לכיוון קיימות, קהילתי, אנושי ונוח להולכי רגל, כחלופה למגמות הפרבור ולתכנון עירוני מוטה רכב פרטי. זוהי תפיסה דומה לזו של אקולוגיה עירונית. יסודות התנועה נמצאים עוד בשנות ה-60 וה-70, בשינויים שעברה קוריטיבה אך היא קמה כתנועה בארצות הברית בתחילת שנות ה-80. בסוף שנות ה-90 החלה התנועה לצבור תאוצה ושינויים דומים נכנסו גם לערים כמו פורטלנד, בוגוטה. ובשנות ה-2000 למלבורן, שיקגו. צעדים בכיוון זה נלקחו גם בערים רבות אחרות כמו פאריס, ניו יורק, ועוד מאות ע...
• 

  עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת

  26.12.11
  ...רחבות והריקות כדאי למתכנני ערים לקרוא ולהתייחס למסמך הזה. עמותת מרחב לא עוסקת רק בתיאוריה, להפך. עם כל חילוקי הדעות שלי איתם אני לא יכול שלא להתפעל מהדרך בה הם פועלים עם ראשי ערים, ובעבודת רגליים בשטח מנסים לשפר את הערים בארץ. הכללים שהם ניסחו נראים מצד אחד ברורים וטריוואלים אבל מדהים לגלות כמה פעמים נכשלנו אנו המתכננים לפעול על פיהם. אחד הכללים אותו קשה להפנים הוא "העיר מיועדת לאנשים" ולכן אני מניח הוא נקבע כראשון. כמה פעמים רציתם לחצו...
• 

  המהפכה של סלמה 60

  12.09.11
  ...מתקדמת." והמסקנה היא לכן: יש לשנות את סדרי העדיפויות. עלינו לחזק את מרכז הארץ ולבדל את הפריפריה כחלופה אמיתית לחיים העירוניים האינטנסיביים. תפיסת העולם של כותבי המסמך המוצגת כך, ישר בפרצוף, הפוכה לכל התפיסה התכנונית בארץ. הפוכה גם כמובן לתפיסה התכנונית שהציגו עד עכשיו במאהלי המחאה. לא תפיסה סוציאליסטית של שוויון הזדמנויות מרחבי אלא הכרזה שהמרכז יקבל את המשאבים והפריפריה תלך ותחלש. חייבים לציין שיש במסמך גם התיחסויות לפיתוח בערי הפריפ...
• 

  הקרב על מרכז הבימה

  6.04.11
  ...דריכלות של Xnet. את הכתבות על הבימה ניתן למצוא במרוכז בדף פרויקט מיוחד (למרות שאת הראיון עם רם כרמי קצת קשה לגלות). המערכת גם טרחה ושלחה את צלם האדריכלות איתי סיקולסקי שיודע איך לצלם ולהשלים את הכתבות בתמונות מעולות. (גם התמונה כאן היא משלו). נשאר לקוות שהערוץ ימשיך בצורה הזו גם בהמשך ויתרום לשיח האדריכלי בארץ. עם גב כלכלי וכותבים מוכשרים ודעתניים אנחנו מצפים לטוב. הפתיחה מעולה, אם המערכת לא תתמקד בתל אביב ותתעלם ממקומות אחרים ואנחנו מסודרים.
• 

  תפסיקו לרדוף אחרי תל אביב

  17.03.13
  ... לא צריכות להפוך לתל אביב. הן כן צריכות למצוא דרכים לחדש ולהתעדכן מבלי להתנגד לדי.אנ.איי שלהן". כך, במשפט זה מסכמת רוני בר את מאמרה בבלוג אורבונולוגיה ומשמיעה סוף סוף קול שפוי ומרענן בתחום היגע.הפוסט של בר נכתב בעקבות ביקורו בארץ של לברנט ריאן, פרופסור לתכנון ועיצוב עירוני במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). בפוסט מצוטט ריאן ואומר: "שדה העיצוב העירוני קצת עייף, הוא כל הזמן חוזר על רעיונות 'העיר הטובה', אבל זה יותר מדי קל להראות את סן פרנסיסקו או ב...
• 

  העיר התחרותית, העיר החברתית

  18.12.12
  ...העיר התחרותית' היא הגישה המוכרת לנו יותר כיום בישראל" כותב שלוש, " בגיזה זו ה היעד העירוני המוביל הוא השאיפה לצמיחה כלכלית, תוך תחרות עם הערים השכנות למשיכת עסקים ואוכלוסייה חזקה (...). הגישה של 'העיר החברותית', לעומת זאת, מוכרת פחות כיום בארץ. העיר החברותית שואפת להטיב קודם כל עם התושבים הקיימים, ולא רק למשוך תושבים חדשים. סימן ההיכר שלה הוא השקעה בהולכי הרגל, גם על חשבון תנועת כלי הרכב, על ידי חידוש רחובות עירוניים".שווה לקרוא. הנה הקישור שנית.