חיפוש - חדשות , קטלוגים , ים , פרה |1| - דף 2
לא מצאת? פשוט חפש.
-
דוד עזריאלי: האיש שהביא את הקניונים לישראל
12.07.14קשת רוזנבלום באתר "הארץ" סיפרה על קורות חייו ועבודתו של איש העסקים והאדריכל הישראלי־קנדי דוד עזריאלי, שמת בתשיעי לחודש והוא בן 92, אשר היה לו חלק מכריע בשינוי הנוף האדריכלי בישראל. בשנת 1983, במגרש מוזנח בצפון רמת גן, הוא טיפס לראש ערימת אשפה והשקיף מעליה לעבר הצומת המרוחק. בצומת, כמו ברחובות הסמוכים, לא היו רמזורים, ובסמטאות הצרות, הרחוקות מכל אזור מגורים, מכרו בעיקר אבטיחים, אבל עזריאלי לא הסתפק במציאות הזאת.אחרי שלושה עשורים, 13 קניונים ו-250 ... -
הדירה התל אביבית - של פעם
24.12.13על ספרה החדש של הסוציולוגית עפרה טנאהבתים הלבנים יימלאוהספר מוקדש לשני תחומי מחקר עכשווים פופולריים- הספירה הנשית הביתית, וחקר היומיום. וכך כותבת עליו אסתר זנדברג: "ספרה של טנא בולט על רקע הכתיבה הענפה על האורבניות התל־אביבית בכך שהוא הופך את הכפפה מהחוץ פנימה: מהמרחב הציבורי, הגברי, האדריכלי, שבו מתרחשים האירועים העירוניים הפומביים וכבר זכה להיסטוריוגרפיה ענפה, לתוככי החלל הדירתי הפרטי האינטימי, הנשי בעיקרו, שבו מתנהלים חיי היומיום ועבודות הבית,... -
חיי היום-יום התל אביביים בימי המנדט
21.12.13אסתר זנדברג כותבת בהארץ אודות ספרה החדש של הסוציולוגית עפרה טנא בהוצאת הקיבוץ המאוחד קו אדום:"הבתים הלבנים יימלאו: חיי יומיום בדירות תל אביב בתקופת המנדט" "תל אביב בשנים שהספר מתיחס אליהן, 1948-1924, החל בעלייה הרביעית הגדולה ממזרח אירופה ועד ערב הקמתה של מדינת ישראל - היא עיר מצטופפת בקצב תקדימי. במשך שנתיים מאז 1923 הוכפל מספר תושביה לכ-34 אלף נפש. התושבים והמהגרים אליה סבלו ממחסור בדיור וממחירים מאמירים. ב-1924 נרשמה עלייה במחירי דיור של 144 א... -
סיפור של כישלון אדריכלי
7.12.11איך זה שאדריכל מוכר ומצליח כל כך מוציא מדי פעם מתחת ידיו עבודות שהן כישלון? במסגרת הביקורות על רם כרמי ובניין הבימה נזכר מיכאל יעקובסון בפיל הלבן שבקיבוץ חולדה - בית הנעורים בתכנונו של כרמי. במגזין "הקיבוץ" הוא מפרסם רשימה מעניינת מאד שעוקבת אחר המבנה ויכולה לשמש אותנו לחקור קצת על מקורותיו של כישלון אדריכלי. באדריכלות צריך להגדיר מהו כישלון, האם "לא יפה" או "לא נוח" זה כישלון? ומי בדיוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל ... -
מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...
2.11.11נועם דביר סוקר ב"הארץ" את התערוכה "חמישה רגעים - מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב" ומציג כדרכו גם ביקורת: תערוכות האדריכלות בארץ עוסקות בעיקר בתיעוד והסטוריה, אין יצוג לשיח העכשיו בתחום, אין ביקורת ועיסוק בתופעות במרחב. אבל מהן באמת הדרכים האחרות לבקר אדריכלות? "את ההתעסקות הרבה בהיסטוריה" כותב דביר, "אפשר לראות כסימן טוב להיווצרות של נרטיב משמעותי לאדריכלות ישראלית. עם זאת, ברצף הארוך הזה של תערוכות היסטוריות חסר מבט מפוכח על המרחב הישרא... -
פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב
30.10.11לקראת הפתיחה הצפויה ביום רביעי הקרוב ושלל האירועים, מוצפת הרשת בכתבות וסקירות על האגף החדש של מוזיאון תל אביב שתוכנן על ידי האדריכל פרסטון סקוט כהן. בכל הכתבות מעלה הבניין את השאלות המתבקשות:האם מבנה שהוא גלריה לאומנות צריך להיות פסל בעצמו? האם האדריכלות לא דומיננטית מדי וכופה את עצמה?האם מבנה חריג כזה, "חללית" הוא כונה במקום אחד, "צוללת" באחר, האם הוא מה שצריכה העיר? האם הוא יהפוך את המוזיאון למרכז לתשומת לב עולמית ובכך ישרת את האומנות הישראלית?... -
עם הגב לכאן, עם הראש לשם
9.09.11אין ספק שזה נשמע מעולה "Tel Aviv Global City"... ממממ, כל כך מעולה שאין בעיה לעירית תל אביב לגייס תקציבים ומשרות לטובת פעילות שתהפוך את העיר ליקרה יותר על חשבון הפריפריה. למזלנו את המהלך יסכלו החלמאות, קוצר הראייה והאינטריגות של מנהלת הפרויקט. המושג "עיר עולם" והבעיה בהגדרת עיר כזו המונח "עיר עולם" (Global City) מגיע במקורו מספרה של הסוציולוגית פרופ' סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית". הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, וזיהה את ... -
מפות אדריכלות ופוליטיקה
27.03.11הגר אדמי מארכיבלנדר מנצלת הזדמנות ומדברת על המעורבות הפוליטית של סטודנטים ואדריכלים. ליתר דיוק על חוסר המעורבות. את המחשבות בנושא הציף אצל הגר ספרה של האדריכלית מלכית שושן -"אטלס הקונפליקט ישראל-פלסטין". האטלס רואה אור בהוצאת 010 ההולנדית המתמחה בספרי אדריכלות ויוצא בהולנד, באנגלית, לקהל אירופי ולא בעברית. בכתבה של אסתר זנדברג בהארץ גלריה (זהירות, שמאלנית!) נכתב על האטלס והמחברת:האטלס הוא המשך והרחבה של פרויקט מחקר ומיפוי קודם שעשתה שושן כסט... -
המעבדה העירונית
17.11.15... לטובת הקהילה והעיר." כך אמר פרופ' מארק שלוסברג מאוניברסיטת אורגון, השוהה בטכניון כפרופסור אורח, בהרצאה בנושא פיתוח עירוני בר קיימא השבוע התקיימה בטכניון הרצאתו של פרופ' מארק שלוסברג מאוניברסיטת אורגון, מתכנן המתמחה בתכנון ערים בנות קיימא, בהנגשת התחבורה הציבורית ובקידום ההליכה ורכיבת האופניים. פרופ' שלוסברג שוהה בטכניון מאז הקיץ האחרון במסגרת מלגת פולברייט – תכנית של הממשל האמריקאי המעודדת חילופי ידע אקדמי, מקצועי ותרבותי בין מדינות וחילופי סטוד... -
בתים לבנים
7.01.14על התקופה המדוברת ביותר באדריכלות הישראליתבחודש האחרון סקרנו כאן בשני פוסטים את יציאתו לאויר העולם של הספר "הבתים הלבנים יימלאו".למי שעוד לא הספיק לרוץ לחנויות.. הנה "טיזר" לספר, הישר מבית היוצר של הסופרת עפרה טנא - מחברת הספר. "בית הוא מענה לאחד הצרכים הראשוניים של בני אדם — מחסה. אולם המענה הפיזי לצורך זה הוא רק חלק מן הבית הביוגרפי והבית החברתי שבהם מקופלת התרבות, משועתקת ונוצרת על ידי דייריו.""הבית בתל אביב לפני קום המדינה עוצב על ידי עבודת ה... -
היחס של הקוביות לצעצועים
22.05.13פעם, לפני יותר מדי שנים מכפי שאני מוכן להודות, הייתי האדריכל שתכנן הכי הרבה בניינים, רחובות וערים. יותר מכל האדריכלים האחרים בארץ גם אם מחברים את כולם יחד. זה היה בתקופה שעבדתי עבור חברה לפיתוח משחקים והייתי אחראי על העיצוב של המרחב הוירטואלי – הרחובות, הערים והמבנים שמהווים את שטח המשחק. העבודה הזו הייתה משוחררת מכל תפיסה אדריכלית קודמת. לא הייתי מחוייב לשום ועדה מקומית, תקנות או חוקים. למעשה, גם חוקי ניוטון וכח המשיכה היו המלצה בלבד במר... -
פתרונות מגורים יצירתיים ברחובות וואדי ניסנאס
5.03.13הסטודנטים בקורס "דיור בר השגה" בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים, התמודדו הסמסטר עם יצירת פתרונות מגורים ישימים באחת השכונות הצפופות ביותר בחיפה – וואדי ניסנאס. האתגר: פתרונות מגורים יצירתיים ברחובות וואדי ניסנאס בנייה על גגות, ניצול מגרשים ריקים, אכלוס דירות נטושות, יצירת עניין עבור יזמים ומשקיעים, שיתופי פעולה עם עמידר, שינוי ייעוד, חידוש חזיתות בתים ויוזמות נוספות לחידוש והוספת דירות מגורים, עמדו במרכזו של קורס מיוחד שהתקיים הסמסטר בפ... -
הזוכים בפרס רכטר 2012
24.12.12נעמה ריבה מפרסמת ב Xnet את הזוכים בפרס רכטר לשנת 2012, האדריכלים הזוכים הם דוד גוגנהיים ודניאל מינץ על בית הספר להוראה השואה באתר ''יד ושם'' בירושלים, פרס האדריכל הצעיר יוענק לד''ר טלי חתוקה מאוניברסיטת תל אביב על ''המעבדה לעיצוב עירוני'' שהקימה וציון לשבח יינתן לאדריכל הנוף אמיר לוטן על עבודה בביאנלה בבת ים.בנימוקי השופטים על הפרויקט הזוכה נכתב: "הפרס ניתן לבניין בית הספר ללימודי השואה בכללותו, על שני חלקיו: לחלק הישן יותר ולחלקו ההמשכי והחדש. ה... -
אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית
25.06.12הם לא כאלה דומיננטיים, הם לא הכי מתוחכמים או יפים במיוחד, אז מה יש בהם במגדלי עזריאלי שמציב אותם כאייקון האדריכלי החזק ביותר של תל אביב? המיקום? הפשטות? הקניון?אני מסתכל על סדרת הציורים הנאיביים של רפי פרץ ורואה את תת ההכרה הקולקטיבי של כולנו, את הדרך בה אנחנו מבינים את העיר. רפי הוא צייר תל אביבי ובסדרת הציורים שלו הוא היה חייב לבחור מה להציג ומה להשמיט מהציור. הבחירות של רפי משקפות את הדרך בה אנו מזהים אייקון אדריכלי וכמובן שמגדלי עזריאלי לא נע...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
מקד לפי מונחים אלה
