חיפוש - תגובות , חדשות , שונות , דוד |1| - דף 10

• 

  לקניון יש תפקיד חברתי, הוא כמו הקארדו והאגורה

  11.12.12
  ראיון עם דוד עזריאלי מתפרסם בגלובס ובו מעניין לקרוא את תפיסת עולמו של מי שמגדיר את עצמו כאדריכל וכלקוח של עצמו. הערות על קניונים, על הבניה למגורים, על הצלחה ועל כסף מפיו של מי שהביא את תרבות הקניונים המסחריים לארץ, בכתבתה של מירב מורן."מותר לקהילת האדריכלים הבינלאומית להגיד מה שהיא רוצה על הקניונים, אני פשוט לא מסכים עם זה." אומר עזריאלי בכתבה, " פה בתל אביב הסנטר החייה את הרחוב, ולא רק את דיזנגוף, גם את שינקין. יש לקניון תפקיד חברתי. הוא כמו הקא...
• 

  ישראל עירונית 2050 - קריאה להשתתפות

  3.12.12
  עמותת מרחב מזמינה אדריכלים להשתתף, יחד עם קבוצה רחבה של נציגים ממשרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, ארגונים אזרחיים, יזמים ונציגי האקדמיה, בבניית תכנית פעולה לחיזוק הערים, ולגיבוש כלי מדיניות לעידוד העירוניות בישראל.מטרת הפרויקט ישראל עירונית 2050, להכין מסמך מדיניות לחיזוק העירוניות במדינת ישראל, ולהניח אותו על שולחן הכנסת, הממשלה, ובפני הציבור המקצועי והרחב כמצע לדיון ציבורי וכבסיס למדיניות עירונית בישראל. הכוונה בפרויקט שאמור להימשך שנתיים, היא לפ...
• 

  מגדלים בירושלים

  29.10.12
  ...ם מנסים לשפר את איכות החיים במרחב החרדי המצטופף: עוד בניינים ועוד קומות, במחשבה על התושבים שזקוקים לשטחים ירוקים ומדרכות נוחות יותר". כך פותחת נעמה ריבה את כתבתה ב Xnet וסוקרת את השינויים העוברים על ירושלים בעת האחרונה.פרופ' דוד גוגנהיים שניסח את תוכנית-האב לאזור, מספר בכתבה על המחסור בגנים בשכונות החרדיות, "זה בלתי הגיוני מה שמתרחש כאן, פעמים רבות מעלים את הילדים למיניבוסים ומסיעים אותם לגן סאקר, כי אין כאן שטחים ירוקים וגני שעשועים". ובקשר לצור...
• 

  המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים

  25.10.12
  "היו ימים שבהם מעמד הארכיטקט היה שונה לחלוטין מהמעמד שלו היום". אומר האדריכל אמנון רכטר בכתבה בכלכליסט, "זה חלק משמעותי מהרידוד, ההשטחה והאמריקניזציה, ככל שהאידיאולוגיה נעלמת והכסף מדבר - ככה הצד היצירתי, האמנותי והאיכותי יורד, והצד של הניצול המקסימלי והמניפולציה גדל. אני מרגיש את זה אף על פי שאני נמצא בטופ של הפירמידה, אני לא יודע איך ארכיטקטים שיש להם משרדים פחות מצליחים ועבודות יותר קטנות פועלים. עליהם בטח דורכים. אני מרחם עליהם, כי המעמד של ה...
• 

  אייקונים בחיפה, הישן והחדש

  15.10.12
  ...שיסמלו את הכניסה הדרומית לעיר: מלון חוף הכרמל בתכנונו המקורי עם שתי הפירמידות - לא תפס. הארמדיל הירוק, מרכז הקונגרסים - לא תפס, קניון חיפה עם גלי האלומיניום בחזית - נאדה, הבניין המפוצל של חברת החשמל - גם לא.מה לעשות ועל כולם חולש הכרמל. האייקון האמיתי של חיפה שאפילו האצבע המשולשת שתקע נימאייר בראשו לא מצליחה לגמד אותו. היחיד שהתקרב היה באמת ראש העיר המיתולוגי שתלה את הביצים שלו בכניסה לעיר עצמה.*בתמונה - הביצים של גוראל, צילום - דוד ישי, ויקיפדיה
• 

  הדבר הגדול הבא - התערבות אורבנית

  9.10.12
  ...לההבעיה - מחסור בגינות מטופלות ומטופחות.הפתרון - גינון על ידי התושבים בסביבתם הקרובה.למעשה פרויקטים כאלה קיימים כבר גם בארץ במתכונת של גינות קהילתיות.צוות - משתנה, תקציב - משתנה.תיקון כיכרותהבעיה - תכנון מוטה מכוניות הופך לבידוד חברתיהפתרון - הפיכת צמתי תנועה לפיאצות.לפעמים כל מה שצריך כדי להפוך צומת למקום עירוני היא מחווה עיצובית והקניית תחושה שאנשים מוזמנים לעצור במקום. מארק לקמן הקים בפורטלנד אורגון קבוצה בשם City Repair, ארגון מתנדבים שבאמצעי...
• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  ...חנייה. מה? סליחה?!? גם עמית לא מבין איך נבנה הקשר בין המטרה לתוצאה. " למה להגיד שאתם רוצים שנפסיק להשתמש ברכב פרטי אם אתם בעצם בונים לנו עוד חניות?" הוא שואל ועונה, "אם העירייה הייתה רוצה, היא הייתה מקדמת תשתיות ותוכניות לעידוד ההליכה ברגל שבאמת יש להן סיכוי לגרום לעוד אנשים ללכת ברגל. אבל העירייה לא רוצה. העירייה רוצה דבר אחד מאוד פשוט – חניונים."ועכשיו עוד יותרלאחרונה הכריז חולדאי על האפשרות של תושבי העיר לחנות ללא מגבלה במשך היום בכל האזורים....
• 

  אדריכל של מכונות מגורים

  28.06.12
  ...של מרחבים ציבוריים ומשותפים, שיצרו מקום שהזכיר קיבוץ. את מקומם של בתי הקיבוץ הקטנים החליפו מבנים בני 8 או 14 קומות, ואת מקומו של חדר האוכל החליף קאנטרי-קלאב עם בריכות שחייה, מדשאות ומגרשי טניס וספורט. התושבים שוחררו מהצורך לנדוד כדי לזכות בשירותים הבסיסיים: בשכונה היו שלושה מרכזי מסחר שכונתיים (שניים מהם תיכנן דורון) וביניהם שובץ פארק שכונתי ענק, בנוסף לגינות הכיס הרבות שפוזרו ברחבי השכונה. גם גני ילדים ובית ספר יסודי נפתחו בשכונה – פרט שנראה ברו...
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  ...ת לתמונת אילוסטרציה. כשרוצים לסמן "תל אביב", מציגים את מגדלי עזריאלי.אז מה יש בהם?אם חושבים על כך לעומק נראה שלאייקון אדריכלי אמיתי צריכות להיות מספר תכונות. נכון, כדאי מאד שהוא יהיה גבוה, למרות שכיפת הסלע כנראה תגבר על מגדל דוד כאייקון לירושלים, אבל מגדלי עזריאלי לא גבוהים יחסית לסביבתם. חלק מהאייקונים ניצבים נבדלים מסביבתם כך שהם בולטים יחסית לרקע (פסל החירות, האופרה בסידני) אבל גם בזה מגדלי עזריאלי לא מצטיינים. נראה שההצטיינות העיקרית של המגדל...
• 

  האנדרטה לחללי הצוללת דקר

  24.06.12
  ...בהם למי שרוצה להכיר את העיצוב הישראלי בשיאו" כותב מיכאל יעקובסון בבלוג שלו, "הרי שהייתי ממליץ בין השאר על ביקור באנדרטה לחללי הצוללת דקר בהר הרצל".מיכאל כרגיל מעמיק וסוקר גם את הרקע ההיסטורי של האנדרטה שתוכננה על ידי האדריכל דוד אנטול ברוצקוס לאחר תחרות בה זכה. חתכי האורך והרוחב המצורפים לכתבה מוסיפים לרושם המתקבל מהתמונות ומראיין גם את מי שעבד עם ברוקוס, האדריכל נחום מלצר שאומר: "המבנה מדבר בעד עצמו. למבנה צורת צוללת, מסלול הירידה הוא טקסי ולבסו...
• 

  עוד קצת על מיתוג עירוני

  10.06.12
  ...מקום כל זה לשבת במזגן ולדון במיתוג צבעוני עם ניחוח של תל אביב. זה רק לא מחזיק מים.המיתוג העירוני האמיתי צריך להפסיק לחפש את הייחוד. אין באמת שום דבר מיוחד בכפר סבא או נתניה, הערים האלה לא שונות מהותית מראשון לציון, רחובות, יבנה או אשדוד. העיקר בעיר הוא לא הייחוד שלה אלא האיכות שלה - אם היא נותנת חינוך טוב, אפשרויות בילוי ותעסוקה, ביטחון אישי, למי אכפת בכלל אם אין בה שום דבר ייחודי ברמה הארצית? אם היא לא נותנת תעסוקה, למי אכפת כמה היא מיוחדת ובמה?
• 

  עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי

  6.06.12
  ...ל בנה-ביתך.*בתמונה - העיר הצפופה ביותר במישור החוף, עזה.אם הרצון הוא למטרופולין אחד, למה לא להגיד את זה בצורה מלאה - תל אביב חייבת לצמוח לגובה. כל כוח הצמיחה של המדינה צריך להיות מרוכז בגוש דן או לכל היותר בשטח שבין נתניה לאשדוד. זו המשמעות האמתית של עיור אינטנסיבי, רק ככה באמת נקבל אזור עירוני בו צורכים פחות תחבורה, פוגשים יותר הולכי רגל ומקבלים אינטנסיביות גבוהה ושמירה על איכות הסביבה.בהמשך המאמר מציע ד"ר יודן רופא, גם הוא ממחברי המסמך, מספר הצ...
• 

  נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  1.05.12
  ...בי שוורץ. פרופ' מסימיליאנו פוקסס הודיע ברגע האחרון שלא יוכל להשתתף מסיבות שאינן תלויות בו. לפני בחינת ההצעות שהוגשו הוועדה סיירה במגרש עליו יוקם הבניין וקיבלה סקירה מוקלטת של חזון התחדשות הספרייה מפי יו"ר דירקטוריון הספרייה, דוד בלומברג.שמונים ואחת (81) הצעות הוגשו לשלב הראשון של התחרות. הצורך לבחור ארבע הצעות בלבד מתוך מספר רב של הגשות, הציב אתגר בפני ועדת השיפוט. הוועדה ציינה בדברי הסיכום שלה את התרשמותה ממגוון הרעיונות של המשתתפים ומהיצירתיות ...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  ... כתבה ב Ynet את האפשרות שמרכז הארץ כולו יהפוך ל"מגלופוליס" - עיר רציפה כמעט שתשתרע מחדרה ועד לאשדוד (כגודלה של לונדון רבתי) ותכיל 8 מליון בני אדם. לדעת מציגי הרעיון ישראל פשוט קטנה מדי מכדי להחזיק יותר ממטרופולין אחד. לדברי ראש המחלקה לארכיטקטורה באקדמיה בצלאל, יובל יסקי, הבעיה כרגע היא העובדה שהממשלה והציבור עדיין כבולים בחשיבה של פיזור אוכלוסין והשקעות בפריפריה. לא משנה לאיזו מהגישות אתם מסכימים יותר או פחות, מעניין לקרוא את הדעות המובאות בהן.
• 

  כנפו קלימור יתכננו את הקמפוס האקדמי באשדוד

  6.03.12
  משרד כנפו קלימור נבחר להחליף את חיים דותן בתכנון הקמפוס האקדמי באשדוד, כך מגלה לנו כתבה ב"הארץ". כנפו קלימור התמודדו על הפרויקט בתחרות סגורה מול ארבעה משרדי אדריכלים. העירייה כבר קיימה בעבר תחרות לתכנון הקמפוס בה זכה חיים דותן, אולם בשל גיבוש הקונספט החדש לרובע כולו הוחלט לסגת מהתוכנית.* בתמונה הראשית - הדמיית מבנה הקמפוס. ה.צילום: הדמייה: כנפו קלימור אדריכלים על פי ההצעה שזכתה הקמפוס החדש יתבסס על עקרונות של בנייה ירוקה ואמור לספק כ-50% מתצרוכת ...