חיפוש - אדריכלות , בינוי ערים , יזמים |1|

• 

  מה חסר בעיר הזאת?

  10.08.11
  ...שה הזה באמצעות מימון נדיב (אולי בסדר גודל של החוב הלאומי של ארצות הברית), תכנון שאפתני (שלא לומר מגלומני), בנייה מואצת ומיתוג אגרסיבי." אבל ערים מתנהגות כמו ערים ויזמים כמו יזמים. רק מהפרוגרמה וצורת הפיתוח אפשר לנחש מה באמת קרה שם. הרבה כסף ציבורי קומוניסטי, הרבה שחיתות פרטית קפיטליסטית ואדריכלים שתכננו לפי בקשת הלקוח בלי לשאול יותר מדי. אנחנו יצרנו בשיטה הזו את פרוייקט הולילנד אבל אנחנו רק כמה מליונים. הם יותר ממיליארד וגודל הפיל הלבן בהתאם.
• 

  כסף, תבלינים והועדה המחוזית

  13.02.11
  מה קורה באמת בועדות התכנון? איך משיגים יזמים הקלות ואישורים בשווי של מליוני שקלים בלי לתת לציבור את התמורה ההולמת? כאדריכלים אנחנו בדרך כלל פחות חשופים למה שקורה במאזן הכוחות שבין היזמים וגופי התכנון אבל כתבה בדה-מרקר מציגה סיפור, אחד מני רבים, בו ניתנת הצצה חלקית אל מאחורי הקלעים. כרגיל בנושאים כאלה השאלה העיקרית היא "למה?" - למה אושרו התוכניות? למה נציגי הציבור - ועדות התכנון, אישרו תוכניות בצורה בלתי חוקית ועזרו ליזמים לעקוף את ההנחיות? הכ...
• 

  שירות בוטיק אדריכלי ליזמים

  22.08.23
  ...עה אדריכלות נוף, תכנון פיתוח, תכנון תנועה- עבור פרויקטים של בניה רוויה והתחדשות עירונית. מענה וליווי הדוק שירות בוטיק אשר שם את הפרויקט שלך בראש סדר העדיפויות. ליווי וזמינות גבוהה לעובדי החברה החל מרמת ההנהלה וכלה ברמת השטח. מענה מיידי ומקצועי לכל בעיה אשר צצה בשטח, תוך קבלת יחס מועדף ושירות מקיף ואיכותי לכלל הצרכים המיידיים. הפרויקט שלך במרכז תהליך תכנון אדריכלי וקידום היתר הבניה באופן מקצועי ויעיל תוך מתן דגש לפרויקטים נבחרים בכל עת.
• 

  שינקין כמשל

  20.11.11
  ...חת עיר ומתחמים משנים את זהותם. אזורים מנומנמים הופכים לסוהו של אמנים, סטודנטים וצעירים. רשתות האופנה הגדולות קולטות את המתרחש ונכנסות לאזור והוא הולך ומתמסד, נכבש בידי יזמים שדוחקים החוצה את אותם הצעירים בגללם הגיעו. שינקין כנראה כבר לא יחזור, בכל אופן הרוח שלו לא תחזור ברחוב שינקין. לא בטוח שזה הפסד כל כך גדול. הישגו הגדול ביותר היה יצירת הבועה של עצמו, הפצת התלבושת השחורה והדיבור המאנפף... מנופח מחשיבות עצמית, בוהמיני וסנובי ... אבל כן, גם כיף.
• 

  חיפה עיר עולם... וגם תל אביב לא

  25.12.11
  ..... והכסף שכל החברות החדשות יניבו? גם הוא ישאר שם. לא מאמינים? שימו לב לדבריו של ראש עיריית ניו יורק בלומברג: "מדובר בשתי אוניברסיטאות מובילות בעולם שיביאו לעיר שלנו חדשנות, חברות נוספות, עוד מקומות עבודה, עוד חולמים ועוד יזמים. בעתיד הלא רחוק 600 חברות חדשות ייצאו מהקמפוס הזה. הטכניון מביא כוח בינלאומי לניו יורק הבינלאומית, הוא זה שאחראי שמדינת ישראל היא מדינת סטארט-אפ, עם 120 חברות בנאסד"ק, שמחציתן הוקמו או מונהגות על ידי בוגרי הטכניון. עם 3...
• 

  ירוחם עולה על מדים ... או שלא?

  5.09.11
  כתבה ב"כלכליסט" מציגה את פרויקט המגורים שיוקם בירוחם ומיועד לאנשי הקבע של עיר הבה"דים. אבל האם המעבר המתוכנן של צה"ל לדרום ב 2014 באמת יגרום למשפחות אנשי הקבע לגור בעיר? היזמים חושבים שכך הדבר אבל מאחורי הסיבוב קורץ לכולם כביש 6 שיגיע מצומת הנגב למרכז. למרות שירוחם קיימת כבר 60 שנה מסתבר שמעולם לא נבנו בה דירות כפרויקטים של יזמים. בראשית הדרך הוקמו הבתים על ידי עמידר ובהמשך על ידי דיירים בשיטת "בנה ביתך", אבל רק לפני שלושה חודשים זכו חברות יז...
• 

  תכנית השימור החדשה של תל אביב

  26.02.12
  ... כאופנה שטחית שמטרתה לשרת יזמים ולובי של "שמרנים". אמנון מציג את הבעיה באופן הכולל ביותר. מרמת זכויות הבניה ועד אחריות משרדי הממשלה. הטור מאד מאד מומלץ לקריאה לכל מי שרוצה להבין איך הפוליטיקה וכוחות כלכלים משתמשים בטרנדים כדי לכסות על אינטרסים. לדעתי הבעיה העיקרית היא הקביעה המופרכת של כמות כל כך גדולה של בנינים לשימור. בכל פעם שמבנה מוגדר לשימור יש עוד נקודת סטגנציה בעיר. קיפאון שהופך למבנה מוזנח או לצעצוע שרק עשירים יכולים להרשות לעצמם לגור בו.
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...וגרים שאינם משתמשים ברכב אז על איזו בחירה אתה בכלל מדבר?" טיעון נוסף שעולה בתגובות נסוב על התכנון הסטודנטיאלי שתמונה ממנו מופיעה כאן (מתוך תכניתו של איליה בראון) - אין תכנון תהליך, רק תכנון מצב סופי. אדריכלים, וסטודנטים לאדריכלות אפילו יותר, מתכננים עיר במצב מוגמר, כאילו שאפשר לקפוץ ממצב א' ל ב', מהיום לעוד 20 שנה במכה אחת. זה לא עובד כך. תכנון שלא יכול להראות איך לעזזאל הוא מצליח ליצור תהליך פשוט לא יוקם. תוכנית אמיתית חייבת להציע פיתוח צנוע...
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...ומוציאות אותו בנקודת הכינוס.אחרי זה באים אנחנו האדריכלים ומסבירים שזה בגלל הצפיפות, חתך הרחוב או משהו דומה...ועם כל זאת, העובדה שלא אנחנו שקובעים לא אומרת שאנחנו פטורים מאחריות או יכולת השפעה. אנחנו לא קובעים איזו עיר תפרח או תדעך, אבל גם בזו וגם בזו אנחנו אמורים להוביל את המדיניות שקובעת את איכות החיים העירונית. לאדריכלות יש השפעה. היא לא הגורם העיקרי בקביעה לגבי הצלחת המאקרו של העיר אבל במיקרו היא שולטת. שם הקרב שלנו ושם אנחנו "זונות של יזמים".
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...לכן העיר צריכה להתרחב לשטחים חדשים". הדיון הזה הוא אחד הנושאים הבוערים כעת בשיח האדריכלי. ישנה תמימות דעים על הדרך בה פוגמים המגדלים בתחושת העירוניות אבל הפתרון המוצע בדרך כלל הוא ציפוף בתוך הריקמה. קולקר מסב את תשומת ליבנו לעובדה שצורת מגורים כזו לא מתאימה לתרבות שלנו. אנחנו יכולים להתאמץ עד כמה שנרצה אבל אם לקוחות לא יקנו, יזמים לא יבנו. אמנם לנו האדריכלים יש כח להשפיע פה ושם אבל כמו שאמר רם קולהאוס "אדריכלות היא תערובת של כוח וחוסר-אונים".