חיפוש - חדשות , בר , דוד |1| - דף 10

• 

  לקניון יש תפקיד חברתי, הוא כמו הקארדו והאגורה

  11.12.12
  ... לארץ, בכתבתה של מירב מורן."מותר לקהילת האדריכלים הבינלאומית להגיד מה שהיא רוצה על הקניונים, אני פשוט לא מסכים עם זה." אומר עזריאלי בכתבה, " פה בתל אביב הסנטר החייה את הרחוב, ולא רק את דיזנגוף, גם את שינקין. יש לקניון תפקיד חברתי. הוא כמו הקארדו (רחוב חנויות בסגנון הבנייה הרומי) והאגורה (מרכז העיר ההלניסטי שבו התנהל המסחר), זה היה המקום שבו נעשו חילופי סחורה אבל באו לשם לא רק כדי לקנות, אלא גם כדי להתעדכן, לטייל, לראות ולהתראות, זוגות נאהבים - כד...
• 

  מגדלים בירושלים

  29.10.12
  "תוכנית-אב ומהלכי פיתוח מואצים מנסים לשפר את איכות החיים במרחב החרדי המצטופף: עוד בניינים ועוד קומות, במחשבה על התושבים שזקוקים לשטחים ירוקים ומדרכות נוחות יותר". כך פותחת נעמה ריבה את כתבתה ב Xnet וסוקרת את השינויים העוברים על ירושלים בעת האחרונה.פרופ' דוד גוגנהיים שניסח את תוכנית-האב לאזור, מספר בכתבה על המחסור בגנים בשכונות החרדיות, "זה בלתי הגיוני מה שמתרחש כאן, פעמים רבות מעלים את הילדים למיניבוסים ומסיעים אותם לגן סאקר, כי אין כאן שטחים ירו...
• 

  המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים

  25.10.12
  "היו ימים שבהם מעמד הארכיטקט היה שונה לחלוטין מהמעמד שלו היום". אומר האדריכל אמנון רכטר בכתבה בכלכליסט, "זה חלק משמעותי מהרידוד, ההשטחה והאמריקניזציה, ככל שהאידיאולוגיה נעלמת והכסף מדבר - ככה הצד היצירתי, האמנותי והאיכותי יורד, והצד של הניצול המקסימלי והמניפולציה גדל. אני מרגיש את זה אף על פי שאני נמצא בטופ של הפירמידה, אני לא יודע איך ארכיטקטים שיש להם משרדים פחות מצליחים ועבודות יותר קטנות פועלים. עליהם בטח דורכים. אני מרחם עליהם, כי המעמד של ה...
• 

  אייקונים בחיפה, הישן והחדש

  15.10.12
  ...הולך ונשלם בכניסה הדרומית לחיפה.ביקורתה של קשת לתכנון האיצטדיון ניתנת בצורה מרומזת. "מבחינה מסוימת האצטדיון מרשים במצבו הנוכחי יותר מאשר בעתיד, אז יעטה כיסאות פלסטיק צבעוניים ושלטי פרסומת צעקניים. המראה הנפרש ממרכז המגרש אל עבר שלד הבטון וקורות הפלדה המאסיביות מסביר את מה שקהת (האדריכל חיים קהת) מכנה בחיבה 'בית ספר לקונסטרוקציה' (...) הגג הזהוב משדר אמנם ראוותנות מסוימת, אך ברוב הבחירות האדריכליות שנעשו בהליך התכנון ניכרת חדווה הנדסית כנה. גם הגי...
• 

  הדבר הגדול הבא - התערבות אורבנית

  9.10.12
  ...עיצוב "גרילה" פרויקטים המבוצעים על ידי קבוצות תושבים, אמנים, אדריכלים ומשנים לפעמים את פני העיר והתנהגות התושבים בה. פרויקטים כאלה נראים בכל מקום ואפילו אצלנו אבל כרגיל האמריקאים מובילים.בביאנלה לאדריכלות בונציה מציגה ארצות הברית ביתן אחר, ביתן שמסמן מהפיכה בחשיבה על העיר והתהליכים המעצבים אותה. נושא הביתן אינו אדריכל ואינו שיטת בניה, נושא הביתן הוא פעולות יחידים וקבוצות הפועלים בעיר. התמה שמציג הביתן הוא עד כמה המדיה החברתית מסייעת לתושבים להתאר...
• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  ...טית - איפה לעזאזל שמים אותה? המכונית היא הרכוש הפרטי היחיד שמותר לנו לשים בשטח ציבורי ואנחנו מצפים מהעיר לספק לנו את השטח הזה על חשבונה כמובן.לחשוב מחדש על מגרשי החנייהנועם דביר מראיין ב"הארץ" את פרופ' ערן בן-יוסף, חוקר מאוניברסיטת MIT בקיימבריג' שכתב ספר בשם "ReThinking a Lot", על חייהם ודעיכתם של מגרשי החניה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבותית. בן יוסף מציג עמדה שאומרת שמגרשי החנייה יהיו כאן כל עוד יהיו מכוניות ...
• 

  אדריכל של מכונות מגורים

  28.06.12
  ...קובסון את פועלו של האדריכל אהרן דורון שהלך לאחרונה לעולמו. בין כל שלל הכתבות על בניינים מפוסלים ועיצובי פנים "של ז'ורנלים", מרענן כל כך למצוא כתבה שעוסקת באדריכל של דירות, בנייני מגורים ושכונה אחת במיוחד, נווה אביבים."הרבה מעבר לתכנון המשובח של הדירה" כותב יעקובסון, "דורון אחראי לתכנון המפורט של נוה אביבים כולה, שהיא מפסגות התכנון העירוני בישראל. העיקרון המרכזי היה מגוון רחב של מרחבים ציבוריים ומשותפים, שיצרו מקום שהזכיר קיבוץ. את מקומם של בתי הק...
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  ...הוא היה חייב לבחור מה להציג ומה להשמיט מהציור. הבחירות של רפי משקפות את הדרך בה אנו מזהים אייקון אדריכלי וכמובן שמגדלי עזריאלי לא נעדרים מהם כשהוא מצייר את כדור העיר. אבל לא רק הציירים בוחרים במגדלים כאייקון לעיר, הם הופיעו כבר במפות מזג אוויר ובכתבות רבות המספרות על תל אביב ונדרשות לתמונת אילוסטרציה. כשרוצים לסמן "תל אביב", מציגים את מגדלי עזריאלי.אז מה יש בהם?אם חושבים על כך לעומק נראה שלאייקון אדריכלי אמיתי צריכות להיות מספר תכונות. נכון, כדאי...
• 

  האנדרטה לחללי הצוללת דקר

  24.06.12
  ...וצה להכיר את העיצוב הישראלי בשיאו" כותב מיכאל יעקובסון בבלוג שלו, "הרי שהייתי ממליץ בין השאר על ביקור באנדרטה לחללי הצוללת דקר בהר הרצל".מיכאל כרגיל מעמיק וסוקר גם את הרקע ההיסטורי של האנדרטה שתוכננה על ידי האדריכל דוד אנטול ברוצקוס לאחר תחרות בה זכה. חתכי האורך והרוחב המצורפים לכתבה מוסיפים לרושם המתקבל מהתמונות ומראיין גם את מי שעבד עם ברוקוס, האדריכל נחום מלצר שאומר: "המבנה מדבר בעד עצמו. למבנה צורת צוללת, מסלול הירידה הוא טקסי ולבסוף באולם הת...
• 

  עוד קצת על מיתוג עירוני

  10.06.12
  באר שבע הצטרפה באחור מה לטרנד של ראשי ערים וכעת גם היא עברה תהליך של מיתוג מחדש. כמו כרמיאל, תל אביב, חולון או שדירות, ראשי ערים שוכרים משרדי פרסום שיעבירו את המסר לציבור. איזה מסר בדיוק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרס...
• 

  עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי

  6.06.12
  תחת הכותרת "מהפיכת עיור חדשה" מציג מאמר בדה-מרקר את העמדה המוצגת במסמך חדש של המשרד לאיכות הסביבה. בחלופה למצב כיום מוצע במסמך ליצור מטרופולין אחד - רצף אורבני המתחיל בבאר שבע ומסתיים בנהריה. "לא מדובר ברצף בנוי בלתי פוסק" מסביר אדריכל דן סתיו מראשי הפרויקט, "אלא חוליות־חוליות על רצף של תחבורה".קשה לשפוט מסמך כזה דרך מאמר בעיתון אבל לפחות אחד מהם לא מובן במיוחד - מה בדיוק האלטרנטיבה המוצעת ובמה היא שונה מהמצב כיום? אם הממשלה מחליטה לחזק מבחינה תח...
• 

  נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  1.05.12
  ... לשלב השני. ארבעה אדריכלים נוספים צוינו לשבח.ועדת השיפוט הבינלאומית של תחרות האדריכלים של הספרייה הלאומית התכנסה בירושלים ב 17 - 19 באפריל. הרכב הוועדה כלל ארבעה אדריכלים פרופ' לואיס פרננדז גליאנו (יו"ר), פרופ' אלינער קומיסר ברזקי, פרופ' רפאל מוניאו ואדריכל גבי שוורץ. פרופ' מסימיליאנו פוקסס הודיע ברגע האחרון שלא יוכל להשתתף מסיבות שאינן תלויות בו. לפני בחינת ההצעות שהוגשו הוועדה סיירה במגרש עליו יוקם הבניין וקיבלה סקירה מוקלטת של חזון התחדשות הספ...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  ...נסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים כי השלטון המרכזי יקרוס ובמקומו הערים יהפכו לישויות עצמאיות. "בחזוננו, בישראל 2050 יכריזו הערים המובילות על עצמאותן, ויתחברו ברשתות ערים שיעצימו את כוחן הפוליטי והכלכלי. אלה יהיו ערי מדינה מתמחו...
• 

  כנפו קלימור יתכננו את הקמפוס האקדמי באשדוד

  6.03.12
  משרד כנפו קלימור נבחר להחליף את חיים דותן בתכנון הקמפוס האקדמי באשדוד, כך מגלה לנו כתבה ב"הארץ". כנפו קלימור התמודדו על הפרויקט בתחרות סגורה מול ארבעה משרדי אדריכלים. העירייה כבר קיימה בעבר תחרות לתכנון הקמפוס בה זכה חיים דותן, אולם בשל גיבוש הקונספט החדש לרובע כולו הוחלט לסגת מהתוכנית.* בתמונה הראשית - הדמיית מבנה הקמפוס. ה.צילום: הדמייה: כנפו קלימור אדריכלים על פי ההצעה שזכתה הקמפוס החדש יתבסס על עקרונות של בנייה ירוקה ואמור לספק כ-50% מתצרוכת ...
• 

  איך מתמתן הסגנון עם הגובה

  5.02.12
  בפוסט מעניין מנתח יוסי מטלון בבלוג שלו את התמתנותו של סגנון הדה-קונסטרוקציה עם העליה לגובה. יוסי עוקב אחרי כמה מבנים של פרנק גרי ומראה איך דברים שהיו אפשריים במבנים קטנים ואולי אפילו בינוניים אינם אפשריים עוד בגורדי שחקים."בגין מגבלות החומר וההמשכיות הקונסטרוקטיבית הבלתי מתפשרת, חזרו אדריכלי הדה-קונסטרוקציה בתכנון גורדי שחקים, למבנה נפחי שיטתי, ברור ומגובש, ללא שברים נפחיים ופריצות קונסטרוקטיביות." כותב מטלון ומסכם "השמרנות הזאת (הקונסטרוקטיבית)...