חיפוש - חדשות , דתי , מים |1| - דף 3

• 

  שני יישובים חדשים יוקמו בנגב - הפעם זה יעבוד?

  15.11.13
  ...דינה ולא נגיע לעצמאות כלכלית"' , ב"הארץ" מדגישים כי "הממשלה אישרה הריסת כפר בדואי והקמת יישוב דתי במקומות" ומציינים כי "ההחלטה מעוררת התנגדות רבה גם בקרב גורמים סביבתיים, הטוענים שההחלטה סותרת את תוכנית המתאר הארצית תמ"א 35, הקובעת כי אין להקים יישובים קהילתיים חדשים בפריפריה, אלא להתמקד בחיזוק הקיימים".בתקופה בה דוחפים את הציבור החרדי לקום ולצאת לעבוד, מעניין האם הקמת עיר חרדית באזור בו אפשרויות התעסוקה מצומצמות, באמת תשפר את המצב או רק תחריפו?
• 

  זכויות בנייה אינן אמצעי תשלום

  16.01.13
  ...ר עד שקשה לנו לקלוט עד כמה זה אבסורדי. התכנון העירוני נועד לקבוע את איכות העיר, כלומר השיקולים לגובה של בניין מסויים, לכמות הדירות בו, צריכים להיות עירוניים. במקום זאת העיריות מתפרקות לגמרי מכוחן מול היזמים ומחריגות בתב"ע נקודתית שטחים כדי לממש זכויות בניה לכסף. השטחים הוירטואליים האלה אינם של העיריות אלא של התושבים. העיריות מוכרות את השטח ליזמים בדרך שעוקפת את חוק המכרזים, מגמישה את חוק התכנון ופוגעת בעיר.זכויות בנייה אינן שטרות כסף"אין העירייה ...
• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  ... שפירא בכתבה, "אז אין פה הדיוק ההיסטורי, אבל יש עיצוב של משהו שיכול היה להיות פה. יבואו אסכולות שימוריות נוקשות יותר ויראו בזה תעתוע, אני חושב שהתחנה היא סמל (...) השמשה היא השימור הכי טוב, גם אם במהלכה מקבלים הרבה החלטות נקודתיות שאפשר להתווכח עליהן”.כמי שאינו מעריך מאמצי שימור במיוחד ומוכן לפוצץ כל מבנה כמעט, אני דווקא מזדהה עם גישתו של שפירא. הדרך היחידה לשמר מתחמים כאלה היא להפוך אותם לצעצוע קיטשי שימשוך קהל. מתחם התחנה בתל אביב, המושבה הטמפל...
• 

  הפקולטה לנפיחות עצמית ותכנון בלתי ישים

  9.09.12
  ...כל סטודנט בחר לעצמו את המיקום והלקוח והפרויקט? כמה פעמים ראיתם הגשות בהם חרגו הסטודנטים מתכניות תב"ע או תקציב הגיוני? המסר שמתקבל מכל הדברים האלה הוא אחד - אפשר להיות יצירתי רק במקומות בהם הלקוח מרשה הכל ומשלם בלי גבול. כשלימדתי עיצוב פנים מסחרי (אי שם בעבר הרחוק) נתתי לסטודנטים שלי חנות במיקום מוגדר בקניון, עם מעטפת בלתי ניתנת לשינוי ולקוח מוגדר כולל שם ולוגו ותקציב. "עכשיו תהיו יצירתיים!" זה היה שם המשחק, "עכשיו תביאו את היכולת שלכם". לקח לסטוד...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ... היא כמובן שמדובר במדד סובייקטיבי לחלוטין. קבוצות חוקרים שונות מאמצות מדדים שונים כדי לדרג את הערים המדוברות וזונחות מדדים אחרים. אחת הדוגמאות הברורות לכך היא ההתעלמות של המדדים מנושא הדת. ירושלים ומכה הן דוגמה לערים שפעילות דתית ומדינית בהן יוצרות אפקט גלובלי. ערים אלה מרכזיות, משפיעות ומשמעותיות ברחבי העולם, תרבותית ופוליטית הרבה יותר מעיר העולם טורונטו למשל. בדומה לכך לא נמדדת ההשפעה של תעשיית הסלבריטאים של לוס-אנג'לס על התרבות העולמית, או הש...
• 

  שוויץ ואיטליה במרכז יהוד

  5.07.11
  ...טחה שיש בו - זה מרקם עירוני שמתוכנן בצורה פרטנית. מרחיק את המכוניות ומעדיף את הולכי הרגל, משלב עירוב של מסחר, בילוי ומגורים וכולנו יודעים כמה יש בדברים האלה צורך במרכזי ערים. כשאני חושב על מרכז העיר חדרה למשל, העיר בה נולדתי, אני לא בטוח שהרעיון של ראש עיריית יהוד רע כל כך. ואם לתת פתחון פה לאחד הטוקבקים בכתבה: "מה תל אביבי בדיוק בסגנון שהומצא בגרמניה בשנות העשרים-שלושים והועתק לכאן ללא כל הקשר מקומי וללא מחשבה?... אני מוכן להמר שלאותם הכותבי...
• 

  המעבדה העירונית

  17.11.15
  ...לטובת החברה, ובפרויקט הזה אנחנו עושים, בסופו של דבר, שימוש במשאבים הקיימים – כלומר בידע ובניסיון שלנו."פרופ’ שלוסברג, שאחד ממוקדי עיסוקו הוא תחבורה בת קיימא, סיפר שהופתע לטובה מיום הכיפורים בישראל. “מעבר לקדושת היום מהבחינה הדתית, המחזה של המוני ילדים קטנים וגדולים רוכבים על אופניהם ברחובות הרשים אותי מאוד. אפשר ללמוד מזה שהציבור צמא להשתמש באופניים וזקוק לשם כך לסביבה נוחה ובטוחה יחסית. האחריות לכך מוטלת עלינו, המתכננים.” פרופ' שלוסברג שוהה בישר...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  פעם, לפני יותר מדי שנים מכפי שאני מוכן להודות, הייתי האדריכל שתכנן הכי הרבה בניינים, רחובות וערים. יותר מכל האדריכלים האחרים בארץ גם אם מחברים את כולם יחד. זה היה בתקופה שעבדתי עבור חברה לפיתוח משחקים והייתי אחראי על העיצוב של המרחב הוירטואלי – הרחובות, הערים והמבנים שמהווים את שטח המשחק. העבודה הזו הייתה משוחררת מכל תפיסה אדריכלית קודמת. לא הייתי מחוייב לשום ועדה מקומית, תקנות או חוקים. למעשה, גם חוקי ניוטון וכח המשיכה היו המלצה בלבד במר...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  במשולש הכח של העירייה, היזמים והתושבים הולך ומשתנה המאזן. התב"ע הנקודתית, הכלי ששימש מאז ומעולם כלי יזמי לדחיפת תכניות נתקל בהתנגדויות תושבים. אבל האם רק היזמים מפסידים או גם העיר? נעמה ריבה כותבת ב Xnet על שני מקרים כאלה בתל אביב.הפרויקט בסמוך לכיכר המדינה מציע שני מגדלים של 15 קומות. זהו כבר הסיבוב השני בוועדה המחוזית והתב"ע הנקודתית שונה כבר ממגדל אחד לשניים, מדיור לזכאים לסתם "דירות קטנות, וכל זה כשסבב ההתנגדויות טרם הסתיים. פרויקט אחר מציע מ...
• 

  קוד אתי לענף הבניה

  27.09.11
  ...הינם אותם כללים המצופים מחברי הקבוצה, מעבר לנדרש בחוק. בישראל, יתכן בגלל אי פעילות מספקת בעבר מטעם הגופים המייצגים את המהנדסים והאדריכלים, נקבעו תקנות האתיקה ע"י המחוקק. בנוסף, בתי המשפט מתייחסים בפסיקותיהם להתנהגויות "מידתיות" ו"סבירות", שההבדל בינן ובין כללי ההתנהגות האתית הינו קטן. התוצאה הינה חפיפה בין חוקי המדינה וכללי האתיקה. תקנות האתיקה של המהנדסים והאדריכלים נקבעו בשנות השישים של המאה הקודמת ולא עודכנו מאז. אין ספק שהגיע הזמן לעד...
• 

  קפריסין לשוחרי אדריכלות וצילום

  9.05.11
  ...ן. "כנסיות האסם", מבנים צנועים דמויי אסמים, מפוזרות בתוך גוש הרי הטרודוס. חלקן מצויות בתוך כפרים ועיירות קטנות, וחלקן מבודדות מחוץ לאזורים מיושבים, מתחבאות בשום - מקום, בתוך שדות או ביערות בהרים. כנסיות האסם שימשו לפולחן דתי יווני אורתודוקסי והן בנות 600 – 1100 שנה. הכנסיות מעוטרות בציורי קיר (פרסקאות) המתארים סיפורים מכתבי הקודש כמו גם אגדות מקומיות. 10 כנסיות אסם הוכרזו מורשת עולמית על ידי אונסקו והן מהוות מורשת לאומית של קפריסין. נבקר בכנס...
• 

  בעזרת נשים - ערב עיון

  4.09.14
  ...ית-הכנסת היסטורית, יש עדויות לקיומם של בתי כנסת כבר במאה הראשונה לספירה, במקביל לקיומו של בית המקדש השני, ההרודיאני, בירושלים. מוסדות מכוננים אלו היו בעלי אופי מונומנטאלי, מוקד ארגוני-חברתי-תרבותי בחיי הקהילה. תפילות ופולחן דתי התקיימו בבתי כנסת רק בהמשך.גם לנוכחותן של נשים בבתי כנסת בתקופת בית שני ועד למאה ה-6, הן כמוסדות קהילתיים משמעותיים, הן כמוסדות אינטלקטואליים-אקדמיים והן כמוסדות בהם התעצבה התרבות הליטורגית והטקסית של עבודת האל, יש עדויות...
• 

  חיזוק הנגב או הזנחת הפריפריה?

  1.07.13
  ...ה לדרך בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה בנובמבר 2011 והיא נמצאת בשלבי תכנון מתקדמים, ללא שיתוף הציבור המקומי. התכנית מייעדת הקמה של כעשרה יישובים קטנים ומבוססים המיועדים (ככל הנראה פרט לאחד) לאוכלוסייה יהודית, בחלקה חילונית ובחלקה דתית. ההשקעה הכלכלית האדירה בהקמה של ישובים חדשים במטרה למשוך לנגב אוכלוסייה שלא נמצאת כאן, איננה צודקת. קיימת כאן אוכלוסייה. אוכלוסייה חזקה, איכותית, אכפתית, יוצרת ופעילה. במקום להשקיע באותה האוכלוסייה – בבריאות, בחינוך, בתח...