חיפוש - חדשות , גן , יום |1| - דף 8

• 

  השלמה מהנדסאי לאדריכל - בישראל!

  8.04.13
  ...רצון דומה לשלי, להשלים את לימודיכם מהנדסאי לאדריכל. שמי משה אשכנזי ואני הנדסאי אדריכלות רשום. את לימודי ההנדסאי סיימתי בשנת 2000 כעתודאי. התגייסתי לצבא כהנדסאי אדריכלות ושירתי ביחידות בינוי שונות בחיל אויר, עד לתפקיד של סגן מפקד יח' בינוי. לאחר 6 שנות שירות בתפקידי בינוי, השתחררתי מהצבא והמשכתי לעבוד בתחום. כיום משמש כמנהל פרויקטים ומתכנן אדריכלות בבנק גדול מזה כ7 שנים. צברתי ניסיון של אלפי מטרים בתכנון ופיקוח על עבודות בנייה, ותמיד חלמתי ...
• 

  חיפה מציגה - דיבורים כתחליף לפתרונות

  2.04.13
  ...ות הנמלים, רשות הרכבות, חברת החשמל ומשרד האוצר שלכולם ממש לא אכפת מתושבי חיפה. החלטות העירייה האחרונות מראות, שמתוך טמטום, רשלנות או כוונה, גם היא לא פועלת לטובת התושבים.הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון מהווה את האכזבה האחרונה בשרשרת. על הפקולטה לנקוט עמדה בנושא. עליה לפחות לכפות על מארגני הכנס את השתתפותם של אדריכלים חיפאיים וכאלה המתנגדים למהלכי התכנון האחרונים. עבור חיפה כנס כזה אינו יכול להיות אקדמי, עליו להיות מעשי, מעוגן במציאות בשטח ופלורליסטי.
• 

  זכויות יוצרים אדריכליות

  4.03.13
  ...עשה אמן אדריכלי, מהווה פגיעה בזכויות היוצרים, יש לאזן בין זכות בעל המבנה - שהמבנה יותאם לצרכיו וטעמו, לבין האינטרס של האדריכל היוצר שהוא במידה רבה גם אינטרס של החברה לשמור על האופי האמנותי של היצירה”.השופטת מתייחסת לאדריכל כמגן על זכויות הציבור. זו הנחה מאד מרחיקת לכת בהתחשב בכך שזכויות הציבור למרחב נמצאות אצל נציג התושבים - העירייה. העירייה היא זו המאשרת את השינוי במבנה ומתוקף החוק מובנה בה גם מנגנון של הגשת התנגדויות. אינטרס האדריכל פעמים רבות ...
• 

  תכנית לנתיב תחבורה ציבורית על רכס הכרמל

  28.10.12
  מגזין כלבו מדווח על התכנית המהפכנית שצפויה לשנות את התחבורה לאורך רכס הכרמל. על פי התכנית שהציג מהנדס העיר אריאל וטרמן, לאורך כל הציר, מתחנת הכרמלית בגן האם ועד לאוניברסיטה, תכשיר העירייה נתיבי נת"צ בלעדיים לשני הכיוונים. הנתיבים יוקמו על חשבון מקומות החנייה לאורך הציר שגם כך מועטים יחסית לתנועה בו.הנת"צ יעבור בציר הרכס, לאורך שדירות הנשיא, שדירות מוריה, רחוב חורב ושדירות אבא חושי. כלי הרכב המתוכננים לנסוע בו באופן בלעדי הם אוטובוסים ומטרוניות שג...
• 

  גינה קהילתית במטווח

  28.10.12
  ...עד שתושבת מקומית "משוגעת לדבר" הפכה אותו לגינה קהילתית מקסימה.למי מכם שמעוניין להקים גינה קהילתית, מפרסמת אדריכלית הנוף גליה חנוך רועה ב Ynet מפת דרכים קצרה. איך מוצאים שותפים לדרך ומאתרים שטח לגינה, איך מגייסים תקציב ותמיכה ועוד. "צריך לזכור שהקמת גינה קהילתית הוא תהליך מתמשך" היא כותבת. "שהצמיחה בו נעשית לאורך הדרך והגינה מלבלבת בעקבות ההשקעה הרצופה. בהחלט ניתן להתחיל מגרעין מצומצם ולצמוח יחד אתו למקום היוצר קהילה פעילה וגן עדן פורח במקום אחד".
• 

  אייקונים בחיפה, הישן והחדש

  15.10.12
  ...כל ראש עיר חיפאי מנסה להקים אייקונים לעיר... ונכשל.נעמה ריבה מ Xnet מציגה לנו את בחירת הגולשים ל"מבנה הכי יפה בארץ". זו כמובן תחרות מטופשת וכל מטרתה להביא "לייקים" אבל אם בכל זאת יש משהו ללמוד ממנה הוא שתושבי חיפה תופשים את הגן הבהאי והמקדש שבו כסמל של חיפה. מול הבחירה הזו נציב את כתבתה של קשת רוזנבלום ב'הארץ', כתבה הסוקרת את איצטדיון הכדורגל ההולך ונשלם בכניסה הדרומית לחיפה.ביקורתה של קשת לתכנון האיצטדיון ניתנת בצורה מרומזת. "מבחינה מסוימת האצטד...
• 

  ביקורת תערוכת בוגרי תל אביב

  6.08.12
  ...ות, וגם השנה הגן הביקורתי רדום באקדמיה עצמה ואצל הסטודנטים". זנדברג מתייחסת גם לאופן ארגון התערוכה, "הפנינג אורבני היפסטרי תל-אביבי" היא מכנה את האירוע כולו.בהכללה, זנדברג צודקת בביקורתה. מרבית הפרויקטים היו מן השפה אל החוץ וגם לי הייתה הרגשה של "הנחתה מלמעלה" של פיתרון. היוצאים מהכלל מבחינתי היו עמרי רון ונועה קידר (כאן בתמונה, הדמיה מתוך הפרויקט של נועה קידר - בין קיסריה וג'יסר א-זרקא). מעניין לציין שגם מיכאל יעקובסון בחר בהם לשישיה הנבחרת שלו.
• 

  סוכות מדברות - תחרות

  3.07.12
  ...רס "חביב הקהל". צוות השופטים יוכל לחלק עוד חמישה ציונים לשבח לדגמים נבחרים. שונות כל הזכויות שמורות למארגנים. למארגנים שמורות הזכויות להשתמש בכל דגם שהוגש ובחזות שלו לצרכי פרסום, באתר האינטרנט של התחרות ולצרכי תיעוד כללי. מארגנים שמורה הזכות להשתמש בטפסי ההגשה ולערוך אותם לטובת התערוכה והקטלוג המלווה. * בתמונה - הזוכה בשנה שעברה, מרגה פישטיין, "סוכת מרחב מוגן" לשאלות ניתן לפנות לבית אבי חי במייל: [email protected] או בפקס: 02-6215998
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ... שאינו כולל תכנון פרטני. מתכנני ערים עובדים למעשה כבר שנים בשיטות של תכנון פרמטרי.התכנון הפרמטרי מאפשר לנו האדריכלים להגיע שוב אל האיכות שאנו מייחסים למוצר שאינו חזרתי. קל לראות את האיכויות האלה בסמטאות של כפר יווני, בקתדרלות. בכל אלה יש סדר ששולט באיזה שהוא אי-סדר. תכנון כללי מאורגן שבתוכו יש וריאציות על הנושא. זה לא מקרה שעיצובים פרמטריים רבים מזכירים לנו את גאודי וישויות אורגניות. למרבה הפלא שיא הקדמה מאפשר לנו לחזור לאיכות שאפיינה אותנו בעבר.
• 

  חוק התכנון והבניה החדש - פוליטיקה ואידאולוגיה

  11.03.12
  ...שות קצת סדר בבלאגן. ראשית, כמו שלכולכם ידוע, המצב אליו הגיע חוק התכנון והבנייה הנוכחי עם כל פסקי הדין והתיקונים אינו מזהיר. גם החוק הנוכחי אינו בהיר, אינו פשוט ומלא פרצות. הוויכוח כיום אינו אם החוק הנוכחי רצוי, כולם מסכימים שהגיע הזמן לרפורמה. השאלה היא האם הרפורמה המוצעת טובה או לא. אי אפשר לפעול מתוך פחד משינוי ובטח שלא מתוך רצון להישג פוליטי. מרוב צעקות "החוק רע! ביבי רשע!" לא מתמקדים בדברים הבעייתיים באמת איתם נצטרך כנראה להתמודד בעתיד הקרוב.
• 

  האדריכל שלמה אהרונסון יקבל את אות יקיר ירושלים

  29.02.12
  ... בארמון הנציב, הגן הבוטני בירושלים, פיתוח אתר יד ושם ותכנון פארק עמק הארזים. רבות מעבודותיו של שלמה פורסמו וזכו לחשיפה ולהכרה בכל רחבי הארץ והעולם. בין עבודותיו הרבות זכה בפרסים רבים בתחרויות, רבים מהם על עבודותיו בעיר. כיהן כמרצה חוץ במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, פרופ' אורח במחלקות לבינוי ערים ואדריכלות נוף באוניברסיטת הארווארד, וכמרצה אורח במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה בירושלים".בתמונה - פארק בית שלום בתכנון שלמה אהרונסון אדריכלים. מתוך אתר המשרד.
• 

  קריאה לאדריכלים לסייע בפעולה מול הרשם

  27.02.12
  לאחר בחינת הרישוי האחרונה הרגישו חלק מהנבחנים שנעשה להם עוול וכעת הם מנסים להתארגן יחד ולפעול לשינוי הדרך בה נבחנים. אנו מפרסמים כאן את פנייתם אליכם, דווקא אל האדריכלים הוותיקים יותר, לתמיכה וסיוע.-------- ---------ביום חמישי האחרון התקיימה בחינת הרישוי באדריכלות של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה. אנחנו כותבים את הדברים יום לאחר הבחינה ואנחנו חשים פגועים מהזלזול שהמבחן מבטא – בנו, כאנשים חושבים, כאנשי מקצוע, ובמקצוע האדריכלות בכלל. אנו חשים שבחינה ה...
• 

  זנדברג נגד שאר העולם... שוב

  30.01.12
  ... וממצה את עצמו בהבאת קוראים.החלק החשוב לדיון מגיע בסיום הכתבה: "משכנה הנוכחי של הספרייה בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם הוא בניין מצוין ונאה, שלא הרבה מבנים בני זמננו משתווים לו. הדבר הנכון לעשות היה לגאול אותו מהזנחה, לארגן אותו מחדש, להרחיב את שטחו ולהתאים אותו לחידושים האחרונים בענף הספרנות, מבלי לפגוע בדמותו ובמעלותיו".עד כמה שאני עצמי מזדעזע מהאפשרות שאני מסכים עם זנדברג, הרי שקשה לעמוד מול הטיעון הזה. בימים בהם מוחלפות הספריות בחיבור פשו...