חיפוש - חדשות , בר , מעבר |1| - דף 6

• 

  שיחות על עיר

  11.01.16
  ...אורחים לתרום מדעותיו והתייחסותו.#2. ערים מעורבות. נחום כהן מארח את אדיב דאוד נקאשחלק מעריה המרכזיות של מדינת ישראל הן ערים מעורבות. מושג זה - 'ערים מעורבות' - יוצר בעצם אמירתו הבחנה בין קבוצות האוכלוסייה השונות המרכיבות את החברה הישראלית. מעבר לכך אנו יודעים כי בניה "ערבית – פלסטינית" בסגנונה, עברה תהפוכה כאשר בעלות על הנדל"ן עברה דרך נכסי נפקדים אל מנהל מקרקעי ישראל. ביטוי זה מקפל בתוכו גם את הקביעה כי הפרטים השונים המתגוררים בערים השונות נבחנים...
• 

  הנדסאי אדריכלות נוף - מקצוע עם קיימות

  27.07.20
  העולם הולך והופך למקום צפוף ומאוכלס יותר ויותר, זה לא סוד. אנחנו מרגישים את זה על הכביש, ברחובות, בשכונות המגורים. נופי הילדות הפתוחים ורחבי הידיים שהיינו רגילים אליהם הוחלפו בשכונות בנויות, כבישים, מרכזים מסחריים ואזורי תעשיה, ומבלי ששמנו לב, העולם שהכרנו השתנה ללא היכר. אם בעבר, ממעוף הציפור, היינו יכולים לראות עולם שברובו שטחים בלתי מיושבים, כיום השטחים האלה נדירים ומעטים. הטבע הולך ונדחק אל שולי הערים והופך לאיים קטנים של ירוק המוקפים בבטון ו...
• 

  בתים לא צומחים סתם

  26.07.15
  במלאת ארבע שנים למחאה החברתית נערך בטכניון כנס המציב את הדיון במצוקת הדיור בישראל בהקשרו האדריכלי. דיור כסוגייה אדריכלית – נושא זה עמד במוקד כנס אקדמי שנערך בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. ד"ר יעל אלואיל, מארגנת הכנס, מסבירה כי "מחאת הדיור של שנת 2011 העלתה לסדר היום הציבורי את הדיון במגורים, אך התמקדה בהיבטים הנדל"ניים של התחום – למשל בשאלות כמו מיקום הדיור ועלותו. בכנס הזה אנחנו מבקשים לדון בדיור כבעיה אדריכלית, מע...
• 

  מהו הX פקטור בניהול, שיווק וצמיחה עסקית לאדריכלים?

  19.07.16
  להיות עצמאי בכל תחום זה לא דבר פשוט, בטח לא כאדריכל. מעבר לרכישת ההשכלה המקצועית, הניסיון והכישרון הנדרש למתן שירות ברמה גבוהה ישנם כל כך הרבה מכשולים שיש לעבור בדרך לעצמאות וישנן תקופות שונות בהן ההכנסות משתנות גלים גלים.נתחיל מההתחלה, סיימתם את לימודיכם והתחלתם לעבוד כשכירים, במהלך ההתמחות אתם מקבלים פידבקים טובים ממעסיקכם ומלקוחות, מקבלים הצעות לעבודות פרטיות ורמיזות לכדאיות עסק עצמאי. שם נזרע הרעיון להתחיל לקחת עבודות פרטיות, מי במקביל לעבודה...
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  כתבה מעניינת ב"כלכליסט" מתארת את הנוכחות המוגברת של סטארט-אפים באזור שדירות רוטשילד. לכאורה נראה שזו עוד כתבה המהללת את תל אביב ואת האורבניות החיונית שלה אבל אם קוראים בתשומת לב אפשר לגלות את התהליך שמחזק ומחליש את העיר."בשנים האחרונות" נכתב בכתבה, "נהפכו שדרות רוטשילד בתל אביב לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך ה...
• 

  קריאה לשינוי תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  6.02.12
  האדריכל ארד שרון, מיוזמי העצומה נגד תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית, פרסם מכתב תשובה גלוי למכתבו של ראש עמותת האדריכלים, האדריכל ברוך ברוך. אנו מביאים כאן את הנוסח המלא:---- ---- ----לכבודאדריכל פרופ' ברוך ברוך- ראש עמותת האדריכליםהנדון: עצומה לשינוי תנאי התחרות הבינלאומית לתכנון הספרייה הלאומית - ודרישה מיידית מכל אדריכלי המדינה, כולל 4 האדריכלים ה"פטורים" מהתחרות האנונימית (שלב א') שלא להשתתף בתחרות בתנאיה הנוכחיים.ברוך היקר,כמי שאמור לשמש ד...
• 

  קוד אתי לענף הבניה

  27.09.11
  ...משותף, שרוצים להסדיר ביניהם את כללי ההתנהגות שלהם, בינם לבין עצמם, וכלפי הציבור הרחב. קבוצת האנשים בעלת העניין המשותף מאמינה שקוד אתי ישביח את עבודת הקבוצה ואת מעמדה. כללי ההתנהגות הנקבעים בקוד האתי הינם אותם כללים המצופים מחברי הקבוצה, מעבר לנדרש בחוק. בישראל, יתכן בגלל אי פעילות מספקת בעבר מטעם הגופים המייצגים את המהנדסים והאדריכלים, נקבעו תקנות האתיקה ע"י המחוקק. בנוסף, בתי המשפט מתייחסים בפסיקותיהם להתנהגויות "מידתיות" ו"סבירות", שההבדל ב...
• 

  בעזרת נשים - ערב עיון

  4.09.14
  יום חמישי, 18 בספטמבר 2014, 20:30הגלריה בבית האדריכל, המגדלור 15, יפו. אוצרים: אדר' רבקה גוטמן, אדר' ערן טמיר-טאווילפתיחה: 18.9.14 בשעה 20:30 נעילה: 30.10.14 מה שמעניין באדריכלות של בתי כנסת הוא שאין להם לא מורשת אדריכלית ולא קודקס מחייב של טיפולוגיות מבניות. הפולחן והטקסים המתקיימים בבתי כנסת מחויבים לכיוון ירושלים אך חופשיים לכל פרשנות מרחבית.מה שמעניין בעזרת הנשים הוא תקפותו הנוכחת של חלל, אולי מפוברק, בתוך החלל הממשי של בית-הכנסת היסטורית, ...
• 

  טייס אוטומטי - על תיקון 115 לחוק התכנון והבנייה

  15.10.17
  ... פרחי ביקל, הפסיק באחת את הפרקטיקה הנהוגה, והכניס את מערכת התכנון לתזזית וחוסר יציבות, כך שעוד לפני שנדון הדיון הנוסף, הזדרז המחוקק, ובתיקון 115 הסדיר את סמכויותיהם של מוסדות תכנון לדרוש ולקבל כתבי שיפוי.עולם התכנון נרגע, והדברים חזרו למסלולם. האומנם? סעיף 197 א. (א)(1), העומד במרכזו של תיקון 115 קובע כך: "מוסד תכנון הדן בתכנית רשאי להתנות את הפקדת התכנית, או את אישורה, בהפקדת כתב שיפוי מלא או חלקי מפני תביעות לפי סעיף 197, בשים לב, בין השאר, ...
• 

  שתיים וחצי הערות על איחוד וחלוקה בתכנון

  20.02.17
  ...דדו את הכללים להפעלת המכניזם של איחוד וחלוקה. הכרה במנגנון האיחוד וחלוקה כמכשיר לעשיית צדק חלוקתי (או, אם תרצו, כמכשיר לחלוקת אי הצדק). פסיקת בית המשפט שאפשרה לעשות שמוש בכלי זה כתחליף הפקעה. תקן 15 של מועצת שמאי המקרקעין. מעבר לתוכניות רחבות היקף שמצריכות את השימוש בכלי. הסמכת הועדות המקומיות לאשר תוכניות איחוד וחלוקה, וכך הלאה.נראה כי הרשויות המקומיות מחבקות באהבה רבה ובשמחה את התהליך, והן רואות בו תועלת רבה. כך, באמצעות מנגנון האיחוד והחלוקה מ...
• 

  אחד על אחד - נילי קינן

  28.12.17
  ... :-)) ועוסקת בכל חיי המקצועיים בעיצוב - בתים פרטיים, דירות, שינויי דיירים, משרדים, מסעדות, מכון יופי, מכון ליווי (כן כן..), פנטהאוזים. כל מה שקשור לשרטוטים, תכנון, כתבי כמויות, נגרות ומה לא...מלווה הלקוח משלב התכנון עד לשלט "ברוכים הבאים" על הדלת. משתדלת להעביר לו את כאב הראש הכרוך בתהליך הזה ולהיות לעזר בכל מה שאני מסוגלת לתת בתחום והכל בשקיפות מלאה וחיוך רחב.ואיך הגעת לעסוק בתחום העיצוב?יש לי אהבה גדולה לשרטוטים ותהליכים, לדברים שמתחילים מרעיון...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ...בתחרות והפניית תכנון הקמפוס החדש של בצלאל לאדריכלים מחו"ל, ניסתה עמותת האדריכלים לשנות את החלטת בצלאל. למרות הפגישה שהתקיימה בין הגורמים השונים, נשיא בצלאל לא חושב שיש בעיה עם ההחלטה. האם יש עדיין סיכוי להפוך את ההחלטה? "ברגע שנוגע לנו על ההחלטה פעלנו מיידית ופנינו לפרופסור צוקרמן בבקשה להיפגש" אומר קרלוס פרוס יו"ר ועד ירושלים של העמותה. "מבחינה ציבורית נראה לנו שהמעשה מנוגד לכל מעשה תקין של מוסד ציבורי. לפי דעתנו היה חוסר שקיפות מוחלטת מאחר ...
• 

  מרחב 2011 – יוצאים אל הכלל

  22.06.11
  ...על קרקע פרטית שיועדה במקורה למגורים, בלב מרקם חסר מרחבים ציבוריים, ויצר מרחב ציבורי חדש ונגיש לסביבתו. בניית בית הספר והכיכר שלו התאפשרה הודות לעריכת תכנית בינוי עיר מחודשת שכללה איחוד וחלוקה, הגדרת שטח למבני ציבור וזכות מעבר. חשיבותו של פרויקט זה במיסודה של גישה יצירתית הפועלת מתוך הקהילה המקומית. בית הספר העל יסודי ברובע צפון מערב בתל אביב, בתכנונם של אליקים אדריכלים, משקף את גישת המתכננים לזיקתו של בית הספר לסביבתו באמצעות ביטול הגדרות ופתיח...