חיפוש - חדשות , ככ , נוי |1| - דף 4

• 

  פרויקט שביל האבניים בבית בנימיני ופתיחת מושב הקיץ

  19.06.16
  ... אמן, עוסק במחקר אורבני - החברה לשיקום המלאכה בתל אביב-יפו 17:20-15:40 שינויים חברתיים לצד יצירה חדשה ומתפתחת סבסטיאן ולרשטיין, מנהל מרכז הגר למחקר ופיתוח מדיניות דיור חברתי, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב–דיור חברתי ככלי למניעת ג'נטריפיקציהלילך צור בן-משה, מייסדת ומנהלת עמותת 'הופכות את היוצרות' –זנות ברחוב למטה, אמנות בסטודיו למעלהרעי דישון, מייסד/שותף בעמותת המקום לאמנות בקרית המלאכה ומדריך סיורי תרבות בתל אביב - הם קוראים לזה גרפיטי...
• 

  נוף כמחולל עירוניות

  9.06.16
  ...כלות הנוף בעיצוב הנוף העירוני2016.06.10, 10:00לתכנון הנוף העירוני קיימת השפעה קריטית על מראה העיר המתחדשת ועל איכות המרחב הפתוח בעיר העתידית. ואולם, ברוב תהליכי התכנון להתחדשות עירונית, תכנון נוף מקבל תפקיד מינורי ומגיע בסוף ככלי למלא את השטחים הפתוחים שנשארו בירוק. המחשבה הנופית היא קריטית לתוצאה הסופית של כל שכונת מגורים, כיכר עירונית או רחוב.ביום עיון זה אנו מבקשים לעורר שאלות על הדרך בה משתלב התכנון הנופי בתהליך העיצוב העירוני. וכן לדון בשאלה...
• 

  ללכת בעקבות הכסף. גרפיטי ואמנות רחוב ככלים כלכליים

  23.05.16
  ...נים והגלריות. אמנות הרחוב משפיעה על המרחב הציבורי במגוון אופנים, ומייצרת מגוון דרכי פעולה והתמודדות מאת בעלי הענין השונים - הציבור הרחב, הממסד האומנותי, אמנים, אנשי תכנון ורשויות.דיון 7#: ללכת בעקבות הכסף. גרפיטי ואמנות רחוב ככלים כלכלייםאמנות רחוב שווה כסף - אך למי ואיך.גרפיטי ואמנות רחוב מהווים חלק בלתי נפרד מהעירוניות הישראלית והתל-אביבית. היא מתרחשת לרוב בשולי העיר, במקומות בהם הריבון משקיע פחות משאבים לשפר את פני השכונה ובפיתוח אזורים אלו. א...
• 

  שיקום נזקי ההוריקן של ההרחבות בקיבוצים

  7.04.16
  ... החברתיים השונים שסביבם. כך גם בקהילה שיתופית ובקיבוץ המתחדש. בית המגורים הקיבוצי, צמח והשתנה מאד, אך קשור באופיו לקרקע. למרות הצורך בהצטופפות כדי להקטין את "טביעת האצבע" האקולוגית של הבנייה במרחב החקלאי הפתוח, חשוב לא לנתק, ככל הניתן, את דירות המגורים מהקרקע. לדירה בקיבוץ ראוי שתהיה חזית המחברת אותה לרחוב הציבורי וחזית אחרת שתתחבר למתחם חוץ פרטי שקט, וככל הניתן גם אל שטח ציבורי פתוח ללא דרכים. "ורידים ועורקים"התכנון החדש ייצור מרקם של רצף והמשכי...
• 

  סיור במתחם שרונה – 145 שנות תכנון

  30.03.16
  ...שוב העברי, גרוש הטמפלרים ואל הקמת השלטון הישראלי ותפקודו כאן אל תכנון פינוי המוסדות והקמת פרויקט דרום הקריה , מהפך התכנון השימורי והתכנון החדש המבוצע כיום מעל ומתחת לפני הקרקע נסייר במבנים החדשים הקיימים כבר – המגדלים השוק והככר העליונה – ונסיים בתצפית והיכרות עם המתוכנן למתחם הקריה הצבאית מצפון לרח' קפלן. לו״ז משוער:08:45 – התכנסות בצומת קפלן – אלעזר09:00 – נתחיל בסיור היסטורי לתכנון הבינוי והמבנים של שרונה, נכיר את התרבות ואורח החיים החקלאי של ...
• 

  תערוכה - האדריכלות של מנחם באר

  20.09.15
  דפוסי החיים החדשים שיצרה התנועה הקיבוצית ייצגו אוטופיה חברתית, תרבותית וכלכלית שמצאה את ביטויה גם בהיבט האדריכלי והנופי. האדריכלות בקיבוץ לא תיפקדה כתפאורה, אלא ככלי שאליו נוצק חזון מוגדר היטב.בקבוצת האדריכלים שפעלו בקיבוצים, בולטת דמותו של מנחם באר כאדריכל ברוטליסט. יכולותיו בתחום התבטאו בחומריות ובצורניות האקספרסיבית, שמודגשת ביצירתו לאורך כל דרכה. באר הוא יליד בודפשט (1925), שהחל את הכשרתו המקצועית באוניברסיטת בודפשט והשלים אותה בטכניון בחיפה....
• 

  העיר שלי

  6.03.14
  ...מן, בזכות החזקים והיתרונות של עצמם.אין שום סתירה אגב שתהיה אחלה של תחבורה מכל מקום לתל-אביב.. אבל גם לכל מקום אחר.מישהו חייב לעצור רגע, להסתכל על תל-אביב ולהבין בצורה חד-משמעית ובלתי אמצעית, מה עומד מאחורי ההצלחה האדירה שלה. אבל באמת להבין.כי בעצם כולם הרי מבינים, ויודעים הכל וחכמים יותר מכולם... אבל אם זה באמת ככה, מדוע בונים עוד פרבר? ועוד "עיר שינה"? ועוד יישוב שלא ניתן יהיה לחיות בו בלי 4 גלגלים צמודים?הכתבה המעולה של נעמה - כתבה שחובה לקרוא!
• 

  ככה כן בונים חומה

  23.02.14
  האם צריך לקנות תוצרת הארץ? האם צריך לבנות תוצרת הארץ? ככל הנראה, רק הזמן יגיד האם צריכה להיות כאן תעשיית בנייה מקומית. האם המקצועות ההולכים ונעלמים כאן הם - הם המפתח לשינוי ושיפור פני הכלכלה, או שמא המהלך יושלם, וכולנו כאן נהיה מנהלים. כלומר, נעשה כסף לא מיצירה ועשייה אלא מתפעול של פועלים ויצרנים אחרים (מי הם יהיו?)הכתבה שפורסמה ב The Marker גורסת כי יש עתיד לענף בניה ישראלי, איתן ואיכותי. ממש כאן! אין ספק שכרגע זה עושה רושם של חלום ורוד. וחבל. ת...
• 

  איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?

  20.01.14
  ... תמידי למדי ברחובות העיר, ורק הולך ומתעצם ככל שעובר הזמן.העיר הקודחת ממחלת השיפוץ, התגבור, השיפור, השימור, הכיעור, הבינוי, ההוספה, הגילוח, המירוק, השילוב, הישן, החדש, המקולקל, הנוזל, המתקפל, השורד, המתרענן. לטוב ולרע. רוטשילד 104- מאז ילדותי, אני זוכרת שכך הייתה נראית הפינה הזו.. גדר גבוהה יותר, גבוהה פחות.. זמן עבר.. (לפחות 20 שנה..) והשיפוצים עוד בעיצומם.מומלץ להעיף מבט בעין הכמעט מחקרית בה מצלמת קמפינסקי את התהליך העירוני המתמשך הזה.להמשך עיון
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  ...שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נקודות למחשבה למקבלי ההחלטות. ולנו, כמתכנננים או תושבים, תפקידנו הוא למחות, להתעקש, לדבר פחות, ולעשות יותר- בבואנו לתכנן פרוייקט. "תחליטו מה אתם רוצים, צפיפות עירונית, שזה אומר שאין מקום לעצים ליד ...
• 

  לקראת ארכיטקטורה ורנקולרית חדשה

  12.01.14
  .... צורת החשיבה צריכה להיות של מקל ואבן, היא צריכה לרדת לעומק אישיותו ונשמתו של האדם, אך הביצוע הטכנולוגי כיום מאפשר לנו מעט יותר. הפתרון הוא ככל הנראה סינתזה בין השניים. חומרים אקולוגים מתכלים, ליצירת מבנה המאפשר צורת חיים מתקדמת אך בעלת רבדים אקולוגיים - חברתיים - סביבתיים נרחבים. יבוא יום בו אולי נצטרך לחזור למקל והאבן כמקדם.. אך בינתיים, עלינו לקחת את המקל והאבן ולבנות מהם משהו אחר.לקריאת המאמר של אסתר זנדברג על הספר החדש והתערוכות המלוות אותו.
• 

  האם אדריכלות היא מעשה פוליטי?

  17.11.13
  ...מו עיצוב שיער". אבל אם זה ככה, למה להיטפל לאדריכלים דווקא ולא למעצבי שיער?עכשיו תורה של זנדברג להשיל את העטרת הפוליטית הצדקנית שמטילה עליה מערכת "הארץ" ולסרב לשתף פעולה. להגיד לא לכתיבה של אותו מאמר עם אותו טיעון. זו יכולה להיות שעתה הגדולה של זנדברג, היא יכולה להפסיק לסקר פוליטיקה ולחזור ולעסוק באדריכלות.(אה, תראו, גם אני יכול לכתוב בפאתוס).העיתונאי היחיד במדינה שקובע איפה בונים יושב בכיסא שר האוצר, כשמעליו ראש ממשלה המתהדר גם בתואר בארכיטקטורה.
• 

  היצרנות בעיר צומחת עם האוכלוסיה?

  15.07.13
  מחקר חדש טוען: ככל שצומחת האוכלוסייה בעיר, צומחים במקביל מספר הפטנטים הנרשמים בה וגם התמ"ג (תוצר מקומי גולמי). בנוסף טוענים מחברי המחקר, כי גם מחלות המין ושיעורי הפשיעה גדלים עם עליית האוכלוסיה בעיר. צוות המחקר טוען כי בנה מודל וניתח פקטורים שונים המתחשב במספר האנשים הממוצע שכל תושב מקיים עימם אינטראקציה אישית, רמות ההידבקות במחלות המופצות אך ורק במגע ישיר ועוד, וכך נמצא שככל שהקשר בין חברה וצפיפות בעיר גבוה יותר, רמת היצרנות עולה וכך גם מספר הפט...
• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  ...ת את המצב? לא בטוח. מרכז ממילא החליף למעשה את החזון של קולק. מתחם התחנה בירושלים עלול ללכת בעקבות מתחם התחנה בתל אביב ולהפוך לאי מבודד.שימור המתחםנושא נוסף בו דנה קשת במאמר הוא צורת השימור. "פרויקטים אלו" היא כותבת, "חינניים ככל שיהיו, מעוררים תחושה מעט לא נעימה של איחוד מאולץ של סיפורים סותרים למען האדרת הנוסטלגיה". גם האדריכלים המרואיינים בכתבה מודים שהם הצטרכו "לבחור גרסה" בין תקופות שונות ושיטות בניה שונות שעברו על המקום. "“מה שחשוב הוא לא לנ...
• 

  הפקולטה לנפיחות עצמית ותכנון בלתי ישים

  9.09.12
  ...דרכם של הצעירים אל העבודה.אבל האם זה באמת כך?האדריכל יובל יסקי, ראש המחלקה לאדריכלות ב"בצלאל", אומר בכתבה "יש לזכור שתפקיד האקדמיה אינו לשמש חממה לעובדים מצטיינים במשרדים, אלא בעיקר להוציא בעלי מקצוע בעלי השכלה רחבה ורלבנטית ככל האפשר - אנשים סקרנים, יצירתיים ובעלי חוש ביקורת מפותח המתבסס על ידע והבנת המציאות שבתוכה הם פועלים. איני טוען שלא יכולים להתקיים בתי ספר לארכיטקטורה שבאופיים הם מכוונים יותר ללימודים מקצועיים, אלא שזה אינו תפקידה המרכזי ש...