חיפוש - חדשות , גל , מבט |1| - דף 9

• 

  שינקין כמשל

  20.11.11
  ...חת עיר ומתחמים משנים את זהותם. אזורים מנומנמים הופכים לסוהו של אמנים, סטודנטים וצעירים. רשתות האופנה הגדולות קולטות את המתרחש ונכנסות לאזור והוא הולך ומתמסד, נכבש בידי יזמים שדוחקים החוצה את אותם הצעירים בגללם הגיעו. שינקין כנראה כבר לא יחזור, בכל אופן הרוח שלו לא תחזור ברחוב שינקין. לא בטוח שזה הפסד כל כך גדול. הישגו הגדול ביותר היה יצירת הבועה של עצמו, הפצת התלבושת השחורה והדיבור המאנפף... מנופח מחשיבות עצמית, בוהמיני וסנובי ... אבל כן, גם כיף.
• 

  תחבורה, נת"צים ורחוב אבן גבירול

  23.10.11
  ...וב טרם אובחן כי אדריכלים רגילים להתעלם ממנו לחלוטין - העצים. אני חושב שהשינוי המהותי ביותר בשיפוץ אבל גבירול הוא שינוי החתך מבחינה נופית. לטעמי כשאני הולך היום באבן גבירול אני מרגיש חשוף. הרגשת הצפיפות הנעימה שהייתה ברחוב ירדה עם כריתתם של עצי הסיסם. מרחוב מוצל יחסית שבו אין להולך הרגל קווי מבט ארוכים, אבן גבירול הפך למקום בוהק עם ציר ארוך ומודגש. במילים אחרות - לא כיף כמו פעם. אני מקווה שכשיגדלו העצים הצעירים הנמצאים במדרכות המצב ישתפר.
• 

  דופלקס לחזרזיר בורגני מצוי

  16.10.11
  כתבה משעשעת של עירית לינור התפרסמה בגלובס ובה היא מתארת למה לעזזאל היא בוחרת לגור בדופלקס של חמישה חדשים כמו חזרזיר בורגני. "לא ברור לי" היא כותבת, "מה הביא אותי, בהזדמנות הכלכלית הראשונה שנקרתה בפניי, לקנות דירה בת 5 חדרים לשלוש נפשות (היום אנחנו שתיים), המשתרעת על שתי קומות: הקומה שבה אני חיה עם בתי, ובה אנו משוחחות, אוכלות, פורטות עלי מחשב וצופות בטלוויזיה, והקומה השנייה, יימח שמה, שבה מצויים חדר עבודה, גג רחב ידיים, גינה, ריהוט גן ומנגל. ...
• 

  הבלוק והדיור הציבורי

  21.08.11
  ...סטודנטים שלו כדי לעשות סטודיו של שיקום שכונות. הוא אמר לי שהשכונה היחידה שלא צריך לגעת בה היא השכונה שלי. אולי בגלל שלא היו בה שום התחכמויות." "השיכונים האלה לא מצליחים למלא את היעוד שלהם ומודגם בהם הפער בין האידיאלים של האדריכלים לבין המשתמשים שהשתכנו בהם." אומר האדריכל יעקב יער בכתבה. "לנו בישראל היה מזל שהיה לנו מעט מאוד כסף ולכן גם הזוועות היו יותר קטנות". *בתמונה - דיור ציבורי בצרפת, מקום שבו יש יותר כסף ולכן הזוועות גדולות עוד יותר.
• 

  הזוכים בתחרות אתר השחזור בראש פינה

  14.08.11
  ...הר היישר אל הרחבה העליונה. אותו האידאל הסביבתי הוביל לתכנון מבנה בן קומה אחת בלבד, שאינו מתיימר להשתלט או להתעלות על הנוף ועל התכנים הקיימים בתא השטח, אלא להשתלב בתוכו באופן עדין." את משרד סקורקא אדריכלים צרפו השלושה לסגל לאחר גיבוש הרעיון. "אנחנו מודעים לכך שאנחנו עוד צעירים." הם אומרים. "אין בנו את השחצנות לחשוב שכדאי לנו לבנות בנין ציבורי בלי ליווי, ואנו מאמינים שהמשרד בו אנו עובדים הוא שותף מצויין." את תכנון ההצעה ביצעו השלושה לבדם ולפנ...
• 

  אדריכלות, דיור ומהפיכה

  24.07.11
  ... שלו מתייחס לעיר האהלים כאל ניסוי אדריכלי, שכונה בזעיר ענפין, ישוב שהוא בין קיבוץ לפרוייקט חומה ומגדל - חלוצי, אידיאולוגי, צעיר ומהפכן. "העיר החדשה כולה טובלת בים של מיצגים ואמנות ויש בה נוכחות אינטנסיבית ביותר של הולכי רגל לאורך כל שעות היום" כותב לרמן ולא מוותר על עקיצה "מוטב כי מתכננים רבים וחברים בועדות מחוזיות, מקומיות וארציות יבקרו בעיר האוהלים, כל עוד היא עומדת על תילה, ואולי ישכילו ללמוד משהו על עירוניות וכיצד היא נוצרת. מי יודע, אולי...
• 

  אדריכלי פנים? אין כזה מקצוע.

  3.07.11
  האדריכלית יפעת שמואלביץ' חוזרת לארץ לאחר 20 שנה של לימודים ועבודה באיטליה ובמבט מבקר מספרת בראיון בגלובס על כמה מהדברים המפריעים לה במקצוע ובאדריכלות הישראלית. מתוך הראיון בחרנו להתמקד במספר נקודות בהן יש טעם ושאנו, החיים את המצב בכל יום, נוטים לשכוח. על המקצוע והתחרות בו :"בארץ, המכנים את עצמם 'אדריכלי פנים' משתרעים על פני קשת, שבקצה אחד שלה אדריכלים ובוני ערים בוגרי טכניון, שהלימודים בו כמעט ולא יורדים לרמת עיצוב חללי בית מגורים, ובקצה השני...
• 

  אז מה? אין בזה כלום? הערות על תמ"א 38

  28.06.11
  בכתבה שפורסמה בגלובס מוצגים נתונים מדהימים - מתוך למעלה ממליון בתים הצריכים חיזוק בפני רעידת אדמה, חוזקו עד כה... 47 בלבד! תוכנית מתאר ארצית 38 נועדה להיות הכלי שיאפשר חיזוק מבנים תוך שהוא מעניק זכויות בניה ששוות כסף לכל מי שיבצע את החיזוק הנדרש. על הנייר זה נראה טוב ובשטח התחיל באז נדל"ני מטורף אבל כמעט כלום לא קורה בפועל. הסיבות כבר נסקרו כאן מספר פעמים ובקצרה נציין אותן: ראשית, שווי הזכויות האלה, זכויות לבנות קומה נוספת למשל, תלוי במיק...
• 

  למה גבוה? תחרות סטודנטים

  6.06.11
  ...ישות גוברות למגורים אורבניים ולעיצוב מחדש של נוף של ערים מודרניות. עכשיו הוא הזמן להגדיר מחדש את המשמעות ואת הערך של בניינים גבוהים בחברה המודרנית שלנו, על ידי הבלטת היבטים של בטיחות, בניה ירוקה והומניות. לאור שינוי האקלים הגלובלי, המודעות הציבורית לקיימות עירונית כופהעל מעצבים לחשוב מחדש ולהמציא מחדש את הבנינים הגבוהים. עליהם לתרום להגנה על הסביבה ולהציע חלופות לדרך בה ערים פועלות. הנחיות למשתתפים בתחרות אין הגבלה על תוכנית האתר או גודלו, ...
• 

  על תרבות ההנצחה ואנדרטאות

  27.05.11
  ...התחמושת", אך ב-1977 קרא יצחק דנציגר קריאת תיגר אמיתית נגד פעולות בנייה ופיסול לשם הנצחה. דנציגר הציע לחרוג מהפרוגרמה הפונקציונלית של אתרי הנצחה מסורתיים לטובת עיסוק בנוף עצמו ובגלגוליו בטענה, כי הנוף עצמו הוא אשר צריך להביע את מהות הזיכרון וההנצחה, ודגש על מקום המפנה חיים ונותן חיים לבאים אליו. גם אני מזדהה עם הגישה של דנציגר שמבטאת יפה את תפיסת ההנצחה והזיכרון כחלק מהנוף הטבעי. יש משהו כ"כ חזק בעוצמת הטבע שגובר על כל חלקת בטון באשר היא...
• 

  ביאנלה בת-ים לאדריכלות הנוף העירוני 2012

  6.05.11
  קול קורא להגשת הצעות לביאנלה בת-ים לאדריכלות הנוף העירוני מטמורפוזה / גלגול 2012 ביאנלה בת-ים: פעולה עירונית עומדת להתרחש זו הפעם השלישית ברחבי העיר בת-ים באוקטובר 2012. בעקבות המהדורות הקודמות של הביאנלה, "אירוח 2008" ו"הזדמנות 2010" אנו מזמינים אמנים, אדריכלים, מעצבים, תושבים וכל מי שהעירוניות קרובה ללבו, לקחת בה חלק.ביאנלה בת-ים היא אירוע בינלאומי דו-שנתי העוסק בתכנון ועיצוב תרבות החיים במרחב העירוני. במסגרת הביאנלה הופך מרחב העיר בת-ים למעב...
• 

  חוק התכנון - מבט מהמרפסת

  6.03.11
  חוק התכנון והבניה החדש מתגלגל בהליכים לקראת אישורו. בלוג חדש - "המרפסת" סוקר במבט מבפנים את החוק, הכוחות הפועלים ברקע והשינויים שהולכים להתרגש על כולנו. היכונו לועדה החדשה - הועדה למילוי תפקידי ועדות מקומיות. ממבט על הדברים לא נראים פשוטים כלל וכלל. אומנם החלטות הממשלה שהוציאו לדרך את השינוי לחוק הבטל, הציבו כמטרה את ייעול, זירוז ופישוט הליכי התכנון – אולם מספיק מבט בהצ"ח כדי להבין כי פשוט זה לא יהיה. 200, עמודים, 631 סעיפים, 12 חלקים, 4...
• 

  מי מפחד מבטון - מפגש עם נועם דביר

  1.03.11
  ... שאלות בנוגע לסוגיית השימור בישראל. ההרצאה תסקור שורה של בניינים איקונים שעברו שינויים מפליגים או נמצאים בסכנת הריסה ותעסוק בקשר שבין שימור לפוליטיקה, תרבות וחברה. בסיום ההרצאה יתקיים פאנל בהשתתפות : אדר' וחוקרת האדריכלות סיגל דוידי, פרופ' אדר' צבי אפרת, ואדר' ירמי הופמן, מנהל מחלקת השימור בעיריית תל אביב יפו.--------------------------------------------------------------------------------------לאחר הפאנל הופעה live: סוף מערב מסע מרגש בין תרבוי...