חיפוש - חדשות , דלת , שטח |1| - דף 2

• 

  תקן צפיפות

  21.09.16
  ...ות הראויה היא שאלה של מדיניות. כך, בעוד שבשנות ה – 90 קודמו במדינת ישראל פרויקטים רבים של "צמודי קרקע", הרי שבשנים האחרונות, ככל שהעמיק משבר הדיור, התהפכה המדיניות, וכעת בניה לגובה ושימוש אינטנסיבי במדד הקרקע, היא הבון טון.הגדלת צפיפות המגורים חייבה בחינה מחדש של מגבלות הצפיפות, קרי מהו אותו סף בו הגדלת צפיפות תבוא על חשבון צורכי ציבור ראויים, בשים לב לתנאים המשתנים והייחודיים לכל איזור.על רקע זה פורסם החודש המדריך החדש להקצאת קרקע לצורכי ציבור.ה...
• 

  המדריך להקצאת שטחים לצרכי ציבור

  4.08.16
  ...קרם, להביא לניצול מיטבי של הקרקע ועידוד ההתחדשות העירונית - וכל זאת תוך שמירה על רמת מתן שירותי הציבור ואיכותם.עדכונים לדוגמא: מתן מענה לצרכי ציבור לא רק בקרקע אלא גם בשטח בנוי שילוב שימושים ציבוריים במגרש הקטנת שטח הקרקע והגדלת שטחי הבניה במגרש מכסות שונות לתכניות במרקם בנוי (התחדשות עירונית) למול מתחם חדש התייחסות חדשה למרחב הציבורי הפתוח התאמה פרטנית של מאפייני אוכלוסיית היעדבתקופה הקרובה מתוכנן להתחיל מהלך הדרכה והטמעה של עיקרי המדריך, בקרב כ...
• 

  הקמת ישוב בדואי חדש ופינוי התיישבות לא חוקית בנגב

  26.07.16
  ...בהיקף 70,000 דונם. המשילות של ממשלת ישראל מחייבת גם פינוי השתלטות לא חוקית אך במקביל מציאת פתרונות דיור.עוד אמר השר אריאל כי "אני כשר הממונה על הרשות להתיישבות הבדואים, חייב להקפיד על קידום הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב תוך הגדלת תקציבי הפיתוח והרווחה אך במקביל לדאוג לכך שאדמות הנגב לא יהיו הפקר"הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב הדגישה כי הקמת היישוב החדש תלווה גם פיתוח כלכלי חברתי ששם דגש על הנקודות הבאות :הקמת ישוב חדש בעל אופי חקלאי התואם למשל...
• 

  סיום מהלך שיפוץ מתחם תל חנן/ נשר

  19.07.16
  ..., בגודל של כ-45,000 מ"ר, מונה את מיטב רשתות השיווק והאופנה וביניהן שופרסל ענק בשטח של כ- 8000 מ"ר, כמו גם הום סנטר אשר חולשת על שטח של 2800 מ"ר, מגה ספורט, טויס אר אס, א.ל.מ, שקם אלקטריק, ניו פארם, כפר השעשועים, סטימצקי, דלתא, גולף אנד קו וגולף ילדים, מקדונלד'ס, קפה שני , ארומה ומחסני השוק. המתחם בנוי בצורת מתחם פתוח בשיטת CASH & CARRY , כאשר הלקוח חונה את רכבו, רוכש וממשיך בדרכו. כמו כן, הוא מאופיין בחנויות ענק המאוכלסות בידי רוב המותגים, בש...
• 

  שיקום נזקי ההוריקן של ההרחבות בקיבוצים

  7.04.16
  ...ואורחות חיים זרים לקיבוץ. יש לזכור שבמקרים רבים מאד השכונות הללו הצילו את הקיבוץ מכליה והחיו אותו באוכלוסייה חדשה וצעירה. לכן, יש להכיר להן תודה ולנסות לתקן את הניתן.בקיבוצים רבים הביאו איתן השכונות החדשות מכוניות החונות ליד דלת הבית, רשת דרכים רחבות עם שפע אספלט, אבני שפה מסומנות באדום ולבן, בתי מידות במגרשי מגורים משוטחים, מוקפים בגדרות וחומות עם גומחות פרטיות לחשמל ואשפה, ושאר סממנים של פרברים עירוניים.אט אט, ובמקביל לתהליכי פרצלציה של אזור המ...
• 

  הצד האפל של תמ"א 38

  29.11.13
  ...דאיות כלכלית הן עבור החברה הקבלנית והן עבור דיירי הבניין. במסגרת תמ"א 38 מקבלים הדיירים הקיימים שידרוג לבניין הבא לידי בטוי בד"כ בשיפוץ חיצוני, הוספת פיר מעלית, הוספת מקומות חניה לדיירים, שיפוץ לובי הבניין ולעיתים אף הגדלת הדירות. כמובן שהערך המוסף החשוב ביותר עבור הדיירים הוא חיזוק קונסטרוקטיבי של המבנה והפיכתו לעמיד יותר בפני רעידות אדמה. הקבלן מצידו מקבל בתמורה לביצוע העבודה מספר יחידות מגורים, בד"כ בקומה הראשונה או בקומות העליונות....
• 

  האם אדריכלות היא מעשה פוליטי?

  17.11.13
  ...גובה של א.זנדברג , היא תוהה האם "הפעם האדריכלים בארץ ירהיבו עוז להודות בקשר בין תכנון לפוליטיקה ויסרבו לשתף פעולה?""במכרז החדש שיזם, משרד הבינוי והשיכון עושה מה שהאדריכלים והמתכננים מעולם לא העזו, ומכניס את הפוליטיקה למקצוע בדלת הראשית. עכשיו תורם של המתכננים לשים את הפוליטיקה שלהם על השולחן, להשיל מעליהם את המסווה הא־פוליטי, להוקיע בפומבי את המשך התכנון והבנייה בשטחים - ולסרב לשתף פעולה. להגיד לא לתכנון של עוד 20 אלף יחידות דיור בשטחים, וגם לא ל...
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי...
• 

  יש מקום, זה דירות שחסר

  25.07.11
  ... היא אמנם אחת מהמדינות הצפופות ביותר בעולם ותשעה מתוך עשרה אנשים חיים בה בערים, אבל למרבה האבסורד הערים שלנו ממש לא צפופות." והוא ממשיך "הפתרון אמיתי לבעיית הדיור אינו גירוש הצעירים לפריפריה הרחוקה, תוך פגיעה בכלכלת ישראל, הגדלת פערים חברתיים וכרסום בשטחים פתוחים, אלא ציפוף של גוש דן לטובת כולנו." על פי הנתונים שמציג קרני בכתבה לא רק שגוש דן אינו צפוף אלא שאפילו מרכז תל אביב יכול להיות צפוף בהרבה. אם בוחנים את גרף הצפיפות עולה שבמידה ונעלה את...
• 

  שלושה סיבובים בקיבוץ נען

  17.10.12
  ...ש בהן החמצה מסוימת. קיבוץ, כל קיבוץ כמעט, אינו יכול להיות מאופיין על ידי חלקיו, על ידי המבנים שבו. העיקר באדריכלות הקיבוצית הוא המרחב הציבורי שבין הבתים. השטח שבין בתי המגורים, הגנים, השבילים. אין בארץ ואולי גם בעולם עוד מקום בו לא ניתן לראות על הקרקע את החלוקה הפרטית. אין גדרות, אין הגדרות, השטח הציבורי מגיע עד לסף הדלת ומצד שני השטח הפרטי פולש החוצה בצורת פרגולות או מרפסות קטנות. התמונה כאן שצולמה על ידי מיכאל ממחישה חלק מהסיפור שעדיין לא סופר.
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...פני כמאה שנה האדריכל עסק בבניה וניהל אותה בשטח. הוא היה אחראי לקונסטרוקציה ולתכנית הכללית, הוא היה המפיק ומנהל העבודה... אבל הוא לא באמת תכנן את הפרטים. במבנים הגדולים, בקתדרלות ומבני הציבור האחרים, הנגר הראשי תכנן וביצע את הדלתות והפתחים, אמני הויטראג' את הזכוכית, פסל ראשי ריכז את עבודות הפיסול באבן וכן הלאה. האדריכל נתן הנחיות אבל לא שרטט לנגרים את פרטי העץ ולא את פרטי האבן לסתתים. הוא נתן הנחיות כלליות והם ביצעו. זה היה "ברוח האדריכל" אבל לא ב...
• 

  תוכנית ספדיה זוחלת בדלת האחורית

  4.12.11
  ...עצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר מאבק של ארגוני הסביבה. כעת נדון הנושא שוב בולנת"ע (הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) ומופיע בה סימון שיאפשר שינוי יעוד אפשרי. לעצם העניין כותב יאיר בבלוג "ברור ששכונה בשולי העיר היא מנוף להגדלת הנסיעות, כלומר השימוש ברכב הפרטי, וברור שזה מחליש את המרכז וכולי (למרות שאנחנו מדברים על מקום שיהיה מחובר לרכבת הקלה, ובכל זאת יותר קרוב לעיר מרוב שכונות הלווין). גם מבחינה סביבתית ונופית זו קטסטרופה אמיתית. אבל מצד שני י...
• 

  על הפוליטיקה של התכנון

  31.07.11
  ...תמיד. פוסט ארוך של שרון רוטברד מדבר על הגורמים הפוליטיים והכלכלים הקובעים את צורת התכנון בישראל הרבה יותר ממתכנני הערים או האדריכלים. רוטברגר מזכיר לנו שכשהמדינה העבירה את השליטה במוסדות התכנון מידיה לידי הועדות היא פתחה את הדלת לכל בעל ענין לשנות גם תוכניות עירוניות. "כיום המצב הוא שהתכנון האורבני בתוך שטחי הקו הירוק מופרט כמעט לחלוטין" כותב שרון, "בפועל, המציאות הזאת יצרה בתחומי הקו הירוק מערכת תכנונית בת שתי מהירויות: מהירות צב עבור אזרח ...
• 

  (מ)התנגדויות לתכנון: 3 רגעים של תכנון אלטרנטיבי

  4.10.13
  ... לאנשים' – אתגרה את תכנית המתאר העירונית והשפיעה עליה, ולו רק בשוליים. התערוכה מבקשת לבחון תהליכים אלו בתוך הקשרים פוליטיים וכלכליים שונים, לאחר שהגיעו למיצוי בדרגות הצלחה שונות. הפעילים שלקחו חלק ביוזמות השונות מבקשים לפתוח דלת אל מעוזי קבלת החלטות התכנוניות, ולקרוא לרשויות להקשיב לתושבים, לשקול בכובד ראש את ההצעות התכנון שלהם, ולסייע בידם לפעול.מהן היכולות והחוזקות של התושבים, באשר הם, בתכנון המרחב? האם התערבויות התכנון מלמטה משנות את דרכי הממס...