חיפוש - חדשות , זית , קל |1| - דף 6

• 

  כיכר אתרים - לשפץ או לפוצץ?

  22.06.11
  ...רון המעשי היחיד שיש לו סיכוי והוא הרבה יותר זול מהתוכנית שמציעה יעל מוריה". מוריה לעומתו, טוענת שהתוכנית שלה, שכבר אושרה בעירייה ותקועה בוועדות עקב התנגדויות מצד בעלי הנכסים בכיכר ועלותה 30 מיליון שקל, לא גרנדיוזית ולא מופרזת, אלא הכרחית ומעשית. "זה לא דרסטי. זו לא פעולה אסתטית אלא אסטרטגית והכרחית כדי לחולל שינוי ולגרום לאנשים לרצות לחזור לכיכר". תקראו את הכתבה. אם זה היה תלוי בי, הייתי נותן אותה לאימונים של חיל הנדסה בתרגיל העורף הקרוב.
• 

  תדי קיסלוב והעיר אילת

  20.06.11
  ...רץ" את פועלו של האדריכל תדי קיסלוב בעיר אילת. החל באמצע שנות ה-50 ועד למותו בסוף שנות ה-70 קיסלוב תכנן באילת עשרות פרויקטים: שיכונים ציבוריים, שכונות בתי פאטיו, בתי ספר, חמישה בתי מלון, בנייני ציבור ותשתית, תחנת אוטובוסים מרכזית ואפילו את הלגונה שהיוותה את התשתית להקמת מתחם המלונות הנוכחי. קיסלוב עסק לא מעט במענה לאקלים המדברי בשלושה בתי ספר שתיכנן ובהם הטמיע טכנולוגיית קירור פסיבית: האוויר היבש נושב דרך מסנני קירור ענקיים (שהורכבו ממזרונים ל...
• 

  הסינמטק בתל אביב - סלו הרשמן

  14.06.11
  ...י כל קשר לבניין הקיים, כפי שעשו למשל עם פירמידת הזכוכית באגף החדש במוזיאון הלובר בתכנון אי. אם. פיי, או מרכז הקלונוע בדרזדן בתכנון משרד קופ הימלבלאו. אני בחרתי בחלופה השנייה: לשלב ולהחדיר את המבנים אחד בשני". מיכאל מספר בכתבה כי "בעוד שהכניסה של הבניין הוותיק פונה לכיכר הסינמטק, הכניסה החדשה פונה לרחוב הארבעה. יצירת כניסה חדשה בחזית צדדית הייתה אתגר בפני עצמו, ונראה שהרשמן מצליח לעמוד בו בכבוד." כתבה מעניינת, אל תדלגו גם על הסיור בתמונות.
• 

  תחרות - אדריכלות זכוכית 2050

  7.06.11
  ...ם בשנת 2050, 40 שנה מהיום? התחרות רעיונית, נושאת פרסים מרשימים (פרס ראשון בשווי 84 אלף שקל למשל) וההרשמה פתוחה לקהל הרחב וללא עלות הרשמה. תאריך הגשה אחרון – 1 לאוגוסט 2011, נא שימו לב לכך שגיליון ההגשה הבודד צריך להגיע פיזית למארגני התחרות עד למועד זה. מדברי המארגנים "עיצוב 2050" הוא נושא הקונגרס העולמי הבא של איגוד האדריכלים הבינלאומי (UIA), שייערך בטוקיו בספטמבר 2011. הקונגרס ידון במסגרת הסביבתית, העירונית, ובאורח החיים, בהם סביר להניח כי...
• 

  בית הלוחם החדש בבאר שבע

  11.04.11
  כתבה של נועם דביר ב"הארץ" מציגה את מבנה בית הלוחם החדש בבאר שבע. המבנה תוכנן על ידי משרד קימל - אשכולות בשיתוף עם האדריכל שחף זית. הכתבה כוללת ראיון עם איתן קימל וכן ביקורת. מבנה בית הלוחם עשוי מסדרה של גופי בטון החובקים את הכניסה הראשית והחצר הפנימית. חומר הבנייה העיקרי הוא בטון חשוף המזכיר את בנייני האוניברסיטה ומתייחס גם לאנדרטת הנגב של דני קרוון. לא כל המשתמשים מוצאים את הרושם המאסיבי הזה נעים במיוחד. בסיום הכתבה מציג דביר את ביקורתו...
• 

  עושים סדר בשיפוץ

  13.12.22
  ...כת החימום המתאימה לכם ביותר ביחס לגודל החלל ולעלויות הקמת המערכת מול עלויות הפעלה שוטפות והכינו את ההכנות המתאימות מראש. שואב אבק מרכזי אם נמאס לכם לשוטט בבית עם שואב האבק שלכם כדי להגיע ממקום למקום ולנקות, מערכת שואב אבק מרכזית יכולה לתת לכם מענה מצוין, אלא שכדי ליהנות מיתרונותיה יש להכין מראש מספר תנאים: יש להקצות מקום לציוד (מנוע, מסנן, מיכל אגירה) ולמתוח מראש צינורות שאיבה בין הקירות לרצפה המובילים לשקעים מיוחדים אליהם יתחברו בעתיד ראשי שאיבה...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ...ה בצורה פרמטרית. אני מוכן לחתום שיש מעט מאד מזה בשיטות העבודה במשרד. יש כמובן שימוש מאסיבי בתכנון תלת ממדי ממוחשב אבל מכאן ועד היחצנות שהוא משמיע יש מרחק עצום. עד היום לא נתקלתי באף משרד שעבד בשיטות פרמטריות מעבר לתכנון בחזיתות מסוימות. זה לא מקרה, זה פשוט לא משתלם. בכל המאמרים והמחקרים שאני קורא עוד לא ראיתי משהו ישים ברמת בניין שאמור לתפקד לפונקציה מוגדרת. כך או אחרת אנו נשארים תמיד עם העובדה המשמחת שהאדריכל הוא שקובע את צורת הבניין. הש...
• 

  ביקורת אדריכלות ומיכאל יעקובסון

  10.04.13
  ...בר, ההחלטה על האדמות של מי לבנות ועל חשבון מי התקציב, ההחלטה לתת זכויות בנייה או להקפיא אותן, כל אלה החלטות פוליטיות.אבל אם החליטו לבנות סינימטק בתל אביב, מה לעזזאל הקשר בין צורת הבניין לפוליטיקה? מה זה משנה לאדם החולף ליד החזית אם האדריכל של הבניין תכנן גם שכונות ביו"ש? משנה לו אם היא אטומה או פתוחה, ירוקה או כחולה. משנה לו האדריכלות.אני לא טוען שאין מקום לביקורת פוליטית בנושאי בינוי ערים ומבנים. יש הרבה מקום לזה אבל צריך להבין שזו אינה ביקורת א...
• 

  בטון חשוף וביקורת אדריכלות

  2.04.13
  ...- משמעותו של הבטון."הבטון האפור" כותב יעקובסון, "הבטון שנעשה בו שימוש מסיבי בכל רחבי הבניין, נחשב בדרך כלל בציבור לדבר מאיים. כדי להעריך אדריכלות מוצלחת – חלוקת חללים, כניסות של אור טבעי, משחקי אקוסטיקה, ביטוי קונסטרוקטיבי בחזיתות ובתקרות, פינות ישיבה ויצירת קשרי מבט – צריך ללמוד אותה. ללמוד ממש כמו מתמטיקה, ביולוגיה וספרות. ואולי עוד לפניהם. ראוי ללמוד על המקום שאנו חיים בו ולהעריך אותו, אחרת נמשיך לחיות וללמוד בבית כלא".אדריכלות ותקשורת חזותיתל...
• 

  חיפה מציגה - דיבורים כתחליף לפתרונות

  2.04.13
  במאי יערך בחיפה כנס אדריכלים שידון בחזית הים של העיר ומטרתו "לדון באופן בו פתיחת העיר לים תסייע בתחומים רבים ושונים". אתר חדשות חיפה לא ממש משתכנע מהכוונות הטהורות של הכנס וטוען שכל מטרתו לשמש עלה תאנה להסתרת התכנון בפועל של העיר."הבעיה מתחילה", נכתב בחדשות חיפה, "כשמבינים שההדמיות של מן-שנער אינן מחוברות למציאות האמיתית מהסיבה הפשוטה: מישהו מחק משם את הרכבת שעוברת היום ויוצרת חציצה של רכבת כבדה, רכבת המובילה גם מטענים של חומרים מסוכנים, ואינה מא...
• 

  פתרונות מגורים יצירתיים ברחובות וואדי ניסנאס

  5.03.13
  ...פות ביותר בחיפה – וואדי ניסנאס. האתגר: פתרונות מגורים יצירתיים ברחובות וואדי ניסנאס בנייה על גגות, ניצול מגרשים ריקים, אכלוס דירות נטושות, יצירת עניין עבור יזמים ומשקיעים, שיתופי פעולה עם עמידר, שינוי ייעוד, חידוש חזיתות בתים ויוזמות נוספות לחידוש והוספת דירות מגורים, עמדו במרכזו של קורס מיוחד שהתקיים הסמסטר בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים. הקורס "דיור בר השגה", בהנחיית האדריכלית מיכל יוקלה, עורר עניין רב בקרב הסטודנטים, בוגרי השנה השל...
• 

  אנשים או בניינים, מה עדיף לעיר?

  26.02.13
  ... יעילות להסעת המונים, איכות חיים עירוניים, רווחת תושבי העיר, פיתוח העיר כבירת העסקים של ישראל והתאמתה ליעדים הלאומיים. תוכנית השימור, שהתווייתה החלה בשנת 1994, דאגה רק לשימור המבנים. הכרזת אונסק"ו הקפיאה את הפיתוח במרכז העיר, שנהפך לתפאורה, מעין רקע למבנים המשומרים. מדיניות זו, אם תאושר "בעיר הלבנה" ובאזורי החיץ, תקריב את רווחת התושבים על מזבח השימור".האדריכל דן דרין, שימש יו"ר הוועדה המקומית, והיה חבר בוועדה המחוזית ובמועצה הארצית לתכנון ובנייה.
• 

  קיסלוב קיי זכו בתחרות לתכנון קריית החינוך רמת אפעל

  7.01.13
  ...גובה 2 קומות יעיל ונוח לתפקוד. מדרג החצרות מבטיח יצירת מגוון רב של מקומות בקני מידה שונים, ויחסי בנוי-פנוי עשירים. תנועת הציבור בשביל הגובל נפרדת לגמרי.השפה האדריכלית משכנעת, העיצוב החיצוני שעיקרו מעין שבכות קלות המכסות את חזיתות הבניין ויוצרות הצללה - משובב עין, משדר קלילות וקיימות.תיאור הפרויקט של קיסלוב קייהתכנון מדגיש את חופש הלמידה מתוך עשייה סקרנית, ההוראה אינה מבוססת על כיתה סטטית. אין כאן 'בניין כתות' נוקשה אלא למידה דרך שורה המשכית של ...
• 

  הזוכים בפרס רכטר 2012

  24.12.12
  ...רה ועדת הפרס שלא להעניק את הפרס על עבודה אדריכלית פיזית אלא על עבודה מחקרית. בהחלטה זו יש משום החמצה של העיקר - סימון הצעירים המבטיחים בענף. גם הנימוקים לפרס הראשי לא צריכים לכלול "עבור שנים של עבודה..." וכן הלאה. שיטה זו מבטיחה שלא יבחר פרויקט כמו בניין האופרה בסידני ולא תהיה לעולם בחירה מרגשת. סימון המצליחים בדיעבד הוא עבודה קלה, נוחה וחסרת סיכון. עם זאת יש לציין לטובה את בחירתה של הועדה בציון לשבח לעבודתו של אדריכל הנוף אמיר לוטן (בתמונה כאן).
• 

  היכלי הספורט של חיפה

  18.10.12
  ...מעודדים שימוש ברכב פרטי. למשל, אין מגרש חניה ומי שינסה להחנות את רכבו ליד היכל הספורט צפוי לקנס בסך 5,000 שקלים. תוכנן מסוף תחבורה לאוטובוסים של "אגד", שיביאו את האוהדים מתחנות האוטובוס ב'גרנד קניון', תחנת חוף הכרמל ותחנת מרכזית המפרץ, כשהכרטיס למשחק כולל את הנסיעה באוטובוס הלוך ושוב".הנחת היסוד של נעמה היא כי אצטדיונים יכולים לשמש מוקד לפעילות עירונית שתחייה את סביבתה. זו הנחה בעייתית מאחר ואירועי ספורט הם דבר ממוקד מאד, אירועים שמתרחשים בפרק זמ...