חיפוש - חדשות , יפו , עסק |1| - דף 8

• 

  בוקר רע על פלורנטין

  13.01.13
  ...ראשון לציון אנחנו רואים עסקים ותיקים שקורסים בכל תחום שהרשתות הגדולות נכנסות אליו", אמר בכתבה מוטי מורד, יו"ר פורום ראשל"צ של עמותת מט"י לטיפוח יזמות עסקית, שבמימון משרד התמ"ת. "אזורי המסחר בראשון הצטמצמו מאוד. רחוב הרצל, שפעם היה המסחרי ביותר, כמעט התרוקן, והכל הצטמצם לאזור רוטשילד מול המדרחוב, שגם שם קשה. בתחומי המסחר שקשורים להלבשה, חומרי ניקוי, תמרוקים, כלי מטבח ודברים כאלה כבר לא מגיעות אלינו בקשות לעזרה בפתיחת עסק".כתבה עצובה בגובה העיניים.
• 

  סיבוב ביפו ובמתחם התחנה

  28.11.12
  מיכאל יעקובסון חוזר בכתבה מצוינת אל נמל יפו ומתחם התחנה בתל אביב. שני אתרים שהיו בעבר מוקד תחבורה והמולה והפכו למתחמי צריכה... אבל יש הבדל. "האמצעי המרכזי שהפך את נמל יפו למרכז צריכה הוא האדריכלות", כותב יעקובסון. "זה מתחיל בפרטי הריצוף, בריהוט הרחוב (שאין). לא תוכלו לעצור, לשבת ולהתבונן בדייגים או בשקיעה, כאן המרחב מכוון אתכם ללכת לאחת המסעדות או החנויות"."מקרה התחנה שונה מהנמל: בתחנה סוג ומגוון העסקים רחב יותר וכך גם ההיצע בכל חנות. השילוט וההכ...
• 

  מה קורה כשהנסיעה בתחבורה הציבורית בחינם?

  6.11.12
  ...ום התנועה, שיפור איכות הסביבה, ייעול המערכת, שירות טוב יותר לתושב, עזרה לשכבות חלשות והחייאת אזורים בעיר. אבל מסתבר כי המהלך גם כמעט ושילם את עצמו בעצמו. 47% מנוסעי התחבורה כבר היו משתמשים בה מבלי לשלם, והכרטיסים המשולמים כיסו רק 14% מההוצאות. על ידי הגדלה קטנה של מס התחבורה על עסקים מקומיים גדולים, ובמקביל צמצום ההוצאות על הפקת כרטיסים, טכנולוגיות כרטוס והתשתית האנושית של מכירת כרטיסים, העיר יצאה מורווחת מהתחבורה הציבורית".מחשבה מעניינת ומקורית.
• 

  רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים

  23.09.12
  ...היו מזוהים מאוד עם הרחוב בתקופת הזוהר שלו, ועדיין חיים כאן. אתה יכול לראות את אלונה קמחי יורדת יחפה למכולת; או את אורלי זילברשץ נוסעת כאן על אופניים. ממש כמו פעם".אוווו... אין ספק התרגשות. ביקורת ממשית על האופן בו בוצע השיפוץ תוכלו למצוא אצל יונתן קנטי מוואלה. " אין ספק כי מבחינה פונקציונלית יש רק חדשות טובות. המתכננים באמת שמו לב לפרטים הקטנים ביותר(...). החדשות הרעות הן שאדריכלות לא נועדה להיות רק פונקציונלית, ומכל היבט עיצובי אחר השיפוץ של...
• 

  לאהוב ולעזוב את תל אביב

  19.09.12
  ... רשימות מרתקות מפרי עטו של עמית נויפלד התפרסמו לאחרונה ובהן הוא מתאר כיצד תל אביב מנסה להקיא אותו מתוכה בכל דרך כלכלית אפשרית. " להישאר היום בתל אביב זו כבר לא אהבה, זו אובססיה", הוא כותב במאמר ב'הארץ', "והדרך הטובה ביותר לטיפול באובססיה היא ניתוק מגע. אולי יום אחד בעתיד, נוכל לחזור להיות חברים".את המאמר הראשון הוא מרחיב במאמר שני שפורסם באתר Slow ובו הוא מתייחס להשפעה של מגדלי היוקרה על העיר. "המגדלים מגיעים על חשבון העיר, שכן, מהי עיר אם לא פס...
• 

  ללמוד מכיכר אתרים

  19.08.12
  כתבה של אילן ליאור ב"הארץ" מסבירה למה כבר שנים לא מצליחים לשפץ ולשנות את כיכר אתרים בתל אביב. לפני שנתיים וחצי אישרו בעירייה ובחברת אתרים הקצאת 30 מיליון שקלים לשיפוץ, אבל מספר בעלי נכסים סיכלו את היוזמה.הבעיה הגדולה של כיכר אתרים היא שהיא למעשה אינה של העיר וגם לא של יזם בודד. הבעלות על הכיכר משותפת לעירייה, לחברה הממשלתית-עירונית "אתרים" ולעוד 200 בעלי נכסים פרטיים. ללא הסכמה גורפת של רובם לא ניתן לקדם אף תכנית. העניין הוא שלבעלי העסקים במקום י...
• 

  קופסאות בחולות ראשון לציון

  25.07.12
  שתי כתבות סוקרות את מתחם יס פלאנט בראשון לציון, Xnet מציגה כתבה אנמית ותמונות יפות אבל כדי להגיע לביקורת אדריכלות אמיתית אנחנו נזקקים לבלוג של יאיר רווה. איך זה שמבקר קולנוע מבין כל כך יפה את מה שמתקשה לראות ראש העיר של ראשון לציון וכתבת האדריכלות של Xnet?"זו בעיה של כל מערב ראשון" כותב רווה, "עיר של קניונים מוקפים בחניונים, פרבר המנותק מהעיר, שקורא לכל מי שמסביב להגיע אליו עם מכונית ומייבש אגב כך את מרכז העיר". (...) "קחו מכונית ממנהטן וחצו את ג...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...ן מאפשר להתרחשויות לא צפויות להתקיים במסגרת הכללים שיצרת. זה מצב בו-זמני של שליטה וחוסר-שליטה שמעניק רובד דינמי לתהליך היצירה באופן כללי, ובפרט כשמדובר על אנימציות דוגמת הגרפיטי. לדוגמה, בפריוקט ברח' לבונטין במודל של התעופת ציפורים, שינוי בערכים של פרמטר אחד כגון עוצמת הרוח או העירבול יצר מודלים מרחביים שונים לגמרי.האם אתם משתמשים בכלים פרמטריים גם בתכנון אדריכלי? יש בתכנונים האדריכליים שלכם אלמנטים לא קבועים, זורמים, משתנים? אנחנו משתדלים להשתמ...
• 

  מדרחוב זמני במקום הלא נכון

  5.06.12
  ... בחרו לסגור צירי תנועה ראשיים שניתנה בהם עדיפות משמעותית למכוניות, בתל אביב בוחרים לסגור למכוניות דווקא את שדרות רוטשילד, שבהן רוב השטח ממילא מוקצה להולכי הרגל." והוא ממשיך ומציע גם חלופות: "אלנבי ובוגרשוב הם שני רחובות אידיאליים לעיר שאחד הבילויים העיקריים בה הוא הליכה לים בשבת - שניהם מובילים מתוככי העיר אל החוף, מחברים בין רשת השדרות של העיר לבין הטיילת, וכיום אי אפשר לראות את הפוטנציאל שלהם מפני שהוא קבור מתחת לתנועה סואנת ורועשת של מכוניות".
• 

  יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו

  30.05.12
  "ייעודם הראשוני של בניינים בעיר הוא להגדיר את המרחב הציבורי. ייעודם המשני – איחסון בני אדם." הציטוט הזה של פרופסור הלל שוקן מוביל את ביקורתו של ד"ר ירח צור מול עבודותיה של עמותת מרחב המתמקדת רק בשטח הציבורי ומזניחה את הטיפול בבית המגורים."מרחב איננה יכולה להרשות לעצמה את הגישה המוציאה את בית המגורים אל מחוץ לתחום ההתעניינות." כותב צור ומוסיף "מבחינתם של התושבים הרוצים 'למצות את חייהם' בעיר, בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, לכן 'הסביבה העירוני...
• 

  נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות

  14.05.12
  ... ומאות אלפי אנשים הגיעו לבקר, אבל ב־2008–2009 הכל התחיל לרדת. כיוונו לכך שהנמל יהיה פעיל 24 שעות ביממה, אבל הנטייה לפעילות המועדונים והערב התחזקה; המקום הפך לעמק האלכוהול של תל אביב והתחיל לאבד קצת מהזוהר שלו. אני חושב שיש עייפות מסוימת מסוג הבילוי בנמל שלא השתנה בכל העשור האחרון".השאיפה לעשיית כסף מול יצירת מקום לתושביםלדבריו של צדיק, הסיבה להתדרדרות הנמל היא שהנהלת הנמל פועלת כגוף מסחרי כלכלי, מעדיפה רווח מכסימאלי על תועלת לתושבים. "השאיפה הזו ...
• 

  חלון אחורי לאדריכלות המקומית

  6.05.12
  ...ל חנן ברון, "מבנה של אדריכל שמשקף צניעות, פשטות, כנות ורצון להתחבר למקום הישראלי. רחוק רחוק מעבודות של טיפוסים כמו משה צור, משה ספדיה ומשה עפיה." כותב עליו מיכאל. כרגיל הרשימה מעמיקה. בבלוג שלו למיכאל יש את אורך הנשימה והפנאי להתעסק ולהתעמק במבנים שהוא אוהב ובהיסטוריה שלהם. גם אם אתם כמוני וטעמכם פחות נוטה למבני בטון ואדריכלות בינלאומית שבהם מתמקד יעקובסון יותר מכל, לא תוכלו שלא להנות מהבלוג הזה ומהכתבה הספציפית הזו במיוחד. התמונה כאן מתוך הבלוג.
• 

  נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  1.05.12
  השלב הראשון של תחרות האדריכלים של הספרייה הלאומית הסתיים ונבחרו ארבעת האדריכלים הישראליים שימשיכו לשלב השני. ארבעה אדריכלים נוספים צוינו לשבח.ועדת השיפוט הבינלאומית של תחרות האדריכלים של הספרייה הלאומית התכנסה בירושלים ב 17 - 19 באפריל. הרכב הוועדה כלל ארבעה אדריכלים פרופ' לואיס פרננדז גליאנו (יו"ר), פרופ' אלינער קומיסר ברזקי, פרופ' רפאל מוניאו ואדריכל גבי שוורץ. פרופ' מסימיליאנו פוקסס הודיע ברגע האחרון שלא יוכל להשתתף מסיבות שאינן תלויות בו. לפנ...
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  ..., רגע לפני שקיעתו, הפרויקט לא מופיע בכלל. ככל הנראה הנדלרים לא היו מרוצים מהביצוע הסופי של הפרויקט ולכן העדיפו להצניע הן את הזכייה בתחרות והן את הפרויקט עצמו. אין פלא שבאמצע שנות השבעים, בחרה הנהלת אגד לשבור קצת את הבאליות של הבניין ולהזמין מהאמן שאולי הכי מיוצג באדריכלות הישראלית – הפסל משה שטרנשוס, עבודת מתכת שתשתלב בחזית המערבית הפונה לדרך פתח-תקווה."ואם יעקובסון, מי שמוכר באהדתו לאדריכלות בסגנון המודרני כותב כך, מה נשאר לנו להגיד?... בולדוזר.
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...יבידואלית ייחודית באמצעות כלים טכנולוגיים עכשוויים. "התוכנית של כל אחת מ-82 הקומות שונה לחלוטין משום שהיא למעשה חתך בגוף תלת ממדי. השלב הסופי של העיצוב עסק בניצול מרבי והתאמה לכיווני השמש והרוח וגם בהתחשבות בנתיבי הנדידה של ציפורים. בתכנון הובא בחשבון האופן שבו הן רואות (או למעשה לא רואות) קירות זכוכית. אקווה מהווה אף הוא נקודת ציון בהיסטוריה המגדלית של העיר. ראשית, משום שהוא לא היה יכול להיבנות בכלים ובטכנולוגיות של המאה ה-20, ולמען האמת גם כיום...