חיפוש - חדשות , שונות , בית , רוח |1| - דף 6

• 

  האשה שגרה במוזיאון

  31.10.11
  כתבה מקסימה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את הסיפור על האספנית שרלוט ברגמן ועל ביתה, וילה נסתרת הנמצאת למעשה בתוך מתחם מוזיאון ישראל. בוילה יהיה אפשר לבקר במסגרת "בתים מבפנים" שיתרחש בסוף השבוע הקרוב בירושלים. "בית ברגמן" תוכנן כמקום מגוריה של שרלוט ברגמן, שתרמה את אוסף האמנות החשוב שלה למוזיאון ישראל, אך בתנאי שהיא והוא (האוסף) יוכלו להמשיך לגור ביחד. בהחלטת ראש העירייה, טדי קולק, נקבע כי ביתה של ברגמן אמנם יקום בשטח הענקי של המוזיאון המתו...
• 

  פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים

  21.09.11
  ...המצויינת של דביר. אני אתייחס רק לדבריו של צוקרמן בראיון. מתוך הכתבה: לדבריו של פרופ' צוקרמן, הניסיון של סטודיו סאנה בבנייה של פרויקטים אקדמיים בולטים - כמו מרכז הלימוד של רולקס באוניברסיטה הפוליטכנית בלוזאן שבשווייץ, או בית הספר צולווריין לעיצוב וניהול באסן שבגרמניה - מבטיח לבצלאל קמפוס ברמה אדריכלית גבוהה במיוחד. "אני חושב שאם תסתכל על העבודות שלהם, תבין לבד מה מיוחד בהם", הוא אומר. "הם פשוט עושים דברים אחרת - בדיוק רב, בצניעות רבה ובמקורי...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...ן להגדיל את מספר הסטודנטים הזרים ולדאוג להם גם להתמחויות. נשמע מעולה אבל ברור לגמרי מי יהיו אלה שידחקו החוצה מהמעונות, המלגות והכיתות. למרבה המזל אפשר לפתור את הנושא בקלות - כל מה שצריך לעשות הוא להכריז על העובדים הזרים במשק בית כסטודנטים והניקוד כבר בכיס. מדדים אחרים קוראים להגדלת מספר המלונות בעיר, הכנסים הבינלאומיים ועוד. אתם יכולים לנחש לבד מה יקרה אם כל זה יתגשם. תל אביב לא תהיה עיר עולם, לעולם. כל מה שצריך לעשות זה להסתכל קצת על הנתונ...
• 

  מושבת הטמפלרים ושימור מפלסטיק

  8.08.11
  ... כמתחם בילוי". אז בית המגורים הראשון יהיה חנות קונספט לתכשיטים, בית משפחת גינטנר יהיה חנות אופנה, בית המורה יהפוך לחנות נעליים והמרכז הדתי, בית הקהילה של הטמפלרים יהפוך לחנות של אדידס (בתמונה). ואם זה כך, למה לטרוח לשמר? הרי אין מניעה להוריד כמה מהבתים או להוסיף כמה באותו הסגנון. אין באמת משמעות לבית או להסטוריה שלו מלבד שלט יפה בחזית. והאם זה באמת מה שתל אביב צריכה בין כל מרכזי הקניות הממוזגים? אולי פארק היה משרת את העיר טוב יותר?
• 

  האם אתה יען?

  3.08.11
  ...ה יודע מראש מה יגידו. בכתבה האחרונה שלו הוא מסנגר על כיכר התזמורת (כיכר הבימה) ובאותה הזדמנות נכנס חזיתית ביוסי מטלון. אני חייב לציין שהבלוג של דניאל מספק משב רוח מרענן של חשיבה מקורית ומציג נקודות מבט חדשות על הסביבה התל אביבית. אגב, דניאל קורא להם ינ"ע ולא יע"ן אבל לי זה נראה כינוי הולם יותר. מלבד העובדה שמלחמות בנוגע לאדריכלות ותכנון עירוני הן עניין חשוב שדואג שנשמור על ראש פתוח, זה גם כיף באופן כללי לראות בוץ מושלך בצורה אלגנטית כל כך...
• 

  עושים סדר בשיפוץ

  13.12.22
  ...מ"הפתעות" ואלתורים יקריםמתכננים שיפוץ? עשו לעצמכם טובה וקראו את המאמר הזה. הוא עוסק בסעיפים שכדאי לתת עליהם את הדעת בזמן התכנון ולפני תחילת העבודות בשטח. אנו מזמינים אתכם ללמוד מניסיונם של אלה שחלמו לשדרג משמעותית את מערכות הבית ואיכות החיים שלהם, אך מצאו את עצמם נאבקים שוב ושוב מול שורה של מחסומים שנבעו מכך שלא תכננו מראש את התשתית הנכונה למערכות הרצויות. כאשר תהליך התכנון נעשה על ידי אדריכל.ית או מעצב.ת פנים, שלב התכנון כבר לוקח בחשבון את מערכו...
• 

  ארכי-תור הספרייה הלאומית

  26.07.16
  ... הלאומית – סיור מיוחד של ארכי-תור בשילוב סרט אדריכלות דוקומנטרי, שמוקרן במסגרת פסטיבל הסרטים דוקו.טקסט.באופן חד פעמי מתקיים הסיור ביום חמישי אחר הצהריים.התכנית:16:00 – סיור בסימן אדריכלות בספרייה הלאומיתהמבנה הותיק (1960) של בית הספרים הלאומי, משכנה של הספרייה הלאומית, מפסגות אדריכלות דור המדינה ודוגמא מקומית מפוארת לשלב השני של אדריכלות תנועת המודרניזם, זה שהחל לאחר מלחמת העולם השניה. המבנה תוכנן בשיתוף פעולה ע"י שלושה מהמשרדים המובילים של התקופ...
• 

  הכוריאוגרפיה של המחאה

  24.11.15
  ...שורה למקום, ולכל מקום יש משמעויות המובנים לפועלים בתוכו. מקומות אלו מייצגים את הזהות האזרחית של חברה ולפיכך לבחירה במקום כלשהו לשם פעולה של מחאה יש משמעות רבה הן עבור המשתתפים, והן עבור הצופים בהם. במובן זה, לכוריאוגרפיה המרחבית של המחאה תפקיד כפול: היא מהווה הן מנגנון לבניית משמעות ופרשנות למציאות חברתית והן מכשיר למשא ומתן בין המוחה למדינה. התערוכה מבוססת על מחקרה של ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לעיצוב עירוני (LCUD) בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באו...
• 

  המציאות טפחה על פני החזון

  27.05.13
  ... של "עיר מדינה" וב"מסמך סלמה" המליץ על ריכוז האוכלוסין במטרופולין אחד מרכזי. אבל בכתבה ב"הארץ" גם הוא תוקף את הדו"ח: "הפשרת קרקעות פירושה שחרור חטיבות קרקע גדולות והעברתן כמקשה אחת לידי תאגידי בנייה גדולים. מה שנבנה עליהן במרבית המקרים אלה מתחמי מגדלים מסוגרים לאוכלוסייה הומוגנית, שאינם מחוברים לשום רצף עירוני. הבנייה מצריכה השקעה ציבורית גדולה בתשתיות שאין בהן תועלת לכלל הציבור". פרופסור יוברט לו-יון גם הוא מצטרף וכותב בבלוג אורבונולוגיה: "הרצון...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ..." והעיר נראית נכונה יותר, אבל אם תגזים ותשים הרבה "צעצועים" תאבד את הרחובות שלך. "צעצועים" במרחב העירוני יכולים להיות מהרבה סוגים. הם יכולים להיות קתדראלה מימי הביניים, כיכר עם עמוד ומזרקה, מוזיאון גוגנהאיים בניו יורק, בית האופרה בסידני, מגדל אייפל... וגם כמובן העבודות של גרי או חדיד. אלה כולם "צעצועים". כדאי להזכיר שה"עיצוב הפרמטרי" יצר גם את הקוביות ולא רק את הצעצועים. כלומר אין באמת קשר בין צורת העבודה הזו לתוצר של זאהה חדיד. התוצר ...
• 

  תפסיקו לרדוף אחרי תל אביב

  17.03.13
  ...וב העירוני קצת עייף, הוא כל הזמן חוזר על רעיונות 'העיר הטובה', אבל זה יותר מדי קל להראות את סן פרנסיסקו או בוסטון או פריז ולתייג אותן כערים טובות. הדיון הזה כבר נגמר. הוא כבר נפתר. זה לא חוד החנית של התכנון העירוני. למעשה, מרבית המקומות בכלל לא נראים כך,אבל כל מקום יכול להפוך למעניין יותר, אקולוגי יותר, יפה יותר, נוח יותר להליכה רגלית, גם אם הוא לעולם לא יהפוך לבוסטון או לברצלונה. סינגפור לעולם, אבל לעולם, לא תיראה כמו בוסטון, וגם אם יבנו בה את ב...
• 

  השיפוץ מעורר המחלוקת של טיילת החוף בתל אביב

  4.02.13
  ...ור", אומרת האדריכלית גנית מייזליץ-כסיף שמשרדה (מייזליץ - כסיף אדריכלים) מופקד על התכנון. מעבר נגיש לחוף ולכל בתי הקפה שעל החול, שיציע לציבור גדול של תושבים ומבקרים ליהנות מחוף הים ומחוויה טובה של אירוח המכבד את רשות הרבים".מרבית ההתנגדויות נוגעות לעובדה שרצועת החול תקטן בעקבות השיפוץ. לטעמי התכנון הוא בדיוק הדבר הנדרש. קיר התמך פגע בירידה אל הים ושימש רק כמשתנה לעת מצוא. הצבת טריבונות במקומו תהפוך אותו לאשטח המאפשר ירידה לים ושהייה נוחה. להערכתי ...
• 

  שימור ותפאורה בבית האקדמיה ללשון העברית

  23.01.13
  קשת רוזנבלום מציגה ב"הארץ" את השיפוץ שעבר בית האקדמיה ללשון העברית בירושלים אותו הובילו האדריכלית שרון אברמסון ואדריכלית הנוף ורד סינגר. בית האקדמיה הוא מבנה המיועד לשימור והערותיה של קשת בנושא הן החלק המעניין בכתבה."עצם רעיון השימור המוקפד" כותבת קשת, "הולך נגד אחד מעקרונות המפתח של המודרניזם, והוא אמת החומר - התאמתם של החומרים, הטכנולוגיה והצורות לצרכים המדויקים שלמענם נוצרו. יש מן האבסורד בעצם ההקפדה על פרופילי אלומיניום "דמויי" בלגי ‏(על אף ש...