חיפוש - חדשות , בר , עסק |1| - דף 11
לא מצאת? פשוט חפש.
-
יש! בטון! ברוטליזם בבאר שבע
7.03.13אתר חדש העוסק בברוטליזם באדריכלות הישראלית עלה לאוויר. החומר באתר נאסף על ידי האדריכלית ד"ר הדס שדר והאדריכל עומרי עוז - אמר כחלק ממהלך המיתוג של באר שבע גם מבחינה אדריכלית. "הברוטליזם הוא אתיקה אדריכלית" נכתב באתר. "אתיקה שביקשה להחצין את האמת של המבנה: אמת פונקציונאלית, חומרית, תנועתית ומקומית. השם "ברוטליזם" נבע מהביטוי הצרפתי: béton brut שמשמעותו בטון חשוף. "הברוטליזם הוא ההיפך הגמור מסגנון", אומרים הכותבים, "סגנון כופה על המשתמשים מעטפת ... -
אבן שפה - מיצב וידאו
5.03.13...פו ע"י פועלים מערביי הגליל. סוגיות בתכנון של המרחב הציבורי בעיר מובאות בוידיאו בקולן של אדר' פרופ' יעל מוריה ממשרד מוריה-סקלי שאחראים על תכנון הרחוב מחדש ובקולן של שתי תושבות יפואיות נאהד סקיס וספא יונס. סוגיות אדריכליות, חברתיות ופוליטיות עולות מהראיונות המוצלבים ומלוות במקצב עירוני משתנה של רחוב פנוי ושקט לפנות בוקר, מול אינטנסיביות המונית שנחשפת בתיעוד הפגנות בכיכר רבין וסביבתו. המיצב צולם כולו במהלך חצי שנה יוני – נובמבר 2008 במיצב "אבן ש... -
אנשים או בניינים, מה עדיף לעיר?
26.02.13... יעילות להסעת המונים, איכות חיים עירוניים, רווחת תושבי העיר, פיתוח העיר כבירת העסקים של ישראל והתאמתה ליעדים הלאומיים. תוכנית השימור, שהתווייתה החלה בשנת 1994, דאגה רק לשימור המבנים. הכרזת אונסק"ו הקפיאה את הפיתוח במרכז העיר, שנהפך לתפאורה, מעין רקע למבנים המשומרים. מדיניות זו, אם תאושר "בעיר הלבנה" ובאזורי החיץ, תקריב את רווחת התושבים על מזבח השימור".האדריכל דן דרין, שימש יו"ר הוועדה המקומית, והיה חבר בוועדה המחוזית ובמועצה הארצית לתכנון ובנייה. -
תושבים הם כאב הראש של ראשי העיריות
20.02.13...ואו אליו תושבים" אומר יואב לרמן ומסביר, "הכנסות העירייה מארנונה שמשלם משק הבית נמוכות ב-3,000-7,000 שקל מההוצאות הממוצעות על אותו משק בית". זו אינה תיאורית קוספירציה כלשהי או הנחה מופרכת. בפוסט בבלוג שלו מציג לרמן מספר מקרים ברורים בהם ראשי ערים התנגדו להקמת שכונות מגורים חדשות בדיוק מסיבות תקציביות אלה."מס הארנונה של עסקים ומשרדים גבוה פי כמה וכמה מזה המוטל על מגורים. לכאורה, הכל טוב ויפה – העסקים והמשרדים מממנים בפועל את פעילות הרשות המקומית וה... -
התחנה האחרונה בקו
17.02.13מיכאל יעקובסון יוצא לסיור בתחנות המרכזיות של אגד ושואל האם ישראל מוכנה לוותר עליהן. בכתבתו ב Xnet הוא עובר בתחנה בעפולה ומשתמש בה כסמל למה שהתרחש גם בערים אחרות. תחנות האוטובוס הפכו עם השנים ממוקד תחבורתי ועסקי למפגע ולבסוף לפיל לבן ונטוש."הוויתור על תחנת אוטובוס בתוך העיר הוא מהלך משמעותי", כותב יעקובסון. "האם ראשי הערים מבינים מה הם עושים? (...) את התושבים שאינם מחזיקים ברכב פרטי וייאלצו לשלם יותר בזמן ובכסף כדי להגיע לתחנה המרכזית, זה בוודאי ... -
למי מועיל חיבור הפריפריה למרכז?
4.02.13הנימוק המרכזי לפיתוח רשת הרכבות בישראל הוא קירוב הפריפריה למרכז בהנחה שחיבור כזה תורם לשוויון בין תושבי הפריפריה לתושבי המרכז. האם טיעון זה משכנע, ולמי באמת מועיל חיבור הפריפריה למרכז במסילות ברזל? מאמר מרתק של עודד רוט במגזין אימגו מציג מחשבות אחרות בנושא."האם השקעות בתחבורה מאיצות את הכלכלה ומחוללות צמיחה כלכלית?" שואל רוט, "האם השקעות העתק בפיתוח רשת רכבות בין מרכז הארץ לבין היקפה ישפר את השוויון בקרב תושבי המדינה, יחזק את תושבי הפריפריה ויצמצ... -
בוקר רע על פלורנטין
13.01.13...ת הקטנות בישראל. אבל המיתון והרשתות הממותגות מחצו את החנויות השכונתיות, ומרכזי המסחר של אתמול הולכים והופכים לרחובות רפאים". כך מתאר את השכונה ארי ליבסקר בכתבתו בכלכליסט. שכונת פלורנטין, טרפז רחובות קטן שבשנות התשעים הוכתר כדבר הבא בתל אביב וכיום יש בו מעל ל 70 חנויות עם שלטי "להשכרה".* צילום - יואב לרמן.פלורנטין היא רק משל לתופעה המתרחשת בכל הארץ. "בראשון לציון אנחנו רואים עסקים ותיקים שקורסים בכל תחום שהרשתות הגדולות נכנסות אליו", אמר בכתבה מוט... -
העיר התחרותית, העיר החברתית
18.12.12תומר שלוש מפרסם פוסט מעולה בבלוג שלו ושואל "האם גישת העיר התחרותית כאן כדי להישאר או שהיא תוחלף בגישת העיר החברתית"? הפוסט מסביר את שתי הגישות ומתייחס לדוגמאות קונקרטיות ועכשוויות. "גישת 'העיר התחרותית' היא הגישה המוכרת לנו יותר כיום בישראל" כותב שלוש, " בגיזה זו ה היעד העירוני המוביל הוא השאיפה לצמיחה כלכלית, תוך תחרות עם הערים השכנות למשיכת עסקים ואוכלוסייה חזקה (...). הגישה של 'העיר החברותית', לעומת זאת, מוכרת פחות כיום בארץ. העיר החברותית שוא... -
סיבוב ביפו ובמתחם התחנה
28.11.12מיכאל יעקובסון חוזר בכתבה מצוינת אל נמל יפו ומתחם התחנה בתל אביב. שני אתרים שהיו בעבר מוקד תחבורה והמולה והפכו למתחמי צריכה... אבל יש הבדל. "האמצעי המרכזי שהפך את נמל יפו למרכז צריכה הוא האדריכלות", כותב יעקובסון. "זה מתחיל בפרטי הריצוף, בריהוט הרחוב (שאין). לא תוכלו לעצור, לשבת ולהתבונן בדייגים או בשקיעה, כאן המרחב מכוון אתכם ללכת לאחת המסעדות או החנויות"."מקרה התחנה שונה מהנמל: בתחנה סוג ומגוון העסקים רחב יותר וכך גם ההיצע בכל חנות. השילוט וההכ... -
מה קורה כשהנסיעה בתחבורה הציבורית בחינם?
6.11.12...רכות תחבורה נכשלות היו מוכנים לעשות - הוא אפשר בשנת 2001 שימוש בתחבורה בחינם. מה קרה מאז לעירו הקטנה ומה קרה לערים גדולות יותר שהולכות בכיוון? את זה מגלה לנו איל צאום בפוסט בבלוג שלו."המניעים להפיכת תחבורה ציבורית לחינמית הם ברורים" נכתב בבלוג, "הגדלת מספר הנסיעות וצמצום התנועה, שיפור איכות הסביבה, ייעול המערכת, שירות טוב יותר לתושב, עזרה לשכבות חלשות והחייאת אזורים בעיר. אבל מסתבר כי המהלך גם כמעט ושילם את עצמו בעצמו. 47% מנוסעי התחבורה כבר היו ... -
רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים
23.09.12בחול המועד סוכות יושק באופן רשמי רחוב שינקין המשופץ. את ההשקה יזם ועד בעלי העסקים ברחוב על מנת לנסות להפיח בו רוח חיים. אבל האם יחסי ציבור יכולים להחזיר לחיים את הרחוב המיתולוגי? שני מבקרי אדריכלות מספידים אותו כבר עכשיו על שולחן הניתוחים.בכתבה ב Xnet מוצגים מאמצי ההחייאה של איש יחסי הציבור רון גרנות, הדובר של ועד סוחרי הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לת... -
לאהוב ולעזוב את תל אביב
19.09.12שתי רשימות מרתקות מפרי עטו של עמית נויפלד התפרסמו לאחרונה ובהן הוא מתאר כיצד תל אביב מנסה להקיא אותו מתוכה בכל דרך כלכלית אפשרית. " להישאר היום בתל אביב זו כבר לא אהבה, זו אובססיה", הוא כותב במאמר ב'הארץ', "והדרך הטובה ביותר לטיפול באובססיה היא ניתוק מגע. אולי יום אחד בעתיד, נוכל לחזור להיות חברים".את המאמר הראשון הוא מרחיב במאמר שני שפורסם באתר Slow ובו הוא מתייחס להשפעה של מגדלי היוקרה על העיר. "המגדלים מגיעים על חשבון העיר, שכן, מהי עיר אם לא... -
ללמוד מכיכר אתרים
19.08.12כתבה של אילן ליאור ב"הארץ" מסבירה למה כבר שנים לא מצליחים לשפץ ולשנות את כיכר אתרים בתל אביב. לפני שנתיים וחצי אישרו בעירייה ובחברת אתרים הקצאת 30 מיליון שקלים לשיפוץ, אבל מספר בעלי נכסים סיכלו את היוזמה.הבעיה הגדולה של כיכר אתרים היא שהיא למעשה אינה של העיר וגם לא של יזם בודד. הבעלות על הכיכר משותפת לעירייה, לחברה הממשלתית-עירונית "אתרים" ולעוד 200 בעלי נכסים פרטיים. ללא הסכמה גורפת של רובם לא ניתן לקדם אף תכנית. העניין הוא שלבעלי העסקים במקום י... -
קופסאות בחולות ראשון לציון
25.07.12שתי כתבות סוקרות את מתחם יס פלאנט בראשון לציון, Xnet מציגה כתבה אנמית ותמונות יפות אבל כדי להגיע לביקורת אדריכלות אמיתית אנחנו נזקקים לבלוג של יאיר רווה. איך זה שמבקר קולנוע מבין כל כך יפה את מה שמתקשה לראות ראש העיר של ראשון לציון וכתבת האדריכלות של Xnet?"זו בעיה של כל מערב ראשון" כותב רווה, "עיר של קניונים מוקפים בחניונים, פרבר המנותק מהעיר, שקורא לכל מי שמסביב להגיע אליו עם מכונית ומייבש אגב כך את מרכז העיר". (...) "קחו מכונית ממנהטן וחצו את ג... -
חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי
23.07.12שילוב של טכנולוגיות ודרכי עבודה העשויות להיות "הדבר החם הבא" מלוות את העשייה של סטודיו o2a. מלבד תכנון אדריכלי, עוסקים השותפים בו גם ביצירת גרפיטי דיגיטלי על חזיתות מבנים קיימים ושימוש בכלים פרמטריים. אז מה זה בכלל ולמה זה טוב? האדריכל עומר בר, שיחד עם שותפו האדריכל עמית מנדלקרן מנהל את סטודיו o2a מסביר.הרעיון של הגרפיטי הדיגיטלי נולד מצד אחד מתוך הרצון להשתמש בעיר כפלטפורמה להבעה של רעיונות, תכנים שונים ואמירות על-גבי הבניינים הקיימים והחזיתות ו...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
