חיפוש - תגובות , סימבולים / בלוקים , חדשות , מאמרים , דק , מעבר |1| - דף 4

• 

  תפקידו של האדריכל כמוביל שינוי טכנולוגי וחברתי

  13.01.13
  ...טכנולוגי וחברתיפרופ' אדריכל דיטמר אברלהמשרד Baumschlager Eberle מייצג אדריכלות אשר מתאימה בראש ובראשונה לקיומם של צרכים ממשיים. פירוש הדבר עיצובם של מבנים אשר יוצרים סביבות אופטימליות למחיה כמו גם יצירתם של מקומות בעלי זהות. מעבר למתן מענה לדרישות אלה, מטרתו של המשרד היא ליצור אדריכלות כחלק מאמנות: אדריכלות אשר יוצרת חלל למיקומו התרבותי של המדיום ושל השאיפות האישיות באמצעות זיקוקם של ערכים פרקטיים למושגים אבסטרקטיים. חשיבותה של אדריכלות ייחודית ז...
• 

  ביקור במוזיאון היהודים בברלין

  16.02.11
  ...שנת 1999 הפך המוזיאון למוסד עצמאי, ועבר למבנה שתוכנן על ידי דניאל ליבסקינד במרכז ברלין. חנן כותב על הביקור במקום: "ללא ספק ליבסקינד מציג שילוב מעניין בין מבנה אירופאי קלאסי למבנה מודרני. הכניסה נעשית דרך המבנה הישן ודרך מעבר תת קרקעי אתה מתחבר למבנה החדש. כבר בגרם המדרגות שאתה יורד למטה אתה מרגיש את החומרים התאורה והשפה האדריכלית הידועה של ליבסקינד משפיעים עלייך, ונותנים לך תחושה של חוסר יציבות." הוא גם לא חוסך ביקורת "אני חייב לציין שסכ...
• 

  הפסאג' - כשלונה של תקווה אורבנית

  14.07.11
  נועם דביר כותב מאמר מעניין מאד ב"הארץ" על הכחדתם של הפסאג'ים בארץ. ה passage (צרפתית) הינו מעבר מקורה, מעין רחוב פנימי העובר בתוך הבנין ומשמש למסחר. "לכאורה היה אפשר לצפות שהפסאז'ים יצליחו מאוד בארץ בגלל היכולת שלהם ליצור רחוב מקורה ולתת להולכי הרגל הפוגה מהשמש והחום", אומר האדריכל צבי אלחייני בכתבה. אבל זה לא קרה וזו הזדמנות עבורנו לבחון איך אדריכלות שמצליחה במקום אחד נכשלת באחר. הפאסג'ים המפורסמים נמצאים כמובן בפאריז (והתמונה הן מעיר זו). אלו...
• 

  טורCAD - על נכונות הקבצים ועל שיטות עבודה שונות

  25.09.18
  ... ביניהם רוב העת אלא בנקודות מאוד מסוימות בזמן- לאורכו של ציר הזמן של הפרויקט; כשהגשנו הצעה, בעת בקשה להיתר, תוכניות למכרז, תכניות לביצוע ולבסוף, תכניות As Made. התאום בין כל התכניות, הוא לא באחריות התכנה אלא באחריות המשתמש. מעבר לכל אלה, כיוון שלכל דיסציפלינת תכנון יש שפת שרטוט שונה משל עצמה, בשלבים שונים בפרויקט, הגאומטריה משתנה כדי להציג מידע שהוא "לא נכון מבחינה שרטוטית" לדוגמה, חדר מדרגות ב-1:50 , שונה גאומטרית מאותו חדר מדרגות ממש ב-1:20...
• 

  מהו תכנון?

  4.03.14
  ...יל – אנו מעצבים את המקומות בהן אנו חיים והמקומות בהם אנו חיים מעצבים אותנו. השיח התכנוני צריך להכיל שכבות רבות יותר באוכלוסיה ושכבות רבות יותר באוכלוסייה צריכות להבין את ההשפעה של התכנון עליהן. ברמה האישית רצוי שכל תושב יתחיל לחשוב באופן מטרופוליני, כלומר להבין שאנו קשורים יחדיו לשאר האנשים שחולקים איתנו את המרחב הגאוגרפי הקרוב, מעבר לגבולות המוניציפאליים השרירותיים, וביחד אנו משפיעים על הצורה של המקומות באותו מרחב." (מתוך הבלוג)להמשך קריאה בבלוג
• 

  לעבור לדירה חדשה או לשפץ ?

  20.01.11
  ...חר ישנם יתרונות וחסרונות בכל אחד מהצדדים שנבחר. למה הכוונה ? אם נרכוש דירה חדשה אז אולי נתקשה בהחזר המשכנתא, מה יקרה אם נקנה דירת 3 או 4 חדרים ובעתיד נצטרך לעבור לדירה מרווחת יותר ? מאידך להישאר בדירה הישנה שלנו ... השכונה מזדקנת ... אין מעלית בבניין....? אתם בטח מכירים את התחושה. במה לבחור ? בשביל להקל עליכם, אני מעלה מספר כיווני מחשבה, שיוכלו לסייע לכם בתהליך קבלת ההחלטות 4 סיבות מדוע כדאי לשפץ דירה - עלות כספית נמוכה : עלות השיפוץ כולו, ת...
• 

  לעצב מחדש את המשרד הקיים או לעבור למשרד חדש?

  7.12.16
  ...סטרטגיים, עסקיים ותכנוניים ויש לנקוט בגישה הוליסטית ומולטי דיסציפלינראית על מנת להחליט בין שתי החלופות:שיפוץ, וההשקעה בהתאמה של משרד חדש לצרכים שלכם, ובמיוחד אם המשרד החדש הוא ברמת המעטפת, שקול לשכר דירה של כ 3 שנים. מהלך של מעבר למשרד חדש, דורש גם משאבים נוספים מההנהלה ומהעובדים, שלא לדבר על עלויות המעבר. אז לפני שלוקחים את כל ההתחייבות הזו שווה לבדוק האם באמת כדאי לעבור ?במקרים רבים של התרחבות במספר העובדים במשרד, לא נדרשת הכפלה של שטחי המשרד. ...
• 

  יריעות איטום: היכרות לעומק עם סוגי היריעות

  30.08.16
  ...מיים. תכונה נוספת של יריעות הפוליפרופילן, הוא שניתן לייצרן בצורה קשיחה או גמישה, אטומה או שקופה.יריעות פוליאתילן – את יריעות הפוליאתילן ניתן לייצר בצפיפות גבוהה או נמוכה. בצפיפות נמוכה היריעה תהיה עמידה למתיחה, חסינה בפני חיידקים ופטריות, עמידה יחסית בפני מים ושקופה, אך החוזק המכאני שלה יהיה בינוני. בצפיפות גבוהה יריעות פוליאתילן הן חזקות מאוד, אך אינן שקופות, ואינן עמידות בפני מתיחה. יריעות פוליאתילן משמשות לפינוי אסבסט, להגנה על מערכות ניקוז ות...
• 

  תכנן לי כבשה, או מרחב ציבורי..

  5.03.14
  ...בה כפלטפורמה, אבל מעבר לכך, הוא מושתת על רעיון השיתוף האינסופי, על ביזור של סמכויות, על עולם בו כל תושב רשאי לתכנן – ויכול לתכנן. תומכי הרעיון יטענו בעד הדמוקרטיזציה של התכנון העירוני. בזכות פלטפורמות של מימון המונים, הם יטענו, ההחלטה יוצאת מידיהם של פקידים עירוניים או של יזמים תאבי בצע ועוברת לידי הציבור עצמו. אולם, האם מימון של פרויקטים עירוניים שקול למימון של אלבום אינדי חדש? האם מימון ההמונים לא מחזק בדיוק את כוחות השוק, אותם הוא מבקש לעקוף?"
• 

  תערוכת התחרות לתכנון שטח בכניסה לשכונת נרקיסים

  9.11.16
  ... צל"ש:לאונרדו קליכמן, דניאל מינץ מירושלים חבר השופטים:אדר' גבי שוורץ – יו"ר, מר דב צור – ראש העיר, מר פרנקו גונן – מנכ"ל העירייה, אדר' אלי יהלום – מהנדס העיר וראש מינהל הנדסה לשעבר, גב' שוש נחום – ראש מינהל החינוך, אדר' פרלה קאופמן,אדר' סינאן עבדל קדר, אדר' אריה גונן – מזכיר חבר השופטיםהגלריה בבית האדריכל, המגדלור 15, יפו. שעות פתיחה: א', ג', ד', ה' 10:00-15:30, ב' 10:00- 19:00.ניתן לתאם טלפונית ביקורים מעבר לשעות הפתיחה.טל' לתיאומים: 03-5188234.
• 

  עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.

  31.12.12
  האדריכלים אשמים. האדריכלים לא יודעים לתכנן עיר כמו שצריך. את הטענות המוכרות האלה אפשר לשמוע בכל פינה. יובל כהן למשל בפוסט בבלוג של תנועת מרחב מאשים את "הפרברים" ומתגעגע לעיר הישנה של ילדותו שבה הנגרייה הייתה מעבר לרחוב.עיר טובה צריכה עירוב שימושים, שילוב של מגורים עם מסחר, מקומות בילוי עם תעסוקה זעירה לפחות. את זה כולנו יודעים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את...
• 

  שיקולי תכנון אדניות עץ בעיצוב המרפסת !

  20.11.20
  ...ך עבודה ארוך וגימור מושלם, האדניות מעץ חייבות לעמוד בתנאים קשים לרבות שמש וגשם.חשוב מאוד! להרכיב את האדניות העץ על מעקה המרפסת כלפי פנים אשר נותנת בטחון ובטיחות לרבות בטיחות לילדים שירחיק אותם מהמעקה ויתן שקט מסויים להורים, גם נותן בטחון לנפילה של אדנית מקומת הדירה וחס וחלילה תפגע בנפש.מעבר לצמחיית נוי ניתן לשלב באדניות צמחי תבלין ומרפא.חשוב לקחת בחשבון! שישנם רוחב מעקה השונה מדירה לדירה או מבית לבית וחייבים להשתמש במתלים מתאימים ויעודיים.
• 

  סיבוב בקארדו ברובע היהודי בירושלים

  7.05.13
  ...ותמאנית ומתעורר לחיים בתקופה הישראלית" שואל מיכאל יעקובסון בכתבתו ב Xnet ומכתיר את הפרויקט כהצלחה. אבל האם זו באמת הצלחה?קארדו - "הלב" בלטינית, הכינוי הרומאי לרחוב הראשי החוצה את העיר, המרכז המסחרי העיקרי, חנויות משני צדדיו ומעברים מקורים מלווים אותו. כזה היה גם הקארדו בירושלים והתמונה המצורפת כאן מסבירה בדיוק את ההבדל בין אז (בתרשים הקטן) והיום. "בחפירות ברובע התגלה רחוב עמודים רחב ומרוצף בלוחות אבן, שרוחבו הכולל 22.5 מטר (רק חלק ממנו נחשף). במר...