חיפוש - חדשות , חוק , ככ |1| - דף 2

• 

  אור, חלל, אדריכלות - ערב עיון

  29.03.17
  אור, חלל, אדריכלותערב עיון עם דוד בהר-פרחיה ואורחים בעקבות התערוכה ‘תנודות אורחלל’ במשכן לאמנות עין חרוד03/04/2017 - בשעה 19:00דוברים:דוד בהר-פרחיה // אמן וחוקר, מרצה בכיר במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, טכניוןיניב שפירא // מנהל ואוצר ראשי, המשכן לאמנות עין חרודגליה בר אור // אוצרת וחוקרת אמנות ישראלית, לשעבר מנהלת ואוצרת ראשית, המשכן לאמנות עין חרודאדריכלית תמי יניב // תמי יניב אדריכלותעל הערבערב זה יידון בקשר המשולש בין ...
• 

  אושר ביטול האפליה בזכאות לרישום בפנקס המהנדסים

  27.03.17
  ...נה: האפליה בין הטכניון למוסדות מוכרים אחרים בזכאות לרישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים - תבוטלועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה היום לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ יוסי יונה, וחברות וחברי כנסת רבים נוספים, לתקן את חוק המהנדסים והאדריכלים, כדי לטפל באפליה בזכאות לרישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים בין בוגרי הטכניון לבוגרי מוסדות אחרים. ההצעה נועדה לאפשר לכל מי שהשלים חובותיו בתואר ראשון בתחומי ההנדסה או האדריכלות, במוסד שקיבל הכרה מהמועצה ...
• 

  תובענות ייצוגיות מנהליות בחלוקת שטח

  5.02.17
  ...ה בגלל פגיעה של כמה שקלים בחיוב הריבית על ידי הבנקים, בשל פגיעה סביבתית, או בשל מצג שווא צרכני, יש מקום לטעמנו, לתת כח ליחידים לייצג קבוצות גם בנושא זה בו הפגיעה המצרפית בקניין עשויה להיות עצומה.כאשר קוראים את סעיפי המטרה של חוק התובענות הייצוגיות, מפליא עד כמה מטרות החוק תואמות את הסיטואציה אותה תיארנו, אבל כאשר עוברים לבחון את תחולת החוק, מתברר מיד שהוא אינו יכול לחול על תביעות מסוג זה. מאידך, כל מי שמכיר בזכות הקניין, ובכוחו המוגבל של הפרט להת...
• 

  אחד על אחד עם קרן מזור

  9.01.17
  ...ם מסחריים כמו מסעדות, בתי קפה, חנויות ומשרדים. אני מתכוונת להמשיך ולחזק את הכיוון הזה ולצמוח בו עוד. בשלב זה עיקר הצמיחה שלנו הוא בחו״ל, ואני שמחה על כך. זה תהליך שמשלב התנסות בתרבויות שונות, מפתח מיומנויות של עבודה ופיקוח מרחוק, וגם מחזק את הביטחון שלנו ביכולת לתרום ולעשות בכל מקום.לסיכום, תחום העיצוב המסחרי של היום עומד בפני שינויים גדולים בעקבות אפשרויות הקניה באינטרנט וחדירה של טכנולוגיות חדשות. אלה נושאים שמרתקים אותי ואני נלהבת לעסוק בהם. א...
• 

  מדיום מייצר תודעה - אדריכלות בתמונות, דיון #2

  25.12.16
  ...צגים אדריכלות ועיצוב בתמונות לארוך השנים? מה משמעותם של שינויים אלה, וכיצד הם מתייחסים ומשפיעים על תפיסת חלל המגורים ותפקידיו? כיצד שינויים אלה מתייחסים לשינויים הכלליים יותר בחברה ובתרבות הישראלית.משתתפים:ד"ר דוד גורביץ' // חוקר תרבות ומדיהאלעד גונן // צלם אדריכלותאורלי רובינזון // יוצרת ספרי עיצוב ואדריכלותאוצרת ומנחה // מעצבת מיטל פרגראדריכלות בתמונותערב זה הינו השני בסדרת דיונים על צילום אדריכלות ועיצוב פנים כפעולה המייצרת מציאות. צילום אדריכ...
• 

  האסיפה הכללית של איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות

  2.11.16
  ...כחבר בוועד האיגוד, בהנהלת האיגוד, כיושב ראש וועד תא, או כחבר בוועד תא. 97 .וועדת הביקורת תקבע את יעדי הביקורת, כך שבמחזור של 4 שנים תבקר הוועדה את כל מוקדי הפעילות של האיגוד.98. בסמכות וועדת הביקורת לבצע כל פעולה חוקית הנדרשת לדעתה לצורך מילוי תפקידה, לרבות נוכחות נציגיה בישיבות הוועד, קבלת דו"חות כספיים באורח שוטף, פרסום דו"חות ביקורת וכיוצא בזה. 99. בטרם תגבש וועדת הביקורת את ממצאיה תביא את טיוטת הממצאים לתגובת המבוקר ותקבע את...
• 

  נקודת איזון חדשה - ועדות ערר

  9.10.16
  ועדות הערר לתכנון ולבניה, הממלאות תפקיד חשוב במערכת התכנון, רוכשות ברמה הפורמאלית את כוחן בתחום עררי הרישוי, מהוראות סעיף152 (ד) לחוק התכנון והבניה הקובע כי "החלטת ועדת הערר תבוא במקום החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי, לפי הענין".הפסיקה של בית המשפט העליון, שבאופן מסורתי מתייחסת בחשדנות לועדות המקומיות ("שהרוויחו" בצדק יחס זה), הניחה מגבר רב עוצמה על הסעיף האמור, וההלכה הברורה והמושרשת קובעת היום כי "ככל שמדובר בהליך המתקיים בפני ועדת ערר, שהיא...
• 

  באר בקיבוץ | האדריכלות של מנחם באר - תערוכה

  10.07.16
  ... כ"ץ, חברו לקיבוץ געתון, בתבליטי הקיר ברחבי הקיבוץ ובמיוחד בחדר האוכל. "השילוב המיוחד של אמן ואדריכל מאותו קיבוץ איפשר ליצור באמצעות שפתו הסימבולית-גרפית של שמואל כ"ץ מוטיבים קיבוציים ישראלים עממיים", מציין יובל דניאלי, אמן וחוקר תולדות האמנות והאדריכלות הקיבוצית. "הם מופיעים בתבליטי הקיר של געתון ומביאים לשיא את הגישה של אמנות ציבורית למען רבים".השינויים המפליגים שחוותה התנועה הקיבוצית לא פסחו על הבניינים של באר, אך באופן מפתיע ובניגוד לבניינים ...
• 

  שיקום נזקי ההוריקן של ההרחבות בקיבוצים

  7.04.16
  בשנות המשבר הגדול של התנועה הקיבוצית, נכתבו לא מעט מאמרים וספרים שהביעו דאגה עמוקה עד דברי הספד אפוקליפטיים. הכותרות עדיין מהדהדות - "חסר לי צחוקם של ילדים", "האחרון שיכבה את האור" וכדו'. "ההרחבות הקהילתיות" היו קרש ההצלה להחייאת הקיבוץ, אך בגלל הפחד הרודף ותחושת החירום, הן נוצרו בתכנון חפוז, ללא שיתוף הציבור, התעמקות ובחינת השלכות, הדורשים זמן. ה"הרחבות" הביאו איתן דפוסי תכנון ואורחות חיים זרים לקיבוץ. יש לזכור שבמקרים רבים מאד השכונות הללו הציל...
• 

  שיחות על עיר #3. הצעה לחיבור בין תל-אביב ליפו

  18.02.16
  ...ר. קיים איום ממשי של סטגנציה לכוון דרום.הערב יתמקד בהצעה קיצונית: העברת העיריה, תכנון ככר חדשה, בניה בהיקפה היוצרת קשרים רציפים, בשטח של מנשייה הריק והמוזנח.אנו נבחן תחילה את הניתוק הקיים, כולל לכוון שוק הכרמל, "הכרמלית" הלא חוקית, והמגדלים בסוף שדרות רוטשילד, כמו גם הניתוק של מתחם "גיבור". יפו מצד דרום צופה צפונה אל שטחים מוזנחים וריקים, היא מנותקת כליל, כאילו בפלנטה אחרת.על המשתתפיםחזי ברקוביץ', אדריכל, לשעבר מהנדס העיר תל-אביב-יפו (2006-2012) ...
• 

  תערוכה - האדריכלות של מנחם באר

  20.09.15
  ... כ"ץ, חברו לקיבוץ געתון, בתבליטי הקיר ברחבי הקיבוץ ובמיוחד בחדר האוכל. "השילוב המיוחד של אמן ואדריכל מאותו קיבוץ איפשר ליצור באמצעות שפתו הסימבולית-גרפית של שמואל כ"ץ מוטיבים קיבוציים ישראלים עממיים", מציין יובל דניאלי, אמן וחוקר תולדות האמנות והאדריכלות הקיבוצית. "הם מופיעים בתבליטי הקיר של געתון ומביאים לשיא את הגישה של אמנות ציבורית למען רבים".השינויים המפליגים שחוותה התנועה הקיבוצית לא פסחו על הבניינים של באר, אך באופן מפתיע ובניגוד לבניינים ...
• 

  התחדש לי?

  21.02.14
  ...יה עם התעשייה בעשורים האחרונים והקידום של המחקרים אל הכיוון היישומי, מטה את העשייה המדעית לכיוון המעשי. מגמה זו תורמת לכלכלה של האוניברסיטה ולשימור החוקרים בין כתליה. במקום שחוקרים יצאו לקדם חברות עצמאיות מחוץ לכותלי האוניברסיטה, המוסד נותן תמיכה ארגונית ומשאבים ראשוניים לפיתוח מיזמים. כך כל הצדדים מרוויחים- החוקר, האוניברסיטה, התעשייה."להמשך קריאהוהנה עוד כתבה נחמדה ורלוונטית באשר להתחדשות עירונית - שאינה בהכרח חדישה, אך ככל הנראה עדיין עובדת...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ...
• 

  היצרנות בעיר צומחת עם האוכלוסיה?

  15.07.13
  ... וכך נמצא שככל שהקשר בין חברה וצפיפות בעיר גבוה יותר, רמת היצרנות עולה וכך גם מספר הפטנטים. אולם, מודל המחקר אינו תואם ערים גדולות ומאוכלסות באסיה ואפריקה. החוקרים טוענים כי הסיבה לכך היא תשתיות ותחבורה גרועות בערים אלו לעומת ערים מערביות, שלמעשה מפרידות בין התושבים וכך לא בא לידי ביטוי האלמנט המיטיב של הצפיפות.ניתן להיווכח כי החוקרים מנפקים מודל ל'ערים מצליחות' אולם מסייגים אותו באומרם שרק 'ערים מצליחות' מתאימות למודל. קשה לקחת ברצינות מחקר כזה.
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...הבאים הם תל-אביב (12.4%), פתח תקווה, קריית אונו וגבעת שמואל (10%), רחובות, נס ציונה ויבנה (9%) ורמת גן וגבעתיים (8%).אם נרחיב את היריעה עוד נגלה נתון נוסף - הנשאלים התבקשו לציין מהם השיקולים בגללם הם גרים במרכז ולא יצאו עוד רחוק יותר לחיפה או ירושלים. ובכן, השיקול של "זמן על הכביש", כלומר השיקול של נגישות לעבודה עמד על 13% בלבד.עכשיו בואו נסכם את כל זה ונחשוב בהגיון - לעובדי הייטק אין בעיה למצוא עבודה כמעט בכל מקום בארץ. המשכורות שלהם גבוהות יחסי...