חיפוש - חדשות , גדר , טבע |1| - דף 1

• 

  הכל אודות AutoCAD Blocks

  31.08.20
  ...בצבע מסוים, ניתן להגדיר כ-לא ByLayer (צבע ו-Linetype) ובכך נבטיח שלא משנה באיזו שכבה ה-Block יופיע, החלק הצבוע ו/או הקו המיוחד יהיו תמיד זהים.3. שה-Block יכלול גיאומטריה ללא מידות ו/או כיתוב. כיתוב שהוא חלק מה-Block, רצוי שיוגדר כ-Attribute. הרעיון הוא ש-ערכים של attributes ניתן תמיד לאתר ואפילו לבקש שהם יסתובבו כך שהם תמיד קריאים גם אם ה-Block מסובב ב-180°- ו/או נוכל לאתר ערכים של Attributes ולהחליפם באחרים ללא כל מאמץ. 4. למרות שבכדי להגדיר...
• 

  הכנס השנתי לאדריכלות נוף בסימן 70 שנה לישראל

  18.10.18
  ...וי מסודר בתקנים הקיימים ולכן במהלך השנה האחרונה, האיגוד יזם ומימן פיתוח של כלי תכנוני המגדיר מהי בניה ירוקה במיזמים בהם יש שימוש באדריכלות נוף כמו: פיתוח, תשתיות ומרחב עירוני פתוח. כמו כן, ביוזמת האיגוד, אנחנו נמצאים בתהליך הגדרה והסדרה של מקצוע אדריכלות הנוף מול רשם המהנדסים והאדריכלים. הצעד כולל הסדרת נושא לימודי התואר השני המקצועי של התחום בשיתוף הטכניון ומול הרשויות".בכנס התקיימו הרצאות של כמה מן המומחים הגדולים בעולם בתחום אדריכלות הנוף:Will...
• 

  סיור לבית ספר אפק בראש העין

  14.08.17
  ... במגוון נושאים מתחום הקיימות לקהילה הבית ספרית, לקהילה העירונית ולקהילה הגלובלית. 7/9/ יום חמישי עגור 1, ראש העיןשעות פעילות 10:00-12:00מראשית דרכו, פרץ בית הספר את גדרותיו והקפיד שהחינוך המקיים יתבצע בטבע, בסביבה הטבעית ובסביבה האורגנית השכנה לבית הספר. בחיי היום יום בבית הספר אוספים התלמידים נתונים רבים בתחומי מטאורולוגיה, חשמל, מים, מגוון מינים ועוד, עורכים השוואות, מסיקים מסקנות. בית...
• 

  המרכז האקדמי ויצו חיפה תערוכת הבוגרים 2017

  27.06.17
  ... העיצוב והיצירה והן על המעורבות הקהילתית המאפיינת את המוסד מראשיתו. אנו גאים בבוגרינו ומאחלים לכל אחת ואחד מהם דרך צליחה במסע המקצועי המאתגר שהם יוצאים אליו.ארכ' אירית צרף נתניהו, ראש המחלקה לארכיטקטורה:מרחביםפרויקט הגמר מוגדר כפרויקט תזה המשקף את היריעה הרחבה של תחומי העניין והעשייה ואת רוח המחלקה לארכיטקטורה ונעשה במסגרת של סטודיו בו צוות רחב של מנחים ויועצים מלווה את הסטודנט לאורך התהליך. תחילתו בהגדרת הסוגיה וסופו בפרויקט אדריכלי כפרק האחרו...
• 

  מחלקה לארכיטקטורה ויצו חיפה הגשות פרויקט גמר 2017

  25.06.17
  ...יצו חיפההגשות פרויקט גמר 2017 מרחבים 23/7-25/7 ימים ראשון, שני ושלישי החל מהשעה 10:00 המרכז האקדמי חיפה, רחוב הגנים 21 חיפה, קומה 3, חדרים 301-309מרחב הקונפליקט II המרחב הקהילתי II המרחב העירוני II מרחב הביניים פרויקט הגמר מוגדר כפרויקט תזה המשקף את היריעה הרחבה של תחומי העניין והעשייה ואת רוח המחלקה לארכיטקטורה ונעשה במסגרת של סטודיו בו צוות רחב של מנחים ויועצים מלווה את הסטודנט לאורך התהליך. תחילתו בהגדרת הסוגיה וסופו בפרויקט אדריכלי כפרק האחרו...
• 

  איים islands – שבוע העיצוב ירושלים 2017

  1.06.17
  ..., איים, מזוויות שונות של תרבות, חומר וטכניקה. בשעה שהעשור השני של שנות האלפיים מאתגר את המושג האוטופי ׳הכפר הגלובאלי׳, ותופעות כמו בדלנות והיסגרות אל תוך הדומים לנו שוטפים את העולם המערבי כולו, מתגבשות ברשת קהילות שאינן מוגדרות באמצעים גאוגרפיים, אבל מתקיימות כ׳איים׳ בעולם מקביל של בידוד, הומוגניות וגבולות מוגדרים. האם אותו חזון אוטופי שביקש לטשטש בין המקומי לאוניברסלי נמוג אל מול התגבשותן של קהילות הומוגניות ובדלניות, ולאומיות חדשה/ישנה? ו...
• 

  עירוניות מקומית, מפגש #1: עכו

  1.03.17
  ...עירוניות התל-אביבית, השואפת להידמות לעירוניות של ‘עיר עולם’ תוססת וקוסמופוליטית, נחשבת בעיני רבים כדוגמא היחידה לקיומה של עירוניות ‘אמיתית’ בישראל. עירוניות זו שונה מהעירוניות של ירושלים, רעננה, טייבה קרית שמונה ואחרות אשר מוגדרות כערים לפחות מבחינה חוקית. מקומות אלה מוגדרים כ’עיר’ מבחינה חוקית וסטטוטורית, אך האם הן מוגדרות כ’עיר’, כמקום אורבני, גם מבחינות אחרות.הצלחתן של הערים השונות בישראל להגדיר עירוניות מקומית, ייחודית, נסיונות אשר בהם מושקעי...
• 

  אחד על אחד עם אירית הראל

  23.02.17
  ...לת סטודיו SOL DE VIDA. הסטודיו קיים מעל 7 שנים ומעניק שירותי תכנון ועיצוב פנים, הכל תחת קורת גג אחת. אצלנו בסטודיו מקבלים מעטפת הכוללת מענה לכל הצרכים העיצוביים, אנחנו מלווים גם בהתקשרות עם ספקים ובעלי מקצוע, בהכנת תקציבים מוגדרים מראש, המלצות על ספקים אמינים ונותני שירותים טובים, וליווי אישי של כל תהליך תכנון ועיצוב פנים של לקוחותינו. אצלנו הלקוחות רואים את התוצאה כבר בהתחלה ע"י הדמיות ממוחשבות.איך הגעת לעסוק בתחום? אחרי שנים של עיסוק בתחומים אפ...
• 

  נושאים בתכנון עירוני. #1 העיר והרכבת

  1.01.17
  ...כלית דניאלה פוסק בוגרת תואר ראשון ושני באוניברסיטת דלפט, הולנד. בין תפקידיה כיהנה כאדריכלית מבני ציבור ושימור בעיריית דלפט, אדריכלית העיר תל-אביב יפו ומהנדסת העיר הרצליה. כיום, מכהנת דניאלה כמתכננת מחוז מרכז המשתרע מ"חדרה עד גדרה" (למעט מחוז תל-אביב) ומונה כ-52 רשויות עירוניות, כ- 200 מושבים וקיבוצים ומתגוררים בו כ- 2.2 מיליון תושבים. בנוסף מלמדת דניאלה בלימודי תואר שני לעיצוב אורבני באקדמיה לאדריכלות בבצלאל.>>> אדריכל עמי שנער // מן - שנער אדריכ...
• 

  תערוכת בוגרים המרכז האקדמי ויצו חיפה

  3.07.16
  ...סון צ׳רנוביל בכלות 30 שנה לאירוע והופכת את המסמכים המדווחים לאובייקטים מרהיבים. · יוסי מדר - מאייר מחדש בוירטואוזיות את 7 החטאים שעל פי הנצרות דינם דין מוות. הוא מסיט אותם לחיים המודרניים תוך שימת דגש על מין ומגדר. · יערה עגנון - מביימת סרט דוקומנטרי מרתק החושף ומאיר את פעולתה של קבוצות ערביות-חיפאיות הפועלות לעצמאות תרבותית. פרוייקטים אלה, שכמותם ניתן לראות רבים השנה, משקפים את צורת החיים החדשה, על פיה העשייה ה'אי...
• 

  שיקום נזקי ההוריקן של ההרחבות בקיבוצים

  7.04.16
  ...דשה וצעירה. לכן, יש להכיר להן תודה ולנסות לתקן את הניתן.בקיבוצים רבים הביאו איתן השכונות החדשות מכוניות החונות ליד דלת הבית, רשת דרכים רחבות עם שפע אספלט, אבני שפה מסומנות באדום ולבן, בתי מידות במגרשי מגורים משוטחים, מוקפים בגדרות וחומות עם גומחות פרטיות לחשמל ואשפה, ושאר סממנים של פרברים עירוניים.אט אט, ובמקביל לתהליכי פרצלציה של אזור המגורים הקיבוצי, החלו "ערכי" התכנון של ה"הרחבות" לחלחל אל הרקמה העדינה של הקיבוץ הוותיק. כך קמו, גם בשכונות הוות...
• 

  האריה שאהב תות

  16.02.14
  ...ת כתבתה של ק. רוזנבלום. "עניין החציצה בין החיות לבני האדם הוא תורה בפני עצמה, ולעתים קשה להבחין על אילו מבעלי חיים צריך להגן ואילו לרסן - הדיירים בגן או המבקרים בו. ההפרדות הראשונות בשלב שבו יצאו החיות מן הכלובים אל התצוגות נעשו באמצעות חפירים, שלהם יתרון של ביטול הגדרות וכתוצאה מכך הפחתה של המתח והלחץ על החיות. אך חיסרון שנלווה לכך הוא המרחק הגדול שנוצר בין הצופים לנצפים, לפעמים של עשרה מטרים ויותר."זאת ועוד בכתבה המעולה והמקיפה הזו. להמשך קריאה
• 

  בואו נבטל את כל מוסדות התכנון...

  15.12.13
  ... הדיור. "צריך לדחות" הוא כותב, "כל רפורמה שפוגעת במוסדות התכנון וביכולת שלהם לעמוד מול לחצי תכנון, שמטרתם הגדלת קיבולת בנייה, אל מעבר לקיבולת הבנייה האופטימלית של קרקע.המסקנה היא שמוסדות התכנון שמייצרים את התכנון, הם מטבע הגדרתם, חסם. חסם חיובי. חסם שאנחנו כציבור, מתוך האינטרסים הציבוריים והפרטיים מעוניינים בקיומו, על מנת ליצור איזונים מתאימים בין הביקושים להיצעים".ואם זה כך, למה בדיוק הממשלה רצה שוב ושוב לרפורמות שכל תכליתן לעקוף את גופי התכנון?