חיפוש - יום , פח |1| - דף 15

• 

  אדריכלות נעלמת בפתח תקווה

  5.05.14
  יום שלישי, 13 מאי 2014, 18:00גלריית "הקומה השנייה" בניין העירייה, העלייה השנייה 1, פתח תקוה.חודש שימור אתרי מורשת: תערוכת צילומים של מבנים ישנים, נטושים וכאלה שכבר נעלמו.שרון רז, אדריכל, אמן, צלם, מתעד, מרצה, מומחה ואוטוריטה בתיעוד צילום אמנותי של מבנים ישנים ונטושים בישראל. זהו מפעל תיעוד של איש אחד חלוץ ואקטיביסט נחוש, בתחום שימור המורשת הבנויה על ידי צילום דיגיטאלי. שרון רז נולד בפתח תקוה בשנת 1968, דור שלישי בעיר למשפחת סימקין. מצלם כבר יותר ...
• 

  הנחת אבן הפינה להיכל הזיכרון החדש בהר הרצל

  30.04.14
  כשבוע לפני יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התקיים היום טקס הנחת אבן הפינה להקמת היכל הזיכרון בהר הרצל. בטקס ישתתפו הנשיא, ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראשי המוסד והשב"כ ועוד, והם יחתמו על מגילת אבן שתוטמן בקרקע שעליה ייבנה היכל הזיכרון.הפרויקט הוא שיתוף פעולה משרד "קימל אשכולות אדריכלים" ביחד עם "קלוש-צ'צ'יק אדריכלים". היכל הר-הרצל, שעלותו מוערכת בכ-40 מיליון שקלים, "צפוי להיות אחד המבנים המיוחדים והמורכבים בארץ, ובמשרד הביטחון צ...
• 

  על פואבלו אספניול בראשון לציון

  27.04.14
  ...פך לקטסטרופה לאחר שיזמי הפרויקט נקלעו לקשיים, נעלמו והותירו אחריו רוכשי דירות ללא דירות. אך הקריסה ארעה בשלבי הבנייה האחרונים, כך שרוב רובה של השכונה עומד וקיים". לדעתו של יעקובסון, "השכונה בהחלט נראית שונה מכל מה שראיתי עד היום בארץ. נראה שהאדריכלים השקיעו רבות בתכנון, השקעה שבאה לידי ביטוי בעיקר בעיצוב החזיתות. אני מודה שהעדפתי את השכונות בהן השקיעו האדריכלים בטיפול האקלימי והנופי של השכונה, וביצירת מקומות מפגש מגוונים לתושבים – כמו השכונה לדוג...
• 

  אברהם יסקי 1927-2014

  30.03.14
  ...לד מניסיון- סקיצה ועוד סקיצה, ניסוי וטעייה. הקסם במקצוע, הוא התכנון עבור אנשים. וכך, לעולם אי אפשר לשקוט על השמרים. יסקי על פועלו, לא משנה אם נבקר או נהלל אותו, זכה לנגן שנים רבות, ולראות את יצירותיו מתנגנות בחיי אנשים רבים יום יום. הוא זכה לא רק בפרסים רבים, אלא ביכולת להשפיע כל כך הרבה על חיים של אנשים, לטוב או לרע. מהות המקצוע."יותר מכל אדריכל אחר במדינה מבחינת נפח העשייה בפועל - אפשר לראות כיצד השתנתה התרבות הישראלית", כותב איתי כ"ץ בX-net. ...
• 

  העיר שלי

  6.03.14
  אני אתיימר לרגע לחוות את דעתי הקטנה, בתור תל אביבית אסלית, אחת כזו שגדלה ברחובות רוטשילד שנקין אלנבי קינג ג'ורג' ולא יודעת מה זה בכלל להיות לא תל-אביבית. העיר הזאת, העיר שלי, עולה היום על גדותיה ולא במובן הטוב של שפע ומבחר...אמנם הייתי עוד ילדה אבל אני זוכרת הרבה. איך תל-אביב תמיד שפעה במרחב ציבורי תוסס, בבתי קפה מגניבים, בחנויות הומות אדם, באמנים מיוסרים, בתרבות, במוזיאונים, בתאטראות, בקונצרטים, במועדונים בפאבים, בגנים ציבוריים, באירועים קהילתיי...
• 

  האריה שאהב תות

  16.02.14
  ...ו המכילה בתוכה את הצרכים של כולם. אך פעמים רבות, רק האדם הוא אזרח סוג א'.. ולא תמיד הטבע, גם אם הוא עירוני, או מבוית, מקבל מקום אמתי של כבוד.האדם ניכס לעצמו את הירוק, החי, הנושם, שהנם בעלי יתרונות כה רבים וערך רב כל-כך לחיי היום-יום שלנו. האם חשבתם פעם מה קורה לתהליך התכנון כשהאזרחים שאינם בהכרח הולכים על שתיים, הופכים להיות אזרח סוג א', לפחות, אם לא יותר? מרתק לקרוא בהקשר זה את כתבתה של ק. רוזנבלום. "עניין החציצה בין החיות לבני האדם הוא תורה בפנ...
• 

  העיר השמחה

  13.02.14
  ...אילך כל המודלים שמתוכננים בישראל הם תלויי רכב פרטי. זה נכון שבשכונות שנבנו פה בשנות החמישים והשישים יש ערכים שאין לנו היום. הן אמנם מוזנחות מאוד, אבל היו בהן איכויות פיזיות ומרחביות שאין לנו בשום שכונה אחרת: קומפקטיות, שטחים משותפים בין הבניינים, מערכת שבילים שמקשרת בין כל חלקי השכונה, מרכזים מסחריים קטנים ובניינים בני שלוש־ארבע קומות - צפוף במידה, אבל בלי האנונימיות שמייצרים מגדלים רבי־קומות". להמשך קריאה של הכתבה המעניינת והחשובה הזו ב'כלכליסט'
• 

  מי יודע באיזו שנה לא יהיה מקום לבנות על כדור הארץ?

  3.02.14
  ...למה שיקרה עוד X זמן וזאת בגלל הסיבות הבאות... אבל גם בגלל הרבה סיבות אחרות.תכנון המוסראנחנו חיים בעידן בו קצב ההתפתחות והשעטה קדימה הוא לפעמים בלתי יאומן. אם נסתכל אחורה 5, 10, 20 שנים - קשה להאמין לפעמים מה היה אז, לעומת ה"היום" ולעומת ה"מחר". התכנון עבור האדם והסביבה אינו יכול לשקוט על השמרים. יש נסיון, יש רצון, אך הבניה- התכנון והטכנולוגיה לא באמת השתנו באופן שהופך עולמות. נכון, הם התקדמו, והשתכללו, וגדלו, והתרחבו.. אבל, אנו יודעים היום כל כך ...
• 

  כיצד לכסות את הבטון החשוף?

  26.01.14
  ...א מצליחה עדיין לחולל התערוכה "הפרויקט הישראלי (מוזיאון תל אביב, 2000) למאות המבנים המודרניסטיים-המאוחרים והברוטליסטיים שנבנו כאן בשלושת העשורים שאחרי קום המדינה. גם אלה מביניהם ששרדו את תרבות ההזנחה והאלתור הישראלית, מצויים כיום תחת איום הריסה או שינויים בלתי הפיכים."נוסטלגיה איננה דבר של מה בכך. מה שהיום נראה לנו כאילו לא מזמן התיישב ביננו, תמיד יקבל עם חלוף השנים והפרספקטיבה המשתנה, נופח אחר. עם אהבה לבטון החשוף הברוטליסטי, או בלעדיה, הדיון החש...
• 

  האם ניתן לשמר את מתחם כורזין?

  22.01.14
  ...יה, זהו המשרד שתכנן את קניון גבעתיים, אותו קניון, שעם חנוכתו ב-2005, חששו כי "יחסל" את כורזין.אולם כפי שכותבת א.זנדברג בהארץ: "למציאות חוקים משלה. המרכז, שהוא כמעט מתנ"ס שכונתי, שרד את הקרב וניצח במלחמה והוא עולה כפורח עם כל יום שעובר (בינתיים, הקניון הוא שאיבד מעט מזוהרו). בתי העסק שבו היו ועודם תמהיל קיצוני של שימושים לכל דורש ולכל כיס. מה אין שם? מוסכי רכב לצד מעדניות יין וגבינות, חנויות בסגנון "הכל בדולר" לצד מאפיות גורמה, בתי קפה מאולתרים, ש...
• 

  בית העם המתחדש

  19.01.14
  משרד האדריכלים HQ מחדש את בית העם של עשרת. מעניין לתהות ולהיווכח יום אחד, כיצד יתפקד בית עם, במתכונתו החדשה או המחודשת, בימינו. האם אכן קיימת כמיהה חברתית כלשהי לחזור ל'ביחד' הזה, שהוא אולי פחות טרוויאלי היום, כשכל אחד נצור ב"אחוזתו"... על משקל "ביתי- הוא מבצרי".האם תהילתו של בית העם עוד לפניו? וכך מביאה את פני הדברים, ק. רוזנבלום, על בית העם, ב"הארץ":"הזיכרון המתוק של בית העם מאומץ בחום על ידי התושבים, שמשתוקקים להוריש לצאצאיהם, בני הדור הרביעי ...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  ...ליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נקודות למחשבה למקבלי ההחלטות. ולנו, כמתכנננים או תושבים, תפקידנו הוא למחות, להתעקש, לדבר פחות, ולעשות יותר- בבואנו לתכנן פר...
• 

  לקראת ארכיטקטורה ורנקולרית חדשה

  12.01.14
  .... צורת החשיבה צריכה להיות של מקל ואבן, היא צריכה לרדת לעומק אישיותו ונשמתו של האדם, אך הביצוע הטכנולוגי כיום מאפשר לנו מעט יותר. הפתרון הוא ככל הנראה סינתזה בין השניים. חומרים אקולוגים מתכלים, ליצירת מבנה המאפשר צורת חיים מתקדמת אך בעלת רבדים אקולוגיים - חברתיים - סביבתיים נרחבים. יבוא יום בו אולי נצטרך לחזור למקל והאבן כמקדם.. אך בינתיים, עלינו לקחת את המקל והאבן ולבנות מהם משהו אחר.לקריאת המאמר של אסתר זנדברג על הספר החדש והתערוכות המלוות אותו.
• 

  תחתית העיר חיפה

  5.01.14
  ...ל של ריחות, טעמים, מראות.. ובעיקר אנשים שחיו אותם, במקום. "מול הפיתוח המנשל שמנהיגה העירייה בעיר התחתית, ניתן וצריך להעמיד מודל של פיתוח מקיים. התחדשות עירונית אמתית בעיר התחתית לא תיתכן בלי להביא בחשבון את האנשים החיים שם כיום, בלי לראותם כשותפים שווים לתהליך ובלי לוודא שהם משתלבים בו.""איש לא יכחיש שהעיר התחתית בחיפה היא שכונה הצמאה להתחדשות עירונית."אבל, "העיר התחתית אינה מקום ריק. אין מדובר בשכונה ללא תושבים עבור תושבים ללא שכונה. ברחובות כמ...
• 

  רכבת הפרברים

  26.12.13
  ...על כך שמשרד אדריכלים חייב לקבל עליו את ההזדמנות והאפשרות לתכנן את הבניין רוחבית בסביבתו, וליצור מערכת אקולוגית-אורגנית שלמה, ולא "ייצור" תחום בגבולות מגרש.יצירה אדריכלית נמדדת ביום בהיר אחד, בו אדם אחד, צועד ועושה בה שימוש. מה שבטוח במקרה הזה - תושבי האזור יכולים להרגיש בנוח ובביטחון, לפחות כשהם מחכים לרכבת. השלב הבא יהיה כנראה רכבות ממוגנות, אך את זה נשאיר לבעלי מקצוע אחרים.להמשך קריאה, בכתבתם של נעמה ריבה וגור וולנר, על המבנה החדש והייחודי הזה.