חיפוש - חדשות , יש , ישן |1| - דף 3
לא מצאת? פשוט חפש.
-
האם זה שימור או איפור מצועצע?
11.07.11...לוג "הרחובות שלנו" ובו הוא מציג את הבעיתיות בשימור אדריכלי כפי שהוא נעשה כיום דרך מקרה המבחן של "מתחם התחנה" בתל אביב. השאלות העולות מהמאמר נוגעות לאופי בו אנו מגדירים שימור: האם מדובר רק בערכים אסטטים? אם הכל מחודש אז איפה הישן? אם המבנה קיים אבל יעודו שונה לחלוטין, האם זה שימור? ובכלל, מה ערכה האדריכלי של התחנה למשל ומדוע יש לשמר אותה? "בארץ" כותב יובל, "בכל הנוגע לשימור במרחבים עירוניים (להבדיל ממרחבים ארכיאולוגים) נטייתם של מקבלי ההחלטות ... -
הסינמטק בתל אביב - סלו הרשמן
14.06.11באחור אלגנטי (שלוש שנים) הולכת ומסתיימת עבודת ההרחבה בסינמטק תל אביב וזו סיבה טובה למיכאל יעקובסון מ Xnet לבקר במקום עם אדריכל הפרויקט סלו הקשמן. בכתבה ובתמונות שפורסמו אפשר לראות את המבנה החדש המשולב במבנה הישן שגם אותו תכנן הרשמן ב 89. "הבעיה שעמדה לנגד עיניי הייתה כיצד לשלב לצד בניין קיים, בעל אופי כבד יחסי ומצופה באבן, בניין חדש שמייצג את המגמות הטכנולוגיות בבנייה של תחילת המאה ה-21", מסביר הרשמן. "היו שתי חלופות. הראשונה, לבנות מבנה חדש ... -
מחשבה ירוקה גם בעיצוב פנים
1.06.11מרב שדה מציגה בבלוג שלה איך שמירה על כדור הארץ יכולה להיות גם ברמה הפשוטה ביותר של העיצוב והסטיילינג. בפוסט המוקדש למיחזור של חפצים והחזרתם לשימוש היא מתקשרת בלי לשים לב לתערוכה הנוכחית במוזיאון בחולון - "הישן החדש". באופן עקרוני מדובר בדרך כלל בשלושה R העוסקים בתחום הירוק - צמצום (באנגלית – Reduce) , שימוש חוזר (באנגלית – Reuse) ומִחזּור (באנגלית – Recycle). יש כאלה שמוסיפים להם R רביעית (Recovery Energy) שלי אישית נראה קצת מאולץ. מרב מ... -
עולם חדש נקימה
28.04.11לאן הלכו כל המהפיכות האדריכליות של תחילת המאה העשרים ומה מייצרות התנועות האורבניות? אסתר זנדברג כותבת מאמר ארוך ב"הארץ" שמתחיל בהסטוריה אישית ועובר לסיכום ומבט מפוכח על הרצון התמידי במהפיכה ושינוי. עולם ישן עדי יסוד נחרימה מגב כפוף נפרוק העול את עולמנו אז נקימה לא כלום אתמול-מחר הכל! ברוח הזו כתב נביא הזעם לה-קורבוזיה על "האדריכלים הרקובים". וזנדברג הולכת בכתבה ומתארת איך המניפסטים הפכו לשיכונים ובלוקים, המינימליזם לדלות והסוציאליז... -
יום עיון וסיור בתערוכה -חומרים חכמים, חומרים טפשים
21.01.16...(הטבעי והמסורתי) דרך נקודות מבט שונות מעולמות העיצוב, המחקר והחומר. מגוון העבודות הרחב של המעצבים המשתתפים בתערוכה, חוקר את מערכת היחסים של חומר - טכנולוגיה - אובייקט, ומעלה רעיונות ומחשבות על הגבול בין הידני לתעשייתי ובין האישי לסדרתי. לצד עבודות אלו, ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן מציגה אוסף חומרים נבחר, אשר בוחן את הגבולות של החומרים ה'חכמים וה'טיפשים', תחת שלוש תמות מרכזיות המצעות אופנים שונים להתבוננות והבנה של חומר.החכמה המוצגת בתערוכה ... -
היכן זה ב"תפוצות"?
12.02.14... באוניברסיטת תל אביב, לא יצא לי שוב להתרגש כך לנוכח אדריכלות מודרנית של בתי כנסת ומרכזי יהדות:"המרכז להכרת התרבות היהודית ע"ש יצחק קרדוסו" אשר בעיירה טרנקוסו בפורטוגלצורה איקונית-גאומטרית מובהקת מבחוץ, קונטקסט עירוני מרתק של ישן מול חדש והמתח הקיים ביניהם, הירידה לפרטים והצורות המשתלבות ויוצרות את התוכן העשיר של הפנים. מ. יעקובסון מנדב פרטים מרתקים העולים מעולם האדריכלות- באשר לתפיסת היהדות בתפוצות באופן כללי, וכיצד קורה שקהילה שאינה בהכרח יהודית... -
פתרונות מגורים יצירתיים ברחובות וואדי ניסנאס
5.03.13הסטודנטים בקורס "דיור בר השגה" בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים, התמודדו הסמסטר עם יצירת פתרונות מגורים ישימים באחת השכונות הצפופות ביותר בחיפה – וואדי ניסנאס. האתגר: פתרונות מגורים יצירתיים ברחובות וואדי ניסנאס בנייה על גגות, ניצול מגרשים ריקים, אכלוס דירות נטושות, יצירת עניין עבור יזמים ומשקיעים, שיתופי פעולה עם עמידר, שינוי ייעוד, חידוש חזיתות בתים ויוזמות נוספות לחידוש והוספת דירות מגורים, עמדו במרכזו של קורס מיוחד שהתקיים הסמסטר בפ... -
השנה הגורלית של חיפה
28.01.13"ההחלטות שיילקחו במהלך השנה יקבעו אם העיר תהפוך לברצלונה, כפי שהצהירו ראשיה, או שתהפוך לעיר מגה-תעשייתית שבה התושבים ייאלצו לשוטט עם כיסויי פנים ברחובות", כך מזהירה האדריכלית עינת קליש בכתבתה של נעמה ריבה ב Xnet.פעם בחמישים שנה מקבלת עיר הזדמנות שנייה. חיפה עומדת עכשיו לאבד את ההזדמנות השנייה שלה. התכניות לחשמול / שיקוע / הזזת קו הרכבת, תכנית ההרחבה של בתי הזיקוק, תוכנית ההרחבה של הנמל המזרחי, כל אלה מאיימים להפוך את חיפה למחסן התשתית של ישראל. א... -
הזוכים בפרס רכטר 2012
24.12.12...ניברסיטת תל אביב על ''המעבדה לעיצוב עירוני'' שהקימה וציון לשבח יינתן לאדריכל הנוף אמיר לוטן על עבודה בביאנלה בבת ים.בנימוקי השופטים על הפרויקט הזוכה נכתב: "הפרס ניתן לבניין בית הספר ללימודי השואה בכללותו, על שני חלקיו: לחלק הישן יותר ולחלקו ההמשכי והחדש. השופטים מוצאים כי שני החלקים של הבניין חיוניים להעברת המסר החוויתי ומהווים שלמות אחת, וכי הפרס ניתן גם עבור שנים של עבודה המייצגים נפח, איכות ורצף מקצועי. הבניין מצטיין ברגישותו לנוף הסובב אותו ו... -
יונה להב ומלחמות המאה שעברה
23.12.12...ו שינוי משמעותי בתהליך שקיעתה של חיפה"."ובאשר לכלכלה העירונית וצמיחת התעסוקה" ממשיך לרמן, "חיפה ממשיכה לדחוף את הכל החוצה ולרוקן את מרכזה, כמו במקרה של האצטדיון החדש ופארק מדעי החיים, וגם בנמל המורחב (...) אין ספק שיהב הוא האיש המתאים למאה ה-19. הבעיה שלו היא שאנחנו כבר נכנסים לעומק המאה ה-21, מאה של תקשורת וניידות דחוסות הרבה יותר".* רחוב מסדה בחיפה - צילום יואב לרמן מתוך הבלוג.אם נצרף את הסיפור הזה להתקפלות של יהב בנושא שיקוע קו הרכבת נגלה עד כ... -
בית הקוביות בחולון
25.11.12...קם בצמוד למוזיאון העיצוב בחולון. קשת מנצלת את ההזדמנות ובוחנת את הנעשה באזור ואת הכיוון אליו הולכת חולון, "באופן מודע, לא נעשה בה ניסיון לייצר מטרופולין אלא עיר למשפחות, עם בתים גדולים למעמד הביניים שמציעים רמת חיים העונה לדרישות קהל היעד. בניגוד למרכז העיר המוצלח והישן ברחוב ויצמן, התפשוטתה של העיר מתבצעת בתפישה יותר פרברית־אמריקאית, כאשר בתי המגורים נפרדים ממתחם מסחרי וממבני ציבור".הכתבה משווה את המבנה וסגנונו ל"בניין המגירות", שנבנה בשנות ה–60... -
הקשר בין תכנון עירוני ושלטון
22.07.12תשומת הלב שלנו נדרשת, לפני שתל אביב נהפכת לעוד עיר שדה, דבר שיכול לקרות פתאום, מהרבה סיבות, ובעיקר מתוך זלזול ישראלי ותכנון ערים לקוי. למשל הצעירים עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושב... -
של מי הבית הזה בכלל?
25.03.12האדריכל דני שוורץ שתכנן את 'בית פנורמה' באילת, זועם על תוכנית היזם לשנות את המבנה: "הדבר יפגע ביופיו ובאופיו הייחודי של הבית ויגרום לו נזק בלתי הפיך". אז של מי בעצם הבניין? למי יש זכות לשנות בו חלקים? האם לבעליו החוקיים, ליזם ששילם עליו? או לאדריכל לו זכויות יוצרים על המבנה?"אני חושב שהם לוקחים בניין שהוא אחד המיוחדים באילת והורסים ערכים ארכיטקטונים שאי אפשר להחזיר אותם ופותחים פתח לקלקול עוד יותר גדול", אמר דני שוורץ בכתבה למקומון אילתי. "אם יהי...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
