חיפוש - חדשות , וו , פסל |1| - דף 3

• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  ...בחור מה להציג ומה להשמיט מהציור. הבחירות של רפי משקפות את הדרך בה אנו מזהים אייקון אדריכלי וכמובן שמגדלי עזריאלי לא נעדרים מהם כשהוא מצייר את כדור העיר. אבל לא רק הציירים בוחרים במגדלים כאייקון לעיר, הם הופיעו כבר במפות מזג אוויר ובכתבות רבות המספרות על תל אביב ונדרשות לתמונת אילוסטרציה. כשרוצים לסמן "תל אביב", מציגים את מגדלי עזריאלי.אז מה יש בהם?אם חושבים על כך לעומק נראה שלאייקון אדריכלי אמיתי צריכות להיות מספר תכונות. נכון, כדאי מאד שהוא יהיה...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...דש של תכנון ועיצוב. החל ממוצרים, כלים ומשטחי קירות ועד לתכנון בניינים, שכונות וערים. לא מדובר כאן בתכנון בעזרת מחשב כדוגמת פרנק גרי, מדובר בתכנון על ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוהים נמצא בפרטים". אנחנו כל כך רגילים לתפיסה הזו שאנחנו לא שמים לב ל...
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  ..., רגע לפני שקיעתו, הפרויקט לא מופיע בכלל. ככל הנראה הנדלרים לא היו מרוצים מהביצוע הסופי של הפרויקט ולכן העדיפו להצניע הן את הזכייה בתחרות והן את הפרויקט עצמו. אין פלא שבאמצע שנות השבעים, בחרה הנהלת אגד לשבור קצת את הבאליות של הבניין ולהזמין מהאמן שאולי הכי מיוצג באדריכלות הישראלית – הפסל משה שטרנשוס, עבודת מתכת שתשתלב בחזית המערבית הפונה לדרך פתח-תקווה."ואם יעקובסון, מי שמוכר באהדתו לאדריכלות בסגנון המודרני כותב כך, מה נשאר לנו להגיד?... בולדוזר.
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...תן הישירה והעדינה יש לה היכולת להעשיר סביבת מגורים אנונימית, לעדכן בגד פשוט באמצעות קישוט קטן וכיוצא בזאת.למרות שנשים אינן עוסקות במובהק בטכנולוגיה ומקצועות טכנולוגיים נשלטים עדין הידי גברים הרי שמתקבל על הדעת שנשיות עשויה להוות יתרון משמעותי באדריכלות העכשווית, העוסקת רבות בהגדרה של סביבה אינדיבידואלית ייחודית באמצעות כלים טכנולוגיים עכשוויים.לכנס שצבר מוניטין רב,הוזמנו השנה, בשנתו החמישית, שלוש אדריכליות מדהימות בעלות סגנון אינדיבידואלי ייחודי ...
• 

  הקרב על הבימה נמשך

  4.12.11
  ועכשיו גם בכתבה מעמיקה ב"גלריה" של עיתון הארץ. האדריכל רם כרמי עונה לנועם דביר וטוען שהבניין נפלא, הציבור לא מבין והקולגות פשוט מקנאים. האדריכל צבי אפרת לעומתו מכנה את הבניין "נפיחה ענקית וחרישית" והויכוח עם דני קראוון שתכנן את הכיכר הצמודה נשאר בעינו. רם כרמי ספג לא מעט ביקורות על עבודות שלו במהלך הקריירה הארוכה. ביקורות שמחלקן לא ניתן להתעלם. מהתחנה המרכזית החדשה ועד לתוכנית המתאר לפרוייקט הולילנד, כרמי תמיד מצליח לדלג הלאה לפרויקט הגדול הב...
• 

  שיפוץ גנים ממחזר

  31.10.11
  ...ות נוף בו עוצבו ושופצו גנים ציבוריים, תוך שימוש בחומרים ממוחזרים מהמרחב הציבורי. אבנים שפורקו, קורות עץ וספסלים, הכל ניתן למיחזור ושימוש מחדש בגינות העיר. חלי אלול צלניקר וחוי ליבנה, השותפות במשרד אומרות בכתבה שהתוכנית מהווה מחשבה חדשה על מיחזור במרחב הציבורי: "דרך השקפה זו העיר מתנהלת בתהליכים מעגליים, בהם הפסולת יכולה לחזור ולהיות חומר הגלם למוצר הבא. אסטרטגיה עירונית כזו יכולה להוות אמצעי יעיל לצמצום הצריכה ולחיסכון משמעותי לקופה העירונית,...
• 

  סתם בית או עיצוב ישראלי?

  2.08.11
  ...העיצוב הישראלי האמיתי או שזה חוסר עיצוב? הפנטהאוז ברמת השרון עוצב במשותף על ידי מעצבת הפנים והלקוחה. כמעט כולנו מכירים את סוג העבודות הזה שבכתבה מוגדר כ"ריקוד משותף". עיצוב הבית מוצג כ"לא נשען על טרנדיות או על הלך רוח עכשווי. אי אפשר לקטלג אותו בסגנון ספציפי..." אבל אם מסתכלים על הבית מזהים אותו כישראלי. משהו בעיצוב צועק את זה. בדיוק כמו שאנחנו מזהים ישראלים בחו"ל עוד לפני שהם מתחילים לדבר עברית. משהו בעמידה, בלבוש משרד לנו - הוא משלנו. ...
• 

  ויטו אקונצ'י בישראל - ארבעה אירועים

  6.05.11
  ...תב משמאל לימין ומלמעלה למטה על הדף. בעקבות הגילוי הוא ירד מהדף אל המרחב הממשי של הרחוב. הוא הפך לאמן וידאו וגוף ואחר כך לפסל ולארכיטקט. ועד היום הוא ארכיטקט, כבר למעלה מעשרים שנה. סטודיו אקונצ'י אותו יסד יצר פרויקטים רבים ומגוונים, ביניהם: אי לאיש אחד בגראץ, פלאזה בממפיס, גלריה... בניו יורק וחנות בגדים בטוקיו. ב-1990 בתחילת דרכו כארכיטקט, הוא הוזמן על ידי בית ספר יסודי בפיניקס אריזונה, לתכנן סככה להסעות. הוא הציע לפוצץ את בית הספר. זאת אומרת ...
• 

  דני קרוון מדבר על כיכר התרבות שתכנן

  3.04.11
  בכתבה בהארץ מראיין נועם דביר את דני קראוון ומסייר איתו בכיכר התרבות, הכיכר המחברת את שדירות ח"ן לשדירות רוטשילד בתל אביב ומצדדיה נמצאים תיאטרון הבימה, היכל התרבות וגן יעקוב. בכתבה קרוון לא חוסך ביקורת מרמת הביצוע של הכיכר ומשמיע גם את דעתו על בניין הבימה של רם כרמי. כיכר התרבות היא אחד ממיזמי הדגל שיזמה עיריית תל אביב לרגל חגיגות ה-100 לעיר. הכיכר ממוקמת מעל לחניון תת קרקעי ונקודת המוצא של התכנון הייתה צריכה להתחשב גם בפתחי המעליות והדרגנועים...
• 

  הצצה אל הווילה הנסתרת של מוזיאון ישראל

  28.03.12
  מוזיאון ישראל פותח לסיורים את הוילה הנסתרת הנמצאת בו, ביתה של האספנית שרלוט ברגמן. הבית, שנבנה על ידי האדריכלים אל מנספלד ודורה גד, נחשב לפנינה ארכיטקטונית בסגנון בין-לאומי ובאווירה ים-תיכונית. אוסף הציורים והפסלים של בעלת הבית מייצג את מיטב האמנים של המאה העשרים שגברת ברגמן קשרה אתם קשרי ידידות במהלך חייה הארוכים. לכל מי שמעוניין לקרוא עוד על סיפור חייה של שרלוט ברגמן אנו ממליצים מאד על כתבתו של מיכאל יעקובסון ב Xnet. סיורים בבית ברגמן מ...
• 

  אז אולי בכל זאת כיכר התרבות

  23.10.11
  ...כר הבימה בקצה שדירות רוטשילד). בכתבה במגזין עיצוב מנתחת נעמי את הכיכר בעיניה, מספרת על ההסטוריה שלה ומכתירה אותה כהצלחה. "כיכר התרבות משלבת בין אמנות לאדריכלות" כותבת נעמי, "יופיה ההרמוני נובע מעיצובה האופייני לאמן דני קרוון, אך סודה טמון בחיבורים האורבאניים המתלכדים בה: החיבור בין מפלס הכיכר לחניון התת קרקעי, חיבורן של שלושת השדרות הנפגשות בכיכר, חיבור הכיכר אל גן יעקב והארגון המחודש של הרחובות והתשתיות מסביבה. כל אלו מהווים את יסודות הצלחת...
• 

  שיא חדש - 21 שנים בועדה המחוזית

  14.08.11
  כתבה בדה מרקר מספרת על התהליך הארוך... ארוך... שעברה תוכנית מתאר בוועדה המחוזית. שי זלצר הגיש בשנת 98' תוכנית מתאר הקמת מבנים בשטח חוותו. הדיון נגרר עד שכעת בית המשפט ביטל החלטות של רשויות התכנון שפסלו אותה. העניין אפילו חמור יותר משנראה מאחר ובוועדה המחוזית התוכנית נפסלה בטענה שהיא נוגדת את תמ"א 35. אלא שהתוכנית הוגשה לפני 21 שנים ותמ"א 35 אושרה לפני 6 שנים. "מחדלה של הוועדה המחוזית היא שמנעה את אישור התוכנית", קבע שופט בית המשפט המחוזי, נוע...