חיפוש - חדשות , דלת , קו |1| - דף 4

• 

  יש מקום, זה דירות שחסר

  25.07.11
  ... היא אמנם אחת מהמדינות הצפופות ביותר בעולם ותשעה מתוך עשרה אנשים חיים בה בערים, אבל למרבה האבסורד הערים שלנו ממש לא צפופות." והוא ממשיך "הפתרון אמיתי לבעיית הדיור אינו גירוש הצעירים לפריפריה הרחוקה, תוך פגיעה בכלכלת ישראל, הגדלת פערים חברתיים וכרסום בשטחים פתוחים, אלא ציפוף של גוש דן לטובת כולנו." על פי הנתונים שמציג קרני בכתבה לא רק שגוש דן אינו צפוף אלא שאפילו מרכז תל אביב יכול להיות צפוף בהרבה. אם בוחנים את גרף הצפיפות עולה שבמידה ונעלה את...
• 

  הודעת פורום הקרקעות השבת קרקעות חקלאיות

  1.12.16
  ...איים לפי שווי הקרקע לאחר שינוי היעוד - ולא לפי שוויה כקרקע חקלאית - מעניק לחוכרים החקלאים הטבה בשווי עתק, על חשבון הקופה הציבורית, ללא כל הצדקה עניינית. לכן נקבע כי החלטה 727 "היא בלתי סבירה בעליל ובטלה".פורום הקרקעות טען כי ראוי שמקבלי ההחלטות יסתכלו על התמונה הכוללת: המגזר החקלאי, כבר עתה, זוכה להטבות יקרות ערך בבניה, בתעסוקה ובמסחר. מתן זכויות ייזום בקרקעות חקלאיות יאפשר את התעשרותם של מעטים מהנכס הציבורי ויביא להגדלת הפערים החברתיים גם בעתיד.
• 

  צילום לאדריכלים ומעצבי פנים

  24.11.15
  ...ל כך כפי שהם נהנים ממנה כיום. הצילום עצמו, כנקודת הראשית של המדיה, מעולם לא התפתח לכל כך הרבה כיוונים חדשים ומאתגרים, בחסותה של המדיה הדיגיטאלית ששחררה את המדיום מכבלים טכניים אל עבר חירות היפר –טכנולוגי. חירות זו פתחה את הדלת לאנשי מקצוע מתחומים שונים, הנעזרים בצילום כבדרך השגרה, להתנסות ולהשתמש במדיום באופניים יצירתיים - פרקטיים שלא היום אפשריים בעבר". בין הקורסים הנלמדים:· יסודות השפה הצילומית· צילום סטודיו וארכיטקטורת חו...
• 

  מכחולו של אדריכל - חיים היינץ פנחל

  16.12.12
  ...כה המתעדים את יצירתו של האדריכל והמעצב התל אביבי חיים היינץ פנחל, סוקר מיכאל יעקובסון ב Xnet את עבודתו. "היינץ פנחל, האדריכל הנשכח הטוב ביותר בישראל" כותב יעקובסון ומוסיף, "היינץ פנחל היה אדריכל טוטאלי. הוא תיכנן הכל, מידית הדלת ועד קווי המתאר של הבניין כולו. מלון "דן" בתל אביב, מלון "קינג דיוויד" בירושלים, בית קפה "פילץ" המיתולוגי בחוף ימה של תל אביב וחנות הספרים "אלשיך" בפסאז' הוד (שעליה זכה בפרס רוקח לאדריכלות) – הם ופרויקטים נוספים הפכו אותו ...
• 

  מה קורה כשהנסיעה בתחבורה הציבורית בחינם?

  6.11.12
  ...מוכנים לעשות - הוא אפשר בשנת 2001 שימוש בתחבורה בחינם. מה קרה מאז לעירו הקטנה ומה קרה לערים גדולות יותר שהולכות בכיוון? את זה מגלה לנו איל צאום בפוסט בבלוג שלו."המניעים להפיכת תחבורה ציבורית לחינמית הם ברורים" נכתב בבלוג, "הגדלת מספר הנסיעות וצמצום התנועה, שיפור איכות הסביבה, ייעול המערכת, שירות טוב יותר לתושב, עזרה לשכבות חלשות והחייאת אזורים בעיר. אבל מסתבר כי המהלך גם כמעט ושילם את עצמו בעצמו. 47% מנוסעי התחבורה כבר היו משתמשים בה מבלי לשלם, ו...
• 

  שלושה סיבובים בקיבוץ נען

  17.10.12
  ...ש בהן החמצה מסוימת. קיבוץ, כל קיבוץ כמעט, אינו יכול להיות מאופיין על ידי חלקיו, על ידי המבנים שבו. העיקר באדריכלות הקיבוצית הוא המרחב הציבורי שבין הבתים. השטח שבין בתי המגורים, הגנים, השבילים. אין בארץ ואולי גם בעולם עוד מקום בו לא ניתן לראות על הקרקע את החלוקה הפרטית. אין גדרות, אין הגדרות, השטח הציבורי מגיע עד לסף הדלת ומצד שני השטח הפרטי פולש החוצה בצורת פרגולות או מרפסות קטנות. התמונה כאן שצולמה על ידי מיכאל ממחישה חלק מהסיפור שעדיין לא סופר.
• 

  האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?

  21.09.12
  ...בה את שאלת המקומיות ואומרת שהגיע הזמן לקבל את גג הרעפים כמות שהוא. “אני גדלתי בילדותי בבית עם גג אדום ולא הרגשתי זרות או שעוד רגע יגיע השלג. גם אם הגג הזה הוא לא מפה ולא היה פה לפני הציונות – אותי לא מעניין לנזוף בה. ברור שהציונות הביאה דברים מחוץ לארץ, הרי היא בעצמה כזאת. זה כמו עם הצמחייה. 90 אחוז ממה שגדל פה מיובא, אז מה? זה אוקלם ומתאזרח. וגם לעברית שלנו ברקע יש ניגון של שפות זרות. מבחינתי, מרגע שהם כבר פה, גגות הרעפים הם אזרחים שווי זכויות”.
• 

  השינויים בתנאי ההתמחות לאדריכלים - קריאה לפעולה

  19.08.12
  ...יף הצעירים בעמותת האדריכלים המאוחדים ו"אדריכלצ'יק":לאחר מספר חודשי דיונים מול לשכת שר התמ"ת בהשתתפות רשם האדריכלים הגענו לנקודת הכרעה. על שולחן הרשם נמצאת הצעתנו לפתרון כלל הבעיות בתהליך ההתמחות. ההצעה מטפלת במכלול הבעיות: הגדלת מספר האדריכלים המאמנים ושינוי הגדרתם, הקטנת ההספקים הנדרשים במהלך תקופת האימון, שינוי מבנה הבחינה לרישוי, פתרון לבעיית הרישום של חלק מבתי הספר, פתרון לנשים בחופשת לידה ולמילואימניקים ופתרונות מנהליים כלליים.הפתרונות שהוצע...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...פני כמאה שנה האדריכל עסק בבניה וניהל אותה בשטח. הוא היה אחראי לקונסטרוקציה ולתכנית הכללית, הוא היה המפיק ומנהל העבודה... אבל הוא לא באמת תכנן את הפרטים. במבנים הגדולים, בקתדרלות ומבני הציבור האחרים, הנגר הראשי תכנן וביצע את הדלתות והפתחים, אמני הויטראג' את הזכוכית, פסל ראשי ריכז את עבודות הפיסול באבן וכן הלאה. האדריכל נתן הנחיות אבל לא שרטט לנגרים את פרטי העץ ולא את פרטי האבן לסתתים. הוא נתן הנחיות כלליות והם ביצעו. זה היה "ברוח האדריכל" אבל לא ב...
• 

  ייחוד פעולות - פעולה דחופה

  19.03.12
  ...זור בה מהחלטתה לאור ההתנגדויות הרבות שעלו הן מבעלי מקצוע והן מחברי אקדמיה. יש לציין כי חברי המועצה מגיעים מתחומים שונים שאינם אדריכלות ולא בטוח שהם מבינים את המשמעות של ההחלטה עליה הם הולכים להצביע. ישיבת המועצה תתקיים אמנם בדלתיים סגורות, אך נוכחותנו ותמיכתנו חשובה מאד ויכולה כאמור להשפיע על החלטות חברי המועצה.לכן אנו מבקשים מכל מי שיכול להצטרף ולהגיע למקום הישיבה בירושלים ביום רביעי בשעה 15:00 , אנו חייבים להשמיע את קולנו מחוץ לישיבה כדי להבהיר...
• 

  תוכנית ספדיה זוחלת בדלת האחורית

  4.12.11
  ...עצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר מאבק של ארגוני הסביבה. כעת נדון הנושא שוב בולנת"ע (הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) ומופיע בה סימון שיאפשר שינוי יעוד אפשרי. לעצם העניין כותב יאיר בבלוג "ברור ששכונה בשולי העיר היא מנוף להגדלת הנסיעות, כלומר השימוש ברכב הפרטי, וברור שזה מחליש את המרכז וכולי (למרות שאנחנו מדברים על מקום שיהיה מחובר לרכבת הקלה, ובכל זאת יותר קרוב לעיר מרוב שכונות הלווין). גם מבחינה סביבתית ונופית זו קטסטרופה אמיתית. אבל מצד שני י...
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ...מחפש שאלות ע"י שימוש בכלים אדריכליים ואינו מתיימר להיות התכנון הסופי. לקראת ההגשה בטקס חששתי. בעיקר בגלל שאני באה מרקע של אמנות וזה לא מסוג השרטוטים הנהוגים. אבל מסתבר שאפשר לצייר חלל ויבינו אותו גם אם אני לא מפרטת חלון, דלת או דלפק קבלה. ההגשה יכולה להיות גם החוויה וגם המסר. בשנים הראשונות באוניברסיטה מלמדים אותנו לצייר אך אנחנו סטודנטים בתקופה שתוכנות המחשב הן הכלי האדריכלי העיקרי ולקראת סוף הלימודים אתה אשף מחשבים ותלת ממד.בפרויקט הזה...
• 

  על הפוליטיקה של התכנון

  31.07.11
  ...תמיד. פוסט ארוך של שרון רוטברד מדבר על הגורמים הפוליטיים והכלכלים הקובעים את צורת התכנון בישראל הרבה יותר ממתכנני הערים או האדריכלים. רוטברגר מזכיר לנו שכשהמדינה העבירה את השליטה במוסדות התכנון מידיה לידי הועדות היא פתחה את הדלת לכל בעל ענין לשנות גם תוכניות עירוניות. "כיום המצב הוא שהתכנון האורבני בתוך שטחי הקו הירוק מופרט כמעט לחלוטין" כותב שרון, "בפועל, המציאות הזאת יצרה בתחומי הקו הירוק מערכת תכנונית בת שתי מהירויות: מהירות צב עבור אזרח ...