חיפוש - חדשות , ככ , רכב |1| - דף 3

• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...את הארנונה והמיסים מכל השירותים האלה והפריפריה, היא תישאר עם פרברי המגורים ואפס עירוב שימושים. ככל שנקצר את מרחק הטרחה בין תל אביב לבאר שבע יותר ויותר, כך תתחזק תל אביב ותיחלש באר שבע. העירוניות הדינמית גורסת שקיצור מרחקים מחזק רק את המטרופולין. אני טוען שהאדריכלים, שמובילים כיום את התפיסה המרחבית ויושבים ליד אזנם של מקבלי ההחלטות ומנהלי התקציבים, לא מבינים את הנזק שהם גורמים לערי הפריפריה. ... מצד שני, יכול להיות שאני טועה.
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...הקוראים שלי כדאי שאני אסביר לאן אני חותר. כל הדברים אותם הצגתי כאן ומרבית הדברים שאציג בהמשך קשורים מאד לדרך בה העיר פועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשורים לארכיטקטורה. אז למה לעזזאל אני משתלט פה על הבמה הזו ומקשקש לכם בשכל?ובכן ככה - השיח האדריכלי בארץ נגוע בהסכמה כללית שהתכנון של תל אביב הוא פאר היצירה, נזר הבריאה, ירד עם לוחות הברית מהר סיני אחוז בידיו של הנביא פטריק גדס המיתולוגי. הטענה הזו נתמכת בטיעון מעגלי - תל אביב היא עיר מוצלחת! תל אביב היא...
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ...ם, שנותרו ריקים ברובם; עלייה בשיעורי הפשיעה באופן יחסי לעיר שציפו ממנה לגדולות."השאלה האמיתית העולה מהכתבה היא האם לרנר טעה בהנחותיו לגבי העיר. אם העיר נכשלת, האם זה בגלל תכנון כושל וחוסר הבנה של העירוניות? לרנר היה כריזמטי וככזה הפיק ציטוטים שנכנסים ישירות לפנתיאון: "העיר היא המפלט האחרון של סולידריות" ו"המענה למרבית הבעיות האנושיות טמון בערים שלנו". כולם מאסכולת "העיר אינה הבעיה, היא הפתרון". דור שלם של חוקרי עירוניות ננעל בעקבות משפטים אלה וכי...
• 

  מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים

  6.11.11
  ... שוב לאגף החדש של מוזיאון תל אביב ולהביט שוב על מה שעכשיו אני מבין שהיה 'מפל האור'. וחשבתי שכעת, כשברשותי המלים 'מפל האור', אוכל להתייחס להיבטים ה'אוריים' של המפל, או להיבטים ה'מפליים' של האור. מה שיבוא קודם" (...) " זה נגמר ככה: במקום להגיע לציור אחרי שתי דקות של שיטוט ריק ממחשבה; במקום להגיע נקי, רעב, מוכן לאתגר; אתה מגיע לציור אחרי חצי שעה של בהייה / תהייה / התפעלות / סלידה. אתה מגיע מלא, שבע, עייף מהקרב שניהלת זה עתה. התהום היא האויב של הציור...
• לחיות בגן עדן

  11.01.16
  ...ם מערכות עירוניות מפרות בתבנית מורכבת ומשתנה ולהשתחרר מהתדמית שדבקה בעיר הישראלית כמקום רועש ומפויח.על המשתתפותנעמה ריבהנעמה ריבה, אדריכלית ועיתונאית, בוגרת המרכז האקדמי לעיצוב וחינוך ויצו חיפה (2011). בין 2012 ל-2015, שימשה ככתבת האדריכלות של אתר xnet מבית ידיעות האחרונות. בחצי שנה האחרונה משמשת ככתבת עיתון "הארץ" לענייני אדריכלות. מבין נושאי כתיבה הבולטים: ביקורת על בנייה לגובה, על השכונות החדשות בישראל, כתיבה על מבני ציבור ומעמד האדריכל. פעילה...
• 

  אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

  23.11.15
  ...ברמת הגולן. "שכונת התקווה בדרום תל אביב היא תמצית של שגיאות תכנוניות שקיבלנו בירושה מהבריטים ומהתורכים. גם אם נתעלם מחזות המבנים ומהצפיפות נוכל להבחין מיד בפער בין מפת הבניינים לבין חלוקת המגרשים. העדר פרצלציה, בעיות בעלות, סככות שצמודות לבתים, תוספות בנייה לא חוקיות, צווי הריסה והתיישנות מבנים – כל אלה מסבכים את המצב משנה לשנה. רוב הבתים משתייכים ל'מושאע' והיו בבעלות של עשרות אנשים, להם קמו יורשים, וכך התפצלה הבעלות בין מאות משפחות".ליז לייבוביץ...
• 

  חלליות נוחתות בנמל תל אביב

  14.10.12
  ...בתל-אביב מסתבר שחייבים כל פעם לאמץ טכנולוגיות לא מוכחות שנוטות להישאר בתחומי הפנטזיה וההדמיות", כותב לרמן. "הברווז הנוכחי הוא טכנולוגיית PRT Personal Rapid Transit, אמצעי תחבורה אשר מבוסס על פודים קטנים וחרישיים שמככב מאז שנות ה-60 בדמיונות אורבניים כאלה ואחרים, ואף פעם לא הצליח לפרוץ בגדול בשום מקום. (...) קשקוש מיותר שכזה לא נראה מאז הביצים של גוראל בחיפה. מילא ההקמה של השטות הזו, עלויות התחזוקה שיבואו אחר-כך והפירוק של המערכת יעלו לנו לא מעט".
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...רטיות, ללא שליטה מלמעלה.5. השילטון על הקרקע היה ונשאר ממשלתי דרך "מינהל מקרקעי ישראל" ומשרד השכון. השילטון לא ממהר לתת רסן חופשית לניהול של הנכסים, הוא מחלק, מיטיב או מצר בעזרת המקרקעין שבשליטתו.הקשר בין שילטון ותכנון מתבהר: ככל שהתכנון מפוזר, לשכונות וקהילות מקומיות, כך הביקורת על השילטון (האופוזיציה) תהיה רק בקנה מידה מקומי, מפוזרת וחסרת גיבוש ארצי. ככל שהשליטה על הקרקע היא בידי השלטון המרכזי, כך השילטון חזק יותר.הקהילות הקטנות המאכלסות את השכו...
• 

  מדרחוב זמני במקום הלא נכון

  5.06.12
  ... בחרו לסגור צירי תנועה ראשיים שניתנה בהם עדיפות משמעותית למכוניות, בתל אביב בוחרים לסגור למכוניות דווקא את שדרות רוטשילד, שבהן רוב השטח ממילא מוקצה להולכי הרגל." והוא ממשיך ומציע גם חלופות: "אלנבי ובוגרשוב הם שני רחובות אידיאליים לעיר שאחד הבילויים העיקריים בה הוא הליכה לים בשבת - שניהם מובילים מתוככי העיר אל החוף, מחברים בין רשת השדרות של העיר לבין הטיילת, וכיום אי אפשר לראות את הפוטנציאל שלהם מפני שהוא קבור מתחת לתנועה סואנת ורועשת של מכוניות".
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  ..., רגע לפני שקיעתו, הפרויקט לא מופיע בכלל. ככל הנראה הנדלרים לא היו מרוצים מהביצוע הסופי של הפרויקט ולכן העדיפו להצניע הן את הזכייה בתחרות והן את הפרויקט עצמו. אין פלא שבאמצע שנות השבעים, בחרה הנהלת אגד לשבור קצת את הבאליות של הבניין ולהזמין מהאמן שאולי הכי מיוצג באדריכלות הישראלית – הפסל משה שטרנשוס, עבודת מתכת שתשתלב בחזית המערבית הפונה לדרך פתח-תקווה."ואם יעקובסון, מי שמוכר באהדתו לאדריכלות בסגנון המודרני כותב כך, מה נשאר לנו להגיד?... בולדוזר.
• 

  טלי דינור וקרן סוהמי זוכות תחרות "נוף המחר"

  8.01.12
  ...הליכים שיתעצמו ככל שהשנים יעברו. ואולם למרות המחסור בשטחים פתוחים, יש פוטנציאל שניתן לשימוש כשטחים כאלה ברצועות התשתית, כמו לאורך מסילות הרכבת".נושא ישימות הפרויקט עולה כמובן בכתבה. המתכננות התייחסו לדברים הנדרשים מבחינה טכנולוגית אבל נראה שלא מספיק מבחינה כלכלית. בכדי שפרויקט יהפוך למציאות עליו להיות לא רק ישים אלא אלטרנטיבה אפשרית מבחינה תקציבית. כך או כך נראה שגדל פה דור של מתכננות נוף מוכשרות ביותר וההשתלטות הנשית על התחום נמשכת (כנראה בצדק).
• 

  ירוחם עולה על מדים ... או שלא?

  5.09.11
  ... באופן די ברור ככל שהתחבורה למרכז טובה יותר, כך עולה כח המשיכה שלו והפרבר הולך ומתרוקן מתוכן. למה לעשות קניות בירוחם כשחנות הנעליים במרכז עזריאלי נגישה כל כך? למה להעביר את המשפחה לירוחם, למצוא עבודה חדשה לבת הזוג, בית ספר חדש לילדים, כשהאלטרנטיבה זולה וקלה? לצערי נראה שמה שיקרה הוא שהקצינים והאוכלוסיה החזקה ובעלת רכבי הליסינג הצבאיים לא תגור בירוחם. הבתים שנבנים כיום ישמשו בעיקר לאלו שמשפחתם כבר בדרום, לנגדים ולכאלה שהכנסתם אינה גבוהה מספיק.
• 

  למי שייך הרחוב?

  13.06.11
  ...בהמשך לדיונים בבלוגים ולכתבה הקודמת, נותן לנו אליאב מבלוג "הרחובות שלנו" דוגמה קונקרטית למקום בו שליטת המכוניות על הרחוב הורסת אותו. רחוב הר-סיני בתל אביב משמש כמגרש חנייה מאחורי בית הכנסת הגדול. הרחבה שתוכננה בשנות ה-30 ככיכר בסגנון איטלקי, נשכחה מהתודעה העירונית, והסיבה העיקרית לכך היא העובדה המצערת היא משמשת בעיקר כלי רכב.ה תמונה המצורפת כאן ומקורה בבלוג מציגה יפה מאד את הבעיה: רחבה נעימה עם קשתות שנועדו למסחר ובתי קפה ולבטח הייתה שוקקת אם...
• 

  הסקר על עתיד כיכר דיזינגוף

  24.03.11
  עירית תל אביב החלה בסקר על עתיד כיכר דיזינגוף. למיטב ידיעתי ישנם סוקרים ברחובות ששואלים אזרחים אבל כעת נוסף סקר אינטרנטי. בואו להצביע ולהשפיע. החלופות האפשריות 1. שיפוץ הכיכר והשארתה במתכונתה הנוכחית:הככר הנוכחית תשופץ, היא תישאר מוגבהת מהכביש כשגישה אליה היא באמצעות מדרגות ורמפות. המזרקה תשופץ. התחבורה תמשיך לעבור מתחת לככר לתנועת כלי רכב פרטיים ואוטובוסים. 2. שיפוץ והורדת הכיכר למפלס הקרקע:הככר תונמך ותהיה במפלס הרחוב. במרכז הככר תפותח גינה ...