חיפוש - חדשות , חבל , מכ |1|

• 

  כיצד תאורה משפיעה על מצב הרוח ואיכות השינה

  18.10.20
  ...ר, או באמצעות החלפת נורות בגוון לבן לגוון צהוב, ובשעות הערב, עברו לתאורה חמה יותר.אם התאורה שלכם מתאימה לשימוש עם דימר, החליפו למפסק דימר במפסקי התאורה, ועמעמו אורות קצת לפני זמן השינה.השאירו תאורה עמומה בשירותים, ובפרוזדור. חבל שמי שקם בלילה לשתות, או לשירותים, יספוג מנת אור חזקה ואכזרית, שתפיל את רמות המלטונין, ותפריע להמשך השינה.סובלים מזיהום אורי? יש בחוץ עמודי תאורה או פרסום שמאירים לכם לתוך הבית? סגרו את התריסים בלילה!אין כמו אור שמש! יש לכ...
• 

  ככה כן בונים חומה

  23.02.14
  ...כאן נהיה מנהלים. כלומר, נעשה כסף לא מיצירה ועשייה אלא מתפעול של פועלים ויצרנים אחרים (מי הם יהיו?)הכתבה שפורסמה ב The Marker גורסת כי יש עתיד לענף בניה ישראלי, איתן ואיכותי. ממש כאן! אין ספק שכרגע זה עושה רושם של חלום ורוד. וחבל. תמיד עולה בראשי דמותו של מנהל/עובד בניין- באחת ממדינות אירופה למשל, כמה המקצוע הזה נחשב מכובד, מלא פאסון, ואף יוקרה. כבוד למקצוע- כמה יש לנו עוד ללמוד בנושא. ולא רק בתחום הבניין. "אם לא נקים פה בתי ספר למקצועות הבניין בק...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  ... בתכנונה של כרמי נראים אותו דבר!! (...) היכן היצירתיות!? החידוש?! בעיני, ללכת ולשכפל מבנים בווריאציות שונות זה ל-א אדריכלות!! אני אוהב את העבודות של כרמי, ומעריך את תרומתה לעולם האדריכלות, אך עד כאן. עד שימוש כופל בקונספטים. חבל באמת חבל. טביעת ידה של כרמי-מלמד ניכרת כאן היטב: מצודה עם חרכי ירי. משעמם משעמם משעמם ו...צפוי. פעם אמרו שסטארים באדריכלות כמו גרי נותנים את הסחורה ולכן מייצרים חיקוי קבוע של עצמם.... כאן עדה מראה שוב ושוב שבית המשפט ה...
• 

  ביקורת על תפאורה ותיאטרון

  5.01.12
  ... חדשים במרחב הפרטי ול"תיעוש" אנושי - "אנשים בלופ" (לפי ההוגה הנפלא דידריך דידריכסן): עולם קודר וחזרתי שהמשטר הקפיטליסטי קבע במקומנו. והשפעותיו על הארכיטקטורה דרמטיות."הכתבה ארוכה, מעמיקה וכתובה בצורה מרתקת. חבל רק שקון נדבק במחלתם של מבקרי האדריכלות של "הארץ" ומכניס גם הוא את "כיבוש - התנחלויות" לנושא. הביקורת המנומקת היא על האדריכלות בכללה, לא רק על ישראל, תל אביב או הבימה. "אימת הבניינים הלבנים" היא אמנם תופעה עולמית. בכל מקרה, כתבה מומלצת מאד.
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  ... על האדריכלות בארץ כיום -"אנחנו כאן שכחנו בכלל מהמושג שכנות. הבתים האלה בספר היו שכנים טובים אחד לשני, אף בניין לא עשה מרפקים לרחוב ואף בניין לא הצהיר שהוא חשוב יותר. בקרב האנשים היה קודקס התנהגות שהשפיע על הצורה שבה הם גרו. חבל לי שזה הלך לעזאזל. אנחנו, האדריכלים שעובדים כאן - זה הרי מקום מורכב מבחינה חברתית-כלכלית ואידיאולוגית, לא חשוב איך נקרא לזה, וזה מקום שיש לו איכויות בולטות שקשורות באור שבוהק, בטופוגרפיה או בחוסר הטופוגרפיה שלו, בדיונות, ...
• 

  האם יהיה תואר רשמי למעצבי פנים?

  4.07.11
  אתר כלכליסט מפרסם ראיון משותף של ראשי המוסדות המורשים ללמד עיצוב פנים לתואר אקדמי, עם רשם האדריכלים והמהנדסים לשיחה טעונה על הסדרת הרישום. כמו בכל דבר, מעורבים כאן כבוד, כסף ופוליטיקות פנימיות ורק חבל שמי שלא מיוצג בדיון הם אלה שבאמת צריכים להיות שם - מעצבי הפנים. בכתבה מציגים הרשם ונציג עמותת האדריכלים מדוע הם מתנגדים לתואר "אדריכל פנים". התואר "אדריכל" בדומה לתואר "מהנדס" או "הנדסאי" אומר שהאדם המדובר רשאי לבצע פעולות מסוימות (כמו לחתום על ...
• 

  העיר והפסנתר

  19.11.12
  ... ומוסכם" כותב איתי, "כי הון תרבותי הוא חלק משמעותי מאוד במכלול נכסיהם של מקומות, בנוסף לגורמים כמו נגישות תחבורתית, ערכי טבע, ועוד. בשאיפתה להיות 'עיר עולם' תל אביב מרבה להדגיש אספקט זה של תדמיתה. אך רק חלק מהעיר שותף לכך – וחבל". ובהקשר לפרויקט המדובר: "שימו לב למיקום הפסנתרים. מזרח ודרום העיר – כלום. לשם ההגינות יש לציין שגם צפונית לירקון כלום. יפו – באתרים תיירותיים ספציפיים (הנמל, מתחם התחנה). בשילוט חוצות גם מתהדרים ש'20 פסנתרים מחכים לכם בר...
• 

  נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  1.05.12
  ... קמפוס חברת ישקר בתפן, הספרייה לפיזיקה במכון וייצמן, מפעל ייצור של חברת טבע בירושלים ומרכז וייצמן בתל אביב. שני פרויקטים שבנייתם מסתיימת בימים אלו הם מגדל משרדים בן 35 קומות בקרית עתידים בתל אביב והמרכז הלוגיסטי של חברת טבע בחבל מודיעין. לאחרונה זכה המשרד בפרסים בשורה של תחרויות תכנון. תחת קורת הגג של המשרד פועל סטודיו PEZ שהוקם בשנת 2011 על ידי דניאל זרחי ופדרו פנייה, לאחר ניסיון עבודה משותפת במשרד Herzog & De Meuron. הסטודיו מעורב במספר פרויקטי...
• 

  כפר נופש "בראשית" במצפה רמון

  23.05.11
  ...דות התכנון ולכן לא הגישה התנגדות. כשהוחל בבנייה לפני כשנתיים, כבר היה מאוחר מדי לדבריו. כעת עומדים להגיש תוכנית למרכז תיירות חדש במצפה רמון, הכוללת הקמה של בתי מלון נוספים ולא יוקמו מבנים על שפת המצוק אלא במרחק ממנו. "השגיאה הזו לא תשכפל את עצמה", אומר טחנאי. גם עמדת המתכנן ועמדת רשת ישרוטל מוצגות בכתבה ולכן חבל שבכל התמונות המרהיבות שבה לא מוצגות גם תמונות המראות את המלון מכיוון שמורת הטבע. * התמונה כאן מתוך הכתבה, צילום של איתי סיקולסקי
• 

  בואו, בואו, אדריכלים הולכים מכות!

  7.03.11
  ...אסתר סוקרת את שתי התנועות ואת עקרונותיהן הכללים. כרגיל אצל אדריכלים יש הרבה דיבורים וקצת קשה להבין מה באמת כל צד מציג ואיפה הויכוח הגדול. שתי התנועות כמובן הולכות עם צו האופנה ומציגות את עצמן כגואלות בנושא הסביבתי. ולי יש שתי הערות: 1. שתי התנועות לטעמי מגוחכות. אדריכלים חושבים שהם באמת מנהלים את התכנון העירוני כשכל פוליטיקאי ויזם מדרג שני קובע הרבה יותר מהם מה יקרה בעיר. 2. למרבה הצער אדריכלים לא באמת הולכים מכות. חבל, לחלק מהם בהחלט מגיע.
• 

  על הקרקע #1: עבודות בבניה

  23.09.13
  ...מים כגון תחבורה, אדריכלות ובינוי ערים וכד'.מגדלים בשדירה, תב"ע ח-501, חולון // אדריכל ברוס לוין, קסמ אדריכלים. תכנון הסביבה ותכנון אורבני.מרכז רון למחוננים ומצטיינים ואגף חמדע בליווי מכון וייצמן. מתחם טכנולוגי מדעי, ראשון לציון // אדריכל דוד נופר, נופר אדריכליםמרכז רון ורדי למחוננים פועל משנת 1986 בראשון לציון. מרכז תרבות חבל מודיעין // אדריכל דוד קנפו, קנפו כלימור אדריכלים.האירוע בעברית.הכניסה בתשלום. למידע נוסף אודות האירוע ולהרשמה יש ללחוץ כאן